זכות האישה בניכסי הקריירה של בעלה

  

 מאת: עו"ד שרון פרילינג, עו"ד חיה זינגר, ארגון "משפחה ומשפט"

 

 

עוד יעוץ משפטי:
מי משלם על הוצאות ארוח?

מירוץ הסמכויות

אלימות במשפחה - איך להגן על עצמך

ידועים בציבור

מורה נבוכים להוצאות לפועל ולעיקולים

ערבות - לחשוב לפני שחותמים

תביעות קטנות

חוזים בתוך המשפחה

הסכמי ממון

בדיקת אבהות - מה גובר על מה?
הכתובה - קוים לדמותה
סוציאליזם בסוציאליות - חלוקת זכויות בין גרושים
קלטות לוהטות - כדאי או לא כדאי במשפט גירושין?
של מי אתה, ילד? על ילדי הפרייה

 מלאכותית
משמורת משותפת - חרב פיפיות?
מעמד אשת עסקים מתגרשת 

בחלוקת  רכוש
בעל אלים - מה עושים

 סיפורה של סמדר

הכתבות בנושאי עבודה:

הגבלת העיסוק? לא תמיד חוקית!

 

זכויות של נשים בהריון

זכויות החד-הוריות

זכויותיך בעבודה - חגים וחופשות

זכויות של נשים הרות

מילון לגרושה המתחילה

חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

פסיקה חדשנית של בית המשפט קובעת: ישנם מצבים בהם לאשה זכות לקבל בעת הגירושין יותר מ- 50% מהרכוש המשותף, כפיצוי בגין   המוניטין וכושר ההשתכרות הגבוה שצבר הבעל במהלך חיי הנישואין.

 

סיטואציה להמחשה: הבעל הוא איש היי טק מצליח ואילו האישה העובדת במשרה חלקית. הבעל השקיע את כל מרצו בעבודתו והאשה תמכה בבעל וגידלה את הילדים. בני הזוג נסעו מספר פעמים לשליחות בחו"ל, במסגרת עבודת הבעל, והאשה לא יכלה לפתח קריירה משלה. עם הגירושין, לבעל כושר השתכרות גבוה מאוד, תארים מקצועיים ומוניטין בלתי מעורער. האשה, לעומת זאת, חסרת כושר השתכרות ממשי.

 

גם לאחר שהאשה תקבל בעת הגירושין 50% מהרכוש שצבר הבעל, עדיין יהיה פער עצום בין בני הזוג, בכל הנוגע ליכולת ההשתכרות שלהם. בני הזוג יוצאים מקשר הנישואין בנקודת זינוק שונה לחלוטין, כשהבעל ממשיך להנות, גם לאחר הגירושין, מן המוניטין והכישורים שצבר במהלך הנישואין, עקב תמיכת האשה בו. האם לא מגיע לאשה פיצוי על כך?

 

"נכסי קריירה" – מהם?

נכסי קריירה הם נכסים שאינם מוחשיים או נראים לעין, וערכם אינו נמדד באמצעות שמאות רגילה, הבוחנת קריטריונים ברורים כגון גודל הנכס, מיקומו וערכו בהתאם למצב השוק.  מדובר בנכסים שנצברים, בדרך כלל, על ידי בעלי מקצועות חופשיים, המנהלים עסק משגשג ומצליח משלהם, בתחום עיסוקם. נכסי הקריירה משקפים, למעשה, את הגורמים העומדים מאחורי הצלחתו של העסק כגון: מוניטין אישי, תארים ודרגות מקצועיות, ואת הרווח המפיק מהם בעל העסק בדמות של כושר השתכרות.

 

בתי המשפט, בעת קביעת חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת הגירושין, התייחסו, עד לעת האחרונה, אל הרכוש הממשי שנצבר על ידם בתקופת הנישואין – נכסי מקרקעין, מטלטלין, חסכונות, זכויות סוציאליות וכד', ואילו נכסי הקריירה לא נחשבו לנכס שניתן לחלקו בין בני הזוג.

 

כתוצאה מחלוקה שווה של הרכוש הממשי בלבד בין בני הזוג, תוך התעלמות מערכם של נכסי הקריירה והותרתם בידי בן הזוג שצבר אותם בלבד, נוצר פער בלתי הוגן בין בני הזוג בעת יציאתם אל החיים שלאחר הגירושין. הבעל (כאשר הוא זה המחזיק בנכסי הקריירה), נהנה מכושר השתכרות גבוה בהרבה מזה של האשה, יוצא אל החיים שלאחר הגירושין מנקודת זינוק טובה יותר מזו של האשה, אשר לא פיתחה קריירה משלה במהלך תקופת הנישואין.

 

המקרה של דני וענת ממחיש היטב את הצורך בחלוקת נכסי הקריירה בין בני הזוג:

 

ענת הכירה את דני, כשהיה סטודנט ללימודי רפואה באוניברסיטה. במהלך שנות הנישואין הראשונות, השקיע דני, בתמיכתה ובסיועה של ענת, את כל כולו בלימודים האינטנסיביים. את שלושת ילדיהם של בני הזוג, שנולדו בזה אחר זה, גידלה ענת כמעט לבדה. הצורך להשקיע בבית ובמשפחה, בעיקר בעת היעדרויותיו הארוכות של דני מהבית, מנע מענת את האפשרות לפתח לעצמה קריירה אישית משלה.  גם בתקופות בהן התגוררה המשפחה בחו"ל, לצורך התמחותו של דני בתחום הגינקולוגיה, לא השתלבה ענת בשוק העבודה והיתה עסוקה בצרכי הילדים ובקליטתם במקום המגורים החדש. לימים, כשחזרו ארצה, נקלט דני מיד בעבודה באחד מבתי החולים הגדולים בארץ וקודם במהירות לתפקיד מנהל מחלקה. במקביל, פתח דני קליניקה פרטית משגשגת וצבר לעצמו מוניטין כאחד הרופאים בעלי השם בארץ בתחום הגינקולוגיה. הצלחתו של דני בתחום עיסוקו איפשרה למשפחה לחיות ברמת חיים גבוהה.

 

לאחר עשרים שנה יחד, עלו נישואיהם של ענת ודני על שירטון. על אף רצונה להתגרש, חשה ענת כי גם אם תקבל מחצית מכל הנכסים והכספים שנצברו במהלך הנישואין, היא תימצא – לאחר הגירושין – בנקודת זינוק נמוכה הרבה יותר מזו של דני. בגיל 45, ללא הכשרה מקצועית וללא נסיון ממשי בשוק העבודה – חשה ענת כי היא "פיספסה את הרכבת". ענת חשה כי היא זכאית להיות מתוגמלת עבור ויתורה על פיתוח קריירה משלה, שכן לא ניתן להשוות כלל בין כושר ההשתכרות העתידי של דני, לאחר הגירושין, לזה שלה. פערי ההשתכרות בין בני הזוג, שלא היו רלוונטיים כלל במהלך הנישואין, הפכו למשמעותיים כל כך עבור ענת עם הגיעם של הנישואין לקיצם.

 

דני, לעומת זאת, כלל אינו מבין מדוע ענת ממורמרת. אין בכוונתו לקפח אותה בחלוקת הרכוש ובכוונתו לחלק את כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין בחלקים שווים ביניהם. יחד עם זאת, דני אינו מוכן להכיר בזכותה של ענת לקבלת זכויות כלשהן בהכנסתו העתידית. דני סבור כי פירות השקעתו בלימודים ובעבודה המאומצת במהלך השנים הם רכושו האישי בלבד, שכן הם נוצרו ביגיע כפיו שלו. דני טוען כי הוא זה אשר השקיע לילות כימים בלימודים, במשמרות ארוכות בבית החולים ובשעות עבודה אינסופיות בקליניקה. כל מה שנצבר עד לגירושין, מוכן הוא, בהתאם לחוק, לחלוק עם ענת, אולם, כושר ההשתכרות העתידי שלו, כך לדעתו, שייך אך ורק לו.

 

מה אומרת פסיקת בתי המשפט בסוגיה?

עד לעת האחרונה, פסיקת בתי המשפט נהגה לחלק בין בני הזוג רק את הרכוש הממשי. לנכסי הקריירה ולכושר ההשתכרות העתידי, לא ניתן כל ביטוי בחלוקה זו.

 

בפסק דין חדשני שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה (ואושר בערעור בבית המשפט המחוזי), התייחס בית המשפט למצב דומה לזה של ענת ודני, בו כושר השתכרות גבוה יותר של הבעל נרכש עקב מאמץ משותף של שני בני הזוג, באופן שהאשה תרמה למאמץ המשותף, שיחררה את הבעל מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים  ואיפשרה לו לפתח את הקריירה שלו. בפסק דין זה נקבע, כי חלוקת עבודה כזו בין בני הזוג, הופכת את נכסי הקריירה לנכס משותף. בנסיבות אלה, כאשר אחד מבני הזוג פיתח את הקריירה שלו ואילו השני תמך וסייע בידו להגיע להישגים המקצועיים, יש לדעת בית המשפט לחלק את הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג לא באופן שווה מבחינה כמותית דווקא, אלא באופן שיוויוני, אשר יאפשר לשני בני הזוג נקודת זינוק שווה אל החיים.

 

בית המשפט התייחס בפסק הדין למספר קריטריונים שיש לתת עליהם את הדעת, כאשר מבקשים לחלק את הרכוש בין בני הזוג באופן שיוויוני, כגון משך הנישואין, ההכנסה והרכוש שהביא עימו כל צד אל הנישואין, רמת החיים שהיתה נהוגה במהלך הנישואין, יכולת ההשתכרות העתידית של כל צד (כולל רקע השכלתי, מיומנות תעסוקתית, משך היעדרות משוק העבודה), בחזקת איזה הורה ימצאו הילדים לאחר הגירושין וכו'.

 

במקרה הספציפי בו הוא דן, בחר בית המשפט לאזן את כושר ההשתכרות העתידי הגבוה של הבעל, אל מול זה הנמוך של האשה, באמצעות חיוב הבעל בתשלומים חודשיים לאשה, בסך של 4,500 ₪ לחודש, אף לאחר הגירושין, למשך כל חייה, וזאת על מנת לצמצם את פער ההכנסות שנוצר לאחר הגט ולשמור על אותה רמת חיים של שני בני הזוג, כפי שהיתה נהוגה במהלך שנות הנישואין.

 

בפסק דין זה יש כדי לסמן מגמה ההולכת ומתפתחת בבתי המשפט ליצירת שויוניות בחלוקת המשאבים בין בני הזוג בעת הגירושין. חשוב שנשים תהיינה מודעות לפסיקה חדשנית זו, על מנת שהן תוכלנה לעמוד על זכויותיהן, ולקבל את חלקן בנכסי הקריירה שנצברו על ידי הבעל ולקבל פיצוי בגין כושר השתכרותן הנמוך. במקרים המתאימים ניתן יהיה לדרוש חלוקת רכוש שוויונית ולא שווה !!

 

למען הדיוק, ראוי להדגיש כי פסיקה זו חדשנית, ואינה בבחינת הלכה משפטית המחייבת את כל בתי המשפט הדנים בסוגיה זו.

 

____________________

עורכות הדין שרון פרילינג וחיה זינגר

fz@lawadvice.co.il 

בעלות משרד פרילינג-זינגר, מנהלות בהתנדבות של ארגון "משפחה ומשפט". עו"ד פרילינג בנוסף לעבודתה כעורכת דין היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.

 

 מה דעתך?תגובות: כיתבי למערכת האתר           מעניין? שילחי לחברה

   

________________________________________