אמא חד הורית

  

מאת: דליה שלומי

 

 

עוד כתיבה אישית:

אלוהים

החיים של ביד הנפש

ללמוד ממנה

להיות אבא - החווייה הגברית

חדר שינה

מצבי הצבירה של האהבה

גיבוי שלך נשמה

עין פקוחה

הילקוט

מיכל

גילוי - יובל דור

עוצמתה של שתיקה

הנשיקה

האושר שביצירה

אני מאחרת

אימהות

להופיע ב"גוגל" - משמע את קיימת

יום האישה הבינלאומי - סקירת מצב

אנה אנו באות? - מחשבות על הים האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

 

יום אחד חרב עלי עולמי , התבשרתי שבעלי ואבי שני ילדי נהרג בתאונה אווירית .

באותו יום הפכתי "אמא חד הורית".

ילדי היו אז בני 8 ו 5 וחיינו בבסיס חיל האוויר אי שם.  ביום אחד התהפכו חיינו.

מאחר וכבר לא היה לנו טייס במשפחה עזבנו את הבסיס ואת המסגרת החיל אווירית והתחלנו חיים חדשים במקום חדש וכול זה בתקופה של 3 שבועות.

נכון שהיו הרבה חברים שעזרו בכול התהליך אבל בלילה נשארנו לבד. הם במיטות שלהם ואני במיטה הרחבה שלי.

לא ברור לי היום איך תפקדתי כול כך טוב בימים ההם. כנראה שכוחות הלביאה שבי בניסיון להגן על הגורים היו פשוט אדירים.

כול השיקולים וכול ההחלטות שעשיתי מאותו יום ואילך היו "מה שטוב לילדים".

עברתי לגור במקום שטוב לילדים, נמנעתי מלנסוע לחו"ל בגלל הילדים, עבדתי מעט שעות ובעיקר חשבתי עליהם וקיוויתי שהם  ייצאו בריאים בנפשם למרות הכול.  "למזלי" הייתי אלמנה של משרד הביטחון כך שלא היה עלי עול כלכלי.

דבר אחד עשיתי בלי להתחשב בילדים. חיפשתי חבר. הרגשתי שאם אשאר לבד אשתגע. ביום אחד הפכתי לנערה בת 16 שחושבת שכול עולמה וכול ערכה תלוי באם יש או אין בן זוג.

החיפושים היו נואשים והביאו לתוצאות נואשות. הילדים ראו חבר ועוד חבר והשתדלו כמיטב יכולתם להסתדר עם "החבר".

לאחר חמש שנים של חיפושים וכשהייתי מיואשת במיוחד מצאתי אחד שהבטיח לעשות בשבילי הכול. קניתי את ההבטחה ולזמן מה הייתי מאושרת. היה לי בן זוג, הייתי שווה. לאחר שעברה חצי שנה הוא עבר לגור איתי ואני נכנסתי להריון. נולדה ילדה נפלאה לתוך מציאות  של הבטחה שלא מומשה.

מי שהבטיח לעשות "הכול", עשה כול מה שהוא "יכול" וציפה ממני לתת לו הכול.

הוא חיי בביתי בשותפות חלקית ע"פ תנאיו והנוחות שלו כשאני מרגישה שהוויתורים שאני עושה בבית שלי הולכים וגדלים עד שנעשו בלתי אפשריים.

יום אחד אמרתי די. אני רוצה בחזרה את חיי. בקשתי אותו לעזוב. קיוותי שהכול יגמר בטוב.

התבדיתי.

שוב הפכתי לאמא חד הורית אך הפעם האב נשאר בתמונה. הקושי בהסתגלות לאמהות חלקית גדול הרבה יותר בהסתגלות לאמהות בלבדית.

חילוקי הדעות על הסדרי הראיה הובילו למשפט, למעורבות פקידת סעד ולמתח אדיר ביחסים ביני לבינו כשבאמצע עומדת ילדה בת 3.

אני מודה שהתאכזבתי מהשופטת, מפקידת הסעד מעורכת הדין  ובכלל. השיקול הטרנדי של "קשר עם האב" גובר על כול קומנסנס  שילד צריך מסגרת יציבה ובטוחה שניתן לצפות אותה.

הילדה שלי חיה בחוסר ודאות מתמיד ובכול יום היא שואלת איזה יום היום ומי ייקח אותה היום.  אין לה ביטחון  ברמה היומיומית והיא ישנה בכול שבוע ב 2 מיטות שונות. כול מבוגר שייגזר עליו לעשות כך יעשה הכול כדי לשנות את רוע הגזירה אבל לה כרגע אין כוח לשנות את הגזירה.

גם  לי אין כוח לעמוד מול הרשויות ולצעוק להם: "תראו מה קורה". מניסיון הם לא שומעים. הם עסוקים בתקשירים ונהלים וזכויות האב. בדרך טובת הילד הולכת לאיבוד.

חוכמת ה"בדיעבד" שלי היום היא שברגע שהפכת לחד הורית דעי שאין על מי לסמוך אלא על עצמך בלבד.

עורך הדין מתפרנס מגירושין, פקידת סעד אינה מוכשרת לטיפול משפחתי אבל תנסה לטפל בך בכלים חסרים ותקבל  משכורת בכול מקרה, השופט/ת בד"כ מקבל את דעת פקידי הסעד ואת תישארי לבד מרוששת כלכלית ונפשית.

תנמיכי ציפיות מהסביבה ותנסי לפתור כמה שיותר בעיות בכוחות עצמך. אל תחששי להיות חכמה יותר מבן זוגך. תני לו להרגיש שאת בעלת הכוח ושמרי על ילדייך כמה שאפשר שלא יפגעו מהמציאות הבלתי אפשרית.

יתכן ותפגשי אנשים טובים בדרך. אבל על תבני על כך. אם יבואו, מה טוב. אם לא, יש לך את עצמך.

דליה שלומי

 

daliash6@zahav.net.il

 

______________________

 מה דעתך?כיתבי לנו                           מעניין? שילחי לחברה

 

דליה,

כגרושה מזה שש שנים, אם לשני ילדים,  אני כל כך מבינה ללבך. המסר ההוא שגדלנו עליו שיהיה לך בו זוג ואז- תהיי שווה, מאושרת, תקנית, וכו'... כל כך לא מתאים לפרק ב'.

לאחר (וגם לפני) שילדת את ילדייך אינך צריכה עוד אישורים לנשיותך או לערכך כאדם בכלל. אני בטוחה שכל אחת מאיתנו יכולה להיות מאה אחוז אמא ואשה גם בלי בעל ליד. ולעניין ההורות החלקית – אומר לך את מה שאמרה לי הפסיכולוגית שלי – כשמתגרשים – ההורות לא מחלקת 50-50. הורה אחד מקבל או לוקח 50% ממהורות. וההורה השני לוקח 100%. ברור באיזה צד את. אני מאחלת לך שתהיי חזקה ותעבירי את המסרים הנכונים לבתך ולבנייך. טלי

 

____________________________________________