ידועים בציבור - המדריך המלא

  

 מאת: עו"ד אלינור ליבוביץ'

עו"ד אלינור ליבוביץ' המתמחה בדיני אישות ומשפחה, מסבירה מיהם הידועים בציבור,

כיצד הם מוגדרים על פי חוק ומהן זכויותיהם.

 

 

עוד יעוץ משפטי:
מורה נבוכים להוצאות לפועל ולעיקולים

תביעות קטנות

חוזים בתוך המשפחה

הסכמי ממון

בדיקת אבהות - מה גובר על מה?
הכתובה - קוים לדמותה
סוציאליזם בסוציאליות - חלוקת זכויות בין גרושים
קלטות לוהטות - כדאי או לא כדאי במשפט גירושין?
של מי אתה, ילד? על ילדי הפרייה

 מלאכותית
משמורת משותפת - חרב פיפיות?
מעמד אשת עסקים מתגרשת 

בחלוקת  רכוש
בעל אלים - מה עושים

 סיפורה של סמדר

הכתבות בנושאי עבודה:

הגבלת העיסוק? לא תמיד חוקית!

 

 

מיהם ידועים בציבור?

ידועים בציבור הם גבר ואשה החיים יחד חיי אישות (חיי מין) ומנהלים משק בית משותף.

 

איזה יתרון יש לבני זוג החיים יחד כידועים בציבור?

1. דיני הירושה - סעיף 55 לחוק הירושה קובע כי הידוע בציבור יורש את עזבונו של בן הזוג שהלך לעולמו, ובתנאי שהמנוח לא היה נשוי לבן זוג אחר. משמע בני זוג שחיים יחד האחד יורש את השני בהעדר צוואה הסותרת זאת

2. קרנות פנסיה שונות (מבטחים ועוד')  מעניקות פנסיה קבועה חודשית ושוטפת לבן או לבת זוגו של מנוח/ה שהיו זכאים לגימלה.

3. המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת שארים לבן או לבת הזוג של אדם שנפטר. כל זאת בנוסף לירושה שמקבל הנותר בחיים על פי סעיף 55 לחוק הירושה.

4. הידועים בציבור עשויים לצבור רכוש משותף ולהיות זכאים לזכויות האחד כלפי השני כמו הזכות למזונות והשיתוף ברכוש.

 

באילו מקרים יכירו בזוג כידועים בציבור?

הפסיקה הכירה בידועים בציבור ובתנאי שנתקיימו בהם שני תנאים מצטברים: חיי משפחה וקיום משק בית משותף. המדובר במבחן כפול.

התנאי של מגורים יחדיו הינו תנאי מוחלט, כאשר תנאי זה נעדר ממערכת היחסים של בני הזוג לא יוכרו כידועים בציבור. כך למשל גבר ואשה המחזיקים כל אחד מהם דירה, ולנים האחד אצל משנהו מידי פעם, אפילו לעיתים מזומנות, ואפילו מרבית ימי השבוע לא ייחשבו כידועים בציבור.

 

ישנם מקרים בהם רק מהבחינה החיצונית נראים שני אנשים כזוג המקיים משק בית משותף במסגרת של משפחה.  למשל, כאשר קשיש חולה מעסיק מטפלת המתגוררת עמו כלפי חוץ נראה כי המדובר בידועים בציבור, כאשר אין זה כך בפועל. פסקי הדין ייחסו משקל רב לתפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינם לבין עצמם, לעומת מה שמשתקף לעיני הבריות.

 

האם ניתן להחשב ידוע בציבור של אדם אחר כאשר אחד מבני הזוג עדיין נשוי לאחר ולא התגרש ממנו באופן פורמאלי?  אחרי כמה זמן מוכרים בני זוג כידועים בציבור?

גם אשה או גבר הנשואים לבן זוג אחר יכולים להיחשב לידועים בציבור . החוק אינו קובע פרק זמן מינימאלי למצב בו קמות זכויות לידוע בציבור. יחד עם זאת תשלום גמלאות לידוע בציבור דורש פרק זמן מינימאלי על פי תקנונים של קרנות פנסיה שונות, כאשר הזמן המקובל הינו מינימום של שלוש שנים, אולם ככל שמדובר בדין אין פרק זמן מינימאלי המוגדר בחוק או בפסיקה. באחד מפסקי הדין שעסקו בנושא הוכרה כידועה בציבור אשה שהיא והמנוח התגוררו יחד פרק זמן קצר ביותר של חודשים ספורים (חודשיים עד שלושה). נקבע כיהתקיימו בהם התנאים הדרושים  והתובעת ירשה את עזבונו של המנוח.

  

אילו זכויות צוברת אשה (או גבר) שחי\ה  כידוע\ה בציבור משך שנים רבות והצליח\ה לצבור רכוש בתקופה זו?

הלכת השיתוף, המתייחסת לבני זוג נשואים, אשר נישאו זה לזו לפני 1.1.1974 - עשויה לחול גם על ידועים בציבור בהתקיים תנאים מסוימים.

 

את הלכת השיתוף ניתן להחיל גם בני זוג אשר לא טרחו לעגן (מכל סיבה שהיא) את הקשר ביניהם באקט פורמאלי של נישואין, בין בארץ ובין בחו"ל.

 

בחלוף פרק זמן מסוים (אשר משתנה ממקרה למקרה) ועם התייצבות הקשר בין בני הזוג, עשוי בית המשפט להחליט כי הלכת השיתוף תחול גם על ידועים בציבור,  ולקבוע כי נכסים אשר נצברו במהלך החיים המשותפים שייכים לשני הצדדים גם יחד, וכי יש לחלוק בהם שווה בשווה בעת הפירוד.

 

הלכה זו מתייחסת הן לבני זוג אשר לא נישאו זה לזו מחמת מניעה כלשהי, לדוגמא - כהן וגרושה, והן לבני זוג אשר בחרו מסיבות מצפוניות ועקב השקפת עולם שלא להינשא כלל.

 

האם יש הבדל בהתייחסות בין דירת מגורים לנכסים אחרים – בכל הנוגע לכוונת השיתוף?

חשוב לציין שאם מדובר בדירת המגורים בה התגוררו הגבר והאישה שחיו כידועים בציבור, תהיה לבית המשפט נטייה גדולה יותר להחיל את חזקת השיתוף ולקבוע כוונת שיתוף לגבי הדירה. לעומת זאת אם מדובר ברכוש עסקי - לגביו יש צורך בראיות תומכות ומחזקות נוספות.

 

האם זכאית ידועה בציבור למזונות מבן זוגה?

עד לאחרונה, כאשר ידועה בציבור הייתה תובעת את מזונותיה הבחינה הפסיקה בין שני מצבים:  מזונות לתקופה בה חיים הצדדים יחד,  ומזונות לאחר הפירוד.

 

לגבי מזונות לתקופה בה חיים הצדדים יחד קבעה הפסיקה כי ניתן להחיל על הידוע בציבור חובת מזונות כלפי האישה על פי הסכם מכללא הנלמד מעצם החיים המשותפים יחד. בית המשפט העליון קבע כי סביר שאשה לא תסכים לחיות עם גבר יחד ולמלא את תפקידיה וחובותיה של אשה בלי שתהנה מהזכויות המוקנות לאשה, וביניהן הזכות לכלכלתה ולפרנסתה.

 

לעומת זאת, לא חויב גבר לפרנס את מי שהייתה ידועתו בציבור לאחר הפירוד ביניהם וכשאין הם יחד יותר יחדיו. נקבע כי רק מכוח הסכם מפורש שניתן להוכיחו על ידי כתב או בעדים או בראיות אחרות, יחויב גבר בפרנסת מי שהיתה ידועתו בציבור, ואולם ללא הסכם מפורש - לא יפסקו מזונות לזכות ידועה בציבור לאחר הפירוד בין בני הזוג.

 

מה הסיבה ההגיונית לכך שבני זוג שנפרדו אין חובת מזונות ביניהם?

ההיגיון העומד מאחורי קביעה זו הינו כי כשם שאשה נשואה מתגרשת מבעלה אינה זכאית למזונות ממנו, כך גם יש לפטור גבר מלשלם מזונות לידועתו בציבור מיום שדרכיהם נפרדו.

 

עם זאת, לאחרונה היתה סטיה מקו מנחה זה ובמספר מועט מאד של פסקי דין נפסקו פיצויים – דמי הסתגלות – לידועה בציבור אשר סולקה באופן פתאומי מהבית או ננטשה ללא התראה על ידי בן זוגה. 

 

__________________ 

 

עו"ד אלינור ליבוביץ' פועלת בתחום יחסי האישות ודיני המשפחה מעל 18 שנים ונחשבת לאחת מעורכי הדין המובילים בתחום.

בין יתר פעילותיה מפעילה אלינור את האתר גירושין, ומנהלת מספר פורומים של ייעוץ ברשת.

 

 

 מה דעתך?תגובות: כיתבי למערכת האתר     מעניין? שילחי לחברה

   

________________________________________