מי משלם על הוצאות ארוח של ילדים?

  

 מאת: עו"ד שרון פרילינג, עו"ד חיה זינגר, ארגון "משפחה ומשפט"

 

 

עוד יעוץ משפטי:
מירוץ הסמכויות

אלימות במשפחה - איך להגן על עצמך

ידועים בציבור

מורה נבוכים להוצאות לפועל ולעיקולים

ערבות - לחשוב לפני שחותמים

תביעות קטנות

חוזים בתוך המשפחה

הסכמי ממון

בדיקת אבהות - מה גובר על מה?
הכתובה - קוים לדמותה
סוציאליזם בסוציאליות - חלוקת זכויות בין גרושים
קלטות לוהטות - כדאי או לא כדאי במשפט גירושין?
של מי אתה, ילד? על ילדי הפרייה

 מלאכותית
משמורת משותפת - חרב פיפיות?
מעמד אשת עסקים מתגרשת 

בחלוקת  רכוש
בעל אלים - מה עושים

 סיפורה של סמדר

הכתבות בנושאי עבודה:

הגבלת העיסוק? לא תמיד חוקית!

 

זכויות של נשים בהריון

זכויות החד-הוריות

זכויותיך בעבודה - חגים וחופשות

זכויות של נשים הרות

מילון לגרושה המתחילה

חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

האם אב שהוא ההורה המשמורן המגדל את הילדים, מחוייב בתשלום סכום קבוע לאם, לצורך מימון הוצאות אירוח הילדים אצלה?

 

צביקה ושרה נישאו בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. צביקה היה אז סטודנט לרפואה, שהקדיש את כל זמנו ללימודים ולעבודה. לאחר שלבני הזוג נולדו תאומים, החליטה שרה לעזוב את מקום העבודה בן עבדה – משרד רואי חשבון – ולטפל בתאומים. מאז, לא חזרה שרה לעבודה סדירה. לימים, התערערו היחסים בין בני הזוג והם עמדו בפני גירושין. בני הזוג הסכימו כי התאומים, בני 14, ישארו בחזקתו של צביקה ושרה תקבל אותם לביקורים תכופים שיאפשרו לה קשר שוטף עמם, מספר פעמים בשבוע וכן בכל סוף שבוע שני. כמו כן בני הזוג חילקו ביניהם את החופשות מבתי הספר ואת החגים, באופן שהילדים יוכלו לשהות עם כל אחד מההורים בחופשות ובחגים באופן שווה. שרה וצביקה החליטו להמנע מניהול הליכים משפטיים ובחרו באמצעות הליך גישור להגיע להסכם גירושין כולל. במסגרת המשא ומתן בין הצדדים, העלה כל אחד מהם את טענותיו ואת הצרכים הספציפיים להם ביקש לתת מענה במסגרת הסכם הגירושין.

 

שרה התקשתה תחילה לקבל את העובדה כי הילדים יהיו במשמורת של אביהם, אולם היא הסכימה לכבד את רצונם של הילדים ואת העובדה כי הם קשורים עד מאוד לצביקה וזקוקים לדמות אב. שרה עמדה על כך שהילדים יוכלו להגיע אליה באופן חופשי, לפחות מספר פעמים בשבוע, כך שיוכלו לבלות זמן מקסימלי יחד. יחד עם זאת, לאור העובדה ששרה אינה עובדת ואף לא עבדה במרבית שנות הנישואין, היא הביעה חששות כבדים הכרוכים בהתמודדות עם קושי כלכלי כפול ומכופל – לא זו בלבד שיהיה עליה למצוא עבודה מחוץ לבית ולפרנס את עצמה, לראשונה בחייה, בכוחות עצמה, אלא שיהיה עליה לממן את ההוצאות הרבות עבור הילדים, שעה שהם מתארחים אצלה במסגרת הסדרי הראיה. התמודדות זו, עבור שרה, איננה פשוטה כלל, לאור העובדה כי במשך כל שנות הנישואין היתה תלויה כלכלית בצביקה וכל הוצאות הבית והילדים מומנו ממשכורתו של צביקה בלבד.

 

בחישוב קצר גילתה שרה, כי ההוצאות שיהיה עליה להוציא עבור הילדים, הינן רבות ומגוונות, כגון הוצאות מזון (ארוחות צהריים וערב מידי יום, מזון מהיר מחוץ לבית מידי פעם), מתנות, בילויים, מסעדות, וכו'.

 

בנוסף לכך, לאחר שדירת המגורים המשותפת נמכרה במסגרת הליך הגירושין, עבר כל אחד מבני הזוג להתגורר בשכירות. כתוצאה ממעבר המגורים לדירה שכורה, על שרה להיערך בהתאם, על מנת לארח את הילדים בדירתה החדשה. עליה לארגן עבור כל אחד מהילדים פינה משלו בדירה, לרכוש מכשיר טלויזיה, מחשב, תוכנות מחשב ואביזרים רבים נוספים שיאפשרו לילדים לחוש תחושת ביתיות בדירתה של שרה.

 

שרה לא רואה כיצד תוכל לממן את כל ההוצאות הללו בעצמה, בפרט כאשר היא אינה עובדת. שרה מודעת לעובדה כי מצד אחד אין היא זכאית לקבל מזונות מצביקה עבורה, לאחר הגירושין, וכי מצד שני, צביקה הוא זה שיממן את מרבית ההוצאות עבור הילדים, בשל העובדה כי הוא ההורה המשמורן. שרה מבקשת למצוא פתרון שיאפשר לה לארח את הילדים אצלה בצורה מכובדת וראויה, ולמנוע מצב בו לא תוכל להעניק לילדים את כל אשר היא מבקשת להעניק להם, במסגרת הסדרי הראיה.

 

צביקה קיבל על עצמו את האחריות הכרוכה בקבלת משמורת על הילדים. לצורך כך, הקטין צביקה את שעות עבודתו, על מנת שיוכל להיות זמין עבור הילדים, להמצא בקרבתם ולהקל עליהם, עד כמה שניתן, את המשבר הכרוך הגירושין. צביקה רואה בשרה שותפה שווה לגידול הילדים, אף לאחר הגירושין, אולם לטענתו, לא ניתן להשוות בין הנטל הכלכלי הרובץ על כתפיו, במימון כל הוצאות הילדים הגדלים אצלו, לבין הנטל המוטל על שרה באירוח הילדים מספר פעמים בשבוע. צביקה סבור כי הוא הלך לקראת שרה די והותר בכך שהוא זה אשר נושא בפועל במזונות הילדים. צביקה טוען כי הוא משלם לבדו, מלבד ההוצאות הבסיסיות עבור הילדים, גם את הוצאות החינוך, החוגים, שיעורי העזר ויתר הוצאות ההעשרה הקשורות בילדים. צביקה סבור כי על שרה למצוא עבודה ולהסתדר בכוחות עצמה, גם בכל הקשור לאירוח הילדים בביתה, על כל המשתמע מכך. צביקה טוען כי אין זה הוגן להטיל עליו נטל כספי נוסף ולשלם לשרה סכום כסף קבוע, לצורך מימון ההוצאות שיש לה באירוח הילדים.

 

המצב המשפטי: 

כידוע, אב מחוייב לשאת במזונות ילדיו. כאשר הילדים במשמורת האם, משלם האב לידי האם את דמי המזונות בעבור הילדים, מידי חודש בחודשו. דמי המזונות שמשלם האב לידי האם נקבעים בהסכם בין בני הזוג, ובהעדר הסכם, על ידי הכרעה של בית המשפט לענייני משפחה, במסגרת תביעת מזונות שמגישה האם, בשם הילדים.

 

כאשר הילדים נמצאים במשמורת האב, הרי שהאב נושא במזונות הילדים באופן ישיר, שכן הוא זה שמספק בפועל את צרכיהם. במצב זה, אין על האב חובה לשלם לידי האם דמי מזונות עבור הילדים.

 

בפסיקה נקבע, כי בנסיבות המתאימות, עשוי בית המשפט לקבוע שעל האב לשלם לידי האם סכום קבוע, שנועד למימון ההוצאות שעליה להוציא כאשר הילדים נמצאים אצלה במסגרת הסדרי הראיה. סכום זה לא ייחשב כדמי מזונות אלא כהחזר הוצאות שמוציאה האם עבור הילדים, מה שמקובל לכנות כ"דמי אירוח".

 

על מנת לקבוע מהו הסכום הספציפי שעל האב לשלם לידי האם כ"דמי אירוח", תתבקש האם להוכיח את היקף ההוצאות שיש לה בפועל על הילדים, שעה שהם מתארחים אצלה. כאשר בית המשפט יפסוק את דמי האירוח, הוא יבחן את מצבה הכלכלי של האם לעומת זה של האב וכפועל יוצא מכך יקבע, האם תהא האם זכאית לסכום כסף חודשי מן האב, ואם כן, באיזה שיעור.

 

נתון רלוונטי נוסף וחשוב, הנוגע לעצם החיוב של האב בדמי אירוח והיקפם, הוא תדירות הביקורים של הילדים אצל האם ומשכם. ככל שהביקורים של הילדים אצל האם מעטים יותר וקצרים יותר, הנטייה לפסוק לאם דמי אירוח תהיה קטנה יותר. מנגד, כאשר האם לוקחת חלק פעיל בגידול הילדים, המתארחים אצלה בתדירות גבוהה, הוצאותיה על הילדים גדלות ומכאן שהנטייה לחייב את האב בתשלום דמי אירוח לאם תהיה גדולה יותר.

 

חשוב לציין, כי הסכומים הנפסקים כדמי אירוח נמוכים משמעותית מדמי המזונות הנוהגים, שכן הנתון המרכזי והרלוונטי בסיטואציה הנדונה הוא, שהילדים נתונים במשמורת האב וסיפוק צרכיהם מוטל, בראש ובראשונה, עליו.

____________________

עורכות הדין שרון פרילינג וחיה זינגר

fz@lawadvice.co.il 

בעלות משרד פרילינג-זינגר, מנהלות בהתנדבות של ארגון "משפחה ומשפט". עו"ד פרילינג בנוסף לעבודתה כעורכת דין היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.

 

 מה דעתך?תגובות: כיתבי למערכת האתר           מעניין? שילחי לחברה

 

תגובה:

המקרה של שרה וצביקה מורכב. כמעט כמו כל גירושין. מה שהורות שווה מבקשת זה באמת שיוויון וחלוקה צודקת של

המשמורת. מקרים רבים שידועים לי האבות מעדיפים לגדל את הילדים על מנת לא לשלם מזונות לאם.

 

 אתן דוגמא מהמקרה שלי שהוא הפוך מהמקרה של צביקה ושרה. אב ילדי - שהמזונות שנקבעו לו היו מינימליים

וכשהילדים היו קטנים לא הסכים לקנות להם אוכל גם שהיו ברשותו שעות כי הוא הרגיש שהוא משלם עבור מזונות

ואינו חייב להאכיל אותם.

ו/או להזמין אותם להצגות וכו'. הילדים היו מאוד מאוכזבים ומידי פעם ציפו מאוד שיקח אותם ויקנה להם והוא

לא הסכים גם בימי הולדת וחגים.

לאחר מספר אכזבות הם הפסיקו לפגוש אותו והקשר נותק. כמובן שהוא נתן לילדים סיבות נוספות.

 

השאלה שלי – הילדים לא הלכו עמו וכך כל ההוצאות הרבות נפלו עלי – כי אילו היה לוקח אותם כפי שמקובל בהסדרי

ראייה פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה זה היה מקל עלי מבחינה כלכלית מאוד שלא לדבר על קצת מנוחה!

ואפילו תקופות שנאלתי לשלם הון לביביסיטר כי לא היה מי שיהיה עמהם.

מיכוון שגם את המזונות הוא לא שילם לי אלא דרך המוסד לביטוח לאומי והוצל"פ כך שלא תבעתי אותו בנוסף

אולם העוול ממשיך כל הזמן. אינני מאשימה את האבות אלא את מערכת המשפט המעוותת! לא ניתן לאכוף

חוקים ופסקי דין לא תמיד ברורים וחד משמעים ולעיתים האבות יכולים לשלם מתי ואיך שנוח להם. (במקרה שלי)

 

בהזדמנות זו שאלה לעורכות הדין – דמי המזונות מגיל 18 עד גיל 21 הוא מגוחך! שליש מהמזונות שגם הם נמוכים

מאוד. כלומר כל עול גידול הילדים נופל עלי (כרגיל). האב באופן אוטומטי מקבל לשלם שליש מהמינימום ששילם

למשל מדור (שזה שכר דירה) רק שליש – מדוע?

בעל הבית לא הוריד לי את מחיר שכר הדירה מעולם וגם החשמל לא ירד לי בשליש.

 

כאשר יש ילדים גדולים ההוצאות הן רבות ביותר – שאלתי לפני זמן מה גם טוענות רבניות שאמרו לי שגם אצלהם

גיל 18 הוא גיל שאב אינו חייב במאומה! נשים רבות אכן מוותרות על המזונות בשלב זה.

 

מה דעתכן?

דליה מ. 

 

________________________________________