יריבות במשפחה - סדר ניקור הגוזלים

מאת: נעמי שוורץ

 

עוד ב"הדרך למעלה":

"לגעת אישה"

בריאות נפשית ופיזית

סגנון ואיכות חיים

טיפים

 

האם יש לי תקווה לעתיד?

פצצות מתקתקות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

היה היו שני אחים: האחד, תלמיד מבריק, אהוד על כולם, מצליחן בלתי נלאה שעלה לראש הפירמידה והיה לנשיא ארצות הברית, הלא הוא מיודענו ביל קלינטון; ואילו אחיו, רוג'ר, הגיע לכלא בעוון סחר בקוקאין, ולאחר שחרורו  עדיין ממשיך בדפוס התנהגות עבריינית ומדרדר מדחי אל דחי. הכיצד?

 

שניהם בנים למשפחה בעלת הכנסה צנועה, אם  ידידותית ודומיננטית ואב מתעלל השותה לשוכרה. כיצד ניתן להסביר את שני הקצוות אליהם הגיעו שני האחים לבית קלינטון?

 

בשאלה זו  עוסק גם דלטון קונלי, שמחקרו השנוי במחלוקת אודות יריבות בין אחים והקצאת משאבי המשפחה כגורם בעל חשיבות מכרעת, מסעיר בימים אלה את אמריקה.

 

קונלי מאמין כי אין לחפש את הסיבות להבדלים בין אחים בנתונים גנטיים, או בריבוד המשפחתי אלא בדרך בה הקצתה המשפחה את משאביה הכלכליים  והרגשיים בין ילדיה.

 

לדעתו השקיעה וירג'יניה קלינטון את כל "הביצים" (התקוות, החלומות) בסל המנצח והותירה מעט מאד לרוג'ר הצעיר. מאידך, האח שגדל מקופח, פיתח לעצמו תחושת פיצוי יתר והרשה לעצמו להתנהג באופן מחפיר מתוך תחושה ש"מגיע לו" וכי הוא עומד מעל החוק. אפשר "לקנות" את התאוריה הזו או לא אך אין להתעלם מהנתונים שמביא דלטון בנושא הקצאת משאבים בלתי שוויונית מבחינה כלכלית ואישיותית אצל כל אחד מאתנו. הסאגה לבית קלינטון הינה אלגוריה המיטיבה להסביר את התיזה שלו: אי שוויון כלכלי נוצר כבר בשלבי החיים הראשונים, בתוך המשפחה הגרעינית והיא הגורם מספר אחד לעיצוב אישיותנו וליצירת ההבדלים בין אינדבידואלים שונים.

 

משפחה מאושרת? אין חיה כזאת על פי דלטון, אין זה משנה מהי התמונה המוצגת כלפי חוץ, בתוכה פנימה מאגדת המשפחה הגרעינית רשת סבוכה של אינטרסים, תקוות מזימות ועוד כהנה וכהנה.

 

אין להתעלם גם מנסיבות חיים, מקריות, מזל ושילוב כל אלה בעיצוב אישיותו של הילד. פעמים רבות  הם משפיעים הרבה יותר מהמאגר הגנטי איתו נולד כל אחד מאתנו.

 

בעיקר באים לידי בטוי גורמי הקצאת המשאבים במשפחות גדולות ומעוטות הכנסה בהן הזמן תשומת הלב והכסף הינם מעוטים ויקרי המציאות.

 

הסטטוס של כל ילד במשפחה, הנוצר כבר בגיל מוקדם ילווה אותו לאורך כל חייו.  מי מאתנו לא מכיר את הכינויים שקיבלנו בגיל צעיר? הילד חכם, הילד העצלן, המפונק, השובב, קשה מאד וכמעט בלתי אפשרי לשנות את הסטטוס הזה ורובנו נמשיך לחשוב ולדרג את עצמנו ואת זולתנו על פי אותם אמות מידה וריבוד להם זכינו בילדותנו המוקדמת.

 

לעיתים קרובות יד המקרה הגורמת לילד מסוים להצליח או להכשל בארוע ספורטיבי, חברתי או משפחתי עלול לגרום ל"מזכרת" טראומטית אשר תלווה אותו בהמשך חייו.

 

דלטון מביא את סיפורה של מיסי, נערה שנאנסה בגיל 15 והתבקשה ע"י הוריה לא לספר לאחותה דניס אודות המקרה, על מנת לא לזעזע אותה ולהפריע לה בלימודיה. גורלן של שתי האחיות הוכרע באופן דרמטי בשל הארוע, האחת המשיכה בילדותה המאושרת, הצליחה בלמודים ובקריירה ואילו, מיסי, נאלצה להתמודד עם הטראומה ללא תמיכת הבית. ההורים השקיעו את הכל בסל ביצים "מנצח".

 

מחקרו של דלטון המופיע בספר בשם  סדר הניקור" -   THE PECKING ORDER, יגרום לנו להרהר אודות הגורמים שעיצבו את אישיותנו ואת אישיותם של ילדינו ויסייע אולי ביצירת סדר "ניקור" שוויוני יותר!  

 _______________________ 

עוד:

 http://www.citypaper.com/arts/review.asp?id=3527

http://www.marginalrevolution.com/marginalrevolution/2004/

02/the_family_as_a.html

 

 שילחי לנו תגובה                                                   מעניין? שילחי לחברה
 

 

 

____________________________________________