-

 

יוצרות כותבות על עצמן

אורנה אורן

 

חזרה למדור

"יוצרות כותבות על עצמן"

עוד ב"הדרך למעלה:

 ארכיון מאמרים

  בריאות

 כל הטיפים

  סגנון חיים

  יעוץ

  כיתבי לנו

 

אחת התפיסות המוטעות לגבי חיים אמנותיים אומרת שאלו חיים חסרי כיוון. האמת היא שחיים יצירתיים כרוכים בהשקעת תשומת לב בפרטי המציאות. יותר מכל, שימת לב לפרטים היא פעולה של התחברות. כשאנחנו מציירים או רושמים את פרטי המציאות הופכים החיים לסדרה של ניסים קטנים.

 

כן, יאמרו ציורינו, מלחמה משתוללת פה בחוץ, פחדים, דאגות, כאב וצער טורדים את מנוחתנו, אנחנו נדרשים להתנהגות משבשת וחריגה אבל הצבר ממשיך לצמוח, מסדר את קוציו לכבוד הפירות שיבואו, החמניות באמת מפנות את ראשן לעבר החמה והלטאה מצאה מקום על משטח הסלע הורוד.

 

טבילת הרגליים עד הברכיים בזרימת החיים תוך כדי שימת לב מרוכזת לפרטי הזרימה נותנת בנו כוח ועוצמות. הישרדות תלויה בשפיות, ושפיות תלויה בשימת לב לפרטים. אני מכירה כמה וכמה בתים שזכו בימים האחרונים לשטיפות חוזרות ונשנות, חדרים סודרו, אלבומי תמונות יצאו החוצה ותמונות ששכבו זמן רב בשקיותיהן נכנסו פנימה, לאלבום, תוך שימת לב לפרטיהן.

גם זו דרך להישרדות.

 

כאמנית פלסטית, אני עוסקת בהתרשמות וברישום פרטי המציאות. מכל פינה באזור שבו אנו חיים נשקף נוף שמרגיע את העין ואת הלב. בקעת בית הכרם מתחתינו מנומרת בכתמים קטנים של צבעים בהירים והעצים הקרובים, ברורים, חדים, כאן ועכשיו. אני מתקרבת אל עלי הגפן והתאנה, מתבוננת בגזעי הזיתים העתיקים. בעונה זו צמחים רבים מציגים לראווה את פירותיהם והלקטיהם. אפשר לרשום לאט, כמו פעם, עם רווחים גדולים, ללא צפיפות, יש לנו זמן.

 

לא מזמן ראיתי תלמידה מתיישבת קרוב אצל כד שמן גדול וכבד לרשום אותו. במשך שעות התבוננה בכד, לטפה אותו בעיניה, הפחם שבידה הפך על הנייר לחומר כבד ושחור, בוצי ועמוק, חומר רושם חומר. אחר כך הסתבר, ולא במקרה, שבדרך כלל היא עוסקת בקדרות. שיחת ועידה מרתקת ניהלה במשך היום עם החומר השרוף שבידה, עם החומר השרוף שמול עיניה, היד שוזרת את המראות, המחשבות והתחושות לכדי משהו חדש, ציור על הדף, יצירה.

 

איכות החיים אינה קשורה לסוג זה או אחר של הצלחה. איכות החיים קשורה בידע כיצד להנות מהם.

הידע כיצד ליהנות מהם הוא מתנה המתקבלת תוך תשומת לב לפרטים.

 

בשנה שבה קשר אהבים ממושך ומפרה החל לגסוס לאיטו, כתבה הסופרת מיי סרטון את ספרה "יומן של בדידות". ביומנה היא מתעדת שיבה הביתה לאחר סופשבוע כואב במיוחד עם אהובה. בכניסה לבית הריק "נעצרתי במפתן חדר עבודתי על ידי קרן שמש שנפלה על כריזנטמה, מאירה את הפרח כפנס. עלי כותרת באדום כהה ומרכזם צהוב בהיר...לראות מחזה זה היה כמו לקבל עירוי של אור הסתיו".

 

 

לא במקרה משתמשת הסופרת במילה עירוי. אובדן אהובה גרם לפצע, בעצם הפעולה של שימת לב לפרטי המציאות החלה החלמתה. כשנצא החוצה, אחרי המלחמה, נתבונן בפרטים, נרשום אותם. רישומים חדשים שמתארים את הצבר, האלון ועץ הזית ינוחו בתיק העבודות שלנו

כאפשרויות של צמיחה. רישום המציאות יתזמן את עונות השנה ואת עונות חיינו.

   

אורנה אורן

מכמנים, ציירת

מורה ומחנכת ליצירתיות

http://www.expoze.co.il/go/ornaoren

  

רוצה להופיע במדור זה? אם את אישה יוצרת, שילחי לנו מייל עם תמונה שלך ו- 200 מילה על עצמך.

בחזרה לגלריית היוצרות

  שילחי לחברה                     
___________________________________________