פיוז'ן

 

מאת: אדר קפלן-מור

 

עוד אוכל:

כוס התה שלי

עלי שלכת

מתכוני עוגות חמות

קינוח לוהט לחורף

לחמם את החורף עם משקאות

משקאות לחימום החורף

ראש השנה בקלילות

שלכת בכל עונה

בישול ואיחסון תפוחי אדמה

מתכוני תפוחי אדמה

משנכנס הדר...

שוק עזה ביפו

לגוף ולנשמה - אוכל הודי

להתחמם עם מרקי חורף

ה"ממתקים של הטבע" - עכשיו יותר בריאים

שוקולד

מתכוני פסטה

טרי ובריא: ירקות ותבלינים - מתכונים

בשר למנגל: עצות ומתכונים

מתכונים חלביים לשבועות

סירים - איך בוחרים?

בישול עם יין

גמדים אופים

 

למה לישראלים אין כבוד למסורת במטבח? למה חייבים להמציא את הגלגל מחדש והאם זה טוב ליהודים?

 

לפני כשני דורות לערך, המטבח היה מקומי, דהיינו גם במטבח הבייתי וגם במסעדנות, בשלנים וטבחים בישלו אוכל מסורתי מארץ מוצאם, זה מה שהם הכירו ויש כבוד גדול מאוד למסורת וזה מה שהיה מקובל באותו הזמן, כל אחד והטעם שלו, חמרי הגלם היו מוגבלים וכך גם הפתיחות הקולינארית לשינויים וטעמים חדשים.

 

עם הזמן, הדורות, הפתיחות הקולינארית ותחילת ייבוא חמרי הגלם, הקהל הישראלי נחשף לטעמים חדשים שלעיתים מצאו חן בעיניו ולעיתים לא.

אוכל הוא עניין של אופנה וכמו שבשנות ה-80 שיא פסגת הקולינאריה היה תפוח אדמה מוקרם או בליצ'ס פטריות, כך עברנו גם את הגל האיטלקי, התאילנדי, הסיני והיפני בצורה קיצונית, טוטאלית וחובבנית.

 

כמובן שדרך גלים אלו פיתחנו טעם משלנו, אנינות קולינאית אתם יכולים לקרוא לזה והמטבח הביתי כמו גם המקצועי למד לחפש את המקורות של המאכלים וללמוד אותם היטב.

 

מלמידה זו נוצרו שילובים של ידע וטכניקה, הכרת חמרי הגלם, ההיסטוריה והמסורת של המאכלים.

 

כמובן שהמח היהודי ממציא לנו פטנטים וקמה לה אופנה של מטבח פיוז'ן שהוא תמהיל של סגנונות בישול שונים באותו המטבח ובאותה הצלחת.

באנגלית – היתוך או מיזוג, הטכניקות וחמרי הגלם מקמבנים שילובים של מזרח ומערב והצלחת היא שילוב מעניין של טעמים.

 

פיוז'ן קולינרי הוא חלק מהעולם המודרני שבו תרבויות שונות משפיעות זו על זו ויוצרות שילובים חדשים ומעניינים. מטבח הפיוז'ן מייצג אורח חיים אורבאני ומתוחכם, המשלב טעמים וסגנונות קולינריים מקצוות העולם.

 

לעיתים אנחנו נוטים לקרוא לזה "מטבח שף" שבו אין לנו מושג איזה סגנון יוגש לנו בצלחת ואנחנו עפים אחר מעופו של השף ושגעונותיו, לטעמינו או לא אבל את מי אפשר להאשים כשאנחנו רוצים לטעום ולחוות שילובים חדשים?

 

למה זה קורה דוקא לנו?

כי אנחנו לא אירופאים שמוכנים למרוט את השיערות כשהם רואים שינוי במתכון המסורתי שלהם, מפני שאנחנו הבליל ומיזוג הגלויות עצמו ומתוך כך מיזוג הטעמים והמטבחים של ארץ מוצאינו, היות שאנחנו כבר  חצי-חצי והילדים שלנו כבר ברבעי מוצאים וכן הלאה, זה היופי והייחודיות שלנו.

 

למה זה טוב?

אישית, אני מאמינה שיש לקחת את המרכיבים המסורתיים ואם ניתן לשפר אותם לטעמינו - למה לא?

למה אנחנו צריכים להמשיך לאכול את העוגיות של סבתא שאפתה עם מרגרינה כשחמאה זמינה לנו יותר ואנו מודעים לחסרונות התזונתיים של מרגרינה למשל?

 

כפי שציינתי, אוכל הוא עניין של אופנה וכבר ישנם סימנים אופנתיים מאוד של מטבחים החוזרים למקורות ולאוכל הפשוט יותר.

אבל היות שבמטבח פיוז'ן עסקינן, הנה שני מתכונים היכולים לקחת אותנו לכוונים בלתי צפויים לפני שאנחנו חוזרים הביתה תרתי משמע.

  

ניוקי חצילים

 

300 גר' חצילים קלויים, קלופים ומסוננים

200 גר' קמח + קמח לספיגה (עד שהמסה יבשה וניתנת לעבודה

1. ביצה

פלפל שחור גרוס

מלח

 

ההכנה

מועכים את החצילים, מערבבים עם הקמח והביצה עד שנוצר בצק שאינו דביק וניתן לעבוד איתו.

מגלגלים במשטח מקומח לגלילים דקים (נקניקים) וחותכים לחתיכות באורך של 2-3 ס"מ.

מבשלים במים רותחים עם מלח עד שהניוקי צפים.

ניתן להגיש עם רוטב טחינה חם בקונקסה עגבניות (עגבניות קלופות ונקיות מגרעינים, קצוצות לקוביות קטנות), לעטר בפטרוזיליה קצוצה.

ניתן גם להקפיץ בשמן זית ועשבי תבלין.

 

 

שילחי לחברה                                                 יש לך דעה? כיתבי לנו

   

___________________________________________