אני,  משפחתי וחיות אחרות  – מחוויותיה של אם צעירה

 

2. "עזר כנגדי: ניסיון כושל לחילופי תפקידים"

מאת:   נירית צוק - עיתונאית,  M.A בספרות.    

פרק מס. 1

הפרקים הבאים:

פרק 2

פרק 3

פרק 4

פרק 5

פרק 6

פרק7

עוד הומור:

קשר השתיקה

עם ישראל שט

עידן הבעלולי

חבורת הזבל

היולדת המהירה במערב

לייף סטייל

"אין חדש תחת השמש"

אחותי וירג'יניה

לכל סיר יש מכסה!

גפילטע יפני

הנחיות להמשך טיפול

טסטוסטרון

 

 "אולי פעם אחת נתחלף בתפקידים?", שאלתי את בעלי שאלה מכשילה.

"בסדר", הוא נענה בלית ברירה,  "אז תגידי לי מה אני צריך לעשות".

"קבענו", השבתי בשמחה ונשכבתי על הספה מוכנה בכל מאודי להקדיש ערב שלם לצפייה בטלוויזיה ולא לעשות יותר מכך.התרווחתי במקומי ואמרתי:

"תנקה את הבקבוקים, תניח אותם בסטרליזטור,  את הסטרליזטור תחמם במיקרו ולאחר מכן תמלא בבקבוקים מים".

 

בעלי הביט בי מיואש. "תגידי",  הוא ניסה את מזלו,  "אין לנו בבית בקבוק נקי?"

"לא!", השבתי נחרצות.

"אני אחפש", הוא ענה בנחישות. הבטתי בו מתהלך בדירה אנה ואנה מחפש בתחילה במקומות סבירים יותר (על השולחן,  על הספה,  על השיש) ולאחר מכן במקומות סבירים הרבה פחות (מתחת לספה, בתוך המזנון,  בתוך המקרר (פתאום הוא נזכר שהוא עדיין לא אכל ארוחת ערב).

 

כעבור רבע שעה הוא שוב נעמד לידי.

"אני לא מוצא בקבוק נקי", אמר בצער.

"נכון ", הסכמתי איתו,  "אתה צריך לנקות אותם".

"את כולם?",  שאל מיואש.

"כן", השבתי,  "את כ-ו-ל-ם,  את שני הבקבוקים ".

"טוב", הפטיר ושוב נעלם.

 

שמעתי רחש של מים, בקבוק נופל, דלת מיקרו נטרקת, קומקום צוהל והחלטתי שאני לא קמה ממקום מושבי. ערב אחד גם לי מותר להינות, מה יש.

"יש מים בבקבוקים", הוא דיווח לי בצהלה מהמטבח כעבור כחצי שעה,  "מה עכשיו?"

 

"עכשיו תשים שמונה כפות אבקת חלב בכלי המתאים", עניתי בלחישה (רק חסר לי שבסופו של כל התרגיל הזה העולל הקטן יתעורר).

הוא ניגש אלי: "את בטוחה שאת שמה שמונה כפות? זה נשמע לי המון".

"כן, אני בטוחה", עניתי בתקיפות, "כבר חודש שלם שאני שמה בדיוק שמונה כפות".

"זה נשמע לי יותר מדי",  הוא אמר מוטרד,  "אולי נשים שש כפות?"

"תשים כבר שמונה וזהו", התרגזתי.

"טוב. אם את בטוחה אז את בטוחה", הוא אמר בטון שהבהיר כי הוא חושב שאני מתעללת בילד. הוא שוב ניגש למטבח, חזר, נעמד לידי ושאל בתקווה: "טוב, זהו, סיימנו?"

"כמעט", עניתי בשקט, "נשאר רק דבר אחד אחרון. צריך להכין ללילה, ליד המיטה שלנו, חיתולים, מגבונים ומשחה".

"באמת רציתי לשאול אותך", הוא אמר, "למה את מחליפה לו בלילה בחדר שלנו? לא פשוט יותר להאכיל אותו בחדרו ולהחליף לו על גבי שידת ההחתלה?"

הבטתי בו והרגשתי שעוד שניה אני הורגת אותו. לילה אחר לילה אני מנקה בקבוקים, סופרת כפות אבקה, מכינה חיתולים ואף אחד לא מתערב לי, מחליט לי, מתעניין בי, ופתאום, לילה אחד ויחיד בו חשבתי שאקח חופש מכל הפעולות הטכניות האלו מציעים לי הצעות ייעול.

בעלי הביט בי מצפה לתשובתי וכשהבין שאיני מתכוונת לענות לו אמר: "טוב, עזבי את זה,  העיקר שתשבי פה בשקט ותצפי בטלוויזיה. את הערב בחופש".

 

טלוויזיה? אפילו שכחתי להדליק אותה...

  

אז מה את אומרות, חילופי תפקידים בין אם לאב הוא משהו שיכול להתקיים באופן מעשי או שהוא על הנייר בלבד? כיתבי לנו ונפרסם

  

 
תגובה:

כמה שזה נכון וזה אפילו עוד לא חצי ממה שאנחנו עוברות במשך היום, כל יום, כל השנה ועד סוף חיינו.  גברים פשוט לא מצליחים להבין מדוע אנו מקטרות כל הזמן על שלא עוזרים לנו מספיק. הם פשוט שוכחים שחוץ מלשחק קצת עם הילדים  ולפעמים לקלח אותם או להכין להם ארוחת ערב, כל זה לא מגיע לחצי מהעבודה שיש מסביב.

איך זה שהכביסה תמיד נקייה ומסודרת בארון, האוכל תמיד מוכן, הבית נקי ומסודר, שלא לדבר על קניות (שאת זה הם כן עושים "לפעמים" ) ואיך זה שלפעמים קופצים להם לארון בגדים חדשים, תחתונים גרביים וכד''.
הרשימה עוד ארוכה אבל...
לקטר תמיד אפשר, אבל בנינו, אנחנו עושות את זה הכי טוב ולפעמים, עדיף אותנו הנשים שמתקתקות עניינים מהר ולענין. 
נירה

תגובה:

נירית יקרה
את ממש צודקת!!!!!
פשוט כתבה מהחיים!!!
אני ממש חושבת שכתבת את זה עלי!
שרית

תגובה:

נירית יקרתי
כל מילה פנינה
אני מוכנה להתחלף עם בעלך, אפילו בניסיון ליום אחד, בעלי לא הסכים
רק יושב בכורסה מטפח כרס ומקטר
רק אשה מבינה מה אנחנו עוברות יום יום שעה שעה
אני עוברת לצד השני
תמשיכי בכתבות

שולי

 

תגובה:

לעולם לא יהיו חילופי תפקידים אמיתיים בין גבר לאשה. כשהוא עושה, הוא לא עושה אלא עוזר. כלומר עושה טובות. תמיד צריך לבדוק אחריו שהדברים עשויים, כי בעצם האחריות על הנעשה בבית היא שלך, ועלייך. גם כשאת אשת קריירה, ובעלת תפקיד נכבד בעבודה, אין הדבר פוטר אותך מעשיה בבית. בקיצור, אחותי, איך שתסתכלי על זה, אנחנו הדפוקות.

 אז מי היה צריך את המאבק הפמיניסטי לעזאזל?

 הוא רק הרע את מצבנו.

 שרה

 

תגובה:

לדעתי האישית חלוקת תפקידים היא בהחלט דבר אפשרי הרי, ביננו, לא מדובר ב"תורה

מסיני", אלא רק במוטיבציה. נראה לי שכדאי שנחשוב מה יכול להעלות להם את המוטיבציה

בתחום העזרה בבית, תחום בו כפי שרואים בכתבה, הם משום מה נהיים אהבלים רצינים

ו"ראש קטן" באופן מעורר פליאה.

מתי תתפרסם הכתבה הבאה?

מקווה שבהקדם..הנושא מעורר בי רצון לקרוא עוד ועוד...

חן

 

תגובה:

 

כאם לתאומים מצחיק אותי לשמוע על "כל שני הבקבוקים" שצריך לנקות. במפעל שלנו כל הפועלים מנקים בסרט נע את כל המינימום עשרה בקבוקים שברשותנו. הפועלים כוללים גם עובדים זמניים (דודות, סבתות וכדומה).

 

_____________________

בואי לדבר על זה בפורום פמיניזם ושיוויון

________________________________________________