נחנקֶת מעשן במקום העבודה? אל תהיי פאסיבית!

  

מאת עו"ד מירה-בל גזית

 

 

עוד יעוץ משפטי:
מי משלם על הוצאות ארוח?

מירוץ הסמכויות

אלימות במשפחה - איך להגן על עצמך

ידועים בציבור

מורה נבוכים להוצאות לפועל ולעיקולים

ערבות - לחשוב לפני שחותמים

תביעות קטנות

חוזים בתוך המשפחה

הסכמי ממון

בדיקת אבהות - מה גובר על מה?
הכתובה - קוים לדמותה
סוציאליזם בסוציאליות - חלוקת זכויות בין גרושים
קלטות לוהטות - כדאי או לא כדאי במשפט גירושין?
של מי אתה, ילד? על ילדי הפרייה

 מלאכותית
משמורת משותפת - חרב פיפיות?
מעמד אשת עסקים מתגרשת 

בחלוקת  רכוש
בעל אלים - מה עושים

 סיפורה של סמדר

הכתבות בנושאי עבודה:

הגבלת העיסוק? לא תמיד חוקית!

 

זכויות של נשים בהריון

זכויות החד-הוריות

זכויותיך בעבודה - חגים וחופשות

זכויות של נשים הרות

מילון לגרושה המתחילה

חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

מבוא, אחת מכל ארבע

מי מאיתנו לא חוזרת הביתה לאחר יום עבודה מעייף ספוגה בריחות של עשן ועישון? שתקום. דבר דומה אנחנו חוות כאשר אנו מחבקות את בן זוגנו ששב הביתה מעבודתו. אם התופעה הייתה מסתכמת בכביסה תדירה יותר של בגדינו, לא הייתי מבלבלת לכן את המוח. אולם, הנזקים שנגרמים לבגדינו מהעישון הפסיבי אליו הם חשופים הוא כאין וכאפס לעומת הנזקים שנגרמים לנו, הנשים, החשופות לו, בעיקר בשעות העבודה.

אחת מכל ארבע נשים עובדות נחשפת לעישון במקום העבודה.

 

עישון פסיבי, הוא, למעשה, עישון כפוי על האישה החשופה לו, מתרחש כאשר אישה שאינה מעשנת שואפת לריאותיה עשן סיגריות שמעשנות נשים אחרות הנמצאות בסביבתה. אותן "מעשנות פסיביות" נאלצות לשאוף לקירבן את העשן בדומה למעשנות עצמן, ובכך הן הופכות בעצמן ל"מעשנות" ולחשופות לנזקים בגין העישון. מחקרים מראים, שמי שעומדת ליד מעשנת (בעיקר במקום סגור) מכניסה לריאותיה כשליש מהחומרים הרעילים שבעשן הסיגריות.

 

עישון פסיבי מכריח גם את העובר לעשן, גם כאשר האם עצמה אינה מעשנת, אלא נמצאת במקום עבודה בקרבת מעשנים ו"רק" שואפת את העשן. מחקרים מראים, כי גם עישון פסיבי במהלך ההריון עלול גרום לירידה ניכרת במשקל הלידה של התינוק, לשכיחות גבוהה של לידה טרם הזמן, לשכיחות גבוהה מהרגיל של מומים בלידה, פגיעה בבריאות העובר ובמקרים חמורים - אף להפלה.

 

המחוקק הכיר בנזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה וכתוצאה מכך העישון מוגבל, על-פי חוק, במקומות ציבוריים, לרבות מקומות עבודה. על כך בחלק השני של מאמר זה.

לאחרונה, חלה התקדמות נוספת בהכרה בנזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה: בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב הכיר בעישון פסיבי כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי.[1]  על פסק-הדין החשוב ארחיב בחלק הראשון של המאמר.

 

אציין כבר עכשיו, כי הכרה זו חשובה, שכן היא סוללת את הדרך להגשת תביעות דומות במקרים מתאימים, ומזכה את הנפגעת (שעד היום לא הייתה לה כתובת לתביעה) בהחזר הוצאות ריפוי, החלמה, שיקום רפואי או שיקום מקצועי (בכפוף לתנאים שבחוק).

 

זאת ועוד: מבוטחת שפגיעה בעבודה גרמה לה למצב בריאותי שאינו מאפשר המשך עבודה בעבודתה או בעבודה מתאימה אחרת, זכאית לתשלום דמי פגיעה, עבור התקופה בה היא אינה מסוגלת לעבוד, אם לא עסקה למעשה בכל עבודה אחרת והיא נזקקת לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה (בכפוף לתנאים שבחוק).

 

חלק ראשון, בו נתוודע למר קרמר

מר אריה קרמר עבד כפקיד במשרד התחבורה. הוא לא עישן מעולם, אולם אחת הפקידות שחלקה עימו מתחם העבודה, עישנה באופן כבד בחדר ההמתנה המשותף, במרחק 2 מטרים מחדרו של מיודענו מר קרמר. יום אחרי יום, במשך שעות עבודה מרובות, חדר העשן לחדרו של מר קרמר. בקשותיו של מר קרמר מהפקידה לחדול מעישון במקום העבודה נענו בסירוב. הפקידה המשיכה לעשן במקום העבודה ואיש לא אסר זאת עליה.

 

בהמשך, יזם מר קרמר בדיקה של רופא תעסוקתי, שקבע כי בשל מבנה מתחם העבודה, אסור לעשן בחדר ההמתנה, שכן עישון כאמור עלול להזיק לעובדים אחרים, לרבות למר קרמר. בעקבות חוות-דעת זו, קבע הממונה במקום העבודה כי אחד מחדרי העבודה ישמש גם כחדר עישון. אולם, חדר העישון הזה, בו עישנו הפקידה ועובדים נוספים, פנה אף הוא לחדר ההמתנה ועשן הסיגריות יצא אליו והגיע אל חדרו של מר קרמר. מר קרמר נחשף לעישון כבד מאוד במשך כחצי שנה. מכיוון שסבל מבעיות בדרכי הנשימה, נזקק מר קרמר במהלך אותה תקופה ולאחריה לטיפולים אנטיביוטיים עקב דלקות חוזרות ונשנות בדרכי הנשימה העליונות, והוא נעדר רבות מעבודתו בשל כך.

 

בית הדין האזורי לעבודה, לאחר ששמע עדויות ועיין בחוות-דעת רפואיות, קבע, כי מר קרמר נחשף במקום עבודתו לעישון פסיבי, וחשיפה זו היא שהובילה לנזקים שנגרמו לבריאותו. בית הדין לעבודה הכיר בעישון פסיבי כפגיעה בעבודה, ולפיכך יהיה זכאי מר קרמר לזכויות של נפגע בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. אציין, כי ניתן משקל רב לחוות הדעת הרפואיות במסגרת קבלת ההחלטה בעניינו של מר קרמר.

 

כפי שציינתי קודם לכן, פסק-דין זה חשוב, כיוון שהוא סולל את הדרך למתן פיצוי לנפגעות כתוצאה מעישון פסיבי, שיש בידיהן חוות דעת רפואיות המקשרות בין הנזק הבריאותי לבין חשיפה לעישון כבד בסביבת העבודה שלהן. נפגעות כאמור יהיו זכאיות להחזר הוצאות ריפוי, החלמה, שיקום רפואי, שיקום מקצועי ודמי פגיעה בגין ההיעדרות מהעבודה (בכפוף לתנאים המנויים שבחוק).

 

חלק שני, על הגבלת עישון במקום העבודה

כמי שעבדה בארגונים שונים ונחשפה לתרבות העישון הארגונית-הישראלית, נדהמתי לגלות, כשקראתי חומר לקראת הכנת מאמר זה, כי העישון במקומות העבודה מוגבל (ואפילו מאוד) כבר משנת 1994. כן,כן, הסנדלרית הולכת יחפה בהקשר זה.

 

בשנת 1983 נחקק בישראל חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים. חוק זה קבע הגבלת עישון במקומות ציבוריים שפורטו בתוספת לחוק (כדוגמת: אולמות בידור ובתי קולנוע; בתי חולים או מרפאות; ספריות ציבוריות; מעליות; מסעדות וכיוצ"ב).

 

רק כ- 11 שנים לאחר מכן, בשנת 1994, לאחר שהצטבר מידע מוכח בדבר נזק בריאותי גם כתוצאה מעישון פאסיבי, הוגבל גם העישון במקומות עבודה.

כיום, חל איסור מוחלט על עישון במקום עבודה, למעט במקום מוגדר כ"אזור עישון": חדר או אולם, שהעישון הותר בו בהחלטה משותפת ומוסכמת של המעביד והעובדים. "אזור העישון" אינו יכול להיות אזור שבו עובדים או נמצאים באופן קבוע עובדים שאינם מעשנים. ב"אזור העישון" צריכים להיות סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין.

החוק מחייב את המעביד לתלות שלטים האוסרים על העישון בכל חלקי מקום העבודה שאינם "אזור עישון". אי תליית שלטים כאמור, היא עבירה פלילית (עבירת קנס), והאחריות הפלילית תוטל על מנהל פעיל, או עובד בכיר האחראי על מקום העבודה.

 

החוק מחייב את המעביד ואת העובדים לא לעשן בכל חלקי מקום העבודה שאינם "אזור עישון" ולא להחזיק בהם סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים. מי שלא מציית להוראת חוק זו עובר עבירה פלילית (עבירת קנס).

 

הגוף האחראי לפי החוק והמטפל בנושא הגבלת העישון במקומות העבודה הוא השירות לבריאות העובד שבמשרד הבריאות. אל תהיו פסיביות ודאגו לבריאותיכן. ניתן להגיש תלונות (גם אנונימיות) על מקום עבודה שבו לא ממלא המעביד את חובתו כחוק, או על עובדים שלא מצייתים להוראות המעביד או להוראות החוק, לשירות לבריאות העובד בטלפון 02-5681200 או באמצעות פקס': 02-6725739.

 

חלק שלישי, למכורות שהגיעו עד השלום        

לא אצא ידי חובה לפני שאעיר שתי הערות בנוגע לעובדות מעשנות:

עובדת שמעשנת זכאית לצאת להפסקות עישון, כל עוד מדובר בהפסקות קצרות. חוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס להפסקות קצרות לצורך התרעננות (הכנת קפה; תה; שירותים; חילוץ עצמות וכיוצ"ב), אולם יעידו נשים מעשנות שגם הפסקת העישון מרעננת אותן. כמובן, שהעישון באותן הפסקות ייעשה באזור העישון בלבד, או מחוץ למתחם העבודה. 

 

כפי שפירטתי קודם לכן, עישון במקום העבודה במקום שאינו מוגדר כ"אזור עישון", מהווה עבירה פלילית שקנס בצידה. העבירה הפלילית והקנס מצויות במישור היחסים בין העובדת כאזרחית לבין המדינה, משרד הבריאות או מי מטעמן. במישור יחסי העבודה, ההסדרה שונה. מעביד אינו רשאי לקנוס עובדת על עישון שלא באזור העישון, אלא אם כן המצב הוגדר מראש ובכתב כעבירת משמעת שהסנקציה בגינה היא כספית (ונקבע לצידה קנס סביר). ההסדרה יכולה להיעשות במסגרת חוזה העבודה האישי, בהסכם קיבוצי או בתקנות משמעת שחלות במקום העבודה.

 

* הכותבת היא עורכת-דין מומחית בתחום דיני העבודה ומרצה בתחום זה; כמו כן מנהלת את פורום "עבודת נשים" באתר "הדרך למעלה"

 

[1]               תיק בל 001896/01 קרמר אריה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן 6.12.2005).

 

 

 מה דעתך?תגובות: כיתבי למערכת האתר           מעניין? שילחי לחברה

   

________________________________________