פלפלים ממולאים - או סיפור על מירי (חלק ב')

  

מאת: איידי

 

עוד כתיבה אישית:

חדר שינה

מצבי הצבירה של האהבה

גיבוי שלך נשמה

עין פקוחה

הילקוט

מיכל

גילוי - יובל דור

עוצמתה של שתיקה

הנשיקה

האושר שביצירה

אני מאחרת

אימהות

להופיע ב"גוגל" - משמע את קיימת

יום האישה הבינלאומי - סקירת מצב

אנה אנו באות? - מחשבות על הים האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

 

פרק ב'- אחרי הפיצוץ

 

בבוקר  בבואתה ניבטה אליה - צפופה במראה קטנה, היא  מרחה אודם אדמדם על שפתיה הבשרניות ואספה את שיערה. הסיוט  התמוגג - הוקל לה. סיר הממולאים כבר נגמר. הבוקר היה קריר ורענן,  בד שמלה פרחונית של סוף הקיץ התגלגל על גופה מכסה ומיפה אותה. בעלה של מירי - אהרון כבר היה במטבח ושתה קפה.

 

"בוקר טוב!" אמרה וזמזמה תוך כדי הכנת הקפה.

"איזה יום נעים בחוץ, נכון?" היא ניסתה לחלץ חיוך קטן מפניו הרציניים.

"מה נעים?  עכשיו יתחילו החמסינים של סוף הקיץ אל תתני לבוקר הזה להטעות אותך" הוא חזר לבהות בעיתון היומי הוא לא אהב אשליות תמיד האמין רק במה שראה כשהתחתן עם מירי לא ציפה להפתעות  גם כשהוריו השתוממו על החלטתו להינשא לאישה מבוגרת ממנו בחמש שנים השוקלת פי שניים ממנו. הוא תמיד אמר  שהוא יודע עם מה הוא מתחתן - ושכאן לא צפויות לו הפתעות, בחתונה שלהם אימו בכתה וסיפרה לכל מי שהיה מוכן להאזין שלפני ההר אדם שהוא לוקח הייתה לו אחת יפה שמונה שנים רק חבל שהלכה ללונדון לתמיד.

"מתי אתה חוזר היום?" שאלה בשקט.

 

"לא יודע , מאוחר" והוסיף " אולי תלכי לאמא שלך היום שלא תישארי לבד?"

בדלת בדרכו החוצה זרק  "תזכירי לדלקן שינקה את התנור עוד מעט יבוא חורף" הוא התעטש בפתאומיות גופו הגדול התקפל קדימה ופתאום הוא נראה מצחיק כשקצות המכנסיים עלו וחשפו את רגליו החיוורות מירי צחקה לעצמה הוא חייך חיוך מאולץ לעברה והלך.

 

מירי לא נבהלה מהעיטוש החזק שלו, הוא תמיד עשה הרבה רעש.

היו אלה הפלפלים הממולאים שמילאו אותה גאווה כשהוא ליקק את אצבעותיו בשקיקה בסיימו את הארוחה. לפעמים היא חשבה אילו רק יכלה ללכת בשקט ממנו ולפתוח דף חדש.

 

(חזרה לחלק א')

______________________

 מה דעתך?כיתבי לנו                           מעניין? שילחי לחברה

 

 

__________________________________________