מוניטין כנכס בר איזון ושיטות חישובו

  

מאת: עו"ד אירית רייכמן

 

עוד יעוץ משפטי:
מי משלם על הוצאות ארוח?

מירוץ הסמכויות

אלימות במשפחה - איך להגן על עצמך

ידועים בציבור

מורה נבוכים להוצאות לפועל ולעיקולים

ערבות - לחשוב לפני שחותמים

תביעות קטנות

חוזים בתוך המשפחה

הסכמי ממון

בדיקת אבהות - מה גובר על מה?
הכתובה - קוים לדמותה
סוציאליזם בסוציאליות - חלוקת זכויות בין גרושים
קלטות לוהטות - כדאי או לא כדאי במשפט גירושין?
של מי אתה, ילד? על ילדי הפרייה

 מלאכותית
משמורת משותפת - חרב פיפיות?
מעמד אשת עסקים מתגרשת 

בחלוקת  רכוש
בעל אלים - מה עושים

 סיפורה של סמדר

הכתבות בנושאי עבודה:

הגבלת העיסוק? לא תמיד חוקית!

 

זכויות של נשים בהריון

זכויות החד-הוריות

זכויותיך בעבודה - חגים וחופשות

זכויות של נשים הרות

מילון לגרושה המתחילה

חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

סוגית המוניטין כנכס בר איזון התעוררה לאחרונה, כאשר במספר מקרים,  נתבקש בבית המשפט לענייני משפחה פירוק שיתוף בין בני זוג ובבעלות אחד מבני הזוג נכס בעל מוניטין.

 

השאלה היא, האם ניתן לראות במוניטין נכס העומד בפני עצמו ואשר ניתן לחלוקה בין בני הזוג, עת מתבצע פירוק שיתוף ביתר נכסי בני הזוג.

 

מקובל לחלק את המוניטין לשני סוגים; עסקי ואישי.

מוניטין עסקי הוגדר בפסיקה כסכום העודף של שווי העסק, מעבר לנכסים המוחשיים ומהסיכוי שלקוח ישוב לקבל שירות מעסק  כתוצאה מאיכות המוצר, שמו, יעילותו ומחירו. מוניטין זה הוכר בפסיקה כנכס וכזכות קניינית, הניתנים למכירה או לחלוקה בין בני זוג.    

 

הקושי מתעורר במקום שהמוניטין מורכב מתכונותיו האישיות של אדם, כאשר המדובר בעסק של אדם אחד, כגון עורך דין  או רופא, זהו המוניטין האישי.

 

בנושא המוניטין האישי טרם נקבעה, כאמור, עמדה ברורה בפסיקה והסוגיה טרם נידונה בבית המשפט העליון.  בתי המשפט האזרחיים התייחסו לכל מקרה לגופו, כאשר ברוב פסקי הדין, הובעה עמדה שלילית כלפי הניסיון לראות במוניטין אישי – נכס בר איזון.

 

פרופ' רוזן צבי התייחס לסוגית המוניטין בספרו, דיני המשפחה בישראל, התש"ן, 1990 והפנה לפסיקה אמריקנית בה הוכר המוניטין כנכס בר איזון, אף אם המוניטין הם אישיים ואף אם מקורם באדם ולאו דווקא צמודים לעסק. בנוסף נכתב כי אופן חלוקת שווי המוניטין בין בני זוג הוא עניין התלוי בנסיבות ונתון לשיקול דעת בית המשפט.

 

בע"א 560/66 סבירסקי נ' פקיד השומה, תל אביב, פ"ד כא(1) 533, נקבע כי גם כאשר המוניטין הם אישיים ולא עיסקיים, דהינו הם צמודים לאדם (בעל מקצוע חופשי) ולא לעסק, הרי מבחינה מעשית יש ערך כספי מסוים למוניטין.

 

בת"א (ת"א) 257/90 גוזנר נ' גוזנר, תק-מח 97(2) 526, פסק כבוד השופט קלינג כי חזקת השיתוף בין בני זוג חלה אך ורק על מוניטין עסקי בנימוקו כי עצם אומדן כישוריו המקצועיים של אדם, משמעו שביום הפירוד, יש לממשם ולהתחלק עם בן הזוג בתמורה.

הרעיון נראה לבית המשפט לא ישים ונפסק כי הכנסות בעל המוניטין במהלך החיים המשותפים, נתנו ביטוי לאותו מוניטין ועל כן בן הזוג נהנה מהכנסות אלה באופן שוטף.

 

במ"א (חי) 623/91 רום נ' רום, דינים מחוזי, כרך א', עמ' 733, דחה בית המשפט המחוזי את תביעת האשה נגד בעלה, מדען ומרצה בכיר, לחלוקת מוניטין אישי. בית המשפט קבע כי נכס זה "אינו ממין הניתן לחלוקה, המדען אינו עומד למכירה".

 

גם כבוד סגן הנשיא טלגם, דחה בבית המשפט המחוזי בה"פ (ת"א) 126/93 אבירם נ' אבירם (לא פורסם) את תביעת האשה למוניטין בעלה.

 

ברוח דומה פסק גם כבוד השופט קמא בבית המשפט המחוזי בת"א (י-ם) 415/94 פלונית ואח' נ' פלוני תק-מח 99 (1) 33364, בתביעת אשה למוניטין שצבר הבעל, כפרופסור וראש המחלקה לרפואת פה ולסת במרכז רפואי. בית המשפא דחה את תביעת האשה ופסק כי היא נהנתה, לאורך השנים, באופן עקיף מהמוניטין, בשל העובדה שהשתכרות הבעל ואורח חייהם, היו גבוהים מן המקובל.

 

גם כבוד השופט עדיאל בבית המשפט המחוזי בירושלים הצטרף למגמת בתי המשפט שאוזכרו ודחה בת"א (י-ם) 701/95 ברגר נ' ברגר (פורסם במאגר "נבו") את תביעת האשה לחלוקת מוניטין של הבעל שהיה רופא מרדים וגיניקולוג.  נפסק, כי מוניטין אישי אינו "נכס", כמשמעותו בחוק וכי יש להסדיר הנושא בחקיקה מתאימה.

 

בתמ"ש (חי) 5860/99 פלונית נ' פלוני, תק מש 2003 (4) 478, תבע בעל מוניטין אישי של אשתו, שהיתה עורכת דין מתחילה. כבוד השופטת קינן פסקה, כי על מנת לקבוע אם נכס הוא בר איזון, יש להשתמש במבחן יכולת המימוש והפרדתו מהיחיד.  לפי מבחן זה, לדעת השופטת, לא ניתן לשום את המוניטין האישי.

 

בניגוד למגמה האמורה, היו מקרים בהם פסק בית המשפט לעניני משפחה כי יש לחלק בין בני הזוג את המוניטין האישי של בעל המוניטין.

בתי המשפט חישבו באופן שונה את שווי המוניטין ולא קיימת הלכה ברורה אף לעניין החישוב.

 

בתמ"ש (ת"א) 12790/95 פריימן נ' פריימן (פורסם במאגר "נבו") לא הבחין כבוד השופט גרמן בין מוניטין עסקי לבין מוניטין אישי ופסק כי ימונה מומחה לשום את המוניטין של משרד עורך הדין של הנתבע, בו הוא היה עורך דין יחיד.

לא הובהר מהו תחום המומחיות של האדם שימונה לשום את הנכס ומהי שיטת החישוב.

 

בתמ"ש (ת"א) 37181/97 ל'.טי נ' ע.טי, תק מש 2002 (3) 269, הגישה האשה חוות דעת מטעם רואה חשבון, אשר העריך את שווי המוניטין של משרד רואה החשבון של הבעל בסך של 700,000 ₪. הבעל לא הגיש חוות דעת נגדית. נפסק, כי תשלום חד פעמי לאשה בסך 350,000 ₪ הינו פחות צודק וכי יש להעדיף תשלום עיתי:  "על מנת לסגור את פער ההכנסות שנוצר לאחר הגט, כאשר לאישה הכנסות מועטות ולאיש הכנסות רבות, או להיפך".

בפוסקו תשלום עיתי, לקח בית המשפט בחשבון שיקולים נוספים, מעבר למוניטין הבעל, כגון: חלוקת רכוש, נכסי קריירה, היקף נכסים, צפי הכנסות עתידי, פער הכנסות גדול לטובת הבעל וכדומה.

נפסק, כי הבעל ישלם לאישה סך 4,500 ₪, למען תוכל לנהל רמת חיים שמתקרבת לזו שהיתה לה בחיים המשותפים.

 

בתמ"ש (י-ם) 24461/01 ג.מ. נ' ג.א. (פורסם באתר "נבו") נדחתה אמנם תביעת האשה למוניטין אישי של הבעל אשר היה פרופ' לרפואת שיניים ובעל מרפאה, אך בית המשפט קבע עקרונית כי האשה, שחיה יחד עם הבעל 40 שנה,  "זכאית וראויה" למחצית ממוניטין המרפאה.

על בסיס העובדה כי תקבולי המרפאה בשלוש השנים שקדמו להחלטה, היו בסך 344,000 ₪ וחלקה של האשה הוא מחצית מכך,  נפסקו לאשה סך של 110,000 ₪ בגין מוניטין המרפאה, תוך התחשבות במזונותיה, מחצית הפנסיה המגיעה לה וזכותה למחצית  מענק הפרישה של הבעל.

 

מהמקובץ לעיל עולה, כי המגמה השלטת בפסקי הדין שעסקו בסוגית המוניטין, היא שלא לקבל את הטענה כי מוניטין אישי הינו נכס בר איזון.

יחד עם זאת, פסקו לעיתים בתי המשפט כי לאשה מגיע סכום כלשהו, בין חד פעמי ובין עיתי, אשר מסמל את מוניטין הבעל. זאת, מטעמים של צדק והגינות, כפי שניסח יפה כבוד השופט עדיאל (ת"א 701/95 הנ"ל):

 

"קיימים שיקולים כבדי משקל המושכים לעבר ההשקפה התומכת בראיית המוניטין האישי כנכס בר שיתוף ובר חלוקה. בין אלה ניתן למנות את הרצון למנוע פגיעה בלתי מוצדקת בבן זוג אשר הקדיש את כל חייו למשפחה ולפיתוח הקריירה והמוניטין של בן הזוג השני, ובכך הביא להשבחת כושר ההשתכרות או  "ההון האנושי" של בן הזוג האחר והגדלת הפוטנציאל הכלכלי שלו, כל זאת על חשבון שלילת המימוש העצמי, האישי והמקצועי שלו עצמו. אי הכללת המוניטין האישי בין נכסי בני הזוג המשותפים עשוי, בנסיבות כאלה, לגרום לאי צדק בולט, התעשרות שלא כדין, פגיעה בניסיון להשיג שוויון מהותי בין בני הזוג הנפרדים (בעת הפירוד), הנצחת אי השוויון הכלכלי ששרר ביניהם במהלך הנישואין, ופגיעה בציפייה וההסתמכות של בן הזוג על הבטחות משתמעות של בן זוגו".

 

 

האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

 

 עו"ד רייכמן מתמחה  בדיני משפחה דיני ירושה וצוואות ועריכת גישורים

lawyer-r@zahav.net.il

 

 

 

 מה דעתך?תגובות: כיתבי למערכת האתר           מעניין? שילחי לחברה

  מאמר טוב
חסר התייחסות למצב ההכנסות ומוניטין מלפני הנישואין.
אין התייחסות לעובדה שבהייטק קשה למצוא עבודה בגיל למעלה מ 50.
תודה
אילן

________________________________________