הפרלמנט שלנו: מאמרי מערכת מאת הגולשות

כאן יתפרסמו מאמרים מפרי העט של הגולשות - יש לך דעה? הביעי אותה!

 

תודה להומוגנרלוס על המלחמה הבאה

מאת: חנה בית הלחמי

13.7.06

 עוד כתבות ב"פרלמנט שלנו"

 

 ארכיון המאמרים

  פורומים

  יעוץ

 טיפים

 הבריאות שלך

 

עוד על צרכנות

"בית הנבחרות" עיתון פוליטי

 על המאבק של החד-הוריות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

הבעיה עם ההסלמה הביטחוניות היא, שניתן להסביר אותה בעיקר במונחים של אגו נפוח. מקבלי ההחלטות בישראל לא התבגרו מאז ימי חסמבה ומהימים החשוכים שבהם זה היה עניין מאוד רומנטי למות במלחמה. כל כך רומנטי, שהם מנסים לייצר לנו הזדמנויות חדשות. כמה מילים על ההומו-גנרלוס שמבצע למעננו ובשמנו פשעי מלחמה, מקריב את ילדינו על מזבח היוהרה הקבוצתית שלו ודי הורס לנו את החיים.

 

 

יש כמה תכונות בסיסיות להומו-גנרלוס, אותו זן של המין האנושי שמאופיין בעבר צבאי, הווה פוליטי-עסקי, קשרי הון-שלטון, ערבות הדדית בתוספת הגנה בכל מחיר על חברי הגילדה שלו, חיתוך דיבור סמכותי של "מבין עניין" גם בתחומים שהוא לא מבין בהם שום דבר, חוסר יכולת לראות ולו סנטימטר מעבר לבועת האגו הפרטי שלו וכמובן - יכולת מדהימה למצוא תירוץ בטחוני משכנע לכל מעשה נלוז ולכל פאשלה, שאנחנו אלו שמשלמים עליה מחיר כבד.

 

את ההומו-גנרלוס ואת אנשי שלומו (כדוגמת אולמרט) ניתן למצוא בצמרת השלטון בישראל, בתפקידי ראשי הממשלות והשרים מאז ועד היום, בצמרת הקהילייה העסקית, בראש משרדי הממשלה והחברות הציבוריות, בתפקידי מפתח שונים בשירות הציבורי, ועוד. בדרגים הנמוכים יותר בהיררכיה הפנימית של גילדת ההומו-גנרלוסים, ניתן למצוא אותו בתפקידי ניהול זוטר, בתקשורת, כמנהלי בתי ספר ובדרגי ניהול נמוכים בהתיישבות, בתעשייה הביטחונית ובכל הצמתים החשובים במרקם החברתי הישראלי.   

 

הרישות הוא תכונתו החשובה ביותר של ההומו-גנרלוס. היא זו שמאפשרת לו לעשות כל כך הרבה טעויות, כל כך הרבה שנים, במחיר כל כך גבוה – ולקבל הכרה עבורם כאילו בזכותו אנחנו עדיין בחיים. תכונה בולטת נוספת היא הכבוד המוחלט שלו למדרג פיקודי – ההומו-גנרלוס יודע תמיד את מקומו בין ההומו-גנרלוס שמעליו להומו-גנרלוס שמתחתיו. כשההומו-גנרלוס בראשות הממשלה עושה טעות יקרה (בדרך כלל גם יקרה בחיי אדם), יש תמיד כפיפים שלו בממשלה ועמיתים בכנסת, בעיתונות ובמערכת החינוך שמנסים (ובדרך כלל מצליחים) להפוך את הטעות הזו לדרך חיים לאומית ולאידיאולוגיה. הנה, בזכות הרישות והציות הללו נמשך העימות עם הפלשתינאים מאז 1967. ההומו-גנרלוס החליט אז לא לסגת מהשטחים שכבש במלחמה, וגילדת ההומו-גנרלוסים הפכה את ההישארות בשטחים לאידיאולוגיה, ערך עליון, צדק מוחלט ודרך חיים.

 

כשיש חשש שאולי יהיה קצת קשה להומו-גנרלוסים להגן על צעדיהם, הם יוצרים מצבי חירום לאומיים. שם, יש להם הגמוניה מלאה. שכן, כשאנחנו מאוימים, רק ההומו-גנרלוס הגיבור יודע איך להציל אותנו. לא?

 

ההומו-גנרלוס שולט בחיינו עוד מלפני קום המדינה. לאחר שחונך על ערכי סיירת 101 והפך את ההסתערות על האויב ומות גיבורים לדבר היחידי שכדאי לחיות עבורו, מנהלת הגילדה הזו את חיינו כאילו שערכיהם–ערכינו. כאילו שגם אנחנו, בעצם, מרגישים שווים משהו רק כשהורדנו פצצה של טון על בית מגורים בעזה והרגנו כמה נשים וילדים.

 

האמת נמצאת תמיד בסטטיסטיקה: זו מספרת שהתירוץ העלוב של "הם ירו עלינו קודם" ו"הם הורגים לנו את הילדים", לא ממש מציאותי. על כל ילד ישראלי שנהרג בהתקפות מחבלים (מחבלים נאלחים, אני מסכימה) או מירי קסאמים, נהרגים עשרות ילדים פלשתינאים ששיחקו כדורגל בכדור סמרטוטים ברחוב. אני מוכנה לתת להומו-גנרלוס ליהנות מהספק ולהודות, שבזכותו הפכנו כנראה למעצמה הכי חזקה באזור. ככזו, רק האגו הנפוח של ההומו-גנרלוס גורם לנו להמשיך להשתמש בנשק כבד להרג ילדים, שאפילו כבר לא זורקים אבנים יותר. אין טעם. צבא של מעצמה תמיד יותר גדול מילד קטן.

 

ההומו-גנרלוס ממש לא אוהב שיחות נפש. הוא לא סיסי, הרי, הוא גבר גבר. מה פתאום למצות את הדיאלוג המדיני ולהימנע מ"עין תחת עין"? עוד יבקשו ממנו לספר מה הוא מרגיש, חלילה, וכולנו נגלה שהוא לא מרגיש שום דבר...כמסורת הגבר-גבר של כאלה שאף פעם לא יוצאים פריירים ותמיד מגיבים מיד, מהבטן (או כמה סנטימטרים מתחתיה) ותמיד צודקים, ההומו-גנרלוס לא מודע לכוח זרועו ולמשמעויות ההרסניות של השימוש בכוח הזה. תכונה בולטת של ההומו-גנרלוס היא העדר מוחלט של מודעות עצמית.

 

אז היום, ה- 12 ביולי 2006, אנחנו מודים להומו-גנרלוס על המלחמה הבאה. שלושה חיילים חטופים, קטיושות מצפון, קסאמים מדרום, הרוגים בני 18-19, משפחות פלשתינאיות שלמות שנהרגות מאש חיילי צה"ל, ילדים פלשתינאים שמשחקים כדורגל בשדה נטוש ונלקחים משם היישר לבית הקברות. הוא לא בררן בזהות הלאומית של המתים, ההומו-גנראלוס. עבורו, עצם המוות מצדיק את החיים. את החיים שלו.

 

 

 

חנה בית הלחמי היא יועצת שיווק ומאמנת, עורכת האתר המקצועי www.hbh.co.il , עורכת משנה של אתר הנשים www.haderech.co.il , פובליציסטית ופעילה פמיניסטית.

 

 

 

_______________________________

מתנגדת? מסכימה? יש לך דעה משלך?

הגיבי על הכתבה. הכתבות המתאימות ביותר יתפרסמו באתר.

 

יפייפות נפש היא תפישת עולם לכשלעצמה, ומקומה,\ ככל הנראה במקומה מונח.

אולם, עם מי בדיוק את רוצה לדבר? עם ההומוגנרלס- רגשי משתף פעולה שנמצא בצד השני?

זה שחופר מנהרות?

זה שמפוצץ נשים, ילדים ובתים בחיפה?

זה שקיבל חזרה את עזה ובתמורה מפציץ את שדרות?

זה שקיבל חזרה את לבנון ומחסל חיילים בשטח שלנו, מול הדבול שלהם?

אני לא רוצה ל"אבד" אותך, לכן, לא אציע לך לללכת ולדבר בעצמך עם ההומו גנרל המקתקתק- ואנושי, לא זה העזתי ולא חברו לדם הלבנוני.

 

הסיסמא- נשים היו מדברות, לעומת הגברים שאינם יודעים....לא תעמוד ולו שניה במבחון המציאות הזה.

שירית בן- ישראל

__________________________

חנה,
אשה נבונה כמוך, הכתבה שלך נשמעת היסטרית, וזה לא מחמיא.
נורית

____________________

חנה שלום,
המאמר שלך הוציא לי את המילים מהפה!
בתקווה לייצוג נשי הולם
לשלווה ושלום
אורנית.
 
_____________________

כתושבת אזור שדרות, אני חושבת שיש לתת את הדעת כי "מה ,שרואים מכאן לא רואים משם".

 ומה אני רואה (חיה, עובדת, נפגשת עם אנשים, מבלה, קונה מצרכים, וכל מה שאנשים "רגילים" עושים, מתנדבת ביחידת החירום של מחלקת הרווחה, מנחה סדנאות למען תושבים להתמודדות במצבי לחץ ועוד)?:
אני רואה שלחיות באיומים, תחת הרעשה של אש, כשפגזים יורים מסביבנו (בעיקר של צה"ל), וקריאת "שחר אדום" נשמעת בבקרים במקום שעון מעורר, אינם חיים רגילים, ואני שהאמנתי שאפשר לדבר, האמנתי בדרך השלום, האמנתי כי אחרי ההתנתקות נוכל לחזור לעזה כדי "לקנות רהיטים יפים וזולים מקש", האמונה שלי הולכת ומצטמקת, הולכת וקטנה.
אני לא מבינה גדולה בהומו גנרלים, ואני לא יודעת "מי התחיל קודם", אני רק רוצה שהאזור הזה, שהוא מהיפים בארץ בעונת פריחת הכלניות (ולא רק), יהיה רגוע, שחברה שלי שגרה בתל-אביב תגיד לי שהיא לא מפחדת לבוא ולבקר אותי, שאנהל ישיבה עסקית, עם כל גורם שהוא ונוכל להתחייב שהעסקה תתבצע, והקסאמים לא יגרמו לביטול. אני מבינה במה שאנשים פשוטים, אנשים שרוצים להתפנס בכבוד, ללכת לעבודה ובערב ללהפגש עם שכנים בגינה, רוצים, לחיות ללא איומים.
 
יהודית בר-חי, קיבוץ מפלסים (3 ק"מ משדרות)

________________________

אני המומה מתגובתך!!!
את פשוט מראה דרך הכתבה שלך שאינך מבינה היטב את החיים בכלל ואת החיים שלנו פה בארץ בפרט, וכן את הסבל הרב שהטרור מקפל בתוכו כלפינו, לא צריך הרבה שכל בכדי להבין שאין לנו חיי בטחון באף מקום בארץ.
מה רצית שיעשו "ההומוגנרלוס" שלך? אחרי הכל הם קיבלו את ההחלטה הנכונה ביותר והלואי ולא יסוגו ממנה עד שתושלם המשימה ויושג השקט והביטחון בצפו לנצחן.
יחד עם זאת את גם לא מבינה דברים מורכבים ומסובכים, אף אחד "מההומוגנרלוס" שלך לא מטומטם, אלא שהאילוצים הם אלו שקבעו את ההבלגה הארוכה שבגינה נגרם לנו נזק כבד, ובכך "הגיעו מים עד נפש".
לכל דבר יש סוף וכך גם לגבי הסבלנות של כולנו.
עדיף מאוחר מאשר לעולם לא
אילנה
________________________

שלום

אנו רוצים חיים שקטים ללא מלחמות ללא טרור ללא תאונות דרכים ללא סבל ,עוני,חולי. האם המציאות יוצרת את הנסיבות הקיימות או להפך? איך נדע מה נכון? המדינה שלנו התחילה במאבק עוד מתחילתה. כמה טעויות נעשו? יותר  משכל יש לנו מזל תראו אותנו . משדרים כוחנות על כל צעד ושעל. בהנהגה, בחינוך, על הכביש, בכלכלה. מדינה שמשקיעה הונה בביטחון ועתידה בייצור נשק. אומרים ששלום מתחיל מבפנים. אני מאחלת לכולכן שלום , אהבה וחסד. אין צורך לחפש אשמים. עדיף לחיות את הרגע ולהגיד תודה על היפה שעדיין יש לנו. יהודית . חזקי ואימצי.

בברכה מיכל מאמירים

__________________________________________