נגיעות

פרק ד': געגועים

מאת: אנייאס

 

הפרק הראשון

הפרק השני

הפרק השלישי

 

עוד ב"הדרך למעלה:

הזורעים בשמחה

 

ארכיון מאמרים

  בריאות

כל הטיפים

  סגנון חיים

 יעוץ

  כיתבי לנו

 

אני שוב יושבת מול המחשב, כמובן מוסיקה ברקע! כמעט לכל דבר רקע של מוזיקה  מתקבל בברכה!  דרך המוסיקה אפשר לצאת ל"טיולים" בתוך המחשבות והתחושות, לעזוב לרגע את המציאות, היום יום, את דברים המעיקים וכו... אבל שוב זה נושא למאמר אחר...

 

הנושא הפעם הוא אחר. געגועים....

כמה פעמים שמעתי "אני מתגעגעת אליך" וכמה פעמים אמרתי : "אני מתגעגעת אליך!" געגוע זה דבר מאוד אישי, מאוד פרטי כי לכל אחד זה נוגע במקום אחר בגוף.

* געגוע זה מחשבות שמעלות חיוך טבול בעצב כשאני חושבת עליך....

* געגועים זה "לחץ" בסרעפת, עם עצירת נשימה קטנה כשאת חולפת במחשבתי...

* געגועים זה לחלוחית בעניים כשאני שומעת את ה"שלום" שלך בתחילת שיחת טלפון....

* געגועים הם דחף, כמעט בלתי ניתן לעצירה, להכנס לאוטו ולנסוע אליך לא משנה איפה את גרה...

* געגועים הם לחשוב ולחשוב ולחשוב עליך...ולדבר אליך מרחוק, במחשבה בתקווה שתשמעי...

* געגועים הם התחושה המוזרה שיש בגוף, כשמתרחקת הפעם האחרונה שנגעתי בך...

* געגועים הם אפילו הרגעים האחרונים של כל פגישה שלנו....

* האם געגועים  זה לשכב בשקט במיטה, לעצום את העניים ולהרגיש כאילו את נוגעת בי עכשיו...?

* געגועים זה לשבת אתך ועם עוד אנשים ולהתפלל שפתאום ללא שום סיבה פשוט כולם ייעלמו וישאירו אותנו לבד – לגעת בך...

 

פתאום הודעת לי, בלי הכנה מוקדמת שאת צריכה לנסוע לחו"ל לשבועיים. ככה. פתאום. החלטת. מצאת איזה קורס ששנים רצית, ופתאום זה נראה אפשרי! אז

החלטת – את נוסעת!!!   אני עמדתי מולך, מול ההחלטה שלך והרצפה הפכה רכה פתאום. המרצפות בביתי הפכו למרציפן לבן ובלי טעם. הגוף שלי התעייף בפתאומיות מפתיעה. הרוק בפי נעלם כאילו שלא ידע פתאום מה תפקידו בחיים. הידיים שלי נדחפו מעצמם לכיסים של הג'ינס שלי מרב שלא ידעו מה לעשות.  רציתי שתיסעי! ידעתי שזה חשוב לך! מאהבתי אליך רציתי בשבילך את הנסיעה הזו! אבל....

אבל מה איתי? מה יקרה איתי? איך אני אעבור את השנתיים האלה (לא זו לא טעות!) זה מה שזה לא? שנתיים! אמרת לי : "שבועיים!!!" ואני בשלי : "שנתיים!!!" איך אני אתמודד עם הגעגועים? איך אני אתמודד עם ההרגל להיות עם... לעשות ביחד... להחליט ביחד על ... מה אני אעשה לבד? זה יכאב ! בטוח יכאב !!!

 

הגעגועים הם תחושה פיזית. האמנם?   הכרתי פעם אשה שתארה געגועים ככאב גופני בלתי נסבל. היא ממש יכלה לשים את האצבע על מקומות מאוד ספציפיים בגוף ומה קורה שם בדיוק כשהיא מתגעגעת. אבל מה זה בעצם להתגעגע? האם יש באמת משהו כזה? הרי כשאנחנו מתגעגעים אנחנו חושבים על משהו שהיה בעבר ושרוצים שיקרה בעתיד שוב. אנו מתרפקים על משהו שהיה, עבר ונשאר רק הפירוש שלנו, הזיכרונות שלנו שמין הסתם הופכים עם הזמן את האירוע ליותר ויותר יפה, נעים ונוגע. ואי אפשר כמובן, אף פעם לחזור, לשחזר אירועים שהיו בחיינו. כי אנחנו שונים, הסביבה שונה, השותפים שונים, הכל שונה. אז איך אפשר לשחזר?

 אז מה? שאני אכנס להשקפת העולם שלי שאין עבר ואין עתיד? יש רק הווה. כאן ועכשיו! שזה שאנחנו לוקחים אתנו את העבר ומנסים לשחזר אותו, לפחות ברגעים הטובים שלו, אנחנו מפספסים את הרגעים הנפלאים של ההווה! זה שאנחנו חושבים שהעתיד יביא לנו רגעים טובים יותר, אנחנו שוב מפספסים את הרגעים הנפלאים של ההווה! אז איפה פה הגעגועים משתלבים? הם חלק מהעבר שלנו שהיה באמת? הם חלק מהעתיד שלנו שאנחנו רוצים שיהיה באמת? או שפשוט הם... – פחד!  כן פחד!.  פחד לאבד. פחד שלא יהיה יותר. פחד להישאר לבד.

פחד להישאר לבד הוא בהחלט פחד שמכיל כמעט הכל! הוא מביא אותנו לפעמים למעשים, בחיים.

 

את תראי, דרך אגב שאני מרבה להגיע בסוף מחשבה על רגשות – לפחד! אני מאמינה שמאחורי הרבה הרבה רגשות שלנו מסתתר הפחד!. אבל לזה באמת שווה להקדיש מאמר נפרד.

 אם נחזור לגעגועים ולעבר ולהווה שלא קיימים – אפשר להגיד: געגועים? אין דבר כזה!

היא נסעה!! אני נשארתי!! עם הגעגועים, עם הדמעות כל הדרך חזרה משדה התעופה. עם החיבוק החזק שהיה קשה להפסיק ולהבין שכדי שהיא תיסע גם הגוף שלה צריך לנסוע...עם החוסר תפקוד כמעט מוחלט בימים שהיא הייתה מעבר לים.  געגועים? כן זו בהחלט הדרך שיותר נוח לי להגדיר את מה שהיה שם אבל... לא חושבת שאלה היו דווקא געגועים. תלות? נראה לי יותר!  אני הייתי תלויה בה, הזדקקתי לה, לנוכחות שלה, לביחד שלנו, לבועה שבנינו סביבנו, כן תלות. ממש תלות ..  (ואוו!!  מעניין מה הייתה התגובה שלה אם היא הייתה קוראת את זה ???!!! ) .

 

דברתי באחד מהמאמרים הקודמים על הזדקקות לאנשים. אז מה זה הגעגועים? זו הזדקקות? נראה לי שזו הזדקקות שעוברת את הגבול הנכון. הזדקקות שמתחילה לפגוע בך. הזדקקות שבאה על חשבונך. הזדקקות כזו שנדמה לך שאין ערך, מטרה וכוון לחיים שלך....באמת נשמע מעל ומעבר למותר!!

 

 כאילו שאם הגעגועים לא יגיעו לסיפוקם מיד, כלומר – תחזרי. משהו רע יקרה! העצמאות נעלמת, הבטחון נמוג וכו.. איך לעזאזל הגעתי מגעגועים למקום הזה? ההזדקקות הזו שאני מדברת עליה – זה לא געגועים – זו תלות!!

או קי אם הגעתי לתלות אז בואי נדבר על תלות ונראה לאן נגיע אחר כך.

 תלות. תלות באנשים. תלות בנשים או אולי יותר נכון – אשה תלויה. נשמע רע !! אשה תלותית – זה יותר טוב.

הרגשת פעם תלויה במישהו?

 

הרגשת פעם שרק אם יקרה ככה וככה אז אני אהיה מי ומה שאני רוצה להיות...?

את יודעת: רק אם יהיה לי את האוטו המסוים הזה אני אהיה מאושר!

רק אם יהיה לי ילד אני ארגיש ממומשת!

רק אם אחליף עבודה אני אקום בשמחה בבוקר!

רק אם אני אתחתן אני  אגיע לשלווה האמיתית!  או.....

רק אם תחזרי אלי אני אירגע!

רק אם תישארי איתי אני אדע שאת אוהבת אותי!

רק אם לא תיסעי אני אדע שאת אוהבת אותי יותר ממנה!

רק אם תיקחי עכשיו את המטוס הראשון  ותחזרי אני ... מבטיחה לא לבקש יותר כלום!

 

לפני שנסעת החלפנו מחברות! הבטחנו שכל אחת תכתוב כל יום וכשתחזרי – נחליף. כך כל אחת תדע מה עבר על השניה. זה היה אחד הפתרונות שאמורים היו להקל על הפרידה. הנושא הזה העסיק אותנו הרבה. איך נתמודד? איך נחזיק מעמד? מה יקרה אם אני אתאהב במישהי אחרת כשלא תיהיי פה ולהפך? למה בכלל צריך להיפרד? אולי נארגן משהו שאני פשוט אבוא אתך? 

אז החלפנו מחברות ובדיעבד באמת כתבנו כל יום ! כמובן בלי קשר לשיחה היומית בטלפון. כל ערב כמעט באותה השעה.

 אחרי כמה ימים שלא היית כאן , אמרתי לך שאני לא יכולה יותר! שאני רוצה שפשוט תחזרי. אמרתי לך : " תעלי על המטוס הראשון ותבואי!!" "אם את אוהבת אותי תחזרי. תביני שאני לא יכולה יותר בלעדיך !" כן אני אמרתי את זה. אני מודה. מתביישת אבל מודה! .... את כמובן נשארת . אלא מה? וטוב שנשארת! (חכמה אני אחרי כמה שנים!!) אז באותו רגע – כל חיי היו תלויים בטיסה מס' XXX שבתוכה את היית אמורה להיות....

 

התלות הזו משתקת. מסרסת. מקפיאה. מגבילה. מעוותת. פשוט לא נכונה , לא מביאה אף אחד למקום טוב יותר, לא מאפשרת זרימה, ביטוי עצמי, צמיחה, ובעיקר חופש. חופש פנימי, חופש להרגיש, חופש לנשום, חופש להיות מי שאני. אבל מי מאתנו לא הרגיש פעם ככה. אפילו לזמן קצר.

 

מה אתך? היית פעם שם? היית פעם במקום של תלות שאולי היה לך יותר נוח, ואלי גם היום, להגדיר את זה "געגועים עזים עד כאב!" תלות בבן זוג, תלות באמא, תלות בילד....

 

קראתי שוב את המאמר הזה ונשארתי עם תחושה של משהו לא סגור. כן, יכול להיות שגם אצלי זה לא לגמרי יושב ברור. אולי בעזרת דעתך וזווית הראיה שלך אצליח לסדר את הניואנסים  הקטנים שחסרים לי...

  

  יש לך מה לומר? כיתבי אלי! 
____________________________________________________