נפטרה ד"ר ויקי שירן ז"ל

מאת: חנה בית הלחמי

 

הלווייתה התקיימה ביום רביעי 17.3.04 בשעה 14.00  בקיבוץ עינת ליד ראש העין.

 

 

 

 

 

 

עוד ב"הדרך למעלה:

 

עצות מעשיות להתמודדות

עם סרטן השד

מדברים על החיים...(מאת שורדת)

המלצות האגודה למלחמה בסרטן אודות גילוי מוקדם

של סרטן השד

בדיקת דם פשוטה מאתרת קבוצות סיכון לסרטן השד

השפעת התערבות פסיכולוגית על הפחתת הסיכון

השפעת ביטוי רגשות על מחלת הסרטן

כלי הקיבול שלנו

זמן תעלת הלידה

 להתפייס עם אמא

מחזוריות

כאן ועכשיו

חיי אישה - סידרה

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

ביום ב' (15.3.04) הלכה לעולמה, ממחלת הסרטן, אחת מהמנהיגות החברתיות המבריקות, הגאות, המקוריות והבולטות ביותר שידענו בעשורים האחרונים: ויקי שירן, ילידת 1947, אמא לשתי בנות – עלמה ועופרית, סבתא לנכד, אחות לשלוש/ה, בת לאם קשישה, זוגתו של חיים שירן (במאי בטלוויזיה החינוכית ומנהל תיאטרון ענבל), חברה של המוני חברות, מורה מקצועית ומורת דרך למאות רבות של תלמידות ותלמידים, פרצת דרך, מקורית, עוצמתית, רהוטה, נאמנה לעקרונותיה ולמקורותיה.

 

אני זוכרת את ויקי שירן, שהכרתי מרחוק ומקרוב: מרחוק כאשה לאשה, מקרוב מתוך מעקב אחר כל דבריה ופעילויותיה בשנים האחרונות, שבאו להעשיר את חיי כולנו במושגים של הוגנות חברתית, הגינות בינאישית ושוויון. אשה יפה – יופי פנימי וחיצוני, דמות שקשה לשכוח של אשה זקופה עם צעיף תמידי ומטפחת מלופפת סביב שיער שחור, עיניים בורקות,  ענן של עוצמה נשית שחלף במעברים של כנסים שנכחה בהם, בפאנלים שנמנתה על הדוברות בהם, הילה של אמת שקרנה ממנה. מתגובות שנרשמו ברשת האינטרנט אמש – אני לא לבד: ויקי שירן יצרה הבדל בחיים כאן, יצרה שינוי, הרגשנו אותה.

 

ויקי שירן נשאה עימה מחלה קשה במשך 6 שנים – שבמהלכן לא נחה לרגע מהשליחות החברתית, הקבוצתית והאישית שלה.

 

ד"ר ויקי שירן נולדה במצריים, למשפחת בן נתן. היא עלתה עם משפחתה ארצה בגיל 4, גדלה בתל אביב, למדה ספרות, הסטוריה וקרימינולוגיה ועשתה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת ג'ון ג'יי בניו יורק, בנושא שחיתות פוליטית, או: האפלייה המובנית בהבאתם לדין של פוליטיקאים מושחתים – כיצד קידום תהליכים משפטיים של פוליטיקאים אשכנזיים וממעמד ההגמוניה נעצר במערכת החוקרת וזה של מזרחיים עובר מהמערכת החוקרת הלאה לשפיטה וענישה. שנים רבות היא נמנעה מלהתראיין מפורטות בנושא מחקרה כדי לא להציב את המאבק לשוויון בחברה הישראלית בפינה הסטריאוטיפית של "קובלנת המדוכאים" אלא השתמשה בידע העצום שרכשה כמנוע למאבק האמיתי – על הזכויות האמיתיות, על החיים השוויוניים עצמם. כמנהיגה אמיתית – היא לא נסוגה לאורך הדרך בפני ביקורת ועימות דיעות ולא נכנעה ללחצים שפועלים על מי שעומדת בחזית.

 

שירן היתה דמות מובילה במאבקים החברתיים הגדולים של שנות השבעים של המאה הקודמת: "הפנתרים השחורים", "אלה – אזרחים למען השכונות", "החזית המזרחית" ועוד.

 

בשנות השמונים היתה מעורבת בפעילות תמ"י ו"המזרחי לשלום" ובאמצע שנות התשעים נמנתה על מייסדי "הקשת המזרחית" – ארגון שהיא שימשה לו דוברת נאמנה אל הציבור הישראלי לאורך כל שנותיו עד כה. במקביל פעלה שירן בארגונים פמיניסטיים רדיקליים ובראשם הארגון הפמיניסטי של נשים מזרחיות -  "אחותי". מאבקה האחרון היה במסגרת קואליציית הנשים נגד פורנוגרפיה, שנאבקה נגד שידורי ערוץ פלייבוי בישראל.

 

מאות מאמרים פובלציסטיים פורסמו ע"י ד"ר ויקי שירן בעיתון ידיעות אחרונות ובערוצי תקשורת וירטואלית ומודפסת אחרים.  מצורפים בהמשך קישורים לכמה ממאמריה ברשת. בהיותה דמות כריזמטית של מנהיגה רהוטה וברורה, נאמנה ללא סייג למושאי מאבקיה, הוזמנה ד"ר שירן תכופות להתראיין ברדיו ובטלוויזיה.

 

היתה חברה במועצת הרשות השניה לרדיו וטלויזיה וכיהנה בועד המנהל של הוצאת עם עובד.

 

באוניברסיטה העברית, שם שמשה כמרצה בחוג למשפטים וקרימינולוגיה, ובחוגים לקרימינולוגיה וקידום נוער בבית ברל, העמידה דורות של תלמידים ותלמידות ממשיכי דרך. בשנה וחצי האחרונות ייסדה בביה"ס ללימודים רב תחומיים בבית ברל את התכנית ללימודי נשים ומגדר.

 

בנוסף לעבודתה האקדמית, התקשורתית, החברתית והחינוכית, עסקה ד"ר ויקי שירן גם ביצירה אישית: בעבר פרסמה שירן גם סיפורים ושירים פרי עטה, בשנים האחרונות – כבמאית ותסריטאית – עשתה סרט אודות ילדים בשואה מהיבט ייחודי של עולמם לפני המלחמה ובתחילתה.

 

מהאישי לפוליטי:

אשה, אם, בת, סבתא, חברה, מזרחית, יוצרת, מורה, חוקרת, דוברת, כותבת, דמות מופת – אנחנו, הקהילה הפמיניסטית, נשים בישראל, מזרחיים ומזרחיות, פעילים ופעילות חברתיים - היינו גם עמיתיה ועמיתותיה למאבק, גם הקהל שלה, גם מושאי המאבק, גם הקוראות, גם המגיבות, לעיתים שמחנו בדבריה, לעיתים התקוממנו מתוך הקושי להתמודד עם אמיתות שהיא ראתה לפני כולנו ותיארה בלשון חדה. למשל:

  

 אני יודעת ש"פרחה" היא מלת גנאי ובכל פעם שאני

 שומעת אותה או נתקלת בה אני מרגישה צביטת כאב. אז

 אני תמיד רואה אותך פרחה, אשה מרוקאית, עומדת

 נבוכה מולי ומאחורי גבך מנצנץ פרצופו המכוער של

 האספסוף הישראלי שלקח את שמך היפה והפך אותו לשם

 נרדף לבחורה המונית, שלבה גס, שמתלבשת באופן לא

 מנומס, בחורה מזרחית. אספסוף ריק ויהיר שלקח את

שמך כדי להלעיג בו על בנותיי ונכדותייך.

(מתוך "עיתון תל אביב", מדור מלחמת האליטות)

 

היא נתנה לנו לעשות שימוש בקול הקורא שלה למען עתיד טוב יותר, שהיא משאירה אחריה כצוואה. רק שנעשה במפעל חייה שימוש הוגן ומסור, שנשמור את הדרך.

 

תנחומים, מקרב לב, למקורביה וחברותיה. ציינה בפני אחת מהן, העיתונאית יעל פישביין: היא השאירה המון חברות, מכל העדות – המאבק שלה היה לשוויון לכולנו, מאבק אידיאולוגי, לא פרטי, היא חיה בהתאם. 

 

נשארנו מיותמים, אבל עם משימה גדולה להמשך הדרך.

זכרה מבורך.

תודה שהיא, תודה שהיתה.

 

הכותבת היא עורכת משנה של www.haderech.co.il

 

קישורים למאמרים של ויקי שירן ז"ל:

http://www.tam.co.il/25_9_98/el18.html

http://www.hakeshet.org/articles/masuda1.htm

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1066-1405469,FF.html

במות קבועות: אחותי: http://www.achoti.org.il/index.html 

 קדמה: http://www.kedma.co.il/

הקשת הדמוקרטית המזרחית: http://www.hakeshet.org/

 

 

ויקי שירן – מנהיגה פמיניסטית דגולה \  מאת ד"ר אסתר הרצוג

 

קהל האלפים שליווה את ויקי בדרכה האחרונה שימש הוכחה ניצחת לגדולת מנהיגותה, לאהבה ולהערצה להן זכתה בחייה ובמותה. שפע הדיווחים על חייה, על פעילותה החברתית והמקצועית, מעיד על כך שגם התקשורת הכירה במקומה הבולט בשיח הציבורי ובהשפעתה החשובה מזה שלושה עשורים, על סוגיות חברתיות מרכזיות בישראל. ב"דברי הפרידה" שפרסמה הרשות השניה לרדיו וטלוויזיה (שויקי היתה חברה במועצתה) כונתה ויקי "לפיד בראש המחנה", אורי דרומי כתב ב"הארץ" על הלוחמת למען "סדר חברתי חדש, נשי ומזרחי יותר". בן-דרור ימיני תיאר אותה במעריב של שבת "הפעילה החברתית הבולטת ביותר מאז תחילת שנות השמונים".

 

לכריזמה המדהימה של ויקי ולקבלת מנהיגותה על ידי קבוצות כה רבות, לא היה כל קשר לסמכות פורמלית כלשהי שהוענקה לה. אדרבא, עצמתה באה לה מההתרסה, מהאמירות החדות, מהמאבק המתמשך נגד עוולות המימסד בישראל. מהבחינה הזו הצלחתה של ויקי להנחיל את תפישותיה היא כשמן מרפא לתסכוליהם של פעילות ופעילים למען צדק חברתי. ההכרה הציבורית בחשיבות פעילותה ומאבקיה מעוררים תקווה שאולי יש שכר לעמלם. ויקי טענה ואכן צדקה, ששינוי חברתי יכול לבוא רק "מבחוץ".

 

ויקי הצליחה להנחיל את תפישתה החד-משמעית באשר לשיתוף של קבוצות מודרות, באופן מיוחד ביחס למזרחים ולנשים. מחויבותה המוחלטת לקידום השוויון של מזרחים הייתה במרכז פעילותה הציבורית וגם האקדמית. בעבודת הדוקטורט שלה על שחיתות פוליטית טענה שפוליטיקאים מזרחים שסרחו נענשים ללא פרופורציה ביחס לפוליטיקאים אשכנזים. תפישה זו קנתה לה אחיזה בדיונים הציבוריים שעסקו בהליכים שננקטו נגד מנהיג ש'ס אריה דרעי. בימים אלו שבהם שלמה בניזרי נחקר על שוחד, קשה להימנע ממחשבות דומות, בפרט לאור פעילותו המאיימת, בעת כהונתו כשר העבודה והרווחה, על פקידיה (האשכנזים) הבכירים של משרד הרווחה בסוגיית הוצאת ילדים מבתיהם.

 

גם את תפישתה האינסטרומנטלית על חשיבותם של כלים פורמליים לשינוי מערכי הכוח בחברה הצליחה להחדיר בכל אשר הלכה. במשרד החינוך הצליחה להביא למדיניות המחייבת שינוי בייצוג המזרחים, לעומת האשכנזים, בספרי הלימוד; "בג'ץ שירן" היה מחאה נוקבת נגד תיעוד סיפור תקומת המדינה, שבה גומד חלקם של המזרחים; במועצת הרשות השניה עמדה בעקשנות על חשיבות הייצוג הפרופורציונלי של הקבוצות המודרות: מזרחים, נשים וערבים. את הכלי להשגת יתר שוויון היא גם דחפה בהקשר הפמיניסטי, בהצלחה מלאה. התביעה לייצוג על פי רבעים: אשכנזית, מזרחית, פלשתינית ולסבית, התקבלה מאז ראשית שנות ה-90 בכנסים הפמיניסטיים השנתיים. תביעתן של הנשים המזרחיות לייצוג בכל פורום ציבורי הפכה להיות מוכרת (ולעיתים מאיימת) על ידי מארגנות כנסים באקדמיה ובאירועים חברתיים וציבוריים כאחת.

 

בעשור האחרון היה עיקר פעילותה של ויקי בתחום הפמיניסטי. פעילות זו הייתה קשורה בתחילתה לנשים מזרחיות, שאיתן הקימה את "אחותי", שבין השאר תמכה בויקי כנפו. אך בשנים האחרונות הפכה למובילה מרכזית של המאבק נגד הפורנוגרפיה. היא קלטה את עצמת הפוטנציאל של שיתוף פעולה בין ארגוני נשים (וארגונים אחרים כמו הקשת הדמוקרטית המזרחית והתנועה לגבריות חדשה) והצליחה בחכמה יוצאת דופן ובקסמה האישי הכובש לחבר בין הקבוצות והפעילות כדי להעביר לציבור הרחב את המשמעויות ההרסניות של התנחלות הפורנוגרפיה בערוצי השידור הציבוריים. זו הייתה הפעילות הדומיננטית שלה בשלוש השנים האחרונות: היא השתתפה בדיונים של ועדת החינוך על החוק האוסר שידורי פורנוגרפיה, בדיון שהתקיים בבג'ץ, בכנסים שקיימה הקואליציה נגד הפורנוגרפיה ובכתיבה. מאמרה האקדמי האחרון עסק במאבק נגד פורנוגרפיה בישראל. הקמת המחלקה ללימודי נשים ומיגדר במכללת בית ברל על ידי ויקי, אשר השרתה מרוחה הגדולה על אופייה של המחלקה ועל גישתן הפמיניסטית המחויבת של המרצות, הייתה אך טבעית לדרכה, לאישיותה ובפרט למנהיגות הפמיניסטית החכמה והאמיצה, שאין לה תחליף.

 

 

תגובות והספדים ע"י גולשות:
 

הקשת הדמוקרטית המזרחית" ותנועת "אחותי – למען נשים בישראל" אבלות, המומות וכואבות על מותה בטרם עת של ד"ר ויקי שירן.

 

ויקי שירן נולדה בקהיר ועלתה עם משפחתה ארצה בגיל 4. את ילדותה בילתה בשכונת התקווה. בגיל 13 נאלצה לעזוב את ספסל הלימודים, כדי לפרנס את משפחתה ולמדה בערבים. בוגרת ומוסמכת אוניברסיטת תל-אביב, קיבלה את הדוקטורט בקרימינולוגיה מאוניברסיטת ג'ון ג'אי בניו יורק. בעשור האחרון לימדה בחוג לקרימינולוגיה במכללת בית ברל, ובאוניברסיטה העברית. בשנה האחרונה ייסדה ב"בית ברל" את התוכנית המקורית ביותר ללימודי מגדר בישראל.

 

ויקי שירן היא מראשוני המאבק לקידום מזרחים, נשים וגברים כאחד. את פעילותה הפוליטית התחילה בראשית שנות ה- 70. היא נטלה חלק בפעילות התיאטרון הפוליטי של יפו, יזמה את כנס "ישראל זה אני", הגישה את הבג"ץ נגד היעדר הייצוג המזרחי ב"עמוד האש", היתה חברה ב"פנתרים השחורים", שימשה כדוברת מפלגת תמ"י, היתה מאושיות ה"חזית המזרחית" וה"מזרח אל השלום". ויקי היתה שותפה בהקמת "מרכז אדווה", ובמערכת "עיתון אחר". מימי ראשית התנועה הפמיניסטית בישראל הצטרפה אליה, אך יחד עם זאת ביקרה אותה על הדרתה את הנשים המזרחיות. ב 1991 היתה בין מייסדות "קבוצת נשים מזרחיות", שהוליכה להקמת "אחותי-למען נשים בישראל" ב 2001. ב 1996 הייתה בין מייסדי "הקשת הדמוקרטית המזרחית". לאחרונה הובילה את מהלכי החקיקה והבג"ץ נגד שידורי הפורנוגרפיה בערוצים הציבוריים.

 

ויקי הייתה ממוליכי השיח הרב-דורי על התודעה המזרחית. בכך פרצה את הדרך לכולנו. בפעילותה הרב-תחומית לא חדלה ויקי לאתגר את השיח המימסדי ואת יסודות החברה בישראל. חשיבתה הרעננה וכתיבתה כפעילת ציבור, עיתונאית וחוקרת תרבות, הפרתה את כולנו. דמות מנהיגה ומכוננת - היא תמשיך להיות עמוד האש גם לאחר מותה.

 

אנו מחוייבים/ות להמשיך לפעול בדרכה וברוחה של ויקי שירן

יהי זכרה ברוך

 

הקשת הדמוקרטית המזרחית;  תנועת "אחותי" – למען נשים בישראל

__________________________________________

מאת: פרופ' סמדר לביא:

 

ויקי יקרה,

קשה לכתוב. היה יותר קל סתם לשוחח בטלפון או להעביר אימיילים תכליתיים כאלה. מקווה שאת מחלימה. הים טוב לנפש ולשקט.

מתפללת בשבילך, כל יום, כשאני מוצאת את הפינה השקטה של קריאת התהילים. מקווה שתחלימי, שם למעלה. תמצאי מרפא לפצעי טראומות הקיום של אשה מזרחית בישראל.

את חסרה לי. את חסרה לכולנו ב"אחותי". השיחה האחרונה שלנו, על הפמיניזם המזרחי והשלום, בשבת הראשונה של ינואר, בבוקר, כשיכולת רק ללחוש, היתה כל כך קצרה ומדוייקת. אני תמיד נדהמת כשאני קולטת איך את מצליחה לתמצת כל כך הרבה ידע, חוכמה וברק מבלי שהמסר יאבד את פשטותו הרהוטה. מהאימיילים הרבים שקיבלנו מתגשם חזונך, ו"אחותי" תופשת את המקום הראוי לה אל מול האשכנזיות הישראלית האקסקלוסיבית של שיח השלום העכשוי.

תשמחי לשמוע, שהתלמידות בתכנית המקורית (והנועזת, אל מול המצאי המקומי...), ללימודי מיגדר, שהקמת ב"בית ברל", מתרככות ונפתחות הן אל עצמן והן אל כל הסוגייה של מיקומן ביחסי הכוח בחברה הישראלית.

נתת לי פעם עצה טובה – לא להרצות מהדף, אלא לספר את מה שיש לי להגיד. אבל ההיעדרות שלך כל כך כואבת, סכינים חותכים, כך שאי אפשר לספר ככה סתם, את מה שיש לי להגיד. סליחה.

בקורס על מנהיגות נשים בתכנית של מדעי החברה, התלמידים/ות קיבלו לחופשת הסמסטר לקרוא את ניתוח המאמר המסכם את עמל חייך: "פמיניזם מזרחי: לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש". הם כותבים את קרעי הסיפור האישי שלהם/ן לאורו.

מקווה שיום אחד, בקרוב, יצא ספר עם המאמרים השנונים שכתבת בטור שלך ב"ידיעות". כשאני במצב-רוח אינטלקטואלי מחורבן, אני פונה, כדי להתעודד, למאמר שכתבת ב"העיר" כתגובה על הגליון של "האשכנזים – מהבונקר", שהתבכיין על "ים הדמעות" שלנו. מילותייך חדות העוצמה שם בעלות השראה לכולנו.

וכשאני כותבת כעת, אני מבינה שוב, שתמיד היית לנו מודל למעורבות פמיניסטית חברתית-אינטלקטואלית, ללא פשרות, אך עם קואליציות של שוויון ותיקון היסטורי, מאז ימי תמ"י ועד השבר של הסוף.

וקשה לי לכתוב את כל הדברים השכלתניים האלה כעת. אבל לא למדתי איך לדבר אתך בשפה אחרת, כזאת של רגשות. אך מבעד לרעיונות ולאקטיביזם תמיד חשתי כמה את אתי, איתנו, תומכת, מעודדת, אוהבת, מעבר לכל המילים הנאות על תיאוריה פמיניסטית ופוליטיקה מזרחית. תודה.

הנוכחות שלך עם אמא אחת, מזרחית מוחלשת, שם, בלשכה, מול פקידות הסעד לסדרי דין, היתה מועטת מילים, אך רבת כוח. הן לא העיזו להתעמר בה, וגם הבינו רטרואקטיבית, שהלך עליהן, כשמשכת אותן לשיחת חולין על סנדלים אדומות ולק אדום בציפורניים של הרגליים ועל ההורוסקופ. הסיקוואנס הממזרי הזה היה גדול!

אני מקווה שטוב היה לך, בחודשים האחרונים, כשאת מוקפת בבנות ובשירן. בתמונות שלכם, התלויות בדירה, אתם נראים כל כך דומים, את ושירן. כמו שני סלעים איתנים ששרדו את תהפוכות מזג האויר ורעידות האדמה.

קחי חיבוק. ועוד אחד משהין. עם תודה ממנו על האירוח והחביתות. הביית שלך, עמוס הספרים, הסביר פנים ומעיינות כיבוד, קפה ותה לכולנו.

הכעס הרב, שנאצר בך עוד מהילדות הצפופה ב"התקווה", שאילצה אותך לצאת לעבודה במשרה מלאה מגיל 13, וללמוד, טרוטת עיניים, בערבים. סירובך העקבי להשתפל בפני הביורוקרטיה והאידאולוגיה של הגזענות. הכעס הזה, אותו לא יכולת לפרוק עד תום, כילה לך בסוף את הגוף. אני, הלומת אבל, וכולנו, מעריצות את הנשמה הלוחמת שלך, שהמשיכה ותמשיך להיאבק בעד צדק חברתי בשבילנו, גם כאשר כלה הגוף.

היי בטוב. חזרי אלינו מהר. קשה לכולנו עם הפער שנוצר בלעדייך.

שלך,

סמדר

__________________________________________

ממש כואב לשמוע את החדשות הרעות האלה. איפה אפשר למצא פרטים כמו סיבת המוות? היא הרי לא היתה מבוגרת כל כך, ורק בשבת האחרונה היא הופיעה  בטלביזיה ביום שבת והכל נראה בסדר... אז מה קרה פתאום?
 
ויקי היתה משכמה ומעלה בכל הנושאים הקשורים בפמניזם ו"אחרות"(היחס לאחר) . היתה לה מחשבה מקורית  שקשה למצא במקומותנו, במציאות הממוחזרת שלנו. אשה נדירה ומדענית נדירה - למה הטובים ממהרים לעזוב???
 
ענבל.

___________________________________________________

Dear Viki,

I'm deeply sad. I lost you, my best and dearest friend. You helped me in reclaiming my name; a name for myself and in the world. No one can take that away from you or from me.

Meir

___________________________
Dr. Meir Amor
Assistant Professor
Concordia University
Sociology and Anthropology
1455 de Maisonneuve Blvd. West
Montreal, Quebec, Canada H3G 1M8

________________________________________________

חברות יקרות ואהובות

אחת מעמודי התווך של הכנסים הפמיניסטיים, אותה אחת שהובילה ביחד עם נשים נוספות

את מדיניות הרבעים, זו שתבעה דרשה ונלחמה להשמיע קולות שעד כה לא נשמעו,שחיפשה את המזרחיות מצאה אותן ודרשה מהן להשמיע את קולן.

אהובה, ויקרה ויקי שירן עזבה אותנו לעולם אחר אולי עם פחות מאבקים ויותר צדק חברתי

ויקי שירן הייתה לי הזכות הכבוד והשמחה להכיר אותה. מותה ישאיר חור שחור בנשמתי עצבות גדולה וכעס על עזיבתה.

מחר יום רביעי בשעה 14.00 תתקיים ההלויה בקיבוץ עינת ליד ראש העין.

ויקי כפרה הלב שלי בוכה.

נינה

__________________________________________________

The news that we can only celebrate Vicki's life in mourning her passing is too sad to adequately put in words. Especially from so far away where it will be impossible to at least say a last goodbye -- Vicki has been both a friend and an ally, a woman of integrity and tenacity, a colleague and educator with political insight and courage -- a truly beautiful woman with a wonderful soul who made a difference in this world. May she rest in peace.... Katya

-- Katya Gibel Azoulay

 

________________________________________________________