אם אנחנו רוצים לשנות את העולם באופן משמעותי, אם אנחנו מתכוונים ברצינות ליצור עתיד טוב יותר לכולנו, עלינו לקבל את העובדה שהדרך היחידה שבה זה יקרה היא הדרך שבה זה קרה מאז ומעולם: באמצעות האבולוציה של התודעה עצמה. וכדי שהיקום יתפתח ברמת התודעה, עליך ועלי להיות אלה שיבטיחו שזה אכן יקרה. עלינו להיות אלה שיוצרים את העתיד. מה פירוש הדבר? בראש וראשונה פירושו שעלינו להתעורר ולהכיר בכך שאף אחד לא יבוא להושיע אותנו. אפילו במאה ה-21 יש בינינו כאלה שעדיין נאחזים בתקווה שיש מישהו "שם למעלה", איזו ישות אלוהית או כוח עליון שמכוון את התהליך ועומד להתערב בו ולוודא שבסופו של דבר הכול ייגמר על הצד הטוב ביותר. כמובן שלאלה מאתנו שהתבגרו וחדלו מזמן לדבוק באמונות כאלה ברור לחלוטין שעלינו להושיע את עצמנו מהרס עצמי. אבל אני תמה, עד כמה הגינו בהשלכות העמוקות והמשמעותיות ביותר של קבלת אחריות מוחלטת על העתיד.

 

לקיחת אחריות על העתיד פירושה לדעת ללא צל של ספק שעל כתפינו - על כתפיו של כל אחד ואחת מאיתנו - מוטלת האחריות ליצור את העתיד הזה עכשיו. ועכשיו פירושו עכשיו. על אלה מבינינו שעומדים בחזית להפסיק לחכות, להפסיק להסתתר, להפסיק להעמיד פנים. עלינו להיות אלה שיבצעו את קפיצת הדרך - כי פשוט אין מי שיעשה זאת מלבדנו. נכון שכדי שזה יקרה נחוצה עזרה משמים. אך עלינו להיות העוזרים מן השמים. עלינו ממש לבחור להיות אלוהים - אותו אני מגדיר כדחף היצירתי או האבולוציוני עצמו. לפני מיליארדי שנים פרץ משהו מתוך הלא-כלום; ומי, מלבד אלוהים, היה יכול לקחת צעד כה נועז - לברוא יקום שלם? עכשיו מתחיל דחף ההתהוות רב-העוצמה הזה להתעורר באמצעות היכולת המיוחדת במינה למוּדעות עצמית הטבועה בנו מעצם היותנו בני-אדם. באמצעותנו מתחיל אלוהים - האנרגיה והאינטליגנציה שמניעות את התהליך כולו - להתעורר לעצמו. כך שלהפוך לאלוהים ביקום מתפתח פירושו שעלינו להיות אלה שדוחפים את התהליך הזה קדימה ברמה העמוקה והגבוהה ביותר; עלינו להתפתח במודע באופן הרחב ביותר שאפשר, למען הגאולה והטרנספורמציה הקולקטיביות שלנו.

 

הרבים הם האחד והאחד הוא מי שאנחנו תמיד

מבחינה רוחנית, האתגר העצום הניצב פני כל אחד ואחת מאתנו הוא להתבונן ישירות בהשלכות המעשיות של היותנו האחד שעומד לעשות זאת. מנקודת המבט המוחלטת או הלא-דואלית, המתגלה בחוויה הרוחנית, קיים רק אחד. אין עוד אחר, פשוטו כמשמעו; כל שיש הוא האחד שאין שני לו. כדי להבין באמת מהי אבולוציה מודעת עלינו להתמודד עם ההשלכות העמוקות של העובדה המוחלטת הזו. אני מאמין שהמידה בה אנו יכולים להתפתח באופן מודע תלויה במידה בה הכרנו, ברובד העמוק ביותר של הוויתנו, באמת - בכך שאנו אכן האחד שאין שני לו. בהקשר אבולוציוני, ההתמודדות עם עובדת האי-דואליות - עם האמת שהרבים הם האחד ושהאחד הוא בסופו של דבר מי שאנחנו תמיד - כופה עימות עם כל יחס לתהליך החיים שאינו שלם, מלא ומחויב לחלוטין.

 

להתפתח באופן מודע פירושו להיכנע ללא-תנאי לאמת שאין אחר, ובו זמנית לקבל אחריות למשמעותה של האמת הזו ביקום מתפתח - ביקום ההופך מודע לעצמו, לאט ובבטחה, באמצעותך ובאמצעותי. האחד שאין שני לו מתעורר לעצמו תוך כדי שהוא מתפתח, ואותו אחד יכול כעת, לבדו, בדמותי ובדמותך, להתחיל לקחת אחריות על יצירת עתידו. זוהי הארה בקונטקסט אבולוציוני: ההכרה העמוקה בכך שאלוהים הוא האנרגיה/אינטליגנציה הייחודית שהחלה את תהליך היצירה ושרק כעת מתעוררת לעצמה תוך כדי שאנו מתעוררים לה. בהתגלות הזו ממש אין אחר. ולכן, השאלה היחידה היא: האם יש לנו האומץ, החוצפה ועוז הרוח להיות האחד שאין שני לו, כאן ועכשיו, בעולם זה? עתידנו תלוי בכך, פשוטו כמשמעו.

 

אנדרו כהן –

כהן הוא פילוסוף ומורה רוחני, עורכו הראשי של כתב העת What Is Enlightenment? ומחברם של כתריסר ספרים, ששניים מהם תורגמו לעברית ויצאו לאור בכריכה אחת תחת השם "לחבוק שמיים וארץ", בהוצאת ידיעות אחרונות.

ביולי מגיע אנדרו לארץ לסדרת הרצאות ומופעי ג'אז של להקתו.

www.enlightennext.org.il