אני, משפחתי וחיות אחרות  – מחוויותיה של אם צעירה

 

1. "... ואלוהים צוחק"

מאת:   נירית צוק - עיתונאית, M.A בספרות.    

הפרקים הבאים:

פרק 2

פרק 3

פרק 4

פרק 5

פרק 6

פרק7

עוד הומור:

קשר השתיקה

עם ישראל שט

עידן הבעלולי

חבורת הזבל

היולדת המהירה במערב

לייף סטייל

"אין חדש תחת השמש"

אחותי וירג'יניה

לכל סיר יש מכסה!

גפילטע יפני

הנחיות להמשך טיפול

טסטוסטרון

 

 

 

ישנן משפחות שניחנו בילדים מושלמים. במשפחות אלו הילדים הולכים לישון בשעה שמונה בערב וקמים למחרת בשעה שמונה בבוקר. חייבים לציין שילדים אלו אינם מתעוררים אפילו פעם אחת במשך הלילה כולו. יש משפחות ויש משפחות. אצלנו המצב שונה. במשפחתי הקטנה שני ילדיי (בת ארבע ובן חצי שנה ) עדיין מתעוררים כל לילה.

 

וזה דבר ידוע. כל-כך ידוע שאבא שלי אפילו המציא בדיחה משפחתית על העניין. הוא  אומר שהילדים שלי מפחדים שיקרה משהו מעניין בלילה והם יחמיצו אותו, ולכן כל כמה שעות הם מתעוררים על מנת לבדוק ששום דבר לא השתנה. טוב,מה אכפת לו לצחוק  – הוא ישן בלילה...

 

בכל אופן, בעלי ואני, כעמיתים-שותפים לצרה, החלטנו זה מכבר על שיטה חדישה שוויונית לעילא ולעילא. אנחנו, כצוות מבצעי מיומן, כבר מזמן מחלקים את הלילה בינינו למשמרות. אני קמה לילדים משעה שתים-עשרה בלילה ועד ארבע לפנות בוקר, ובעלי קם משעה ארבע ועד שעה שמונה בבוקר. ותאמינו לי שאם השב"כ היה מצרף אותנו לשורותיו ומורה לנו לאבטח איש ציבור הוא לא היה מתאכזב. אנו ממלאים את מלאכתנו נאמנה ותוך שיתוף פעולה מדהים.

 

לילה אחד ביקשתי לחרוג מהשיטה. "הלילה אני מבקשת שרק אתה תקום

אל הילדים", ביקשתי מבעלי, "יש לי מחר המון דברים חשובים לעשות ואסור לי להיות עייפה ולא מרוכזת כהרגלי".

 

"מצחיק", אמר בעלי בפרצוף הכי רציני שלו, "בדיוק התכוונתי לבקש ממך אותה בקשה. יש לי מחר יום מלא פגישות חשובות, ורציתי לבקש שאת תהיי זו שתקום אל הילדים".

 

שתקתי. כשראה בעלי שאיני מגיבה הוסיף בדרמטיות: "מדובר בפגישות שיכולות לשנות את גורלי המקצועי.יכול להיות שבזכות פגישות אלה יקדמו אותי בתפקיד".

 

"ומי בדיוק יקדם אותך?", נזעקתי, "שכחת שאתה עצמאי?", בעלי הביט בי כשהוא נראה המום מהחשדנות שהפגנתי.

 

ישבנו וחשבנו מה לעשות. אחוז ייאוש ניסה בעלי לשכנע את בתי (להזכירכם, בת ארבע) שתקום היא בלילה ותטפל באחיה. "בלאו הכי את מתעוררת כל לילה", הוא אמר לה,"לפחות תעשי משהו מועיל".

 

אך בתי התנגדה בכל תוקף: "מה, אני סינדרלה שלכם?", היא ענתה לנו כשהיא בטוחה בצדקתה והותירה את שנינו המומים לנוכח מפגן החוצפה.

 

בסופו של דבר החלטנו החלטה עדינה ומלאת אמון: מי שישמע את הילדים הוא זה שיקום אליהם.

 

 בשעה אחת בלילה, לאחר שישנו שעה אחת בלבד, נשמע קול זעקה חדה ובלתי מוכרת מחדרו של הילד ולאחריה קול בכי היסטרי. מבוהלים עד אימה זינקנו, בעלי ואני, מהמיטה ורצנו לחדרו. הילד בכה בצרחות אימים, בכי המעיד שמשהו כואב לו.

"מה יש לו?", שאלתי את בעלי בהיסטריה קלה.

"אני לא יודע ", ענה לי, "אבל הוא קודח מחום".

לאחר דיונים משפחתיים מעמיקים נתנו לילד אקמול והלכנו לישון.

 

 בדיוק שעה לאחר מכן נשמעה זעקה נוספת. גם הפעם זינקנו שנינו מהמיטה ורצנו אל החדר הידוע. הפעם הוחלט בדיון המשפחתי שהילד רעב.

"כדאי שתלכי לישון", הציע בעלי באבירות, מתוך אחוות שותפים בת שנים," אני אטפל בו, אני בלאו הכי כבר ער".

"לא, זה בסדר", סירבתי בגבורה (כבר ציינתי שהשב"כ יכול לשכור אותנו ולהיות גאה?), "תישן אתה. אני בלאו הכי כבר לא אצליח להירדם".

 

בסופו של דבר בילינו שנינו את הלילה סביב הילד כשאנו מנסים לנחש האם מדובר בכאבים בשל שיניו הבוקעות, אוזניו הכואבות, אפו המנוזל או אבוי לצרה – משהו אחר שלא חשבנו עליו.

 

למחרת בבוקר ביטלתי את הלו"ז העמוס שלי בהינף שפרפרת. הייתי חייבת לקחת את הילד לרופא ולברר מה יש לו. התברר לי, להפתעתי, שכל העניינים שנראו לי אתמול בערב כל-כך חשובים, איבדו מחשיבותם ההרואית וניתנו להזזה בלי בעיה ואפילו ניתנו לביטול. בעלי גם הוא מצדו גילה גמישות גדולה בקשר לעתידו המקצועי ושינה את סדר יומו עד כמה שהצליח. חוץ מזה, הוא היה איתי בקשר טלפוני צפוף ביותר בו דיווחתי לו השטח, כל דקה בערך, מה הילד אכל, מה הוא שתה, מתי הוא בכה, כמה חיתולים החלפתי לו בשעה ומה לא.

 

ועל כך חמותי אומרת :"אנשים עושים תוכניות ואלוהים בשמיים צוחק..." וכשהיא רואה שאני מעקמת את פרצופי היא מוסיפה: "האמת, באידיש זה נשמע יותר טוב "...

 

 האם את מכירה "תרופות סבתא" שיכולות לעזור לילדים? שילחי לנו ונפרסם.

 

תגובה:

תרופות סבתא? לא.
מה שכן, הספר "רפואה טבעית לילדים ותינוקות".
מומלץ בחום רב.
אדר ק.מ.
_____________________________________________