הפרלמנט שלנו: מאמרי מערכת מאת הגולשות

כאן יתפרסמו מאמרים מפרי העט של הגולשות - יש לך דעה? הביעי אותה!

 

 האם יש לי תקווה לעתיד?

מאת: דבורה מיכאלוב

9.10.03

 

 עוד כתבות ב"פרלמנט שלנו"

 

עוד על צרכנות

"בית הנבחרות" עיתון פוליטי על המאבק של החד-הוריות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

 יום נוסף עבר לו, ואני כבר הפסקתי להמתין לטוב שיבוא בעתיד. והרי ימי הולדת נחגגים, נגמרים וחוזרים למרוץ הסתמי והבלתי פוסק שהחיים מציבים בפנינו כל בוקר מחדש. עוד חיוך רחב לסובבים אותי, כשלמעשה הדברים הולכים ומתרוקנים ממשמעות. כל החפצים והאנשים שסביבי הפכו לאובייקטים אינטרסנטים שתרים אחר השגת מטרה רווחית כזו או אחרת.

 

ערכים? בשביל מה ערכים? הכל מבוסס על מבט חטוף שנותן לנו בהבזק בודד את כל הגירויים והסיפוקים הכי מיידים, בדיוק מה שאנו רוצים. אנחנו לא צריכים יותר תיווך של רעיונות, הרעיונות מתו, ההסברים כבר אבדו מן העולם. כל מה שנותר לנו זה להסתכל בגופות החטובים מסביבנו, להתגרות ולהעלות את מפלס ההנאה הרגעית. ואז בבת אחת, ירידת מתח, הסיפוק מתנדף ובאותה השניה בדיוק מתחיל החיפוש אחר הסיפוק הבא. סף הגירוי הוא נמוך מאוד ולעולם לא מוביל לתחושה של אושר. גוף האדם הפך למכונה אוטומטית, שמספקת לנו בהינף יד את ה"סחורה".

 

כפועל יוצא, הפכנו להיות משועבדים לישות עליונה, כמעט דתית, שמפנימה לנו בעקביות ובחריצות את כל התחליפים הכי אטרקטיביים לערכים שאבדו. ישות זו כופה עלינו זווית ראיה שמושרשת בכולנו באופן שסמוי מן העין. מאותו חלקיק שניה שנולדתי כאישה, הכל היה ברור מאוד בשבילי. כל שנותר לי היה להיכנס לתפקיד ולמלאו בהצלחה. כן, נולדתי למען מטרות מאוד ברורות. כמובן, עלי להתחתן וללדת ילדים, אין ערעור על נקודה זו. עלי להיות "אימא ציפור" בקן המשפחתי המורחב והחמים. עלי לטפח את גופי ואת המראה החיצוני שלי, שמהווים את כרטיס הכניסה שלי להצלחה. שכר בעבודה? כמובן שנמוך משל הגברים, והרי הנשים לעולם לא יגיעו לרמה השכלית המפותחת של גברים. והרי, השכר הנמוך יותר של הנשים הוא רק סימפטום לתהליך היסטורי שמיועד לעצור אותן בשלב מאוד מסוים כדי שלא תגענה למקום "רחוק מדי". המניפולציה תופסת תאוצה כאשר מראים לנו נשים שהגיעו רחוק כל יום בטלוויזיה. נשים אלו נועדו לגרום לנו להרגיש שיש ייצוג של האוכלוסייה הנשית וקיימת התקדמות. כמובן, מעטות הנשים המוצגות שהגיעו לתפקידן שלא באמצעות תמיכה גברית או מראה חיצוני אטרקטיבי ומושך. נשים "לא יכולות לבד", הן תמיד צריכות את המשענת הגברית היציבה.

 

ותראו כמה ארגונים כגון נעמ"ת יש לנו, קשה לבחור. כמה חבל שארגונים אלו מתופעלים ומסובסדים על ידי הממשלה וככאלה לעולם לא יביאו לעליית מעמדן של הנשים. לא בשביל זה הם קמו. מטרתן הבלעדית היא להראות לנשים הסובלות שיש מי שמטפל באישה הפצועה, החלשה ועושה זאת באבירות. אבירות זו נקראת "סתימת פיות" והדאגה היחידה שלה מופנית לכך שהמצב החברתי לא יסטה לצדדים ואפילו לא במילימטר.

 

כמה קשה לנשים להתקדם כאשר הן צועדות במקום. נכון, אף אחת לא תקום ותנענע את הסירה, אנחנו נמשיך במסע שיצרו עבורנו ונעשה זאת עם חיוך חושני ורחב. די לנו לפתוח כל אמצעי תקשורת קיים כדי לראות עוד ועוד נשים ערומות, מפתות...ולהיווכח בתפקידה הדומיננטי של האישה ביקום. תנסו להיכנס לאחד מאתרי הפרו-אנורקסיה (אתרים שתומכים באנורקסיה) כדי להבין לאן כל זה מוביל. האישה תופסת את עצמה כיצור רזה וחטוב ותו לא.

_________

משהו ממה שכתבתי נוגע לך? מקומם אותך? אם כן, ניתן לפנות אלי ואולי ביחד ננסה ליצור שינוי. גם אם מדובר בקרב אבוד, אסור לנו להפסיק לנסות לשנות.

דבורה מיכאלוב

  xdvora@netvision.net.il

 

 _______________________________

מתנגדת? מסכימה? יש לך דעה משלך?

שילחי לנו כתבה על קובץ "וורד". הכתבות המתאימות ביותר יתפרסמו באתר.

 

___________________________________________________