זכויותיך בעבודה - חגים וחופשות

באדיבות : עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה

ומנהלת מרכז מידע בנושאי דיני עבודה ושכר של חברת HPS מקבוצת קו מנחה.

 

עוד ב"הדרך למעלה:

זכויות החד-הוריות

זכויות של נשים הרות

מילון לגרושה המתחילה

השמיעי קולך בתקשורת

 

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

 

לרגל תקופת החגים הקרבה,  חלה עליה ניכרת במספר המעסיקים הפונים לשירות וורקפון בדיני עבודה ושכר של חברת HPS מקבוצת קו מנחה, בשאלות הנוגעות לזכויות עובדים בהקשר לחג . להלן סקירת הזכויות:

  

האם חלה על מעסיק חובה לשלם לעובד עבור ימי חג?

 

עובד ששכרו משתלם על בסיס חודש -

זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי החג החלים באותו חודש, מאחר ששכרו משתלם על בסיס קבוע, ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש.

 

עובד ששכרו משתלם על בסיס שעה / יום / שבוע / כמות תוצרת (להלן - עובד בשכר) -

·         צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי (שבין היתר, קיצר את שבוע העבודה ל-43 שעות), שהוחל על כל ענפי המשק החל מיום 1.7.2000, קובע כי:
עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות).
עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

·         במקרה בו מקור אחר החל במקום העבודה (הסכם עבודה אישי, נוהג במקום העבודה, הסכם / הסדר קיבוצי, צו הרחבה) קובע זכות של עובד בשכר העודפת על הנ"ל (למשל - אין התניה בוותק של 3 חודשים ומעלה), תחול ההוראה המטיבה עם העובד.

 

מה קורה אם החג חל במועד החופשה השנתית?

חוק חופשה שנתית, קובע כי ימי חג שאין עובדים בהם, אם עפ"י חוק ועם עפ"י הסכם או נוהג, להוציא ימי מנוחה שבועית, לא יובאו במנין ימי חופשה.

כלומר, במקרה בו עובד יוצא לחופשה שנתית ובמהלך תקופת חופשתו חל יום חג - אין להוריד ממכסת ימי החופשה להם זכאי העובד את יום החג שחל במהלך החופשה.

 

האם על מעסיק, הנותן שי לעובדיו לרגל החג, לחייב את העובדים בתשלום מס הכנסה בגינו?

החל מיום 1.7.90, מתנות הניתנות לעובד ממעבידו במסגרת יחסי העבודה, כגון מתנה/שי לחג, נחשבות הכנסת עבודה, שיש לחייבה במס הכנסה. עם זאת, מתנה הניתנת ממעביד לעובד לרגל אירוע אישי של העובד (חתונה, ברית/ה וכו'), לא תיחשב הכנסת עבודה, באם סכומה סביר (170 שקל נכון להיום).

 

מהו מספר שעות העבודה בחול המועד סוכות?

בחוק אין כל התייחסות לשעות העבודה בחול המועד או לתשלום בגינן. כלומר, על פי דיני העבודה, ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים. אם חל נוהג, הסכם עבודה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה במקום העבודה לפיו יום עבודה בערב חג קצר יותר, יש לנהוג על פיו.

 

מהו מספר שעות העבודה בערב חג?

במקום עבודה, שבו עובדים שמונה שעות ביום שישה ימים בשבוע, לא יעלה יום העבודה על שבע שעות עבודה.

במקום עבודה, שבו עובדים תשע שעות ביום חמישה ימים בשבוע, לא יעלה יום העבודה על שמונה שעות.

אם חל נוהג, הסכם עבודה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה במקום העבודה לפיו עובדים פחות בערב חג, יש לנהוג על פיו.

 _______________________ 

עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה

ומנהלת מרכז מידע בנושאי דיני עבודה ושכר

של חברת HPS מקבוצת קו מנחה.

         

________________________

מערכות מידע מתקדמות מקבוצת קו-מנחה HPS   בנושאי מיסוי,משפט,עבודה ושכר

 

 

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
על כל מעסיק חל איסור, במסגרת החוק, להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה, הן מחמת מינם/ן, מעמדם האישי היותם הורים או העדפתם המינית. בתחום קבלה לעבודה, תנאים וקידום בעבודה, הכשרה והשתלמות, פיטורין או פיצויי פיטורין. החוק אוסר על מעסיק, או על מי שממונה במישרין או בעקיפין על עובד/ת לפגוע בו/בה בתחומים דלעיל, בשל סירובו/ה להיענות להצעה או בשל התנגדותו/ה למעשים בעלי אופי מיני. חל איסור על מעסיק לפגוע בעובד/ת בתחומים האמורים לעיל, מחמת תלונה או תביעה של העובד/ת, או מחמת סיוע לעובד/ת אחר שהתלונן/ה בכל נושא הנוגע לחוק זה. תלונה בנושא ניתן להפנות לכתובות המופיעות באתר של שירות התעסוקה של משרד העבודה והרווחה, או טלפונית 03-5634179.  

תנאים לעבודת לילה

  1. שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות את התנאים להעבדת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה. תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעביד למסור הודעה על העבדת לילה.

  2. לילה - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00 ובין 06.00 ובחקלאות בשעות שבין 24.00 ובין 05.00.

  3. לא יסרב מעביד לקבל אשה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן:
    א. בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה.( מדובר על שירותי המכס, השירות המטאורולוגי, מרכזות טלפון בינעירוניות ובין-לאומיות, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מנהל התעופה האזרחית כאלחוטאית קשר וכפקחית טיסה וכן במשרד התיירות כמארחת וכדיילת קרקע.
    ב. במקום בשמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים.
    ג. בעתונות, להוציא הדפסת עתונים
    ד. בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובבתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935.
    ה. בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים.
    ו. בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אימון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים.
    ז. כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעבידה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה.
    ח. בשירותי תעופה וים.
    ט. בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין לאומיות.

    עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעבידה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

תקנות עבודת נשים  (עבודת לילה בשרותי המדינה)(תיקון)התשס"א - 2001

ביום 23.8.2001 פורסם תיקון לתקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה) (תיקון) (להלן: "התיקון").
סעיף 2 (ג) לחוק עבודת נשים אוסר על המעביד לסרב לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד, שהודיעה עם קבלתה לעבודה, שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה. האיסור האמור אינו חל על סוגי מקומות עבודה המפורטים בחוק ובתקנות שקבע שר העבודה והרווחה . בהתאם לתיקון, האיסור לעיל לא יחול גם על העבדת עובדת בשירותי המדינה )בשירותי המכס, בשירות המטאורולוגי, במרכזות-טלפון בינעירוניות ובין-לאומיות, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, במנהל התעופה האזרחית כאלחוטאית-קשר וכפקחית-טיסה וכן במשרד התיירות כמארחת וכדיילת-קרקע(, בכפוף לתנאים המפורטים בתקנות.

תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה) (תיקון), התשס"א - 2001
ביום 23.8.2001 פורסם תיקון לתקנות עבודת נשים (תנאים לעבודה בלילה) (להלן:"התיקון"). בהתאם לתקנות, יש לתת לעובדת המועסקת בלילה מנוחה של 12 שעות לפחות, בין יום עבודה אחד למשנהו, כתנאי להעסקתה בלילה. על פי התיקון, רשאית עובדת ליתן הסכמתה בכתב למנוחה קצרה מ- 12 שעות, ובלבד שאיננה קצרה מ- 8 שעות.

תקנות עבודת נשים  (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות - עבודות בקרינה מיננת)

ביום 21.3.01 פורסמו תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) המבטלות את התקנות הקודמות "עבודות אסורות ועבודות מוגבלות".
התקנות מתייחסות לנשים בגיל הפוריות (נשים שטרם מלאו להן 45 ), נשים בהריון ונשים מניקות. בגדר עובדת נכללת גם סטודנטית ומתמחה השוהות במוסד חינוכי (בית ספר שבו ניתן חינוך שיטתי ל-10 ילידם או יותר עד גיל 12 ועד בכלל, גן ילדים, מעון יום לילדים בגיל הרך) או במוסד רפואי (בית חולים, מרפאה, מעבדה מיקרוביולוגית ותחנה לבריאות המשפחה- טיפת חלב). בגדר "מעביד" גם מעסיק בפועל כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
התקנות מטילות חובה על המעסיק להודיע לעובדת או למועמדת לעבודה בגיל הפוריות על סיכונים במקומות עבודה שונים (כגון על סיכון מוגבר לחלות באדמת במוסד רפואי או חינוכי),וקובעות סוגי מקומות עבודה בהן לא תועסק אישה בגיל הפוריות.
עוד נקבע, כי עובדת החשופה לחומרים מסוימים או עובדת בקרבה למקור חום העשוי להעלות את חום גופה ל- 38 מעלות למשך 4 שעות רצופות, תודיע למעבידה על דבר הריונה תוך 10 ימים מהיום שבו נודע לה על ההריון בצירוף אישור רפואי.
נקבע, כי מעביד אשר נודע לו על הריונה של עובדת כאמור לעיל, לא יעסיקה בעבודות אסורות ובמקרה שלא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה, יינתן לה אישור רפואי כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון).
התקנות מחייבות מעסיק במקומות עבודה בעלי אופי מסוים המוגדר בתקנות להציג את התקנות במקום בולט לעין.

הגבלות בעבודה של אשה בהריון
אין להעסיק אשה בעבודה בתקופת הריונה אם היא חשופה לאחד החומרים האלה : 1) בנזין (בנזול); 2) זרניך (ארסן) ותרכובותיו; 3)מתיל-כספית ותולדותיו. וכן לא תחשף לקרינה מיננית, קרינה חיצונית, קרינה פנימית או שוות ערך כאמור לעיל.
על העובדת להודיע למעבידה על היותה בהריון ולא מאוחר מ-10 ימים מהיום שבו נודע לה על הריונה, ולצרף אישור רפואי על ההריונה. משקיבל המעביד הודעה זו, עליו לנקוט מיד באמצעים כדי למנוע חשיפתה של העובדת לחומרים ולקרינה כאמור לעיל. (עובדת המניקה את תינוקה לא תועסק בעבודה בה היא חשופה לאחד החומרים שהזכרנו, אלא לאחר שהודיעה למעבידה כי הפסיקה להניק את תינוקה,).
החל מהחודש החמישי להריון העובדת ואילך, חל איסור על המעביד להעסיק את העובדת ההרה בעבודה בשעות נוספות, בזמן המנוחה השבועית ובעבודת לילה- גם אם הוא רשאי, בדרך כלל, להעסיקה בשעות ובמועדים אלה לפי חוק או היתר. איסור זה לגבי עובדת הרה, הוא אפוא מוחלט אלא אם כן העובדת הסכימה לכך בכתב והמציאה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד וגיניקולוגיה, כי אין מניה להעבידה בשעות נוספות ובכפוף לתנאי האישור.

היעדרות מהעבודה עקב בדיקות רפואיות בתקופת ההריון
עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, בלא שינוכה משכרה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההריון ו/או לשם בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשות על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות, לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה. תקופת היעדרות מהעבודה כאמור, לא תעלה על אחת מאלה:

  • לגבי אשה העובדת יותר מארבע שעות ביום (ובתנאי שעובדת שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה

  • רשאית להיעדר 40 שעות במשך חודשי הריונה.

  • לגבי אשה העובדת עד ארבע שעות ביום (ובתנאי שעובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה) - רשאית להיעדר 20 שעות במשך חודשי הריונה.

חוק עבודת נשים (תיקון 21), התשס"א 2001
ביום 4 באפריל 2001 פורסם תיקון לחוק עבודת נשים התשי"ד- 1954 (להלן: החוק). התיקון מתייחס לזכויות עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות וקובע את השינויים הבאים (סעיף 9 ה לחוק): חל איסור על מעביד לפטר עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג4) ו-(ג1) לחוק (סעיפים אלה מקנים לעובדים זכות להיעדר מן העבודה לצורך טיפולי פוריות, על חשבון מכסת ימי המחלה ובהתאם למפורט שם), או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור.
שר העבודה והרווחה מוסמך להתיר פיטורים בתקופות האמורות על פי שיקול דעתו. אולם השר לא יתיר פיטורים כאמור, אם הם לדעתו קשורים להיעדרות בשל הטיפולים. עוד נקבע, כי הגבלת הפיטורים כאמור לא תחול על מעביד לגבי עובד או עובדת כאמור, אם חלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרם מעבודתם אצלו או באותו מקום עבודה, עקב טיפולים חאמור.

שמירת הריון
עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי הריונה, אם רופא אישר בכתב, כי מצבה לרגל ההריון מחייב זאת. הסכמי העבודה שונים מטילים חובת תשלום זו על המעביד; עובדת הנמצאת בשמירת הריון, עליה לבדוק אם ההסכם הקיבוצי, החל עליה מחייב תשלום שכרה אם נעדרה בתקופה זו; לגבי עובדות מדינה התקשי"ר (סעיף 33.311 ) משווה שמירת הריון למחלה. עובדת בהריון שחלתה והמציאה אישור רפואי, זכאית לתשלום דמי מחלה ככל עובד אחר שחלה כמפורט בהסברים לחוק דמי מחלה.

תשלום גימלת שמירת הריון -עדכון
לאחרונה פנו מעסיקים רבים בטענה, שהמוסד לביטוח לאומי הוציא הנחיות חדשות בעניין הזכאות לגמלת שמירת הריון. על פי הנחיות אלה ידחו תביעות לגמלה, כל עוד עומדים לזכות העובדת ימי מחלה אצל המעביד. כמו כן, אם עומדים לזכות העובדת מכוח חוק, הסכם או הסדר אחר ימי מחלה, הללו ינוכו מהגמלה, אלא אם כן יאשר המעביד, כי העובדת ניצלה את כל ימי המחלה שעמדו לרשותה. בנוסף מתבקשות העובדות להמציא אישור בדבר ימי המחלה הצבורים לזכותן אצל המעביד.
לכאורה מדובר בהנחיות הסותרות את המצב החוקי ואת ההלכה המשפטית לפיה שמירת הריון איננה בגדר מחלה, שכן שלילת הזכאות לגמלה מעובדות שעומדים לזכותן ימי מחלה, כופה על המעביד באופן עקיף חובה לשלם דמי מחלה, שעה שלא מוטלת עליו כל חובה חוקית לעשות כן. הואיל ומדובר בהנחיות הסותרות לכאורה את המצב המשפטי בנושא זה, פנינו למוסד לביטוח לאומי לברור העניין.
מברור זה עולה, כי המוסד לביטוח לאומי לא ישלם את הגמלה כל עוד מכסה המעביד את ימי שמירת ההריון מכוח הסדר, הסכם או חוק.
כלומר, עובדת תהיה זכאית לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, אם לא חלה על המעביד חובה לתשלום בעד שמירת הריון מכוח הסכם, הסדר או חוק.
כמו כן נמסר לנו, כי אם לא נערך הסכם עבודה בכתב בין הצדדים או בהיעדר התייחסות בהסכם לעניין תשלום בעד שמירת הריון, המוסד לביטוח לאומי יקבל אישור מאת המעביד לפיו אין הוא מכסה את ימי המחלה.

חובת דווח על הריון
אשה בחודש השישי להריונה לא הודיעה על כך למעבידה. מעבידה פיטר אותה, על אף האיסור הקבוע בחוק לפיטורי עובדת בהריון. טענתו של המעסיק היתה, כי איסור הפיטורים על פי חוק לא חל עליו, היות ורונית לא הודיעה על הריונה. האם טענת המעביד נכונה?

סעיף 10 לחוק עבודת נשים קובע, כי על עובדת בחודש החמישי להריונה להודיע על כך למעבידה. משעשתה כך העובדת, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, יחולו על המעסיק הגבלות הקשורות להעסקת העובדת בשעות נוספות, במנוחה השבועית ובעבודת לילה, כמפורט בהוראות החוק.
לפיכך, נשאלת השאלה - האם הסעיף האמור אכן קובע חובת הודעה של עובדת למעסיקה על הריונה?
על פי פרשנות אחת - הסעיף קובע, בין השאר, את חובתה של עובדת בהריון להודיע למעבידה על עצם היותה בהריון, בחודש החמישי להריונה.
על פי פרשנות אחרת - סעיף 10 לחוק נועד במהותו להגן על העובדת, החל מהחודש החמישי להריונה, בכל הקשור להעסקתה בשעות נוספות, לילה ושבת. לכן, ההתייחסות בסעיף 10 לחוק לגבי הודעת עובדת על הריונה, היא רק בהקשר ההגבלות שיחולו על המעביד מאותו רגע לעניין אופן העסקת העובדת.
שאלה זו טרם נבחנה בפסיקה ותוכרע על ידי בית הדין, כאשר העניין יובא לפניו. יחד עם זאת, בין אם הוראת החוק מחייבת עובדת בהודעה למעסיקה על היותה בהריון ובין אם לאו, אין כל סנקציה בה יכול לנקוט המעביד במסגרת החוק, בגין אי הודעה של עובדת על הריונה. בהתאם לכך, בענייננו, מאחר ולמעביד אין סמכות להטיל סנקציה כזו או אחרת על רונית, על כך שלא הודיעה לו כאמור, הרי שאינו רשאי לפטר אותה , לאור סעיף 9 לחוק עבודת נשים האוסר פיטורי עובדת בהריון, אשר עובדת אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד חצי שנה לפחות.

גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי
האשה זכאית לתבוע גמלה מהביטוח הלאומי על סמך תעודה רפואית. זכות זו מוקנית רק למי שאינה זכאית לתשלום בתקופת שמירת ההריון מהמעביד או מכל גורם אחר והיא תושבת ישראל ושילמה דמי ביטוח במשך 6 חודשים לפחות מתוך 14 החושים שקדמו להפסקת העבודה בשל שמירת הריון שנמשכה לפחות 30 ימים רצופים. הגימלה תהיה בגובה %100 מהשכר החודשי הממוצע במשק או בגובה השכר החודשי הרגיל של האשה (הסכום הנמוך מבין השניים) - הכל לפי חישוב יומי.

הגבלת פיטורי עובדת בהריון
אין לפטר עובדת הרה שטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר משרד העבודה והרווחה. השר לא יתיר פיטורים אם הם לדעתו בקשר להריון. הוראה זו תחול על עובדת ארעית או זמנית, אלא אם לא עבדה אצל מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים רצופים לפחות. האיסור לפטר את העובדת בתקופת ההריון חל כבר מתחילת ההריון, אפילו לא ידע המעביד את דבר הריונה. גם הפסקת עבודה בתום חוזה עבודה לתקופה קצובה נחשבת לפיטורין וטעונה היתר מטעם משרד העבודה והרווחה. הוראה אחרונה זו נועדה למנוע עקיפת הוראות החוק בדרך של העסקת עובדות בהסכם לתקופה קצובה מראש, באופן שלא יחייב פיטוריהן עם הגיע תקופת ההעסקה לסיומה. יש לדעת, כי האישור הדרוש לצורך פיטורי עובדת בהריון יכול להינתן באופן רטרואקטיבי. אם יינתן במועד כזה, יהפכו הפיטורים שכבר בוצעו לתקפים, אפילו נעשו שעה שלא היה עדיין היתר כנדרש. אם המעביד הוא קבלן כח אדם, והעובדת הועסקה אצלו בפועל 6 חודשים לפחות, המעביד חייב לקבל היתר ממשרד העבודה והרווחה גם לצורך הפסקה זמנית בעבודתה של העובדת.

גם אשה שעבדה פחות מ-6 חודשים אסור לפטרה בשל ההריון אם במקום העבודה יש 6 עובדים ומעלה - תוספת זו כפופה לחוק הזדמנויות שוות בעבודה ולא לחוק עבודת נשים.

החוק אוסר פיטורין בזמן חופשת הלידה ובתקופה של עד ששה חודשים מתום חופשת הלידה שבה נאלצת היולדת להעדר מעבודה, עפ"י אישור רפואי, כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת. כן אוסר החוק פיטורין בזמן החופשה ללא תשלום אלא בהיתר משרד העבודה והרווחה.

איסור פגיעה בהיקף המשרה של עובדת בהריון
אסור לפגוע בהיקף המשרה של עובדת בהריון באופן שיקטין את הכנסתה, אלא באישור שר העבודה, שינתן רק אם יוכח שאין קשר בין הקטנת היקף המשרה להריון.

היעדרות בגין הפלה
עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה בתשלום במשך שבוע לאחר ההפלה. לגבי יותר משבוע - רק אם אישר רופא כי מצב בריאותה, מחמת ההפלה, מחייב היעדרות ממושכרת יותר, אך לא מעל 6 שבועות (כולל השבוע הראשון); היעדרות זו דינה כדין היעדרות מחמת מחלה.

תנאי הזכאות לדמי לידה ומשך תקופת חופשת הלידה בתשלום כל עובדת זכאית לחופשת לידה של 12 שבועות, מהם 6  שבועות או פחות מזה לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. כלומר: העובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה 42 יום לפני יום הלידה המשוער. (לפרטים ראה 2.03.04 מעביד אינו רשאי להעסיק עובדת בתקופת חופשת הלידה. דמי הלידה ישולמו החל מהיום הראשון להפסקת העבודה, אך לא מוקדם מ-6 שבועות לפני יום הלידה המשוער. עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, והאשפוז נמשך מעבר לחופשת הלידה הרגילה, זכאית להאריך את חופשת הלידה עד תום תקופת האשפוז ובלבד שחופשת הלידה כולה לא תעלה על 16 שבועות או לחילופין, זכאית היולדת לפצל את חופשת הלידה כך שתקופת האשפוז שאינה עולה על 4 שבועות, לא תובא במניין חופשת הלידה.

עובדת שהוולד אשר ילדה חייב להשאר או לחזור לאשפוז בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים זכאית לאלה:

1.
להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מארבעה שבועות ובלבד שחופשת הלידה לא כולה לא תעלה על 16 שבועות (במקום 12) - או 8 שבועות (במקום 6).או לחילופין,
2.
זכאית היולדת לפצל את חופשת הלידה - כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה. לא יהיה תוקף לזכאות אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.

שיעורם של דמי הלידה הוא %100 משכרה החייב במס בדמי ביטוח בניכוי מס הכנסה וביטוח במקור עד למקסימום דמי הלידה. המקסימום, שהינו, פי ארבעה מהשכר הממוצע במשק. במקרים שהיולדת לא חוזרת לאחר הלידה (עד תום שנת המס) לעבודה בדרך כלל יגיע לה החזר מס שיתקבל במידה ותגיש דו"ח מס הכנסה לאותה שנה.

עובדת שילדה וולד מת או שנפטר בלידה או לאחר הלידה רשאית לקצר את חופשת הלידה, בהסכמתה ובאישור בכתב מאת רופא, ובלבד שהחופשה תכלול שלושה שבועות שאחרי הלידה.

עובדת שקיבלה למשמורתה ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אשור הסכם ומעמד יילוד) התשנ"ו-1996 חופשה לידה תחול גם עליה.

ון מס.14) (הוראת שעה) (תיקון) התשס"א 2001חוק עבודת נשים (תי כזכור, ביום 1.5.2001 פג תקפה של הוראה השעה לפיה יכול היה גבר לצאת לחופשת לידה חלקית ולקבל בגינה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי. חוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה)תיקון), התשס"א - 2001 (להלן: "התיקון") מאריך את האפשרות האמורה שניתנה לגבר בשלוש שנים נוספות, רטרואקטיבית, ממועד פקיעתו של החוק העיקרי, דהיינו על כל לידה שהתקיימה לאחר ה -1.5.2001.
כמו כן, הוכנסו בתיקון שינויים נוספים כדלקמן:
1.
נקבעה הגדרה חדשה ל"יום הקובע" (הנזכר בסעיפים: 54 ,53 ,49, ו 56 לחוק הביטוח הלאומי) לצורך מועד חישוב דמי הלידה לגבר. לפי הגדרה זו "היום הקובע" הוא היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה, או היום שבו הפסיק העובד לעבוד, לפי המאוחר. כלומר, חישוב דמי הלידה לגבר יעשה על בסיס השתכרות העובד ברבע השנה שקדם למועד האמור.
בטרם התיקון, הגדרת "היום הקובע" לגבי אישה חלה גם לגבי גבר, כך שמועד חישוב דמי הלידה לגבר נעשה על בסיס השתכרות העובד ברבע השנה שקדם להפסקת עבודתה של האשה, בהיותה בהריון (נציין, כי לא חל שינוי בהגדרת "היום הקובע" לגבי אישה) יצויין, כי מועד תוקפה של ההגדרה של "היום הקובע" כאמור לעיל, הועמד על 1 בנובמבר 2001 והיא תחול לגבי דמי לידה המשתלמים בגין לידה שאירעה ב- 15 לספטמבר 2001 או לאחריו. עד המועדים המצוינים לעיל יעשה החישוב על פי ההגדרה הקודמת.
2.
בנוסף, הוגבל גובה דמי הלידה להם יהא הגבר זכאי על ידי כך שנקבע מקסימום של שכר יומי השווה לכפל השכר היומי הממוצע במשק.
3.
חידוש נוסף שהוכנס על ידי התיקון הוא מתן אפשרות להורים מאמצים לפצל ביניהם את חופשת הלידה ודמי הלידה. בטרם התיקון היה עליהם לבחור מראש מי מהם נהנה מהזכות במלואה ללא אפשרות פיצול.
לסיכום, יצוין, כי התיקון שם קץ לאי הבהירות ששררה בנושא זה מאז פג תוקפה של הוראת השעה הקודמת והאריך את זכותו של עובד (גבר) לחופשת לידה ולדמי לידה, כשהמגמה היא להפוך זכויות אלה לזכויות קבועות בספר החוקים של המדינה.
מותר למעסיק להחזיר עובדת הנמצאת בחופשת לידה לעבודה, בתום שישה שבועות מיום הלידה אם בעלה נטל במקומה את יתרת החופשה ואם הסכימה העובדת בכתב לוותר על יתרת חופשת הלידה.
עובדת פנתה למעבידה בבקשה לחזור לעבודה לאחר 6 שבועות של חופשת לידה, כיוון שבעלה נוטל את יתרת חופשת הלידה. האם מותר למעביד להחזירה לעבודה?
בסעיף 8 לחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן החוק) נקבע, כי לא יעביד מעביד עובדת בידעו שהיא בחופשת לידה.סעיף 6 (ב)לחוק עבודת נשים, קובע, כי חופשת הלידה היא 12 שבועות. לאור האמור לעיל, נשאלת השאלה האם כאשר העובדת ובעלה מתחלקים בחופשת הלידה, רשאי המעביד להעסיק את העובדת בחלק החופשה שאותו נטל הבעל. סעיף 6 (ח) לחוק קובע, כי עובד שאשתו ילדה, יוכל ליטול חופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, בתנאי שמתקיימים התנאים הבאים:
1.
אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה, בתקופה שנותרה מתום ששה השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.
2.
אשתו עבדה בתקופה האמורה בסעיף 1 שלעיל. לפיכך, אם הסכימה העובדת בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה ואם בעלה נטל במקומה את יתרת חופשת הלידה, עולה, כי המעביד רשאי להחזיר אותה לעבודה בתום 6 שבועות של חופשת לידה.

דמי לידה לעובדת מדינה
הוראות פיסקה 33.337 בתקשי"ר קובעת כי עובדת, שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה ששיעורם פחות מהסכום השווה למשכורת חודשיים שלמים מיום תחילת חופשת הלידה, ישלם לה המשרד המעסיק אותה את ההפרש שבין המשכורת שהיו משלמים לה כאילו עבדה בחודשיים ההם, ובין סך כל דמי הלידה ששילם לה המוסד לביטוח לאומי.

קיצור יום העבודה לאחר חופשת לידה
עובדת שחזרה לעבודה בתום חופשת לידה רשאית להעדר שעה ביום במשך ארבעה חודשים בלי ניכוי משכרה בתנאי שהיא עובדת משרה מלאה. גם לגבר מותר לעבוד פחות כדי לטפל בילד, בית הדין הארצי לעבודה: החוק המתיר לאמהות לעבוד שעה פחות בלי ששכרן ייפגע-חל גם על גברים.

פיטורין עם תום חופשת הלידה והודעה מוקדמת לאחר חופשת לידה
1)
סעיף (9ג)(1) לחוק עבודת נשים קובע איסור על המעביד לפטר עובדת במשך תקופת של 45 ימים לאחר תום חופשת הלידה, ואוסרת לתת הודעת פטורים למועד החל בתקופה זו. נשאלת השאלה האם ניתן לפטר עובדת מיד עם תום חופשת הלידה, ולשלם לה "פדיון" בגין תקופת 45 הימים, כפי שנעשה, לדוגמא, ביחס להודעה מוקדמת. בהתאם לסעיף האמור, אין אפשרות לפטר עובדת במהלך 45 יום מתום חופשת הלידה, אלא רק אם סיומם. כלומר יחסי עובד ומעביד חייבים להמשיך ולהתקיים במהלך תקופה זו. לא נקבעה בחוק אפשרות לפיצוי או לפדיון בגין אי מילוי הוראה זו (בשונה מהודעה מוקדמת שם האפשרות לפיצוי הוגדרה בצו ההרחבה). יתרה מזו, מעביד שעבר על הוראת סעיף 9 הקובע את האיסור האמור, דינו קנס או מאסר או שני העונשים יחדיו. נציין כי אם מעביד בוחר שלא להעסיק את העובדת בתקופה זו, הוא חייב בתשלום שכרה המלא ובצבירת כל זכויותיה במהלך אותה תקופה, וניתוק היחסים יכנס לתוקפו רק בתום 45 הימים.

2)
האם ניתן לכלול את תקופת ההודעה המוקדמת, המחויבת על פי דין, במסגרת 45 הימים בהם קיים איסור לפטר עובדת לאחר חופשת לידה?

כאמור לעיל, קיים איסור בחוק עבודת נשים לפטר עובדת משך 45 יום מתום חופשת הלידה. בחוק עבודת נשים, כמו גם בצו ההרחבה בדבר הודעה מוקדמת, אין כל הגבלה לעניין מתן הודעה מוקדמת בתקופה האמורה, וזאת בניגוד לתקופות אשר לגביהן נקבע במפורש בחוק או בפסיקה כי הן לא יבואו במניין ימי ההודעה המוקדמת, כגון מילואים וחופשה שנתית.

ביחס לחופשת הלידה עצמה, נקבע בפסיקה(שקדמה לתיקון החוק ביחס ל 45 יום), כי לא תינתן הודעה מוקדמת בתקופת חופשת הלידה, אלא רק מתום חופשת הלידה. ואולם ביחס לתקופת 45 הימים, נכון למועד זה, לא ניתן פסק דין אשר אסר מתן הודעה מוקדמת במהלך תקופה זו.

החוק אוסר פיטורין בזמן חופשת הלידה ובתקופה של עד ששה חודשים מתום חופשת הלידה שבה נאלצת היולדת להעדר מעבודה, עפ"י אישור רפואי, כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת. כן אוסר החוק פיטורין בזמן החופשה ללא תשלום אלא בהיתר משרד העבודה והרווחה.

ותק לפיצויים כשאין זכאות לחופשת לידה
עובדת עבדה ארבעה חודשים במקום עבודה ויצאה לחופשת לידה. לפני שהחלה לעבוד היתה עובדת עקרת בית. לאחר סיום חופשת הלידה שבה העובדת לעבודתה, עבדה שנתיים נוספות, פוטרה מעבודתה. האם תיחשב חופשת הלידה כוותק לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לעובדת?

סעיף 5) 2) לחוק פיצויי פיטורים קובע, כי יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת - "חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד. חופשת לידה נחשבת כחופשה שלא בשכר, שניתנת על פי חוק.
תקנה 3) 10) לתקנות פיצויי פיטורים )חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים( תשכ"ג- 1963 קובע: "לעניין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במניין:תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר, כאמור בסעיף 5) 2) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה לא יפטר מעביד עובדת השוהה ב"מקלט לנשים מוכות" בימי היעדרה מעבודתה לפי האמור לעיל, או במשך תקופה של שלושים ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט.

תיקון לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 19), התש"ס - 2000
ביום 18 ביולי 2000 עבר תיקון לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן: "החוק"). תיקון זה נכנס לתוקפו ב- 1 בספטמבר 2000. התיקון מתייחס לזכויות נשים השוהות ב"מקלט לנשים מוכות" וקובע את השינויים הבאים:

עובדת שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים הבאים:
עובדת שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר, תהא זכאית להיעדר מעבודתה בתקופה בה היא שוהה ב"מקלט לנשים מוכות" באישור לשכת הסעד או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט.
לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעביד בדרך ובמועד כפי שקבע שר העבודה והרווחה. היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק. לא יפטר מעביד עובדת השוהה ב"מקלט לנשים מוכות" בימי היעדרה מעבודתה לפי האמור לעיל, או במשך תקופה של שלושים ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט.

תיקון לחוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 19), התש"ס - 2000
ביום 18 ביולי 2000 עבר תיקון לחוק פיצויי פיטורים , התשכ"ג - 1963 (זאת, במקביל לתיקון חוק עבודת נשים באותו הקשר). תיקון זה נכנס לתוקפו ב- 1 בספטמבר 2000. במסגרת התיקון נקבע - כי עובדת שהתפטרה עקב שהייתה ב"מקלט לנשים מוכות", אשר אושרה על ידי לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה, יראו את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט תקופה של שישים ימים לפחות. לפיכך, עובדת שהתפטרה מעבודתה עקב שהייתה ב"מקלט לנשים מוכות", תהיה זכאית בהתקיים התנאים כאמור, לפיצויי פיטורים.

זכאות לדמי אבטלה
הבסיס לחשוב דמי אבטלה לנשים שפוטרו בשובן מחופשת לידה שאו שפוטרו בשובן מחופשה ללא תשלום לפי חוק, הוא ממוצע הכנסתן ב-75 ימי עבודתן האחרונים, כולל בעות בתקופת היותן בחופשה בגין תנודות בשכר הממוצע. זאת בתנאיהתוספות הנ שהן מתייצבות בחודש הראשון לפיטורין או בחודש שאחריו בלשכת העבודה. נשים שהתפטרו מרצונן ללא הצדקה, יתחילו לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 יום מיום הפסקת העבודה.

חובת תשלומים להבטחת פנסיה וקרן השתלמות
עובדת הזכאית לדמי לידה, ואשר היא ומעבידה או מעבידה בלבד נהגו לשלם בגינה תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות - ימשיך המעביד לשלם תשלומים בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שלמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים לבהטחת הזכויות האמורות, והכל בשעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד וזאת בתנאי שהעובדת עבדה אצלו ששה חודשים לפחות לפני תחילת הריון ושילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה.
מעביד אשר נוהג כבר עתה לבצע הפרשות בתקופת חופשת לידה, חייב להמשיך ולבצען ללא תלות בתקנות.

היעדרות מעבודה עקב הלידה, לאחר חופשת הלידה
על פי אישור רופא שההיעדרות הינה בעקבות הלידה, דין היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה (והיא זכאית לדמי מחלה במידה והצטברו לזכותה) וזאת לתקופה של ששה חודשים.

חופשה ללא תשלום
עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, לפחות 24 חודשים רצופים, זכאית לחופשה ללא תשלום למשך רבע מתקופת עבודתה, אך לא יותר משנה. לדוגמא: אם עבדה 4 שנים היא זכאית לחופשה-ללא-תשלום מכסימלית של שנה. גם אב זכאי לחופשה ללא תשלום, אם בת זוגו לא ניצלה זכות זו במלואה או בחלקה. יולדת היוצאת לחופשת לידה ביום הלידה, מפסידה ששה שבועות מהחופשה ללא תשלום בגלל חפיפת שתי החופשות

 
יחולו רק אם התקיים לגביו אחד משני התנאים :

  • בת זוגו עבדה לפחות שישה חודשים רצופים סמוך להתפטרותו, או ליציאתו לחופשה ללא
    תשלום.

  • הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.

הערות משפטיות לגבי חופשה ללא תשלום
א. שלא כמו עד התיקון לחוק, הרי עתה אין לפטר עובדת גם בתקופת חופשה ללא תשלום שלאחר חופשת הלידה (במידה והעובדת זכאית לה), אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. החוק אינו קובע מה השיקולים שישקול השר, אולם ניתן להניח כי עליהם להיות דומים לשיקולים הנוגעים לפיטורים בזמן הריון, דהיינו - השר לא יתיר את הפיטורים אם הם קשורים, לדעתו, לעצם העובדה שהעובדת נמצאת בחופשה ללא תשלום, שלאחר לידה.
ב. כמו בתקופת חופשת הלידה (ושלא כמו בתקופת ההריון), הרי סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה החל בתקופת החופשה ללא תשלום - מותר ותקף.
ג. אין איסור על פיטורים בסיום או במהלך חופשה ללא תשלום, כאשר העובדת אינה זכאית לה על פי החוק, גם אם המעביד נתן הסכמתו לחופשה כזו.

חופשת אימוץ
עובד/ת המקבל/ת לאימוץ ילד שגילו אינו עולה על 10 שנים - זכאי לחופשה בת 12
שבועות. כאשר המאמצים הם שני בני זוג, אחד מהם (לפי בחירתם) יהיה זכאי לחופשת האימוץ עבור כל 12 השבועות.
עבור תקופת חופשת האימוץ, המוסד לביטוח לאומי ישלם סכום השווה לדמי לידה.

הכשרה מקצועית
*
מי שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בתוך רבע השנה שקדמה ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודה (השכירה או העצמאית) ישולמו לה דמי לידה (ראה ביטוח לאומי - ביטוח אמהות 2.03.04) .

הנושאים הבאים נמצאים תחת הנושא "ביטוח לאומי" - ביטוח אמהות (שוטף 630):
השלמת שכר לצורך חישוב דמי הלידה , הארכה או פיצול חופשת הלידה בתשלום, מענק לידה - מענק אישפוז , קיצבת לידה

משפחות במצוקה לאחר לידה
אימהות ומשפחות הנמצאות במצוקה לאחר לידה, או כאשר הלידה הגבירה את מצוקתן והן נזקקות לסיוע, יכולות לפנות למחלקות לשירותים חברתיים (שרותי רווחה) שבפיקוח משרד העבודה והרווחה, הנמצאות בכל הרשויות המקומיות והאזוריות בארץ. במחלקות אלה יש מגוון שירותי ייעוץ ועזרה לאם והיולדת, למשפחתה ולילדים. שירותים אלה ניתנים על-ידי עובדים סוציאליים.

חופשת מחלה בגלל מחלת ילדים
חוק דמי מחלה ((היעדרות בשל מחלת ילד) התש"ג 1993 מאפשר בתנאים מסוימים להורה להעדר מן העבודה בשל מחלת ילדו ולזקוף ימים אלו (מספר מוגבל של ימים) על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי כעובד.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) התשס"א 2001
ביום 4 באפריל 2001 פורסם תיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)(להלן "החוק").
בהתאם לתקון הוגדלה המכסה המותרת להיעדרות עובד בשל מחלת ילד מ- 6 ימים ל- 8 ימים בשנה (סעיף 1 לחוק). תחילתו של החוק ביום 1.7.2001

תקנות דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג)
ביום 5.11.2000 פורסמו תקנות דמי מחלה )כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת וק דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עקבזוג (להלן התקנות), בכל הנוגע לביצוע הוראות  הריון ולידה של בת זוג) (להלן החוק). להלן תמצית התקנות:
1.
עובד אשר מבקש לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו את ימי היעדרותו עקב הריון ולידה של בת זוגו ימסור למעבידו הצהרה חתומה על גבי טופס המצורף לתקנות.
2.
להודעתו יצרף העובד אישור מאת הרופא המטפל בבת הזוג, בדבר טיפולים או בדיקות של בת הזוג הקשורים להריון ומועדיהם, או בדבר הלידה של בת הזוג ומועדה.
3.
כל עוד לא מסר העובד את המסמכים האמורים לעיל, לא יראו בהיעדרותו כהיעדרות המזכה בדמי מחלה.
התקנות קובעות מהן ההיעדרויות המזכות בדמי מחלה בהתאם לחוק:
א. ליווי בת הזוג לטיפולים או בדיקות בקשר להריון, שכרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר, ובמקרה של הפלה גם במשך לא יותר מ- 24 שעות מתום ביצועה.
ב. ליווי בת הזוג לטיפולים או בדיקות כאמור בסעיף א' לעיל, גם אם לא כרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר, בנסיבות שבהן תלויה בת הזוג בעזרת הזולת בביצוע הבדיקות או הטיפולים.
ג. נוכחות בלידה )"לידה" - מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה(.

פרוש משפטי קובע כי גם "ידוע בציבור" או "ידועה בציבור" נחשבים כבני זוג לצורך תקנות אלו.

התפטרות אם/אב
התפטרות עובדת תוך תשעה חודשים מיום הלידה כדי לטפל בתינוקה - יראו את התפטרותה כפיטורים. גם עובדת שקיבלה ילד לאימוץ, לבדה או עם בעלה, ילד שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנה, והתפטרה תוך 9 חושים מיום קבלתו לאימוץ כדי לטפל בו - זכאית לפיצויי פיטורים. בהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות - זכאי לזכויות אלה גם האב, אם לא התפטרה האם - הכל לפי החלטת המשפחה. אולם חופשתו ללא תשלום של אב או התפטרותו עקב הולדת ילדו, יחולו רק אם התקיים לגביו אחד משני התנאים:
א. בת זוגו עבדה לפחות ששה חדשים רצופים סמוך להתפטרותו או ליציאתו לחופשה ללא תשלום, או שיחסי עובד ומעביד בינה ומקום עבודתה לא נותקו.
ב. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו. במקרה שהאשה התפטרה מעבודתה בתום החופשה-ללא תשלום- על פי חוק - יהיה השכר האחרון לצורך פיצויים אותו שכר שהיה משולם ערב ההתפטרות, כולל כל תוספות היוקר והעלאות השכר שהיו במקום העבודה עד להתפטרות.

הערה: אם נושא הפיצויים קשור בהסדר פנסיוני, יש לבדוק אם אין קבלת הפיצויים משום סיה.פגיעה ברציפות זכויות הפ עובדות מדינה ועובדות מוסדות ההסתדרות רשאיות, על-פי ההסכם החל עליהן, להתפטר תוך שנה מיום הלידה ויראו התפטרותן כפיטורים.

הקלות במס הכנסה ובבטוח לאומי לאימהות עובדות
המחוקק הביא בחשבון את ההוצאות המיוחדות של האם העובדת, הזכאית לחישוב נפרד, והעניק זיכוי נוסף בעבור הילדים (2.75 נקודות זיכוי בסה"כ).
עבור תינוק שנולד בשנת המס תינתן מחצית הנקודה, גם עבור ילד שבשנת המס מלאו לו 18 שנה תקבל האם העובדת מחצית נקודת זיכוי. בעבור כל ילד אחר עד גיל 18 תקבל האם נקודת זיכוי מלאה. אם הלידה אירעה באמצע שנת המס או בסופה, זכאית האם לחישוב זיכוי ממס הכנסה רטרואקטיבי מתחילת שנת המס, כאילו אירעה הלידה בתחילת שנת המס. אם לילדים לא נשואה - אלמנה, גרושה או רווקה - זכאית לנקודת זיכוי שלמה עבור כל ילד ונקודת זיכוי נוספת עבור היותר אם חד-הורית.

הסכמים קיבוציים
מרבית תנאי העבודה נקבעים שלא מכוח חקיקה, אלא באמצעות משא ומתן קיבוצי. מכאן שההסכם הקיבוצי משמש מקור לזכויות וחובות העובדים. במרבית ההסכמים הקיבוציים ניתן הסדרים מיוחדים לנשים בנושאים כמו גיל הפרישה, או קיצור יוםלמצוא הוראות הקובעות העבודה לאם לילדים. המאפיין את ההסדרים העולים מההסכמים הקיבוציים הוא חוסר אחידותם. בכל הסכם ניתן למצוא הסדר שונה שהוא פרי של משא ומתן קיבוצי שהתפתח באופןמקרי. אי האחידות בזכויות העולה מבדיקת ההסכמים הקיבוציים מלמדת שלא רק היקף הזכויות שונה, אלא שקיימות קבוצות גדולות של עובדים שאינן נהנות מאותן זכויות. למשל, בעוד שבענפי השירותים העובדות שהינן אימהות לילדים נהנות מקיצור יום העבודה בשעה, העובדות בתעשייה אינן נהנות מהזכות הזאת.
_____________________________
כל האמור בחוות דעת ופסקי הדין הינם לידיעה כללית בלבד!
לבירור סוגיות הקשורות בכל התחומים של יחסי עבודה ניתן לפנות לסניפים של המחלקה ליחסי עבודה :
תל-אביב : המחלקה ליחסי עבודה, דרך פתח תקווה 88, טל. 03-5613505
חיפה: המחלקה ליחסי עבודה, רחוב חסן שוקרי 5, טל 04-8619322
ירושלים : המחלקה ליחסי עבודה, מגרש הרוסים, רח' יפו 30 טל' 02-6294975
באזור תל-אביב ניתן אף לקבל מידע באופן אוטומטי לפי הפירוט הבא: פיצויים, הודעה מוקדמת לפיטורים, ימי מחלה - טל' 03-5634282 חופשה שנתית, דמי הבראה - טל' 03-5634283 מידע כללי - טל' 03-5634281

________________________________________________________