מהו האושר?

מאת: נעמי שוורץ

 

 

עוד מאת נעמי שוורץ

סידרה: "בחורות עובדות"

 

עוד על נשים:

החטא ועונשו

המוח שלו ושלה

נשים וצבא בישראל

חטאי האם

מיהו הגבר החדש?

מחשבות על השכול הלאומי

סטטוס - המניע החזק

אל תבכי ילדה

המדריך למתגרשת: לשרוד את החגים

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

האם את אנורקסית?

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

א. אז מהו האושר?

 

פרויד טען שהאושר איננו חלק מתוכנית הבריאה ובכך הסביר אולי את חוסר התיחסותו של המדע לנושא. במהלך ההסטוריה האנושית התמקדו אנשי המדע  בסבל האנושי ותוצאותיו, ואת האושר הותירו לסופרים ולמשוררים. 

  

אך לאחרונה, בסימפוזיון שנערך בלונדון, החליפו ביניהם דעות גם חוקרים מתחומים שונים, בנושא האושר האנושי. הכלכלנים לדוגמא סבורים שאושרו של האדם משקף את חשבון הבנק שלו, ובזה סגור הנושא מבחינתם.

הפסיכולוגים לעומתם טוענים שקיימות רמות שונות של אושר ומבחינים בין הנאה לשמחה, ואין האחד דומה למשנהו.

הסטטיסטיקאים אומדים את הגורמים לאושר ותתפלאו לאיזה מסקנות הגיעו על סמך בדיקות אמפיריות:

מוסד הנישואים זכה במקום הראשון כגורם המשפיע על האושר, או  על העדרו!

 למקום השני הגיעו בעלי החיים התופשים מקום נכבד ביותר בהווית האושר שלנו.

 

אם לא הצלחתי להפתיע אתכם עד כה הרי שהעובדה הבאה  תעשה זאת בודאי:

מסתבר  כי ילדים אינם מהווים  בשום שלב בחיינו גורם  התורם לאושרנו! אנו דואגים להם, אוהבים אותם, אך רק לעיתים רחוקות מאד, אם בכלל, חשים באושר בגינם!

 

ובניגוד למה שחושבים הרי ששנות הנעורים והבגרות הן דווקא כן התקופות המאושרות בחיים.

 

כסף כמה מוזר, אינו מוסיף לנו  דבר לטענת הנשאלים, במחקרים רבים שנערכו בין אלה שהצליחו לזכות בפרסים שונים ואף בסכומי כסף גדולים מאד,

 

דווח  כי בחלוף שנה מיום הזכייה, חזר מצבם הנפשי  לזה שקדם לה: המלנכוליה לעצובים והשמחה לעליזים.

 

החדשות הטובות הן כי גם אנשים שנפגעו קשה בתאונות או מחלות והפכו לנכים, מסוגלים לחזור ולחוות שוב אושר, למרות ההרעה במצבם.

 

 מסתבר שהאחראית הכמעט בלעדית לאושר שלנו היא הגנטיקה!

המדענים מצאו כי  לתאומים שהופרדו יש מזג ואופי דומה. התייחסותם לגבי אושר או דכאון דומה ביותר למרות ההבדל בדרך גדילתם וסיפור חיים שונה בתכלית.

 

 ובכל זאת גורם אחד  משותף לכל אותם אנשים (10 אחוז מהנשאלים) אשר סווגו כמאושרים מאד, והוא הנושא החברתי: הבדידות הינה גורם מספר אחד לחוסר נחת ועצבות בעוד שחברת בני אדם הינה הגורם העיקרי התורם לאושרנו.

 

הגורו האמריקאי התורן המנסה לשנות את "גזרת הגורל" הגנטית ולהפוך את חיינו לנסבלים יותר הוא מרטין זליגמן (יהודי אמרנו כבר?), מעיד על עצמו שהיה אדם עצוב במשך 50 שנות חייו הראשונות.

 

את נסיונותיו הראשונים על כלבי מעבדה ביצע כסטודנט צעיר. הוא הבחין כי כלבים  הפסיקו להתנגד לזרם חשמלי  כאשר הופיע שוב ושוב. מכך הסיק כי  חוסר אונים ודכאון  הן תכונות נרכשות. האדם "לומד" להיות פסיבי כאשר ניחתות עליו מכות במהלך חייו. הוא נכנע, הופך  חרדתי ועצוב ומכאן ועד  לדכאון הדרך קצרה. זליגמן סבור שיש לשנות את אמונותיהם, דעותיהם ודפוסי חשיבתם של אנשים מדוכאים, ולא רק את  התנהגותם, על מנת לסייע להם להחלץ מהדכאון.

 

פרק ב': "ד"ר אושר" 

___________________

תגובות:                                               מעניין? שילחי לחברה   

 
שוב הדוגמאות הנוראות האלו של ניסויים בכלבים.
לבני אדם, בכל שלב, יש הרבה יותר ברירה מאשר לחיות כלואות במעבדה.
מאשה
 

_________________________________________