יוצרות כותבות על עצמן

צילה פרידמן

 

חזרה למדור

"יוצרות כותבות על עצמן"

 

עוד ב"הדרך למעלה:

ארכיון מאמרים

  בריאות

כל הטיפים

  סגנון חיים

 יעוץ

  כיתבי לנו

 

" הרישום הוא הרצון להבין את הצורה שמאחורי הצורה. הרישום הוא הניסיון והרצון להבין את הרוח המלטפת את העננים ומשנה את צורתם. מה עושה הרוח ומה עושה הליטוף הזה?... אולי הם התקוה?... ואולי התקווה היא הדחף לברוא צורה. לרשום קו. להרגיש".

                                                               מנשה קדישמן

 

בורקה, רעלה, הינה חובתה של אישה מוסלמית מסורתית להסתיר את יופיה הגופני מפני גברים שאינם קשורים איתה.

האמנית מטפלת בנושא זה באופן אינטסיבי החל משנת 1997 וזוהי תערוכתה השניה בנושא. נקודת המוצא לתערוכה הייתה נשים אפגניות כפי שמעידה האמנית: "לקחתי סדרת צילומים שפורסמו בעיתון הארץ, הגדלתי אותם במכונת זירוקס על נייר פרגמנט, ועבדתי עלהם בטכניקת רישום, בקווים ישרים היוצרים על הנייר שתי וערב, המזכיר את הבד דמוי הרשת בו מכסות הנשים האפגניות את פניהן"....

 

בהמשך התהליך ויתרה האמנית על הדימוי תוך אימוץ ה"גריד" (סריג, בעברית-רשת קווים שתי וערב), כבסיס מרכזי לקומפוזיציה.

ה"גריד" ששימש בתקופת הרנסס אמצעי לייצוג המציאות הופך באמנות המאה ה- 20 למציאות המוצגת. לנושא עצמו. אמנים כקופפרמן, מרטין אגנס ואחרים השתמשו בו כבסיס לקומפוזיציה בעבודותיהם, כאשר כל אחד מוביל אמצעי זה לאמירה אישית שונה.

 

הקומפוזיציות נטולות ההיררכיה בעבודותיה של צילה, משמיעות קולות של קווים, קווים בעוביים שונים ובעצמה טונלית משתנה. קווים שטוחים וקווים שהופכים לכתמים ונותנים אשליה של עומק. קווים ישרים וקווים אלכסוניים. לעיתים נפערת רשת הקווים לחלון הצצה מרווח אך מעורפל. אולם, רישום הוא לא רק קווים, הוא הרגשות שמאחורי הקווים והצורות ואותם לא ניתן להגדיר שכן ההגדרות בורחות כמו האשליה שבקו האור בין החרכים.

 

למרות האמצעים המעטים בהם משתמשת האמנית  בעבודותיה, הרישומים רגישים ואקספרסיביים ומעלים תחושה של חוויה מדיטטיבית. יש רעד של היד, לחץ של העיפרון.  ריתמוס, ומתחת לחרכים ולסורגים השבריריים מסתתרות בחלק מן העבודות מריחות אקספרסיביות באקריליק ו/או שירבוט אוטמטי חופשי.

 

העבודות מעלות שיחה ודיאלוג בין גורמים שונים: בין פנים לחוץ, בין גלוי לנסתר ובין כבלים ושחרור. בין כפיה חברתית וחופש פנימי, בין סדר לחופש ובין רגש ואינטלקט.

 

רישומים אלה הם תוצאה של התבוננות פנימה, התבוננות שאינה פוסקת.

  

כשאני מסתכלת על העבודות של צילה אני שומעת מוסיקה. אני חושבת יופי.

כשאני מסתכלת על העבודות של צילה אני חושבת מסתורין, מיסטיקה

כשאני מסתכלת על העבודות של צילה אני מרגישה סורגים שבריריים.

כשאני מסתכלת על העבודות של צילה אני רואה פחד ואני רואה אומץ.

כשאני מסתכלת על העבודות של צילה אני אני רואה עומק.

 

                                       אליזבט דור

 

______________________________

רוצה להופיע במדור זה? אם את אישה יוצרת, שילחי לנו מייל עם תמונה שלך ו- 200 מילה על עצמך.

בחזרה לגלריית היוצרות

  בואי לדבר על זה בפורום פמיניזם ושיוויון
_______________________________________________________