אני,  משפחתי וחיות אחרות  – מחוויותיה של אם צעירה

 

3. "סקס בעיר הגדולה..."

מאת:   נירית צוק - עיתונאית,  M.A בספרות.    

פרקים קודמים:

פרק מס. 1

פרק מס. 2

 

עוד ב"הדרך למעלה":

 האם יש לי תקווה לעתיד?

פצצות מתקתקות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

   

אנחנו גמורים מרוב עייפות אך מודעים לכך שגם מערכת היחסים בינינו, ולא רק הילדים, זקוקה להמון תשומת לב. וכך, חרף העייפות הכבדה, אנו מוצאים עצמנו במצב אינטימי. הוא מלטף אותי, אני מלטפת אותו כשלפתע נשמע קול בכי. הוא ממשיך ללטף אותי כאילו מדובר בבן השכנים שבוכה ואילו אני...אני כבר במקום אחר. אני עושה בראשי חישוב מהיר המראה לי שכבר עברו שלוש שעות מאז שהעולל הקטן אכל את ארוחתו. אני מנסה להיזכר האם הכנתי לו בקבוק לארוחה הבאה, האם מילאתי את הבקבוק במים, האם המים פושרים או שאולי הם קרים מדי או חלילה חמים מדי...

 

"מה קורה?", קוטעת שאלה את מחשבותיי.

"הכל בסדר", אני עונה.

"מה בסדר?", נזעק בעלי, "את מרחפת לך במקום אחר".

 

הבכי הולך וגובר ואני מזנקת מהמיטה. פשוט מדהים כיצד ברגע שקולו של הילד נשמע אני הופכת לאם בכל רמ"ח אברי. האישה הסקסית והנחשקת שניסיתי להיות לפני כשניה נעלמת במהירות שיא ואני תוהה ביני לביני מה אני עושה בסט שחור אלגנטי שכזה, והאם הילד יצליח להכתים אותו בפליטותיו או שמא אצליח להינצל.

 

בינתיים בעלי מדליק את הטלוויזיה וצופה במסך המרצד כשהוא נראה עייף ומתוסכל.

 

"אני מיד מסיימת להאכיל אותו", אני לוחשת לו בקול שרמנטי והוא מהנהן בראשו.

 

אני ניגשת עם הילד לחדרו ודווקא עכשיו הילד אוכל כמו צב זקן שסובל מכאב גרון. אני  מנסה לזרז את התהליך ולהוציא את הבקבוק מפיו אבל הוא מתנגד. הוא תופס את הבקבוק  בכל כוחו ומשמיע יללת מחאה. ’כבר עכשיו הוא עושה לי "תרגילי מנהיגות"’, אני חושבת, ’הוא יאכל אבל בקצב שלו ובזמן שלו ואני לא אצליח לשנות מאומה’. אני מאכילה אותו עוד ועוד ולאחר שהבקבוק מתרוקן, סוף- סוף, אני מגלה לחרדתי שהילד עשה קקי, ובהתאם  לחוק מרפי בדיוק כשאני מחליפה לו חיתול הוא עושה פיפי ומצליח כנגד כל חוקי הפיסיקה

להרטיב את עצמו, אותי ואת כל מה שנמצא על שידת ההחתלה.

         

ניקיתי, החלפתי את בגדיו, הרדמתי אותו (הוא כבר היה ערני לגמרי מכל  ההמולה), החלפתי את בגדי, הכנתי לו בקבוק נוסף והלכתי לחדר השינה.

 

בחדר מצאתי את בעלי ישן שנת ישרים...

ובבוקר, הוא עוד כעס עלי מדוע לא הערתי אותו...

  

יש לך הצעות ייעול למצב? כיתבי לי

  

  תגובות של גולשות:
 

תגובה:

אין לי הצעות יעול (לצערי), אבל הזדהתי עם כל מילה. כתבה שנונה !  

 מרים.

 

________________________________________________