האשה במרוקו בעת החדשה

מאת: ד"ר ורדה מאייר

 

 

 

עוד על נשים:

לזכר אניטה רודיק

הילולה ד'שרה אימנו

סדר נשים

סיפורה של פלורה

משכילות יותר, עובדות יותר ומרוויחות פחות

המוח שלו ושלה

נשים וצבא בישראל

חטאי האם

מיהו הגבר החדש?

מחשבות על השכול הלאומי

סטטוס - המניע החזק

אל תבכי ילדה

המדריך למתגרשת: לשרוד את החגים

תשעה חודשים של טירוף חושים

ההיסטוריה של האשה המוסלמית בעולם הערבי  היא שנים רבות של דיכוי בעזרת הדת ואפלייתה לרעה בחברה הערבית. פגעו בזכויותיה, ברוחה ובנפשה. במשך עשרות שנים על פי הקוראן והמסורת הערבית שהיא גברית הנציחו את האי שויון וחוקקו חוקים המפלים את האשה לרעה , לא ניתנה לה הזכות להצביע, או לקבל ירושה, לתת עדות בבית המשפט, להנשא ליותר מגבר אחד.

 

נושא המגדר והפמיניזם במרוקו, מתחיל לצמוח כבר בשנות ה 90 של המאה העשרים, אך עדין לא הגיע למצב של שביעות רצון שיהיה מקובל על ידי הנשים כמו בארצות המערב. החברה הערבית שהיא מוסלמית דתית היא חברה שעד היום הגבר שולט בה, בקוראן ובחד'ית מוגדרים תפקידה ומעמדה של האשה ועוסקים בהבדלים שבין המינים. מציינים את חוקי המשפחה ושמירתה וכן את תפקידה המרכזי של האשה הוא בהולדת הילדים וגידולם.

 

בקֻראן כתוב: "כי הנשים כמלבוש לכם ואתם כמלבוש להן (פס ' 187)בפסוק זה מודגשת ההדדיות ביחסים בין המינים. החַדִית'  מבהיר את ערך הנישואין כך: "אם עבד האלוהים (כלומר האדם) מתחתן, הרי הוא משלים את מחצית דתו (כלומר ממלא מחצית מחובותיו הדתיות)  ועליו להיות יְרֵא שמים במחצית השנייה."

 

בעת החדשה פיתויים רבים ניצבים לפני האדם המוסלמי במרוקו בפרט לאור העובדה שכל העולם "כפר גלובלי קטן" וכל דבר ניתן לראות באמצעי התקשורת השונים וכל דבר עלול להשפיע על אורח החיים ולשנות את ערכי המשפחה ולהפוך כל אדם מוסלמי להיות יותר מערבי ולפעמים פחות דתי.

 

ביציאה של הגבר מביתו הוא נתקל בפרסומות, בשלטים, בירחונים, בסרטים שבהן מככבת אשה, בחנויות הוידאו הוא יכול להשאיל סרטים שבהם מופיעה אשה שאינה מתירה לדמיון שום מקום, היא חשופה, לעיתים לבושה בהידור, עדויה בתכשיטים והיא מאופרת והיא מייצגת דימוי אחר של האשה ושונה מכל ערכי המסורת שעליהם הוא גדל ולמד מתוך הקוראן ובחד'ית על צניעותה של האשה ומעמדה בחברה הערבית. מושגים של משפחה וצניעות, ותפקידי הגבר ותפקידי האשה שהם חלק חשוב לאדם המאמין המוסלמי והם חלק מאורח החיים המסורתי נמצאים במאה העשרים ואחת במשבר גדול, בין רצונו לשמור על המסורות ובין רצונו להיות חלק מהעולם המערבי.

 

מרבית הנשים במרוקו עדין לא יודעות קרוא וכתוב ובעיקר הכוונה לאלה הגרות בכפרים ולמרגלות הרי האטלס. תפקידן המסורתי נשמר ואין להן אפשרות להיחשף לעולם החדש. לנשים המתגוררות בערים הגדולות והעירוניות ישנה חשיפה לעולם המערבי ומכאן גם השינוי שחל בחייהם האישיים. הם עוסקות במקצועות שונים, משכילות, קוראות ומדברות צרפתית וקוראות מגזינים העוסקים במעמדה של האשה בחברה המערבית המגיעים למרוקו מצרפת. הן חשופות למחקרים פמיניסטים שונים.

 

האִסלאם מתיר את הפּוֹלִיגַמְיָה, אך מסתייג ממנה. לגבר מותר לשאת ארבע נשים במקביל, אך האִסלאם מַתְנֶה את ריבוי הנשים בכך שהגבר ינהג בנשותיו בצדק ובכך שיוכל לפרנס את כולן. כתוב בקֻרְאַן:"הינשאו לנשים הטובות בעיניכם, לשתים, ולשלוש, ולארבע. ואם חוששים אתם פן לא תוכלו לעשות צדק, הינשאו לאחת...." (סורת הנשים ).

 

ב- 1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה, ב – 1959, נחקק חוק המעמד האישי במרוקו – אל-מדאוואנה שהוא חוק דתי . אל-מדאוואנה התירה את הפוליגמיה, יחד עם זאת נדרש הבעל  לאישור מאשתו לשאת אישה שניה.  אשה אינה יכולה להתגרש מבעלה, גבר יכול לגרש את אשתו ורק יגרש אותה" את מגורשת", באִסלאם הגירושין מותרים, אך הם נתפסים כדבר שראוי לנסות להימנע ממנו. בספרות החַדִית' נאמר: "הדבר המותר, אשר שנוא ביותר בעיני אלוהים, הוא הגירושין." שני הצדדים יכולים ליזום גירושין, אך רק הבעל יכול לבצע את מעשה הגירושין, וזאת באמצעות האמירה: "הרי את מגורשת." לעתים רבות בגלל פחד האשה מקשיים כלכליים האשה קיבלה בהכנעה את חייה האומללים והמשיכה לסבול התעללות פיזית ונפשית ולא התגרשה ויותר מכך, הפחד שלה היה שייקחו ממנה את הילדים. נשים רבות נרצחו במהלך עשרות השנים בגלל אלימות הגבר ובהרבה פעמים על לא עוול בכפן.  אישה נזקקה לאפוטרופוס כבן משפחה והיא לא יכלה לפעול בצורה עצמאית, כמו לבקש משכנתא, לקחת הלוואה וכו'. ישנם עוד סעיפים רבים שקוממו את הנשים במרוקו במשך שנים ולא נעשה דבר בגינם, עד המאה הנוכחית. הבעיה הראשונה לכך שחוק "אל-מדאוואנה" היה חוק דתי שקשה לצאת נגדו בחברה מסורתית וכן שהחוק היה מטעם המלך- מלוכני.

 

עד שנות ה- 90 גיל הנישואים החוקי היה  15 לאישה, 18 לגבר. אבל שופט היה יכול להוציא אישור מיוחד לנישואין בגיל צעיר יותר. אישה בכל גיל שרוצה להתחתן, צריכה אישור של מלווה מבוגר ממנה, גבר מצד משפחת האב. האישה תלויה במשפחת האב. אישה לא יכלה לתבוע גבר אלא באישור של בעלה או של בוגר ממשפחתה.  אישה שחיה מחוץ לנישואין באופן טכני (עוזבת את בעלה, למשל) היא בחזקת מורדת ועלולה להישלח למאסר. הפלות הן מחוץ לחוק. כדי להוכיח אבהות, על האישה היה להביא 12 עדים. יש איסור על נשים להינשא ללא-מוסלמי. אישה צריכה אישור מגבר להקים עסק, יש חוסר שוויון בנושא ירושות  וכדומה.

 

ולכן, בסוף שנות ה – 90 של המאה ה -20 הפכה אל-מדאוואנה לעיקר מוקד המחאה של הנשים, כיון שזה היה חוק מפלה, כל ועדה שהתכנסה היה עליה לדון ולהכריע ולקבוע מחדש את מעמד הנשים ואף המלך מוחמד ה 6 המלך המרוקאי התערב בנושא. וכל זאת כדי לשפר את מעמדן ולהגדיר מחדש את נושא הנישואין והאחריות של בני הזוג אחד כלפי השני. החוק החדש קובע שאין צורך לאשה לקחת את הגבר שיחתום עבורה בפתיחת חשבון בנק או בפתיחת עסק, הפוליגמיה אסורה והותרה רק במקרים מסוימים, בנושאי הגירושין גם הגבר וגם האשה יכולים לבקש גירושין, הגבר צריך לשלם מזונות לאשה וגם לתת חלק מרכושו.

 

אין ספק שחלים שינויים רבים בחברה המרוקנית בשנים האחרונות בהקשר למעמדה של האשה, נשים מופיעות בחברה, לומדות באוניברסיטה, עובדות מחוץ לבית, ניתנה להן זכות הצבעה, הוקמו ארגוני נשים שתפקידן להאבק למען הנשים, אבל הדרך עוד ארוכה ובעיקר בגלל התפיסה החברתית והדתית שעדין לא השתנתה במרוקו.

 

_______________

 

תגובות:                                               מעניין? שילחי לחברה

 
 

_________________________________________