לגעת אישה

חלק ח': חזרה לאורח חיים בעל אופי נשי

אילנה דגני-אילן

 

חלק א' של סידרה זו

חלק ב': כלי קיבול

חלק ג': זמן תעלת הלידה

חלק ד': פיוס עם אמא

חלק ה': מחזוריות

חלק ו': כאן ועכשיו

חלק ז': נשים ואימהות

עוד ב"הדרך למעלה:

חיי אישה - סידרה

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

עד לפני עשר שנים סדר יומי היה מתחיל כך: בשש בבוקר הייתי קמה לריצה או להליכה על חוף ימה של תל אביב. בימים של קיץ הסתיימה הצעידה בשחייה עד שוברי הגלים וחזרה. סגנון השחייה המועדף עלי היה חתירה אבל כשלא עמדתי בזה, עברתי לשחות בסגנון חזה. כשיצאתי מהמים הייתי עוברת לסדרה של מתיחות והשתזפות קלה. במשך כל הבוקר, הייתי מקפידה להכניס את הבטן (אם היא העיזה לפרוץ לה החוצה) ונהגתי לוודא שאין תוספת שומן מיותרת על ישבני ועל ירכי. לאחר מכן הייתי חוזרת הביתה לאכול ארוחת בוקר בריאה ומשם ממריאה להמשך היום – ללימודים לקראת סדרת מבחנים לחוצה, או לעבודה במשרד רואי חשבון. הלימודים היו מלחיצים ולוחצים. האיבר היחידי שפעל אצלי היה הראש; הגוף, הנפש וצרכיהם, למעט אוכל ושינה, לא היוו פונקציה בסדר היום ובתוכנו. הראש חישב חישובים והיה עסוק בלחץ של זמנים ומטלות - לעמוד בהצלחה במבחנים שנערכו אחד אחרי השני בקצב מסחרר. השרירים והגוף כולו היו ממוקדים במטרה שהיתה להספיק עוד ועוד ועוד.

 

כשיצאתי לעבודה, הייתי עוטה על עצמי חליפה מחוייטת שמדגישה את קווי הגוף הצרים שלי, מתאפרת, ויוצאת למשרד של חישובים. שם הייתי נכנסת ומתיישבת מול ערמת תיקים לביקורת, מסתכלת על השותפות שלי  למשרד ולעבודה, הלבושות מחויט גם הן, ושואלת את עצמי  "איך אני הולכת לעבור כאן עוד יום"? אבל השאלה היתה מתחבאת לה מתחת לערמת הניירות והמרוץ להישגיות. בדרך הספקתי להיות בעלת עסק לעיצוב ביתנים בתערוכות שדרש עבודה אינטנסיבית. ככה פחות או יותר, עם ריצות לכיוונים שונים חייתי כעשר שנים.

 

עד שהגוף אמר די.

קיבלתי סרטן.

הפסקתי את המרוץ.

הבראתי.

חזרתי לחיות.

ועברתי לחיות חיים בעלי אופי נקבי-נשי להבדיל מחיי הקודמים שהיו בעלי אופי זכרי.

 

מהו ההבדל בין שני סגנונות חיים אלו ואיפה אנחנו, הנשים, איבדנו את סגנון החיים הנשי שלנו?

כמה מאתנו, הנשים, נמצאות במעגל הזה של החיים: של המרוץ? של ההישגיות? איפה איבדנו את ההקשבה לעצמנו כנשים ואת אורח החיים בעל האופי הנקבי? איפה איבדנו את הקשבה לגופנו? למחזוריות שלנו? איפה קברנו את הידע שיש לנו בתוך הרחם שלנו לטובת חיים בעלי אופי זכרי?

 

היום כאשר חזרתי לחיות את חיי במסלול הנשי שלהם, אני יודעת את ההבדל הגדול שיש בין שני הסגנונות. אני גם מודעת להשפעה המרפאת שיש לחיים בעלי אופי נקבי לנשים אשר סובלות ממחלות פיזיות, תסכולים רגשיים ונפשיים, תחושות של חיים לא ממומשים, עקרות והריונות ולידות עם סיבוכים.  
 

כדי לנסות ולהגדיר את אורח החיים הזכרי והנקבי יש ללמוד את התכונות המאפיינות את הפן הנקבי והפן הזכרי שלנו.

הפן הזכרי מתאפיין בתכונות הבאות: שליטה, הישגיות, כוחנות, לוחמנות, בדידות, היררכיה, תחושת אחריות לפרנסה והצורך להגן, הסתכלות ועשייה ממוקדות, מעשיות ועוד.

הפן הנקבי מתאפיין ברכות, הכלה, הבנה, אחריות אימהית ומזינה, תקשורת, יכולת לעשות כמה דברים בו זמנית, זרימה, הקשבה, מנהיגות, רגישות, שיתוף, שוויוניות, יצירתיות ועוד.

 

בהגות הקבלית המעגל מסמל את הנקבי והקו את הזכרי. המעגל הוא שוויוני ומכיל, הוא מחזורי ומחבר. הקו הוא היררכי והישגי, חותך וחד. אנו יכולים להסתכל על חיינו ולבחון אילו תכונות מובילות אותם. אילו תכונות הן הדומיננטיות בתקשורת שלנו עם הסובבים אותנו, עם בן הזוג שלנו, עם ילדינו ועם עצמנו.

 

בכל אחד ואחת מאתנו קיימים שני הפנים הללו, וקיים הצורך לבטא את שני הפנים הללו על מנת להגיע לאיזון ביניהם, אולם יש לזכור שאישה מאוזנת אינה זהה לגבר מאוזן. אחת הטעויות המרות ביותר שיצרה חלק מהתנועה הפמניסטית היא הקריאה לזהות בין שני המינים. הזהות אינה קיימת; השיוויון כן. זהו שיוויון בין שני מינים יחודיים. כמו שכחול שווה לצהוב אך כל אחד הוא בעל תכונות אחרות. באישה קיימות תכונות נשיות שמייחדות אותה כאישה. הביטוי של איכויות אלה אצל הגברים יהיה שונה.

 

על האיכויות הנשיות ועל הדחקתן בחברה שלנו מדבר מאמר זה, ולהחזרתן של איכויות אלה לחיינו אני קוראת.


החיים המודרניים מאופיינים בחוסר איזון בין התכונות הזכריות לנקביות. העולם שלנו שואף להישגיות, מתגאה בשליטה, מהלל ממון ורכוש, מתקשר בכוחנות ופותר בעיות שונות בדרך המלחמה. הוא מבטל הקשבה למחזוריות, לא מכבד את האימהות המסורתית ואינו תומך בהבעת רגשות או בנקיטת פעולה על פי תחושות.

 

אופן הפעולה הזכרי שולט בעולם העסקים בו חברות רומסות את איכות חיי האדם והאדמה, למען השגת רווחים ושליטה; ביחסים בין מדינות בהם משתמשים בכוחנות במקום בתקשורת; בזוגיות בה רמת האלימות עולה וגוברת; בדרישה מנשים עובדות לבטא תכונות זכריות ולהביא את גופן ואת נפשן לקצה גבול היכולת הביצועית, ללא התחשבות במחזוריות של כל אחת; בחדרי היולדות בהם קיימת היררכיה שבראשה עומד הרופא בעל הידע המדעי ובתחתיתה היולדת בעלת הידע הפנימי; ובהתרחקות מהקשר של האדם לעצמו – לגופו ולנפשו.

 

עד כמה נחשבות התכונות ההישגיות ניתן לראות בנוהג לפרסם בעיתוני העולם רשימות של האנשים הנחשבים ביותר בתחום מסוים. על פי רוב מדובר באנשים הכי חזקים, הכי מצליחים, הכי עשירים. תארו לעצמכם שבמקום רשימת מאה האנשים העשירים בעולם היתה מופיעה רשימה של מאה אנשים הזורמים בחייהם? של מאה נשים שחיות על פי ההקשבה למחזוריות שלהן? של מאה זוגות שמיישמים תקשורת סובלנית בחייהם? שימו לב שאיני מדברת על מאה אנשים שהם יותר מאחרים, שהרי אז שוב אנו חוזרים להיררכיה שמבטאת את הפן הזכרי של האנושות.

 

איך הגענו מבחינה חברתית למצב הנוכחי שבו הנשיות נדחקה לשולי החיים?

 

במהלך ההיסטוריה נוצר תהליך של ניתוק האישה ממקורות הידע שלה ומתפקידיה המסורתיים.

 

בתקופה בה החלה להתפתח החקלאות, האדמה הפכה לרכוש ונוצרו הבדלי מעמדות. האדמה שהיתה עד אז מקודשת, הפכה לאמצעי להשגת כח ושליטה והחלה לאבד מכוחה כנותנת חיים ומעניקה מטובה לכל אחד על פי צרכיו. האישה שהיתה מזוהה עם "אמא אדמה" החלה לאבד את הקשר למקורותיה העתיקים ביותר. הקשר לאדמה היה גם הקשר לפן הפיזי ולמחזוריות, ואבדן הקשר אליה היווה גם את אובדן הקשר לגוף ועוצמת המסרים שהוא מעביר לנשים. הגוף=הפיזי=האדמה הפכו לרכוש ואיבדו את איכותם הרוחנית והערכית ואת מקומם תפסו השכל והידע. בתרבויות אשר היו קיימות עשרות שנים לפני הספירה נחשבה הישות הנשית לקדושה. בתקופה זו, על פי עדויות, לא היו מלחמות והמנהיגות הנשית לא ניצלה את מעמדה כדי ליצור הפרדה או שליטה בגברים. עם המעבר לשלטון פטריאכלי שיצר חברה שאינה שוויונית, החלו לפרוץ מלחמות. את השפעות החברה הפטריאכלית ואת אופן קיומה אנחנו חווים עד היום.
 

המעבר לחיים בבתים הותיר את האישה לבדה בניהול הבית וגידול הילדים בניגוד לטבע הנשי של עשייה בצוותא; נשים קיבלו את המסר שהתכונות והאיכויות שלהן אינן נחשבות; מקצוע האימהות ותהליכי ההריון והלידה המקודשים איבדו את יוקרתם ומהלכם הטבעי. כמו פרח שלא נותנים לו לפרוח, כמו לביאה שלא ניתנת לה האפשרות לממש את אימהותה, כך נלקחה מהאישה האפשרות לממש את מהותה.

התכונות הנשיות איבדו מיוקרתן לטובת הישגיות, שליטה, גוף נערי; רגשות ורגישות פינו מקומם לטובת חיים שתכליתם הצלחה במדדים של כח וממון.

כוחה של האישה טמון בהקשבה לעצמה, לגופה ולאמא אדמה. הקשבה זו היא המקור לידע הרב שיש לנשים.

בתקופת "ציד המכשפות", במהלך שהעמיק את ההתכחשות לידע הנשי, הוקיעה הכנסיה נשים והוציאה להורג כתשעה מליון נשים ש"ידעו". הצופן הגנטי של נשים בדורות הבאים כבר הכיל את תחושות הפחד והוליד נשים שהעדיפו להסתיר את הידע ואת כוחות הריפוי שלהן. הידע שהודחק עדיין קיים בכל אישה ואישה והוא בעל עומק וחוכמה עתיקה. היום קוראים לזה אינטואיציה נשית, אולם יש לנו עוד כברת דרך לעשות כדי לחוות אותה במלוא הפוטנציאל - החברתי והאישי. 

 

כיום, יכולות נשים לקחת על עצמן את האחריות לשינוי המצב. השינוי הנדרש יקרה אם הוא יתחולל בתוך כל אחת ואחת מאתנו. אנו יכולות להפסיק לראות את עצמנו כקרבנות של המצב, ולקחת אחריות מלאה ליצירת  חיים בעזרת אותן תכונות המקור הנשיות שלנו, ובכך לברוא עולם שלם, מכיל, מקבל, מקשיב ואוהב שטוב בו יותר לאדם, לאדמה ולכל אשר בה.

 

לאישה ניתנה מתנה יקרת ערך והיא יכולת הבריאה. יכולת זו מתבטאת בהבאת חיים לעולם אך למעשה ניתן לברוא בכל תחום בחיים. על מנת ליצור את השינוי הרצוי, על האישה להבין ולקבל כי תכונה זו קיימת בתוכה וכי ביכולתה לממשה. עלינו לבחור לברוא מציאות חדשה עבורנו באופן אישי קודם כל. המציאות האישית, הבריאה והמאוזנת תיצור מציאות עולמית חדשה.

 

נשים מנהיגות קיימות מאז ומעולם, אולם היום נדרשת מנהיגות נשית שתביא לידי ביטוי את האיכויות הנשיות. יכולת המנהיגות הנשית קיימת בכל אישה ואישה, וכל אחת יכולה להתחיל ליישמה בחייה ובביתה. מנהיגות נשית עולמית תצמח מתוך מנהיגות נשית אישית. לכל אישה יש אחריות ליצירת המנהיגות הזו וכל אחת יכולה להתחיל זאת בהגשמת התכונות הנקביות בחיי היום יום שלה.

 

קיימות דרכים שונות לעשות זאת. נשים שבחרו בקריירה בעבודה יוכלו לבחור בניהול הקריירה שלהן בעזרת ביטוי התכונות הנשיות שלהן; נשים שבחרו באימהות יוכלו להרגיש גאות בתפקידן, ולמלא אותו באהבה וללא תסכול.

 

שינוי יחס החברה לנשים ולתכונות הנקביות יתרחש רק אם הנשים תשנינה את יחסן לעצמן. זוהי האחריות על יצירת ובריאת עולם חדש. עולם שבו כל מין יחיה את חייו בהתאם לתכונותיו הטבעיות ויביא לאיזון וריפוי החיים שעל פני אדמה.

 

המסע שלנו הנשים הוא במסלול של גילוי זהותנו ויצירת חזון נשי חדש. גופנו ונשמותינו מייחלים לחזור הביתה - אל המקור הנשי ואל חיים בעלי אופי נקבי.

שיהיה לכן יום של אהבה,

הערות, הארות ותגובות יתקבלו בברכה.

 

שלכן, אילנה דגני - אילן

  ___________________

  אילנה דגני – אילן, מושב עופר, משק 44 30835

טלפון: 04-9841992, 055-965296

e-mail: elana@elaisha.com

http://www.elaisha.com

_________________

החלק הבא:

________________________________________________________