לגעת אישה

חלק א': למה נשים?

אילנה דגני-אילן

 

עוד בסידרה:

ב': כלי הקיבול שלנו

ג': זמן תעלת הלידה

ד': להתפייס עם אמא

ה'. מחזוריות

ו'. כאן ועכשיו

ז': נשים ואימהות

ח': חזרה לאורח חיים נשי

ט': עבודת צוות

י': מחזור הוסת

יא': להיות מלכה

יב': רפואת נשים מתוך כבוד לנשים

 

עוד ב"הדרך למעלה:

חיי אישה - סידרה

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

 לנשים ישנו ידע נשי עתיק שהן נושאות עימן מאז תחילת האנושות.

ידע זה, ביחד עם תכונותיהן הייחודיות, הודחק ונשכח בחברה המודרנית. נשים הפכו לשבויות של עצמן בתוך אורח חיים בעל אופי זיכרי. והן מחפשות אחר הצלחה ב"עולם של גברים". הדבר מתבטא במירוץ אחרי קריירה,  בפיתוח סגולות זכריות והדחקת התכונות הנשיות בחייהן ועבודתן, בשיכחה של עוצמת האישה בביתה, במתן אפשרות להתעלל בנשים פיזית ונפשית. תכונות נשיות כמו – הכלה, זרימה, שיתוף, הבנה, רגישות וביטוי רגשות, ידע פנימי, אינטואיציה, אהבה ושלום לא עמדו שנים רבות בראש עדיפויות החברה והמעסיקים.

 

אחת התכונות הנשיות הבולטות ביותר היא הקשבה לרגשות וביטויין. תכונה זו נתפסת היום כחולשה ולכן נשים וגברים רבים בוחרים שלא לתת ביטוי לרגשותיהם, לא רק כלפי חוץ אלא גם בינם לבין עצמם. חוסר מגע עם הרגשות יוצר ניתוק בין האדם לעצמו ומונע ממנו לבטא את מלוא הפוטנציאל היצירתי שלו.

 

תפקידה של האישה כבר אינו ברור כמו פעם. הדרישה הפמיניסטית לשיוויון בין הגברים לנשים יצר מצב שהתכונות הנדרשות מהאישה, כדי לעמוד בשיוויון, הינן תכונות זכריות במהותן. כשאישה מנסה להיבנות על תכונות לא לה, היא מאבדת את זהותה וביטחונה.

 

בעבר, היינו אנחנו הנשים, מתכנסות ליד אש המדורה ומטקסות טקסים, שרות, מדברות, מחוללות ומרפאות. לנשים היה תפקיד רב ערך. הן היו הכח התבוני והמוביל של השבט. היינו חיות בהתאמה למחזוריות שבטבע ומחזור הירח היה חלק בלתי נפרד מניהול חיינו. ההקשבה למקצב הטבעי ולאותותיה של אמא אדמה היוו מקור לידע ועוצמה נשית.

 

במהלך ההיסטוריה נוצר תהליך של ניתוק האישה ממקורות הידע שלה ומתפקידיה המסורתיים. בעקבות התפתחות החברה החקלאית והפיכת האדמה לרכוש שיצרה הבדלי מעמדות, המעבר למגורים בבתים נפרדים והשתלטות הכנסייה שהוקיעה נשים בעלות כוחות התחיל הידע הקדום להידחק וליהיות מוסתר.

 

החיים בבתים הותירו את האישה לבדה בניהול הבית וגידול הילדים בניגוד לטבע הנשי של עשייה בצוותא; המסרים שקיבלו נשים הם שהתכונות והאיכויות שלהן אינן נחשבות בעולמנו, כמו גם מקצוע האימהות ותהליכי ההריון והלידה המקודשים שאיבדו את יוקרתם ומהלכם הטבעי – כל אלה הובילו למצב שבו כמו פרח שלא נותנים לו לפרוח, כמו הלביאה שלא תינתן לה האפשרות לממש את אימהותה, כך נילקחה האפשרות מהאישה לממש את מהותה.
 

הידע הזה קיים עדיין בצופן הגנטי של כל אישה ואישה. כל שעלינו לעשות הוא להיזכר.

 

 כולנו – הנשים, נמצאות על אותה סירה ובאותו מסלול של גילוי זהותנו ויצירת החזון החדש של מי שאנחנו. גופנו ונשמותינו מייחלים לחזור הביתה – אל המקור הנשי.

 

_________________

אילנה דגני – אילן, מושב עופר, משק 44      30835

טלפון: 04-9841992, 055-965296

________________

החלק הבא:כלי הקיבול שלנו

________________________________________________________