ניהול תיק ברשלנות רפואית

  

מאת : עו"ד יאיר סקלסקי

 

עוד יעוץ משפטי:
עילות נפוצות לגירושין

מי משלם על הוצאות ארוח?

מירוץ הסמכויות

אלימות במשפחה - איך להגן על עצמך

ידועים בציבור

מורה נבוכים להוצאות לפועל ולעיקולים

ערבות - לחשוב לפני שחותמים

תביעות קטנות

חוזים בתוך המשפחה

הסכמי ממון

בדיקת אבהות - מה גובר על מה?
הכתובה - קוים לדמותה
סוציאליזם בסוציאליות - חלוקת זכויות בין גרושים
קלטות לוהטות - כדאי או לא כדאי במשפט גירושין?
של מי אתה, ילד? על ילדי הפרייה

 מלאכותית
משמורת משותפת - חרב פיפיות?
מעמד אשת עסקים מתגרשת 

בחלוקת  רכוש
בעל אלים - מה עושים

 סיפורה של סמדר

הכתבות בנושאי עבודה:

הגבלת העיסוק? לא תמיד חוקית!

 

זכויות של נשים בהריון

זכויות החד-הוריות

זכויותיך בעבודה - חגים וחופשות

זכויות של נשים הרות

מילון לגרושה המתחילה

חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

מערכת היחסים רופא – חולה, היא מן המורכבות שקיימות. מדובר במערכת יחסים בה פערי המידע הם מהגדולים שקיימים. למעשה, גם אם לא כולם יקבלו עמדה זו, להיות חולה זה מקצוע ויש להתנהל כאיש מקצוע, שאם לא כן אנו עשויים לחשוף את עצמנו לנזקים.

 

פער המידע מסבך את מערכת היחסים מעבר למערכת יחסים 'רגילה' בין צרכנים למוכרים. אולם לא רק פער המידע מציב מכשולים בפני החולים. נקודת המוצא הנה בעייתית. מדובר במערכת יחסים אליה נכנסים החולים בניגוד גמור לרצונם ובחירתם. בנוסף, למן הרגע שבו מתבשר לאדם שהוא חולה, לרוב מצב רוחו יורד, רגשותיו מציפים אותו והוא מתקשה לקבל החלטות באופן רציונלי. כל אלה ועוד, מציבים את החולים בעמדה נחותה בהרבה מול הרופא והמטפל.

 

מערכות החוק והמשפט פועלות באופן מתמיד לגשר על פערים אלו. הביטוי המובהק ביותר הוא חוק זכויות החולה כפי שחוקק בשנת 1996 וקבע את זכותו הבסיסית של כל חולה באשר הוא לקבל טיפול רק לאחר קבלת הסבר מפורט וממצא ולאחר מתן הסכמה לטיפול. לא סתם הסכמה נקבע בחוק ובפסיקה, אלא הסכמה מדעת. הסכמה שניתנת לאחר הבנה והפנמה של הסיכונים והסיכויים שבטיפול הרפואי. לאחרונה אף נקבע בפסיקה כי על הרופא לגלות לחולה אם יש טיפולים טובים יותר מאלו המוצעים במערכת הבריאות המוסדית והבחירה היכן וכיצד לעבור את הטיפול נתונה לחולה.

 

על אף החקיקה והפסיקה המתקדמים עדיין ישנו ציבור רחב ביותר של חולים וצרכני בריאות אשר אינם מודעים לזכויותיהם על פי חוק, ועדיין אנו נתקלים במטפלים שאינם מידעים את החולים אודות זכויותיהם. פעמים, חוסר המידע מונע מהחולים קבלת טיפול ראוי וגורם לנזקים. ההמלצה היא כי במקרה בו קיימת אי ודאות אודות טיפול רפואי כדאי להתייעץ עם עורך דין העוסק בזכויות החולה ורשלנות רפואית. אם לא עשיתם זאת ובמהלך טיפול רפואי נגרם לכם יותר נזק מתועלת עליכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי וגם הוא מעורך דין העוסק בזכויות החולה ורשלנות רפואית.

 

הפניה לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית הנה הצעד החשוב ביותר בתביעה ברשלנות רפואית. תביעות מסוג זה הן מהמסובכות ביותר שקיימות ואם הנכם פונים לעורך דין שלא מנוסה בתחום אתם עלולים להפסיד את התביעה אפילו אם הייתה רשלנות בוטה.

 

מהלך התביעה

בפגישה עימו, יסביר לכם עורך הדין את הצפוי לכם במהלך ניהול התביעה. שלבי התביעה הראשונים בתחום זה עשויים להיות מכריעים ובעלי חשיבות מירבית בהצלחת התביעה.

 

שלבי התביעה הראשונים הם: איסוף הרשומה הרפואית; הערכת הרשומה הרפואית מן הפן המשפטי; ומשלוח הרשומה להערכה רפואית על ידי רופא מומחה.

 

איסוף הרשומה הרפואית והערכתו המשפטית

הרשומה הרפואית כפי שנוהלה על ידי הצוות הרפואי במהלך הטיפול ובזמן אמת מהווה את הראיה המרכזית בתביעה לרשלנות רפואית. משום כך חשוב שאיסוף החומר יעשה על ידי עורך הדין העוסק ומבין בתחום זה ולא על ידי החולה.

בהתאם לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 לכל אדם יש זכות לקבל את הרשומה הרפואית מהמוסד הרפואי בו הוא טופל. לצורך איסוף החומר הרפואי תדרשו לחתום אצל עורך הדין על כתב ויתור על סודיות רפואית. עורך הדין יפנה למחלקה לרישום רפואי בבית החולים וידרוש את קבלת החומר הרשומה הרפואית.

לאחר קבלת הרשומה הרפואית מבית החולים, עורך הדין יעריך האם הייתה התרשלות בטיפול הרפואי. למעשה עורך הדין יבדוק האם היה על הרופאים לצפות את התרחשות הנזק והאם הם יכלו למנוע את התרחשותו. אם עורך הדין חושב שיש מקום להגיש תביעה ברשלנות, הוא יעביר את החומר הרפואי להערכת רופא מומחה מטעם התובעים וזאת לצורך בדיקת הפן הרפואי.

 

הערכת החומר הרפואי על ידי מומחה רפואי

כאמור לעיל, תביעה בשל רשלנות רפואית דורשת חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי לפגיעה. גם לבחירת המומחה יש חשיבות מירבית ועורכי דין העוסקים בתחום זה נמצאים בקשר מתמיד עם מומחים מנוסים במתן חוות דעת מעין אלו ומתן עדות בבית משפט. חוות הדעת הרפואית הינה הרבה מאוד פעמים התשתית לכתב התביעה ותפקידה היא ללמד את בית המשפט את התחום הרפואי נשוא התביעה מאחר ולבית המשפט אין מומחיות בתחום זה.

לאחר הערכת התיק וכתיבת חוות הדעת חוזר החומר לעורך הדין אשר מקבץ את כל הטענות המשפטיות ועובדות הרפואיות לכתב תביעה המוגש לבית המשפט.

 

חוות הדעת היא אמנם כלי עזר בעל חשיבות גבוהה ומחוייבת על פי חוק, אך היא אינה העיקר כלל וכלל והחלטות הן שיפוטיות ולא רפואיות.

מידע נוסף בנושא רשלנות רפואית והאפשרויות העומדות בפני החולים מתפרסם באתר:

www.prmm.co.il

 

 מה דעתך?תגובות: כיתבי למערכת האתר           מעניין? שילחי לחברה

   

________________________________________