הסטארט אפ שלו ואני יצאנו לדרך

  

מאת: אריאלה זמיר

 

 

עוד כתיבה אישית:

החיים של ביד הנפש

ללמוד ממנה

להיות אבא - החווייה הגברית

חדר שינה

מצבי הצבירה של האהבה

גיבוי שלך נשמה

עין פקוחה

הילקוט

מיכל

גילוי - יובל דור

עוצמתה של שתיקה

הנשיקה

האושר שביצירה

אני מאחרת

אימהות

להופיע ב"גוגל" - משמע את קיימת

יום האישה הבינלאומי - סקירת מצב

אנה אנו באות? - מחשבות על הים האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

 

בקיץ 2005 אריאלה זמיר והוא יצאו לדרך מקצועית חדשה. טעונים באמונה ונחישות. קיץ 2007 ניתן לראות הבדלים. ולא, אין צורך להיעזר בזכוכית מגדלת. 

 

כמעט שנתיים מאז שאני והסטארט אפ שלו יצאנו לדרך. שנינו היינו אחרי ריצת החימום. הוא אחרי שעזב את עבודתו כשכיר בכיר בחברת היי טק והחליט לצאת לעצמאות ולהקים חברת סטארט אפ משלו,  ואני אחרי לימודי העיתונאות שבאו אחרי ההחלטה לעזוב את ה"קריירה" הניהולית הטקסטילית שלי ולשוב אל חיקן של המילים. שנינו על קו הזינוק.

 

אני לא מכירה את האצן מקרוב, אבל יש לי מקור מידע דרכו אני מקבלת את הדיווחים החמים מהשטח. לא הרעיון מעניין אותי, בטח לא התוצר עצמו, הדרך, הדרך היא שמרתקת אותי. איך בונים חברת סטארט אפ. מאיפה מתחילים? ומה עושים? הצ'יפ הקטן כשיגיח לעולם בסוף, אולי יהיה הדבר הכי אטרקטיבי בחיי האלקטרונאים אבל בחיי הארציים עדיין הדבר הכי אטרקטיבי שיכול להגיח לעולם הוא –תינוק!.

וככה ניסיתי לפזול לעומת האצן כל פעם שגמע עוד קילומטר.

 

האמונה הייתה הבסיס של שנינו. הוא ברעיון ואני בכישרון. הבעיה הייתה כמובן לשכנע את הנוגעים בדבר כי אנחנו הדבר החם הבא.

התחלתי להרים טלפונים לחצי ממערכות העיתון בארץ, לכל אלו שחשבתי שיש עניין וכדאיות לאסוף אותי אל שורת כותביהם ובכך להגדיל את תפוצת העיתון לכזו שתרשום שיא חדש.

הוא החל לרוץ לפגישות לחצי מקרנות הון הסיכון, שסבר שיוכל לגייס מהן כסף כך שבעתיד יוכלו להגיע לשיאים חדשים של צחוקים כשילכו כול הדרך אל הבנק.

הוא הצטייד במחשב נייד ובמצגת שבנה, אני הצטיידתי בקולקציית נושאים וכמה כתבות מוכנות.     

 

ללא נחישות שום דבר לא זז. אז גם אני אחרי ה"אין לנו צורך בכותבים כרגע" שיגרתי קורות חיים למקרה שיהיה להם צורך בכותבים ברגע הבא. וגם הוא אחרי שאמרו לו "זה לא רלוונטי עכשיו", השאיר כרטיס ביקור למקרה שזה יהיה רלוונטי אחר כך.

 

עברה חצי שנה. לא מצאתי בית לכתבות. הוא לא מצא משקיע. התעודדתי נחמת טיפשים מהמציאות האכזרית. איך הם לא רואים מה שיש להם מתחת לאף? שאלתי את עצמי שוב ושוב ואין לי ספק שגם הוא.

 

המשכתי לנדנד. הוא המשיך לשכנע ובסוף נפתחה הדלת.

לא, זה לא ששלט גדול קידם את פני בשאלה איפה היית עד היום? או ששער ענק נפתח לרווחה ואמרו לי שהם מעוניינים בי ככותבת קבועה לעיתונם, אלא שאחת העורכות באחד המגזינים המובילים התחילה להראות סימני התעניינות באחד מהנושאים מהקולקציה החדשה של הנושאים שהכנתי.

גם אצלו עוד שום משקיע לא פתח את הכיס. אבל פתאום הוא נזכר בקרוב המשפחה המיליונר שמחפש איפה להשקיע את המיליונים כדי לקבל עוד כמה בחזרה.

 

מעבר לאמונה ולנחישות, בלי המזל שמתדפק על הדלת דברים טובים לא קורים.

ומשהו עמד לקרות. אפשר היה להריח את זה באוויר ביחד עם ריח הפריחות שהשתלט על הארץ.

אחרי חיפושים אחר מרואיינים מתאימים שיענו על דרישות לכתבה, קיבלתי שורה של מרואיינים שלא ענו. ברוח נכאה ועם הרגשת הכישלון הצורב שעלה מהמילים היא החזירה לי תשובה שבעתיד הקרוב מאוד כנראה שיהיה להם צורך בכתבה שהמרואיינים שמצאתי יוכלו להשתלב בה יפה. לא האמנתי למראה עיני. הוא לא האמין למשמע אוזניו. הקרוב משפחה הרחוק, שהמיליונים שורצים בכיסו וגדלים עם כול השקעה חדשה שהוא מבצע, החליט להשקיע.

 

אחרי תקופה, אי מיילים והעברת נתונים – נסגר הנושא. בארה"ב חתמו על ההסכם.

בקיץ נעשתה הכתבה. בקיץ, גויסו עוד המון עובדים חדשים לחברה.  

אחר כך העורכת עזבה וכבר לא היה עם מי לדבר. שבתי אל המסלול לחפש לי בית חדש.

לקח לי עוד חודשיים עד שמצאתי. לא בית. רק דירה בשכירות לשלושה חודשים.   

אחרי שנה וחצי היה ברור שצריך לחפש עוד משקיעים כי אחרת כול החזון והבניין והפרנסה הטובה תרד למצולות. היה גם ברור שמכתבה של פעם בשנה וכתבות שמכניסות כמו דמי חנוכה, אפשר לחיות בערך חצי חודש. הוא הסתער על המשקיעים ואני על אתרי האינטרנט. חרשנו עד תום. לו נפלו הדולרים לחשבון העסקי, לי נפלו האסימונים במוח.

 

אחרית דבר

קיץ 2007: הסטארט אפ שלו מונה קרוב ל-30 עובדים והוא גייס עד עתה 15 מיליון דולר.

מיותר לציין שבתור מנכ"ל הוא מקבל סכום יפה לכיס כול חודש.

אני (בינתיים), יכולה לקנות לי פחית עם חריץ, ולשלשל לתוכה כמה פרוטות.

אבל מה, כל המעקב אחרי הסטארט אפ שלו גרם לי לחשוב על סטארט אפ משלי.

 

 

"זמיר –מילת מפתח" שירותי כתיבה ותוכן

כתבות מגזין. כתיבה שיווקית. ברכות לאירועים.                     

ariellazanir@gmail.com

 

 ______________________

 מה דעתך?כיתבי לנו                           מעניין? שילחי לחברה

 

זמירה יקרה,

כתבה נהדרת. דימויים מהחיים. נפלא.

המון תודה

דינה דוד

____________________

As always: M-A-X-I-M !!!!!
Liora.

 

____________________________________________