איזו מין הטרדה: האם הטרדה מינית

היא פגיעה בשוויון או בכבוד האדם?

מאת: ד"ר אורית קמיר

תקציר מאמר שפורסם בכתב העת משפטים, כרך כ"ט, חוברת 2

עוד ב"הדרך למעלה:

האם השיח על זכויות אדם מקדם את מאבקן של הנשים לשוויון?

החוק למניעת הטרדה מינית וקבוצות אינטרסים

על "תסמונת יפה זלברשץ" - ד"ר אורית קמיר

אינוס בחסות האלכוהול - ד"ר אורית קמיר

 

 

ארכיון מאמרים

  בריאות

כל הטיפים

  סגנון חיים

 יעוץ

  כיתבי לנו

 

התייחסויות מיניות לא רצויות, שהטרידו את מושאיהן והסבו להם ולהן נזקים כבדים, אירעו, מן הסתם, בכל מקום ובכל זמן, כמתועד בספרות. יוסף בן רחל ויעקוב הוטרד כל כך מתביעותיה המיניות של אשת מעבידו פוטיפר, עד שנמלט מפניה כשרק עורו לגופו. התנכלותה של המטרידה המתוסכלת עלתה ליוסף בפיטורין, במחבוש וכמעט גם בחייו. שושנה אשת יהויקים הוטרדה מינית על-ידי שני זקנים תאוותניים, אשר פלשו לפרטיותה והציגו לה דרישות מיניות מלוות באיומים. סירובה להיענות לתביעותיהם המיניות הולידה אישום שווא נקמני בניאוף, ורק התערבותו של האל - באמצעות דניאל שליחו - הצילה את שושנה ממוות. דפנה, בת הנהר פנאוס, סבלה כל כך מתביעותיו המיניות של האל האולימפי אפולו, עד אשר בצר לה העדיפה להפוך לעץ, ובלבד שלא להוסיף ולשאת את ההטרדה המינית.

 

אולם, רק בעשורים האחרונים של המאה ה- 20 קובצו התרחשויות מגוונות כאלה תחת כותרת אחת, הועלו לדיון ציבורי, והפכו לתופעה חברתית מתוחמת ובעלת שם: "הטרדה מינית". חוויות שבעבר נתפסו על-ידי חוויהן כפרטיות, ייחודיות וחד-פעמיות היו לביטוייו של דפוס התנהגות חברתי מוכר, מוגדר ומתויג כשלילי. מעתה ניתן לסווג, לאפיין, לחקור ולהתווכח על מה שבעבר אולי היה "קיים", אך בהעדר שם שהעניק לו משמעות לא ניתן היה לראותו כתופעה חברתית בעלת קיום מעבר לביטוייה הקונקרטיים המגוונים.

 

מאז התמסדות הביטוי ”sexual harassment” - "הטרדה מינית" - בשנות ה70- בארצות-הברית, מקובל בעולם לשייך לקטגוריה זו בעיקר התנהגויות המתרחשות במקומות עבודה, הנתפסות - בעיקר על-ידי נשים עובדות - כפוגעות בשוויון ההזדמנויות שלהן בשוק העבודה. התנהגויות אלה מסווגות, לרוב, לשני סוגים: “quid pro quo” ("זה תמורת זה") ו- “hostile environment” ("סביבה עוינת"). התנהגויות של מעסיקים וממונים, המתנות את הזדמנויותיהן המקצועיות של נשים עובדות בהיענות מצדן לדרישות המיניות המוצגות להן הן הטרדות מסוג “quid pro quo”. הטרדות מסוג "סביבה עוינת" כוללות התנהגויות המבזות נשים ומשפילות אותן כנשים במידה הפוגעת במידה משמעותית בתפקודיהן המקצועיים או בהנאתן מעיסוקיהן המקצועיים. כתיבה אקדמית בתחומי משפט, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וניהול, ספרות פמיניסטית, פסקי-דין של טריבונלים שיפוטיים ותקנות של גופים אדמיניסטרטיביים - כולם התגייסו למשימה של הגדרת ההטרדה המינית, אפיונה והתחקות אחר מניעיה, מרכיביה ותוצאותיה.

 

בשל עושרה הרב של הספרות המשפטית (האמריקנית) העוסקת בהטרדה מינית, חשוב להגדיר בפתח הדברים מהו ההיבט הספציפי של התופעה אליו אתייחס ברשימה זו ומה בכוונתי לחדש  בה. מטרתי היא לבחון באורח ביקורתי את אופן טיפולו של המשפט האמריקני בהטרדה המינית, ולהפיק לקחים שיהוו בסיס לפיתוח קונספציה משפטית חדשה בתחום זה. התפיסה החדשה נועדה לפתור קשיים שהם אינהרנטיים לדוקטרינה האמריקנית, כמו גם להגדיר את ההטרדה המינית ואת דרכי ההתמודדות עמה באופן  שיהלום את מאפייני המשפט הישראלי.

 

הטענה שאפתח במהלך הרשימה היא כי מאפייניה המקובלים של ההטרדה המינית נושאים את חותם ההקשר התרבותי-המשפטי האמריקני שבתוכו צמחה. קישור התופעה בעיקר עם מקום העבודה, הצגתה כפגיעה בזכותן של נשים לשוויון הזדמנויות, חלוקתה לשני הסוגים “quid pro quo” ו"סביבה עוינת", הגדרת מידת עוינותה של "הסביבה העוינת" באמצעות המבחן השיפוטי של "האדם הסביר" - כולם תוצרים ספציפיים של התפתחות ההטרדה המינית במסגרת הפסיקה וההגות המשפטית האמריקניים. מקצת המאפיינים הללו הם בעייתיים גם בהקשר האמריקני. יתרה מזאת: גם אותם מאפיינים שמתאימים אולי להקשר האמריקני, אינם בהכרח הולמים תפיסות מצויות ורצויות של הטרדה מינית בחברות אחרות ובשיטות משפט אחרות. אני סבורה כי ההקשר הישראלי מחייב שינוי והתאמה של התפיסה המקובלת אודות הטרדה מינית. ראשית, בהקשר הישראלי נכון יותר להגדיר הטרדה מינית בראש ובראשונה כפגיעה בכבוד האדם ובחירותו, ורק לאחר מכן כפגיעה בשוויון; שנית, הטרדה מינית אינה קשורה בהכרח במקום העבודה; שלישית, ההבחנה בין הטרדה מסוג “quid pro quo” להטרדה מסוג "סביבה עוינת" אינה צריכה להיות הבחנה מחייבת; רביעית, אין צורך במבחן "האדם הסביר" לשם קביעת "סביבה עוינת". זאת ועוד: בהקשר הישראלי ראוי להסדיר את נושא ההטרדה המינית בחקיקה ראשית מפורשת, ולא להמתין לפיתוח שיפוטי של התחום, כפי שקורה במשפט האמריקני. חקיקה זו  צריכה לקבוע נורמות שיקבלו ביטוי במשפט האזרחי, במשפט הפלילי ובדיני העבודה. לשם כך יש להגדיר את הערכים החברתיים הרלבנטיים באופן שיטתי ומקיף, ולא לשיעורין, כפי שהדבר מתרחש בארצות-הברית.

 

בחלקה הראשון של הרשימה אסקור את אופן התפתחותה של ההטרדה המינית כתופעה חברתית בתרבות ובמשפט האמריקניים. בחלקה השני אצביע על קשיים טבועים בטיפול בהטרדה המינית בשיטת המשפט האמריקנית. בחלקה השלישי של הרשימה אבחן את התפתחות הטיפול בהטרדה המינית במשפט הישראלי. במסגרת זו אתייחס להבדל בין המציאות התרבותית-המשפטית האמריקנית לבין זו הישראלית בהקשר זה, ואצביע על ההבדלים המתחייבים מהבדל זה בהתייחסות להטרדה המינית במשפט הישראלי. אסיים בהצעה קונספטואלית כיצד ראוי להגדיר את ההטרדה המינית בשיטת המשפט הישראלית, ובהצגת הצעת חוק שנוסחה ברוח הקונספציה החדשה ומצויה בימים אלה בהליכי חקיקה.

 

בהתאם למסגרת זו, אין בכוונתי להציע סקירה פנורמית של הספרות אודות הטרדה מינית, ולא להקיף את מכלול הנושאים הנדונים בספרות ביחס לתופעה זו. עם זאת, כיוון שאינני מניחה הכרות קודמת של קוראי עם ספרות זו, אציג ואפרש - אם גם על קצה המזלג - כל התפתחות, עמדה וטענה שאליהם אתייחס. קוראות וקוראים הבקיאים בנושא ההטרדה המינית מתבקשים להתאזר בסבלנות (בעיקר בחלקה הראשון של הרשימה) ולדלג על הסברים בנקודות בסיסיות.  אל המאמר המלא...

______________________

ד"ר אורית קמיר היא מבין המשפטניות הבולטות בישראל, מומחית לנושא של מעמד האישה ומיגדר, מרצה ויועצת משפטית, מיוזמות וכותבות החוק נגד הטרדה מינית. כתובת האתר שלה: http://www.notes.co.il/orit/about.asp

 

 

שילחי לחברה                                                      הגיבי על הכתבה 

 

______________________________________________________