הפרלמנט שלנו: מאמרי מערכת מאת הגולשות

כאן יתפרסמו מאמרים מפרי העט של הגולשות - יש לך דעה? הביעי אותה!

 

הפורום לשיוויון בנטל

מאת: זהבה אלון

25.2.2008

 

 

עוד כתבות ב"פרלמנט שלנו"

 

 ארכיון המאמרים

  פורומים

  יעוץ

 טיפים

 הבריאות שלך

 

עוד על צרכנות

"בית הנבחרות" עיתון פוליטי

 על המאבק של החד-הוריות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

מירי בראון גננת בגבעת שמואל. בתה הבכורה שרתה בנח"ל ועשתה שנת שרות בהתנדבות עם נוער ושנתיים וחודשיים בהדרכה בפנמיות כולל שנה בשדרות. בתה השניה משרתת בחיל האויר. בטייסת מסוקי חילוץ ובנה בשלבי מייון ליחידות נבחרות. כשבתה הצעירה  בת ה- 6  תתגייס - היא תהיה אחת מתוך פחות משניים שמשרתים. 52% לא ישרתו.  מירי עצמה שרתה בחיל האויר. בעלה של מירי, יעקב שרת  21 שנים בח"א בתפקידי פיקוד. פרט לכך, היא מעורבת בפעילויות התנדבותיות רבות ומגוונות.

 

איך ולמה מירי התחילה את הפעולה?

עד מהרה התברר לה שהיא נשארת לבד והיא דומה לאותו גבור שירו של אריק אינשטיין. אבל בניגוד לו, התחילה בפעילות אגרסיבית אבל מושכלת במטרה להחזיר מידה של אחריות קולקטיבית לחברה שלנו שבחלקים גדולים שלה שכחה את פרוש המילה. לדבריה, אם כי השתמטות קיימת מאז ומעולם בכל חברה, לאחרונה הגיעה בישראל לממדים מסוכנים. הסכנה נובעת משני מקורות: ראשית, חסרים אובייקטיביים בצבא ובשרותים צבוריים. רק לאחרונה התבטא ראש להק כ"א בחיל האויר, תא"ל רמי בן אפרים, ('במחנה', דצמבר 2007) כך:  "הבעיה הגדולה ביותר בראייתי כיום היא שהחברה הישראלית יצאה מאיזון בכל הנוגע לשירות צבאי: אין תגמול למשרתים ואין סנקציות מול אלו שמשתמטים... כמות החיילים בצה"ל הולכת ויורדת... יש יותר עומס על החיילים הטובים. אצל אלו מתחילה לרדת המוטיבציה, כולל הרצון לצאת לקצונה. מדובר בכדור שלג מתגלגל שאם לא נעצור אותו, יהפוך לאיום אסטרטגי על הצבא".

הסכנה השניה – סכנה למרקם החברתי הישראלי. הרי רבים מתהלכים בתחושה של אפלייה קשה וחוסר הגינות בתחרות מול המשתמטים.

           

לדבריה, היה המצב נסבל לו היתה התופעה מצטמצמת להשתמטות אישית, מעין עברה אישית על החוק. הרגשתה כבדה בגלל שמוסדות המדינה, באמצעות הכנסת שמשחררת סקטורים שלמים מכל מחוייבות חברתית, ובאמצעות מוסדות הצבא עצמו שידו קלה בשחרורים ע"י הקב"נים, מעלימים עיין מתחושת העוול והפראייריות, ומכשירים את התופעה באופן רשמי לחלוטין או לחצאין. אין הם חשים בכעס שמצטבר בצבור.

           

לציניות הפוליטית מצטרפת, במקרים רבים, ציניות אישית: ההשתמטות נצבעת בצבעים אידיאולוגיים, כגון פציפיזם או נקמה במדינה על עוולות אמיתיות או מדומות. אלה, האחרונים, נמנעים מלהשתתף במשחק הפוליטי ע"י נסיון לשכנע את הצבור ולהגיע לעמדת השפעה ומסתפקים בפרסום דרכים להשיג שחרור מקב"נים צבאיים.

           

בשיחות עם חברים גלתה שיש לדבריה הד חזק. עד מהרה הוקמה עמותה בשם "שויון בנטל" אליה הצטרפו מתנדבים רבים המשקיעים לילות כימים בקידום רעיונות העמותה. העמותה ארגנה מספר כנסים, חבריה הופיעו בכנוסים המוניים כאורחים, קיימו אין ספור פגישות עם מחוקקים ,הקימו לובי בכנסת, פעלו אצל מעסיקים על מנת להחזיר את הדרישה ממועמדים לעבודה שיהיו משוחררי צה"ל, ערכו מפגשים בבתי ספר, ועוד.

 

נכון לעכשיו לעמותה שלשים וחמישה אלף תומכים שחתמו על עצומתה. בימים אלה  מוקמת מועצה צבורית שבין חבריה, העיתונאי הבכיר, יקיר ת"א שלמה נקדימון,  תא"ל (מיל.) יצחק בן-דב לשעבר מפקד חיל הנדסה.

           

מטרות העמותה כבר מגובשות יותר: ראשית, יש לפעול במישור החקיקתי. תוטל חובה על כל אזרח לשרת שלוש שנים את החברה, בין שרות צבאי, ואלה שמסבות שונות ייבצר מהם לעשות כן – בשרות אזרחי שיתאים לאישיותם. המישור שהוא ארוך טווח יותר הוא זה החינוכי. כאן התחיל מאמץ להחזיר את ערך האחריות ההדדית לחברה.

 

העמותה פתוחה לחברים ולתומכים. אתם מוזמנים לבקר באתר שלה www.shivyon.co.il

זהבה אלון

חברת הפורום לשויון בנטל

 

מתנגדת? מסכימה? יש לך דעה משלך?

הגיבי על הכתבה. הכתבות המתאימות ביותר יתפרסמו באתר.

 

 

 

________________________________________