הפרלמנט שלנו: מאמרי מערכת מאת הגולשות

כאן יתפרסמו מאמרים מפרי העט של הגולשות - יש לך דעה? הביעי אותה!

 

 יש לי חלום

מאת: יפה ברלוביץ 

10.8.03

 

 עוד כתבות ב"פרלמנט שלנו"

"בית הנבחרות" עיתון פוליטי על המאבק של החד-הוריות

הגיבו באמצעי התקשורת!

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

 את הכנס הפמיניסטי הספונטני סחבתי איתי כל השבוע: מיום שישי עם חמה שהסתלקה מאחרי קריית ממשלה שוממת, ועם מאות פקידים ופקידות שהלכו הביתה לעשות להם שבת, ועם כביש עצוב ומספר אוהלים מוכי שמש שנשארו כמו נטושים משני הצדדים. ובאור הירושלמי השוקע הזה, בו הכל נראה כבד ודומם, הופיעו לפתע הנשים. נחילים נחילים של נשים. מחיפה. מנצרת. מתל אביב. מירושלים. מושכות אחריהן תרמילים, שקי שינה, ארגזים, שמיניות מים, חבילות מזון, פלקטים... והשביל המוביל במעלה גן הוורדים נעשה פתאום להמולה קולנית ותוססת, והעץ על הגבעה - מוקד להודעות לוגיסטיות, ומי שצריכה שירותים - צפונה מאחרי הברכה, וכר הדשא - כיתות לימוד להעצמה ולמודעות ולכלכלה ולגישור וליוגה. והאוהלים המכונסים למטה החלו להיפתח עם פנים של שינה אחר צהריים, ושיער רטוב ממקלחת ערב שבת, וחושך שאוסף אליו את כולם: ילדים ונשים, ויחד ולחוד, ואת אלה שבאו ואת אלה שנמצאים. אם לאכול ואם לדבר, ואם לא לדבר אז לשיר, ואם לא לשיר אז סתם לרקוד, והעיקר שהלילה לא יהיה לבד כל כך, והשבת לא תהיה עזובה כל כך, גם אם המדינה כולה לא איכפת לה.  

יש לי חלום. יש לי חלום לראות את כל ארגוני הנשים האלה מייצרים תשתית לעשייה רבתי של תנועה עממית גדולה ומובילה תנועה של נשים למען נשים. תנועה על מפלגתית, או א-מפלגתית, תנועה שבעצם כבר קיימת ופועלת בשטח אבל עדיין לא יודעת שהיא תנועה. כן, כל אותם נשים שפגשתי בכנס הפמיניסטי ביום שישי האחרון: הקואליציה של נשים לשלום, ותנועת אחותי, ושדולת הנשים, והקשת המזרחית, והקואליציה של הנשים לצדק חברתי, ומי לא. בודדות וקבוצות. מאורגנות ולא מאורגנות. יהודיות, ערביות, בדואיות. צעירות, מבוגרות, קשישות. נשים שגילו איכפתיות ומעורבות כל החודש האחרון והלאה. מי קרא להן? מי הוציא אותן מבתיהן? ככה ביום שישי אחרי הצהריים, עוזבות חבר, בן זוג, ילדים, משפחה, לבלות שישי שבת עם נשים, ללחום את מלחמתן, לעודדן, להיות להן לחברה, ללא אינטרס, ללא תמורה. למה דווקא נשים?

יש לי חלום. יש לי חלום לתפוס את המומנטום הזה של מאבק הנשים למען האימהות החד הוריות, ולהפוך אותו למאבק שלנו כנשים למען נשים בכל מגזר ובכל מצב: בעבודה ובמשפחה, בפוליטיקה ובאקדמיה, בצבא ובכלכלה, בתקשורת ובפרסום. נכון, ישנם המון גופים שפועלים לקדם את האשה, לעורר את המודעות שלה למקומה הראוי בחברה, להגן עליה: ממקלטי נשים מוכות, תחנות לעזרה למוטרדות מינית, שגרירות לפיקוח על ניצול האשה בפרסום, ועד - פרלמנט נשים, אתרי נשים, קורסים לידע פמיניסטי, ליזמות נשים, וכו' וכו'. אבל כל הפעילות הזאת היא מבוזרת.

יש לי חלום. יש לי חלום לעגן בראש התנועה העממית הזאת - מנהיגות של נשים. יש לנו כבר מנהיגות כזאת. מנהיגות טבעית. מנהיגות בעלת נסיון. כמו המנהיגות העממיות של הארגונים שעלו מלמטה, כמו חברות-כנסת-לשעבר אלו או אחרות ששבעו את הפוליטיקה המפלגתית; כמו כלכלניות בעלות מודעות חברתית; עורכות דין בעלות מצפון וידע; נשים בעלות הון לכלכל תנועה זו  בעזרה פיננסית. חברות יקרות, הגיע הזמן לפוליטיקה של נשים. אין לנו אף אחד מבלעדי נשים, לנהל לנו את הפוליטיקה שלנו כנשים.  

יש לי חלום. והחלום שלי אינו הזייה ביום אוגוסט לח ומחניק. החלום שלי מימש את עצמו כבר פעם, כאן בארץ, לפני שבעים שמונים שנה. פעם כשנשים לקחו את גורלן בידן ועשו היסטוריה. עיצרו רגע וחישבו: למה צריכה היתה לקום ב1919- הסתדרות של נשים עבריות לשיוויון זכויות; מה, לא היו להן זכויות?! ולמה ויצ"ו (1929), ולמה מועצת הפועלות (1930), ולמה אימהות עובדות (1935). מה קרה שנשים בידלו את עצמן מהמוסדות הגדולים של הגברים, והקימו להן מוסדות משלהן? והתשובה של אז היא ממש כמו היום: לאף אחד מהמוסדות הגדולים לא היה איכפת מהנשים. לא הסתדרות הפועלים ולא התאחדות האיכרים, ולא וועדי עובדים ולא מועצות מקומיות וקיבוצים. ואם לפני שבעים ושמונים שנה  נשים לא היו נאבקות על הזכות לבחור ולהיבחר, או להקים טיפות חלב לילדים, או לסדר להן עבודה במסגרות של משקי פועלות, או מגורים זולים בבתי החלוצות, היינו עד היום נשארות ב"עזרת הנשים" של המדינה הדמוקרטית שלנו - מודחקות ומופלות ומודרות.

יש לי חלום, ומה דעתכן ללכת עליו. 

__________________________

מתנגדת? מסכימה? יש לך דעה משלך?

שילחי לנו כתבה על קובץ "וורד". הכתבות המתאימות ביותר יתפרסמו באתר.

תגובה:
 
בשבילי זה סיוט לראות את כל הארגונים האלה שלא עוזרים ולא עושים כלום למען נשים זוהי בדיחה גרועה.
 
לדאבוני אני אישית התאכזבתי מאוד מהארגונים האלו כשפניתי אליהן.
 
לדוגמא: לפני 10 שנים פניתי לעו"ד בנעמ"ת וסיפרתי שאב הילדים אינו משלם עבור הילדים.
הציעו לי לתבוע את ההורים של הבעל ואז השופט חייב אותי בהוצאות המשפט 10,000 ש"ח.
 
זוהי רק דוגמא  !
ארגוני הנשים עוזרים רק לעצמם המשכורות הגבוהות שם לא מוצדקות
התרומה של ארגוני הנשים לחד-הוריות היא 10% ממה שהן היו צריכות לתרום.
ואולי בזכותם של כל הארגונים הללו הגענו עד הלום !!! בשום מדינה מתוקנת
לא היו נותנים ל 200 ילדים בחום הזה לחיות באוהלים למעלה מחודש???
 
איפוא כל הארגונים היום לא שומעים מהם. גם מארגון שתי"ל התאכזבתי
דיברתי איתם והם לא מוכנים לעזור לנשים שהאבות אינם משלמים.
 
לדעתי מתפקיד ארגון הנשים לדאוג להלן דוגמאות:
 
שנשים חד-הוריות שמאוד קשה להם לגדל לבד ילדים, לא יצטרכו לרוץ כל חודש
להוצאה לפועל וכל חודש למוסד לביטוח לאומי צריך מקום שיעזור בטיפול במוסדות
אלו שלא מתפקדים !!! צריך מישהו בעל סמכות לגשת למוסדות האלו.
 
לדוגמא: אני מקבלת רק חלקית מסכום המזונות שנקבעו לי על ידי בית משפט
איך אני יכולה לקבל את ההפרש. שולחים אותי הלוך חזור.
 
דוגמא נוספת: הנחות בבתי ספר: אין דבר כזה רק נותנים יותר תשלומים.
משרד החינוך טוען שחייבים לתת הנחות בפועל אינני מקבלת!!!
 
דוגמא נוספת: אני אם חד הורית נדרשת לשלם אגרת רשות השידור
ידוע לכל על הבזבוזים שם והמשכורות הגבוהות מדוע אנו צריכות לממן??
צריכים להסדיר הנחות משמעותיות בכגון אלו.
 
ד.מ.

 

___________________________________________________