שבות לגוף

פרק ג': הסודות הלא מדוברים...

מאת דבורה לדרמן-דניאלי

 

 

פרקים קודמים:

פרק א: שבות לגוף

פרק ב': כשאת נולדת

 

 

עוד גופנפש:

שיעור יתר בקרב נשים

התקפי זלילה

הרזיה ללא דיאטה

לרזות ללא מאמץ

אומגה 3

קריסטלים

הצבעים

טיפול על פי חמשת האלמנטים

כואב זה לא אומר שאת לא מאושרת

תרפיה רוחנית

אנרגיה ושיטות טיפול

שיטת פאולה

יוגה צחוק

בהיותי כלה

צמד-חמד מרכזי האנרגיה

תכנית חיים בגיל המעבר

מנופאוזה

ארבע היסודות ברומנטיקה

הצ'קרות: מרכזי האנרגיה שלנו

הדימום החודשי שלנו, הנשים, נתפס כתופעה הכרחית, לא נוחה במיוחד, שעלינו לחיות ולהשלים עימה. אימנו סיפרה לנו שהיא סימן הפיכתנו לנשים. למדנו שהווסת היא נגזרת של יכולתנו ללדת. מעבר לכך, אנו בעיקר מנסות לעבור את ימי הדימום בכמה שפחות תשומת לב לדם הנובע מבין רגלינו.

אולם, מה שלא הסבירה לנו אימא, אחות בית הספר, האחות הגדולה או החברה, הוא, כי המחזוריות הדמית היא מחזוריות המאפשרת התחדשות נפשית-ריגשית-רוחנית, מלבד התנקותה הפונקציונאלית של הרחם.

 

כיוצרת חיים, קיומה הגופני של האישה נוגע בסודות ובמסתורין החיים. הרחם איננה רק כלי קיבול לעובר מתהווה, אלא היא מרכז חיי נשמתה של האישה, והיא מחברת אותה אל מקורותיה הנשיים-רוחניים. דמה של הרחם הינו דם חיים המכיל בתוכו ידע וקדושה אין-סופיים. כדי לשמור על חיותו המלאה וחיוניותו של מעיין דמי נובע זה, מתקיימים ברחם מחזורי זרימה ונביעה תת-קרקעיים. תנועת הנביעה והזרימה נעה במחזורי גאות, שפל, התמלאות והתרוקנות.  מחזוריות זו מערבת בתוכה תהליכים של קליטת חומרים חיצוניים, (החודרים ונספגים באישה כזרעים בתוך אדמה רוויה), הפרייתם ועיבודם לכדי יצירות הוות, ושחרור הלא מפרה, הלא פורה, והלא מזין, אשר מתנגד או מחבל בצמיחה ובגדילה. 

 

מחזוריות חייה ונושמת זו מאפשרת תהליכי התחדשות מתמידים. התחושות הרחמיות השונות הן למעשה לשון השפה הרחמית, המסמנת את הצורך בהתרחשותם של תהליכים, המובילים את האישה לעבר ביטוי שלם יותר של עצמה. 

 

לקראת שלב הביוץ האישה עשויה להיקרא להיפתח אל דרך של אמון בחיים, בחסד שבהם, ובאפשרויות שהם טומנים בתוכם. ההיענות הפנימית יוצרת תנועה לקראת הפריה – לקראת הגשמת רעיון שניטע בה, ילד או יצירה אחרת, מימוש רובד מתחדש בנשמתה, פיתוח מחשבה או ידיעה מסוימת, היענות לכמיהת מעמקים או יצירת חזון.

 

האישה סופגת את החומרים להם היא זקוקה לשם גידולם וטיפוחם של החיים החדשים המתהווים בתוכה, ואת החומרים שאינם תומכים בצמיחתה היא נתבעת לשחרר, ולנקות מתוכה. בין חומרים אלו עשויים להיכלל תוצרי התרחשויות כימיות ופיזיולוגיות שנוצרו על ידי קולות חיצוניים מערערים, התייחסויות מחלישות, פחדים מרעילים וזיכרונות מאיימים שחדרו פנימה ונאגרו ברקמות הדמיות....

 

כשהאישה נאמנה לתהליך, נעה על פי מחזוריה הטבעיים, קשובה וסובלנית למקצבי גופה, ולתנודות האנרגטיות בתוכה, היא מבטאת בכך בחירה בשלמות חייה בתוך גופה. כשאישה משתקת בתוכה את קולות הרחם, מנסה שלא לחוש את הדם המבעבע (הטמפון השומר הכול פנימה...), או אף מבטלת את מחזוריות הגוף הטבעית, ויוצרת במקומה מחזוריות מלאכותית (דרך השימוש בגלולות והורמונים שונים), היא מבטאת בכך דחייה של אפשרויות החיים הגלומות בגופניותה הנקבית ובנפשה הנשית. תנועתו היצירתית של מעיין דמה הרחמי, ברבדי העומק של נשמתה, נפגעת, ורחמה איננה מתנקה ומשתחררת כראוי מרעלנים שונים. במקום הצלילות הנדרשת בתוככיה העדינים ביותר של הישות הנשית, נוצרת עכירות, ויכולתו של הגוף להשמיע את קריאותיו ודיבורו הולכת ופוחתת, כשערפל תחושתי וניכור מחוויית הגוף הולכים ופושטים באופן התקיימותה של האישה. בתהליך מנוון זה היא חייה יותר ויותר כהוויה חצויה, מנותקת מממשות גופה.

 

לא ניתן לבחור בחיים באופן מלא, מבלי לבחור בחיים מלאים בגוף. אנו  מתקיימות כאן, על האדמה הזו, כישויות בשר ודם - אנו נושמות דרך הגוף, מוזנות ומזינות דרך זרימת דמינו בגופנו. כל עוד אנו בורחות מדיבורו של הגוף, ומאימרותיה הדמיות של הרחם, אנו בוחרות לצמצם יותר ויותר את חוויית הגוף החי, שהוא אנו. בצורה זו, אנו הולכות ומצמצמות את עצמנו, מאבדות את ייחודיותינו הנקבית ואת עוצמתנו, וחיות כצל של מה שהיינו עשויות להיות.

 

ונכון, לא חינכו אותנו לכבד את תהליכי גופנו האינטימיים ביותר, או להאמין  בעוצמתה ובתבונתה של הרחם. את רובה של דרך החינוך הזו אנו נדרשות לעשות בעצמנו, לעצמנו - להקשיב לתחושות, לכאבים, לרגשות, להתנגדויות ולקולות פנימיים, הכמעט לא נשמעים, הבוקעים מתוך רקמותינו...  לבחור בחירות אחראיות ואמיצות מתוך קשב חי זה, ולפתח דרך חיים מחויבת לאותנטיות גופניותנו, ולשלמות הווייתנו הנשית.

 

הפרק הבא: להיניק - לא מובן מאליו 

____________

 ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי הינה חוקרת תחום חוויית הגופניות הנשית, מחברת הספרים "דת אישה" ו- "הרחם יודעת – עבודת רחם כהכנה להיריון ולידה", מפתחת גישת "הרחם יודעת" כהכנה רגשית-קיומית ללידה. dvoradl@gmail.com

 

 

מה דעתך?תגובות: הגיבי על הכתבה             מעניין? שילחי לחברה

   

_______________________________________