טיהור  אי סדרים על-פי פנג שואי

 

מאת: ד"ר ירון זפרן, Ph.D

 

 

עוד על פנג שוואי:

הרמוניה משפחתית

להיערך לאנרגיה של האביב

כוחם של המים

חוכמת העיתוי

פנג שוואי - האם אופנה חולפת?

איך מעצימים את השפע?

מהפך אנרגטי ביקום?

פנג שוואי ועיצוב הסביבה הביתית

פנג שוואי והגורל שלנו

שאלה של צבע

רפאי את חייך עם פנג שוואי

אהבה זוגיות ורומנטיקה

שנת הקוף

איך נפטרים מנכס

גלגל המזלות  והסקס שלך

 

כל הכתבות

 

 

מכירים את התחושה הנפלאה שיש אחרי שסיימנו לעשות סדר יסודי, רוקנו ארונות לשקיות אשפה גדולות, הנצבות כבר מחוץ לדלת הכניסה, בדרך לפח האשפה?!

 

כולנו מעריכים את תחושת ההקלה העצומה של ה"הפטרות" מחפצים שנערמו ונערמו וללא שימוש, כאילו שכל שקית כזו הסירה משקל ממשי מעל גבינו

אותה תחושת הקלה נובעת ממה שמכנים בפנג-שואי "פינוי מקום לאנרגיה רעננה".

  

פנג-שואי היא תורה סינית עתיקה, המלמדת אותנו ליצור סביבה תומכת מבחינה אנרגטית - סדור רהיטים, שימוש בצבעים, צלילים וריחות שישרו אוירה הרמונית סביבנו, ברמה פיסית ומטאפיסית כאחד. התורה הפכה נכס צאן ברזל במזרח ובמערב. הונג קונג היא בירת הפנג-שואי העולמית, והצלחתה הכלכלית מהווה דוגמא ליעילות התורה. חברות מערביות (כמו בריטיש איירוויז, וירג'ין אטלנטיק, עסקי רוטשילד ודונלד טראמפ) נסמכות עליה גם הן.

  

טיהור אי סדרים וארגון מחדש הוא אחד מאבני היסוד של הפנג-שואי. לא ניתן לייעץ לבית על-פי עקרונות התורה לפני שפינינו מתוכו חפצים מיותרים.

אז הנה כמה עקרונות לעשיית סדר ופינוי חפצים; אם לא יעזור ברמה הרוחנית

בשום מקרה לא יזיק ברמה המעשית

  

הצעד הראשון יהיה להגדיר לעצמנו מה נחשב ל"חפצים מיותרים", הקושי בהגדרה נובע מכך ששום דבר לא נראה לנו מיותר. ההגדרה שאני מעדיף ל"חפץ מיותר" היא "חפץ שלא נעשה בו שימוש יומיומי או תכוף, ואין צפי ברור לזמן בו יעשה בו שימוש עתידי".

  

באופן מעשי - מה שהגדרה זו מנסה לעודד - זה, לדוגמא, הפטרות מאותם בגדים שאתם שומרים כבר 10 שנים לפחות "למקרה שיחזור לאופנה". אם מלאו לכם כבר 25 - נסו להיזכר כמה פעמים יצא לכם ללבוש שוב בגד ש"חזר לאופנה"? הרי גם אם חזר בגד שברשותכם לאופנה - נשתנו בו מספיק  מרכיבים עד שלא תמצאו עוז בנפשכם לצאת לבושים בו לרחוב וזה, כמובן, בהנחה שעוד לא התחיל להתפורר

הכלל לגבי סידור בגדים הינו פשוט - אם לא לבשתם בגד שתי עונות - מיסרו אותו הלאה!

  

כלל זה הוא דוגמא לדרך בה צריך לעשות סדר: לקבוע קריטריונים! עד שלא הגדרתם במדויק את אופן המיון שאתם מתכוונים לבצע - הימנעו  אפילו מלהתחיל, שכן רב הסיכויים שתמצאו סיבה טובה להשאיר כל פריט ופריט בארונותיכם, והדבר היחיד שתשליכו בסופו של דבר תהיה השקית הריקה שהכנתם!

  

זיכרו שלפי הפנג-שואי - בביתנו, כמו בגופנו, זורמת "אנרגיית החיים", שהסינים מכנים "צ'י". על מנת להבטיח לעצמנו בתאום גופנית ונפשית, עלינו לאפשר לצ'י לנוע בחופשיות. כל חפץ מיותר מפריע לזרימתו ו"תוקע" ביחד עם הצ'י גם את חיינו.

  

כאשר מתלוננים בפניי תלמידים חדשים על התקיעות שבחייהם - שאלתי הראשונה אליהם היא "מתי לאחרונה עשיתם סדר יסודי בביתכם?" התשובה היא כמעט ללא יוצא מן הכלל "אה, מזמן, למה, זה קשור?!"

  

בעיה נוספת שיוצרת אגירת החפצים היא פסיכולוגית לחלוטין (תחום שאינו מנוגד כלל ועיקר לפנג-שואי): כאשר אנו אוגרים חפצים מיותרים "למקרה שנצטרך" אנחנו משדרים לתת המודע שלנו חשש ופחד מפני העתיד, שמא נהיה זקוקים למשהו והוא לא יהיה בהישג יד. האקט של "הפטרות" מדברים שאנחנו לא זקוקים לו עוד - משדר לתת המודע בטחון ואופטימיות, ידיעה שאם נהיה זקוקים למשהו בעתיד נוכל להשיגו.

עלינו לזכור שצורת החשיבה שלנו תמשוך אל תוך חיינו התרחשויות בעלות אופי דומה.

  

אז כולנו בודאי משוכנעים, בשלב זה, בחשיבות הסדר. הבעיה של רובנו היא "מאיפה להתחיל?" בגלל חוסר האונים אל מול הערימות - אנחנו נוטים להתייאש מראש. אחד "הפטנטים" שיעזרו כאן - הוא להתחיל ממשהו - מחדר אחד, מארון, אפילו ממגירה בודדת. כאשר נתחיל "לראות תוצאות" - המוטיבציה תצטרף לעזרתנו.

 

עוד דרך לגיטימית לעזור לעצמנו להיפטר מהישן הוא להעזר בחברים ובקרובי משפחה: תמיד יותר נחמד לעשות את המטלה הלא נעימה לארוע חברתי. בארה"ב התפתח מקצוע חדש - אנשים "המארגנים" בתים - מפנים אותם מחפצים ומסדרים אותם מחדש על-פי קריטריונים שקובע הלקוח. שכרם הוא לרב החפצים המפונים.

 

אך אם נגזר עליכם לעשות את הפינוי בעצמכם - נסו להתייחס אליו כתהליך של טהור פנימי: היות ובמקביל לעשיית הסדר החצוני - מתחולל שינוי בסדר הפנימי, וההוכחה היא אותה תחושת הקלה שאנחנו חשים לאחר מכן.

  

לפי התפיסה העומדת מאחורי הפנג-שואי יש קשר ממשי בין האזורים בבית בהם אתה שומר חפצים מיותרים ואופי התקיעויות מהן תסבול.

למשל - אגירה במרתף יוצרת אי סדר בעולמך הרגשי-פנימי, לעומת אגירה בעליית גג היוצרת עיכוב בהתפתחותך ובביטוי היצירתי שלך.

 

חפצים הנאגרים על הרצפה מורידים את האנרגיה שלנו ו"גוררים" אותנו למצבים דכאוניים. לעומתם - חפצים הנאגרים על מדפים גבוהים או על ארונות - יוצרים פחד מצרות ש"יפלו עלינו" ואף כאבי ראשי.

 

אך הגרוע מכל הוא אגירת חפצים בכניסה לבית: הכניסה לבית הוא מקום המפגש שלנו עם העולם וחפצים נאגרים שם מעכבים מבעדינו לצאת אל העולם, תוך שהם מציבים מכשולים בדרך להגשמת יעדינו!

 

וזה חוץ מהעובדה שהם מפריעים לאורחים להיכנס. אז - פנו בבקשה עוד היום את ערימות הירחונים, הקופסאות והבקבוקים שנערמות באזור המבואה, והמנעו להבא לחלוץ נעליים או לזרוק תיקים באזור הכניסה.

  

כאשר מגיעים ל"קישוטים" בבית - אנו צריכים להתמודד עם דילמה מסוג קצת שונה: רבים מאתנו מקשטים את הבית בתמונות פשוט "כי יש אותם כבר". על-פי הגישה לחיים שמלמדת תורת הפנג-שואי - כל חפץ סביבנו יוצר סוג מסוים של אנרגיה, דרך הרגשות שהוא מעורר בנו.

 

תלמידה שלי מספרת שלאחר השיעור בו עסקנו במשמעותם הסמלית של תמונות בבית - היא חזרה לביתה וסילקה את התמונות שבחדר השינה שלה, שרובן הציגו דמות של אישה לבד. אותה תלמידה, שהיתה גרושה ולבד במשך שנים רבות - הכירה בן זוג רציני זמן קצר אחר כך. לכן - עשו עוד היום סדר בביתכם, התבוננו בכל תמונה, פסל או רהיט שסביבכם ושאלו את עצמכם לגבי כל פריט ופריט "האם אני אוהב/ת אותו?" אם התשובה היא "לא" - דאגו להפטר מאותו אובייקט, או להחליפו במשהו שתאהבו.

  

ובהמשך לאותו ענין - אל תתפתו להצפין את החפצים שהסרתם מהקירות בתוך ארונות, היות ועצם קיומם בתודעתכם ממשיך לתקוע את הצ'י במידה רבה. מסתבר שלביטוי "מרבה נכסים - מרבה דאגה" יש אחיזה במציאות המטאפיסית לא פחות מאשר במציאות הפיסית.

  

ומה לאחר הסדור והארגון מחדש? על מנת לא להגיע שוב למצב של אגירת חפצים נסו לאמץ לעצמכם כמה כללים:

ראשית - לא לקנות דברים רק כי הם במבצע. קנו פחות, אך התמקדו במה שדרוש לכם. שנית - על כל חפץ חדש שתכניסו לבית - פנו מתוך הבית חפץ ישן מקביל. למשל - אם קניתם ספר חדש - העבירו את אחד מספריכם הישנים לחבר או לספריה.

  

גישה מעניינת להתמודדות עם אגירת חפצים היא הקטנת שטחי האכסון: כולנו יודעים שברגע שמתפנה שטח אכסון הוא מייד מתמלא, על-פי "עקרון הואקום". לפיכך - על-ידי הקטנת שטחי אכסון - נאגור פחות.

  

ולאחר שפינית וסדרת את הבית התחל לעשות זאת גם במקומות אחרים: המכונית היא מקום חשוב, היות ואנו מבלים בה זמן לא מבוטל. אם אתה מוצא את עצמך מתנצל שוב ושוב, בפני אנשים הנוסעים איתך, על חוסר הסדר במכונית - סימן שעליך לסדר אותה.

  

המשרד הוא עוד מקום חשוב, ומעל הכל - שולחן הכתיבה: מישהו עשה פעם חשבון שהזמן המצטבר אותו אנו מבזבזים במהלך חיינו בחיפוש מסמכים שלא תויקו כהלכה או לא תויקו כלל - הוא שווה ערך לשנת עבודה שלמה!

המבולגנים שביננו מגיעים למצב שמתוך השולחן שרוחבו בקניה היה מטר ושמונים נשארה להם "משבצת עבודה" של 20 ס"מ ריבועיים, וכל השאר - ניירת. ברמה של פנג-שואי מביא הדבר להקטנת מרחב החשיבה שלך.

לכן פנה את השולחן ובאותה הזדמנות אפשר גם את ההארד-דיסק שבמחשבך.

  

ולסיום - חומר למחשבה: הפנג-שואי הוא יותר מתורה המחלקת "טיפים טכניים" - זוהי דרך חשיבה וסגנון חיים. עקרון הטהור של הישן והתוקע ניתן ליישם גם במקומות אחרים בחיינו, כמו למשל (ובעיקר) במערכות יחסים. התפיסה האומרת "שיהיה בינתיים - עד שאראה מישהו טוב יותר" היא אשליה עצמית! היות והאמת היא - שכל זמן שלא תפנו את הישן - לא תיצרו מקום לחדש. אז קדימה לעבודה!

 

_____________________ 

ירון זפרן הוא דוקטור למדעי המטאפיסיקה ופסיכולוגיה טראנספרסונלית, העוסק ביעוץ והוראה של אומנויות הרוח משנת 1986. הוא השתלם כאומן פנג-שואי בארה"ב ובאנגליה, והקים את ה"פקולטה ללימודי פנג שואי": בית הספר הראשון והמוביל בארץ להכשרת יועצי פנג-שואי. דר' זפרן הינו הנציג הרשמי של ישראל בארגון העולמי לפנג-שואי, ומכהן כראש מחקר ב"מרכז הישראלי לחקר פנג שואי". כסמכות מובילה בתחום הוא מייצג את ישראל בכנסים בינלאומיים. טלפון  03-7398573. אתר הבית שלו באינטרנט – www.zafran.co.il

__________________________

תגובות: כיתבי לנו                                      מעניין? שילחי לחברה

   

___________________________________________