מהו האושר?

סידרת כתבות מאת: נעמי שוורץ

 

 

הפרק הראשון: אז מהו האושר?

 

עוד מאת נעמי שוורץ

סידרה: "בחורות עובדות"

 

עוד על נשים:

החטא ועונשו

המוח שלו ושלה

נשים וצבא בישראל

חטאי האם

מיהו הגבר החדש?

מחשבות על השכול הלאומי

סטטוס - המניע החזק

אל תבכי ילדה

המדריך למתגרשת: לשרוד את החגים

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

האם את אנורקסית?

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

ד. פטנטים לאושר

 

הטיפול הפסיכולוגי הקלסי, הפסיכואנליזה, מושתת על חקר העבר. זליגמן סבור שדבר זה מעכב את הצמיחה האישית שלנו, שכן תחת להשקיע אנרגיה בבניית העתיד, אנשים מתמקדים בעברם הכואב  ואינם מצליחים להתקדם.

 

ענף אחר שהתפתח במשך השנים הינו הפסיכולוגיה הקוגנטיבית ,המושתתת על אתגר אינטלקטואלי ומציבה מטרות לעתיד.

 

עמדה קלסית  זו של הפסיכולוגיה היוצאת מנקודת הרגשות השליליים מבקש פרופסור זליגמן לשנות: שיטת התרפיה שלו כאמור מבוססת על רגשות חיוביים: הוא איתר למעלה מ100 שיטות לשיפור תחושת האושר בבני האדם וניסה כמחציתם באופן אמפירי ומסודר במעבדותיו.

 

השיטות מגוונות ומושתתות על "חכמת" חיים בודהיסטית ו"פטנטים " קוגנטיביים שונים כגון:

עריכת רישום של שלושה דברים מוצלחים שארעו למטופל במהלך היום ונסיון להסבירם, או כתיבת מכתב תודה למישהו והקראתו בפניו. בכל הבדיקות גילה זליגמן אך שיפור קל במצב הרוח ולא שינוי של ממש המשפיע באופן מהותי על החיים. הדבר לא מנע ממנו להקים את סדנאות "האושר" המתיימרות  להגביר את התחושה תמורת דולרים אחדים לחודש.

 

באירופה לא אהבו בתחילה את "השמאלץ" האמריקאי שהקרינו מחקריו של  זליגמן  וחבריו ובאוניברסיטת קיימברידג' ניסו להפוך את שיטת הרגשות החיוביים למאופקת "ובריטית" יותר. המחקר יושם  על ידי דוקטור בייליס לגבי עבריינים צעירים תוך כדי התמקדות במתן דוגמא  אישית של מדריכים ומאמנים.

תחילה נתקל בייליס בעוינות רבה כאשר הציג את עיקרי "החשיבה החיובית" בפני מרצים ופסיכולוגים, "חקר האושר" נחשב למילה גסה .

 

היחידה ששיתפה עימו פעולה היתה פרופסור פליסיה הופרט החוקרת את גיל הזיקנה ומצאה קשר הדוק בין תחושת אושר לאריכות חיים.

מחקריהם של בייליס וזליגמן הגיעו לידיעתה של דוקטור קרול קרייג העומדת בראש המרכז הסקוטי לבריאות הנפש.

 

מסתבר שבסקוטלנד גדול מספרם של המדוכאים, אחוז המתאבדים כפול מזה שבאנגליה וכן גדול מספרם של המשתמשים בתרופות אנטי דכאוניות ב40% מזה שבמולדת האם. סקר עדכני של ארגון הבריאות העולמי מצא כי סקוטלנד הינה המדינה האלימה ביותר בין המדינות המפותחות, והילדים בה נוטים לחוסר אמון בסיסי והערכה עצמית נמוכה.

 

דוקטור קרייג סבורה כי החינוך הקלוויניסטי הנוקשה המעודד תחושות אשמה כבדות, צניעות עד כדי בושה ובעיקר הגירה כבדה אל מעבר לים הותירה אווירה קודרת ופסימית במדינה. מחקריה של קרייג גילו כי אורך החיים הממוצע של הגברים בגלזגו עומד על 64 שנים בלבד וכי בריאות התושבים מדרדרת והולכת, אחוזי הלוקים בסרטן, מחלות לב ושבץ מהגבוהים בעולם. קרייג בטוחה כי הסיבה לתחלואה הגבוהה והמוות המוקדם הוא במצבם הנפשי של הסקוטים: יש לנו תרבות של עצב, חוסר סיפוק והערכה עצמית נמוכה היא אומרת.

אין ספק שהסקוטים מצדיקים את המדענים הסבורים כי המין האנושי מזדהה עם הצד האומלל שבנפש: אנו נוטים לזכור יותר כשלונות  מהצלחה,ועצבות משמחה. כאשר הכל מתנהל כשורה "משעמם לנו",  וקיימת נטייה לגלוש לאפטיות. בעיקר בולט הדבר בקרב זוגות החיים יחדיו שנים רבות, מכאן הצורך לחפש ריגושים וסכנות.

 

 פרק ה': הקשר הפסיכו-פיזי

___________________

תגובות:                                               מעניין? שילחי לחברה   

   

_________________________________________