אלוהים

  

מאת: דליה שלומי

 

 

עוד כתיבה אישית:

החיים של ביד הנפש

ללמוד ממנה

להיות אבא - החווייה הגברית

חדר שינה

מצבי הצבירה של האהבה

גיבוי שלך נשמה

עין פקוחה

הילקוט

מיכל

גילוי - יובל דור

עוצמתה של שתיקה

הנשיקה

האושר שביצירה

אני מאחרת

אימהות

להופיע ב"גוגל" - משמע את קיימת

יום האישה הבינלאומי - סקירת מצב

אנה אנו באות? - מחשבות על הים האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

 

אלוהים

אני פונה אליך כי אני חייבת שדברים ייקרו. עברו שתים עשרה וחצי שנים מאז נהרג בן זוגי ואבי שני ילדי.  עברו שנתיים וחצי מאז נפרדתי מאביה של בתי  הקטנה ושנתיים וחצי מאז שהחלטתי שאני לא רוצה להיות יותר אחות במערכת הבריאות.

בכול השנים הללו אני מחפשת להיות מאושרת. אני מנסה  כול מה שנראה לי שיכול להצליח. אני בטוחה שאני בדרך הנכונה  גם מקצועית וגם אישית.

אני רוצה לגייס אותך  לעזור לי  רק בכמה דברים קטנים :

הילדה הקטנה זקוקה לטיפול פסיכולוגי, אבא שלה מתנגד לכך – עשה שיסכים בלי שאצטרך לצאת למאבק. עשה עבור הילדה את החיים קלים יותר שלא תצטרך לנסוע כול כך הרבה ושתבלה כמה שיותר בבית שלה ליד חבריה וחברותיה, תשמור עליה ותדאג שכשהיא אצלו הוא לא יפגע בה.

תעזור לי לממש את הרצון שלי להיות מורה רוחנית להורים. כזו  שמנחה הורים מההיריון דרך הלידה  ועד להורות. אני רוצה לעשות זאת  גם בתקשורת.

אחרי כול כך הרבה שנים בלי חבר אמיתי לידי, תשלח לי חבר. כזה שיתאים לי שיהיה חכם כמוני או יותר, שיהיה חזק שידע וירצה לתמוך בי, שאמלא עבורו את מה שחסר לו, שאוכל לדבר איתו, לסמוך עליו, לאהוב אותו ולהישאר אני גם כשהוא לידי.

שנים מאוד כאבתי ומאוד החכמתי. עכשיו אני רוצה לאהוב ולהיות נאהבת. להעניק מהידע שלי לעולם ולראות את ילדי גדלים בריאים בגופם ובנפשם.

יכול להיות שאני צריכה עוד סבלנות ועוד כוחות  אני מנסה כמיטב יכולתי אבל זה לא כמו פעם. שנים של התמודדויות רוקנו את מאגרי הכוחות שלי וסדקו את קליפות ההגנה שלי.

אני מבטיחה לא להיכנע לייאוש ואתה תבטיח שתעזור.

דליה שלומי

daliash6@zahav.net.il

 

 

______________________

 מה דעתך?כיתבי לנו                           מעניין? שילחי לחברה

   

____________________________________________