"פרס ישראל" לפרופ' מרים ארז

  

מאת: המערכת

מרץ 2005

 

 

פרופ' מרים ארז, כלת פרס ישראל 2005 

 

עוד ב"הדרך למעלה:

"אין חדש תחת השמש"

אחותי

וירג'יניה

לכל סיר יש מכסה!

 

להוריד את הפיוזים

דרכים להרפייה

נשים מצליחות מתמודדות עם

 לחצים

 

היא תקבל את הפרס על מחקריה בתחום הניהול וההתנהגות האירגונית ועל תרומתה לשילוב פסיכולוגיה בניהול; יחד עמה יקבל את הפרס פרופסור יחזקאל דרור מהאוניברסיטה העברית

פרופסור מרים ארז, מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, היא כלת פרס ישראל במדעי המינהל לשנת 2005, מוסר אתר "חדשות מחלקה ראשונה". היא תקבל את הפרס על מחקריה בתחום הניהול וההתנהגות האירגונית ועל תרומתה לשילוב פסיכולוגיה בניהול. יחד עמה יקבל את הפרס פרופסור יחזקאל דרור מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ' ארז הייתה בעבר דיקנית הפקולטה ושימשה מרצה אורחת באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת אילינוי. כן חקרה ביפן את שיטות הניהול בארץ זו. היא חוקרת ידועת שם בתחומיה, בארץ ובעולם. בעיקר התמקדה ביישומי הפסיכולוגיה בניהול והנעה בעבודה. היא פירסמה עשרות ספרים ומאמרים מדעיים, והיא מופיעה רבות בכנסים בינלאומיים.

את התואר הראשון בפסיכולוגיה קיבלה באוניברסיטה העברית בירושלים ואת התואר השני והשלישי בטכניון, במדעי ההתנהגות והניהול. לימודי בתר-דוקטורט עשתה באוניברסיטת מרילנד בארה"ב, בנושא אקלים אירגוני והנעת עובדים. היא קיבלה עד כה יותר מעשרה פרסים בינלאומיים על מחקריה ועבודתה.
 

הנה נימוקי ועדת הפרס לשנת תשס"ה על הענקת פרס ישראל במדעי המינהל – מינהל עסקים לפרופ' מרים ארז:

"פרופ' מרים ארז מהטכניון היא מבכירי החוקרים בתחומי הניהול, מינהל עסקים והתנהגות ארגונית בישראל ובעולם. מחקריה ממוקדים ביישומי הפסיכולוגיה לשיטות ניהול להנעה בעבודה, ניהול בין תרבותי וניהול החדשנות והיזמות העסקית.

פרופ' ארז תרמה רבות לפיתוח תיאורית ההנעה של הצבת יעדים ונמנית על החוקרים המובילים בעולם בחקר הניהול הגלובלי ובהבדלים בין תרבותיים בניהול.

פרופ' ארז פרסמה ספרים ומאמרים מדעיים אשר השפיעו רבות ומצוטטים בספרות המקצועית בעולם, והיא משתתפת תדירה בכנסים בינלאומיים וישראליים יוקרתיים מהרמה העליונה.

עבודותיה זכו בהכרה בינלאומית ובפרסי הצטיינות. פרופ' ארז העמידה תלמידות ותלמידים רבים ותרמה לפיתוח לימודי המינהל בטכניון."

 קורות חייה

נולדה בחיפה ב-1943 להורים, נעמי ומתתיהו מרקל, כבת ראשונה, וכשלוש שנים אחרי נולד אחיה מרדכי. אמה הייתה מורה ואביה ז"ל היה המהנדס הראשון בוגר הטכניון מחזור ב', שעבד בעירית חיפה עוד בזמן חסן שוקרי. תקופת ילדותה בארץ עיצבה במידה רבה לא רק את אישיותה וערכיה, אלא גם את התפתחות הקריירה המחקרית, לצד גידול המשפחה.  

בכתות א-ב למדה בבית-הספר הריאלי, וחזרה אליו ללימודי התיכון, לאחר שאת כתות ג'-ח' למדה בקרית חיים, לשם עברו הוריה בתקופת הצנע, על מנת להקים משק עזר. גרה ברחוב ג', שאנשיו אנשי העלייה השלישית, רובם אנשי צווארון כחול, אוטודידקטיים, שעל דיגלם אהבת הארץ, ושוויון.  אין פלא שבתקופה זו מצאה בכתיבה ספרותית דרך לעבד את משמעות הדברים שספגה, וחיבוריה בתקופת בית-הספר היסודי זכו לפרסים. השילוב שבין החינוך של קריית-חיים עם דגש על ערכי דמוקרטיה, שוויון וחברה, לבין לימודי התיכון בבית-הספר הריאלי העברי בחיפה, שהדגישו השגיות ורכישת ידע עיוני, עיצבו במידה רבה את הזהות הדואלית שלה – קריירה ומשפחה, מחקר אקדמי אך ממוקד בנושאי הפרט והחברה, מחקר בעל השלכות תיאורטיות, אך גם בעל השלכות מעשיות.

לימודיה במסגרת תואר ראשון במחלקה לפסיכולוגיה בירושלים (1961-4) אף חיזקו את הדואליות הזו. פרופסור קוגלמס, מקים המחלקה, נתן דגש מחקרי - תכנון ניסויים, שטות מחקר, סטטיסטיקה, וכלי מדידה, בעוד תכני הלימוד התמקדו בהבנת היחיד, בהשפעת הסביבה על היחיד, ובהבדלים אינדיבידואליים.

עם סיום לימודיה נישאה לליפא, חברה מאז כתה י"ב, ושבה לחיפה. נודע לה כי בטכניון נפתחה תוכנית לימודי מוסמכים במדעי ההתנהגות והניהול. התקבלה לתוכנית, ושוב נחשפה לסביבה דואלית – מדעי החברה בסביבה טכנולוגית, השלמות במתמטיקה והנדסה לצד לימודי פסיכולוגיה תעשייתית, סוציולוגיה תעשייתית ויחסי עבודה וניהול כח-אדם. במהלך לימודיה לתואר השני נולדה בתה מור (1968). האתגר היה כפול: טיפוח המשפחה לצד התקדמות במישור האקדמי. 

המשיכה בלימודי הדוקטורט, כשהיא מתמקדת בנושא ההנעה לעבודה של מהנדסים ומדענים. במקביל, גם בעלה המשיך בלימודי המוסמכים בטכניון, ובסופו של דבר הוא מקים משרד הנדסי העוסק בתכנון קונסטרוקציות וניהול הבניה.

עם סיום לימודי הדוקטורט (סוף 1972) קרו מספר אירועים משמעותיים בחיי המשפחה, הקריירה והמדינה; פרצה מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר, 1973); נפטר אביה, מתתיהו (ינואר, 1974); נולד בנה, מתן (מאי, 1974); במקביל לכל זה, עמדה פרופ' ארז בפני תכנון השלב הבא בקריירה – לימודי פוסט-דוק. ואכן, זמן קצר לאחר מכן, כשבנה בן ארבעה עשר חודש, ובתה בת שבע, נסעה ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת מרילנד לעבוד עם פרופסור בן שניידר, שעסק בנושא של אקלים ארגוני. עוד לפני נסיעתה התחלתי במחקר נוסף בתחום המוטיבציה, שעסק בהצבת יעדים. לשמחתה גילתה שאבי התורה, פרופסור אד לוק, גם הוא נמצא במרילנד. העבודה המשותפת עם אד, שהתמקדה בהשפעת היעדים על ביצועי הפרט, ועם בן, שהתמקד בהשפעת הסביבה הארגונית על הפרט, עיצבה את המשך התפתחותה המקצועית.

עם חזרתה ארצה (1976) המשיכה לחקור את התנאים ההכרחיים להצלחת השיטה של הצבת מטרות. בעיקר התעניינה ביצירת הסכמה למטרה, שראתה בה את המפתח להנעת עובדים. חלק מעבודתה בנושא ביצעה בשנת שבתון באוניברסיטת אילינוי (1980), שם עבדה עם דוקטורנט צעיר, כריס ארלי, שעמו נמשך שיתוף הפעולה המחקרי שנים רבות. מחקריה הראו, ששיתוף בהצבת יעדים מגדיל את המחויבות ליעד והשגתו.

ב-1987 נסעה לראשונה ליפן לחקור את שיטות הניהול היפניות. גילתה שערכי התרבות ממתנים את הצלחת שיטות הניהול, ושיטה המצליחה בתרבות מערבית אינה בהכרח מצליחה במזרח הרחוק, ולהיפך. מכאן עברה לסדרת מחקרים שבדקו את ההשפעה הממתנת של תרבויות מישנה בישראל – קיבוץ/עיר, יהודים/ערבים, על הצלחת שיטות הנעה; השפעה של הבדלי תרבות על הצלחת רכישות של חברות ישראליות על-ידי חברות זרות; ומאוחר יותר, מחקרים העוסקים בצמיחת תרבות גלובלית בחברות רב לאומיות.

בשנת 1990 בילתה תקופת שבתון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ושם גיבשה את החשיבה התיאורטית בדבר הקשר בין "תרבות, עצמי ועבודה". המודל התיאורטי מציע שהעצמי בוחן ומעריך את משמעות שיטות ההנעה לאור ערכי התרבות המוטמעים בו. התיאוריה, שלוותה במחקרים אמפיריים, הניבה שני ספרים שכתבה יחד עם עמיתה כריס ארלי, ושני ספרים שערכה, האחד עם כריס והשני עם סם בכרך ופטר במברגר.

בראשית שנות התשעים, כשבתה כבר נישאה, ובנה כבר שרת בצבא, הקדישה חלק ממשאביה לבניית נושא הניהול בפקולטה. כשלוש שנים מילאה תפקיד של סגן דיקן, ובשנת 96 נבחרה לדיקן הפקולטה, תפקיד שמילאה במשך שלוש שנים. החשיפה לסביבת ההי-טק הישראלי פתחה תחום מחקר נוסף – טיפוח החדשנות בארגון, תוך שמירה על איכות ופריון. ניכר שהחברות הישראליות מתקשות לאזן בין היבטים אלו, וגם הספרות המחקרית מצביעה על יחסי תמורה ביניהם. במחקריה מצאה את התנאים הארגוניים המאפשרים להתגבר על יחסי התמורה, ומאפשרים לקדם בו-זמנית חדשנות, איכות ופריון.

ההתפתחות המחקרית שלה לאורך השנים הביאה לחקר שלושת הנושאים של הנעה לעבודה, היבטים בין-תרבותיים והשפעתם על התנהגות ארגונית, וטיפוח החדשנות בארגון, משלימים זה את זה ומאפשרים להרחיב את הידע לגבי הפרט והארגון הנדרשים להסתגל לסביבת העבודה המשתנה, ההולכת ונעשית גלובלית ותחרותית. הכניסה לתחומי מחקר נוספים לוותה בהרחבת מעגל שיתופי הפעולה המחקריים ולהופכו לבין-לאומי. בהקשר זה, תפקידה כעורך כתב-עת בין-לאומי, נתן לה הזדמנות ללמוד על תרבות המחקר ונושאי המחקר הרלבנטיים בסביבות תרבותיות שונות.  הייתה לי ההזדמנות לתרום לביתה המקצועי, ולפתח את תחום הניהול בטכניון. פרופ' ארז רואה את ביתה המשפחתי כמקור לספוק וגאווה, כשגם בתה היא כיום אם לשני ילדים וחברת סגל צעירה באוניברסיטת חיפה, ובנה בחר במסלול דומה, כשהוא מסיים השנה את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת סטנפורד.

מעגלי העבודה אותם היא חוקרת – הפרט, הקבוצה, הארגון, תרבות הלאום והסביבה הגלובלית, מהווים חלק מהעצמי שלה, והיא מצהירה כי זכתה להתקבל בברכה ובהערכה בכל אחד מהם.

 

 

  שילחי לנו תגובה                                   שילחי את המאמר לחברה

__________________________________________