רשימות עם רוב נשי לבחירות לרשויות 

מאת: תנועת נעמ"ת

מחקר לקראת הבחירות המוניציפליות: למעלה מ- 50% מן הנשים הנבחרות ברשויות המקומיות

שואבות עידוד מנבחרות אחרות ואינן מקבלות את הדעה הרווחת כי נשים מכשילות זו את זו .

63% מן המתמודדות בבחירות המוניציפליות מתחייבות לקדם נושאים פמיניסטיים ולסייע לנשים אחרות

 

עוד ב"הדרך למעלה:

 

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

 לקראת  הבחירות המוניציפליות הקרבות (28.10.03)  מתפרסם השבוע מחקר השוואתי שנערך עבור נעמת על ידי המכון למחקר כלכלי וחברתי. המחקר נערך בסיוע קרן פרידריך אברט הגרמנית הפועלת בישראל.

 

המחקר שכותרתו: "עמדות נשים נבחרות המכהנות ברשויות המקומיות לאחר קדנציה בתפקיד" נערך על ידי החוקרים פרופ' חנה הרצוג, דר' רובי נתנזון,  נטע ארנון והגר צמרת והוא יוצג ביום רביעי השבוע, בכנס נעמת בתל אביב.

 

בכנס ישתתפו נבחרות, מתמודדות ופעילות ציבור. בין נושאות הדברים תהיינה ח"כ גילה גמליאל יו"ר הועדה למעמד האשה בכנסת , עו"ד טליה לבני  יו"ר נעמת, גב' יעל דיין ראש רשימת מר"צ לעיריית תל אביב, גב' דניאלה וייס ראש מועצת קדומים, גב' נדיה חילו יועצת למעמד האשה במרכז השלטון המקומי וסגנית יו"ר נעמת לדו-קיום.

 

ועתה להצגת המחקר:

 

הרקע

 

בחודש נובמבר 1998 נערכו בישראל בחירות לרשויות המקומיות. במערכת בחירות זו גדל בצורה משמעותית מאוד מספר הנשים שהתמודדו לכהונה כנציגות ציבור, ובהתאם לכך גם מספר הנשים שנבחרו; 246 נשים כשמתוכן 2 בראשות העיר. העלייה בשיעור הנשים הנבחרות בבחירות 1998 מצטרפת למגמה ברורה שהחלה מסוף שנות ה- 60', של עליה מתונה,  אך יציבה, בייצוג הנשים ברשויות המקומיות. 14.9% מכלל הנבחרים בבחירות 1998 היו נשים, והן נבחרו ל- 89% מהמועצות. למעט שלוש נשים ערביות, כל הנבחרות הן יהודיות. הרושם שנוצר עקב כך בציבור ובאקדמיה היה כי המהפכה הפמיניסטית הגיעה אל הרשויות המקומיות היהודיות, וכי השפעתן של הנשים על תפקודן ועל אופיין במהלך הקדנציה תהיה מכרעת.

 

מטרת הסקר הנוכחי, הייתה בין היתר, לבחון את תוקפה של הנחה זו . האם הנבחרות מרגישות שמהפך במעמד האשה בפוליטיקה המקומית אכן התרחש, ובמה הוא בא לידי ביטוי? ואם לא מהן הסיבות לכך? ומהם הקשיים שעמדו בפניהן?

 

·       שיטת המחקר

      ב- 1998 מיד לאחר הבחירות, נערך  סקר טלפוני בקרב הנשים שנבחרו. ביולי 2002

      חזרנו אל הנשים שנבחרו ב- 1998 וביקשנו לשמוע את רשמיהן לאחר יותר משלוש

      שנות כהונה.

     בנוסף כונסה קבוצת מיקוד של 7 נשים אלו שהגיעו בסופו של דבר למפגש

     מתוך קבוצה גדולה יותר שהביעה נכונות להשתתף.

     קבוצת המיקוד הייתה מגוונת אך לא כללה ערביות (משום שאלו לא הגיעו

     למפגש), ולפיכך גם הסקר שהתבסס על ניתוח הדיון בקבוצה לא עסק בנבחרות

     הערביות.

 

·       אוכלוסיית המחקר  -

      כללה 248 נשים, נבחרות ציבור מתוכן 96 היו מוכנות וזמינות לשתף פעולה.

      לנבחרות הועבר סקר טלפוני שכלל שאלות זהות לאלו שנשאלו ב- 1998 ושאלות

      נוספות שנגעו לתפקודן במהלך 3 שנות כהונתן ולתכניותיהן לעתיד.

      הראיונות ארכו  בין 15 דקות לשעה, בהתאם למידת שיתוף הפעולה של כל מרואיינת.

      המרואיינות ייצגו 58 מועצות מקומיות ועיריות מתוך סך כל 160 הרשויות.

 

·       פרופיל  הנבחרת  ברשויות

      מן הסקר ניתן ללמוד על המאפיינים החברתיים של הנבחרות. הנבחרת 

     הממוצעת היא בת למעלה מ- 45, משכילה, בעלת משפחה, אשכנזיה, עובדת

     במשרה מלאה בנוסף להיותה נבחרת ציבור ומצבה הכלכלי עולה על הממוצע.

     כמו עמיתותיה ברחבי העולם הנבחרת הישראל ברוב המקרים פנתה לעיסוק 

     הפוליטי רק לאחר שילדיה גדלו ועול המשפחה והפרנסה ירד מעל כתפיה.

 

  תמצית ממצאי המחקר:

 ·       בהשוואה לממצאי מחקרים קודמים בולט בקרב מרואיינות הסקר הנוכחי השימוש ברטוריקה המבקשת לקדם נושאים נשיים.

·       בולטת המחויבות לסוגיות הנוגעות לנשים ולרעיון הפמיניסטי: 63% מהמרואיינות אמרו שהן מרגישות מחויבות לנושא. 30% השתדלו לעזור לנשים במסגרת תפקידן; 27% ניסו לקדם נשים בשוק העבודה, ושיעור  זהה מהנשים ניסו לפתור בעיות ספציפיות של נשים; 24% יצרו מסגרות לימוד ותמיכה לנשים.

·        צעירות נמצאו כתומכות הנלהבות ביותר ברעיונות פמיניסטיים, העולות היו המסויגות ביותר.

·       רוב הנשים הכירו בערך פעילותן (57%) או בהצלחת השילוב שבין פעילותן לעזרה שקיבלו (19%).

·       כמחצית הנבחרות 51% - שואבות עידוד זו מזו, ואינן מאמינות כי נשים בפוליטיקה מכשילות זו את זו.

  

אחד המניעים לעריכת המחקר היה הנסיון למפות את הקשיים העומדים בפני נשים בפוליטיקה. הקשיים שהועלו הם כדלקמן:

 

·       סביבה פוליטית גברית  - 65% מהנבחרות סברו שהסביבה אינה תומכת בנשים בפוליטיקה.

      93% ציינו כי הסגנון הפוליטי בישראל הוא גברי.

 

·       קשיים בנגישות לתקשורת רוב הנשים השתמשו בתקשורת ככלי עבודה באופן שוטף (70%), ועשו זאת מיוזמתן מבלי לחכות לפניית התקשורת (63%). אולם, מחציתן (52%) ציינו כי התקשורת היא כלי בעייתי וכי נתקלו בקשיים רבים בהתמודדות מולה. הצעירות והעולות החדשות מיטיבות יותר להתמודד עם התקשורת ביחס למבוגרות ולילידות ישראל, בהתאמה.

 

·        קשיים כלכליים כתוצאה מהתמסרות לעבודה הפוליטית נאלצו חלק מהנבחרות לוותר על משרתן או על חלק ממשרתן. 8% מהנבחרות לא עבדו בשכר לפני כניסתן לפוליטיקה ו- 78% עבדו במשרה מלאה. לאחר שלוש שנות חברות במועצה 26% אינן עובדות בשכר ושעור העובדות במשרה מלאה ירד ל- 65%.

 

·       בהעדר תקציבים, 88% מהנבחרות מממנות לפחות חלק מפעילותן (אם לא את

     כולה) מכיסן.

     הנשים שהיו חברות בקואליציה העירונית שילמו מחיר כלכלי גדול יותר בירידת   הכנסה כתוצאה מפעילותן הפוליטית.

                                                                                   

למרות הקשיים שחוו נשים בפעילות הפוליטית, 61% מהן תמכו בשכנוע נשים נוספות להיכנס לפוליטיקה, והציעו לגייס נשים במסגרות התנדבותיות ולחזק אותן בתמיכה מכל סוג שהוא.

      57% מבין הנשים שכיהנו בקואליציה הצהירו על כוונה להתמודד פעם נוספת

      לעומת חברות האופוזיציה שרק 32% מהן הביעו רצון זה.

     נשים המגיעות לפוליטיקה כעצמאיות, בלתי קשורות במפלגות הממוסדות, חוות

     את הניסיון הפוליטי המקומי באופן חיובי יותר. 66% מהן הצהירו שינסו לשכנע

     נשים נוספות להתגייס לפוליטיקה, בעוד שמבין חברות המפלגות רק 55% הביעו

     עמדה שכזו.

 

·       25% מכהנות קדנציה שנייה ויותר, ו- 51% מהמכהנות בקדנציה הראשונה מתכננות להתמודד שוב בבחירות הבאות.

 

·        29% הצהירו על כוונה להתמודד בעתיד על מקום ברשימה לכנסת.

 

 יו"ר נעמת עו"ד טליה לבני אמרה בתגובה לממצאים העולים מן  המחקר כי היא מעודדת מן העובדה שנשים אינן רואות עוד במעורבות בזירה הפוליטית ציבורית עיסוק לקדנציה  אחת בלבד וכי הן מעונינות להמשיך ולהתמודד הן בזירה המקומית והן בארצית.

 

לבני מביעה סיפוק מן העובדה שהאג'נדה הנשית אינה מוסתרת יותר וכי הנבחרות רואות יתרון בהדגשת מעורבותן בקידום מעמד האשה ובקידום  נשים.

"יחד עם זאת", היא אומרת "מן המחקר עולה כי לנו, ארגוני הנשים, יש "שיעורי בית" משמעותיים לעשות, כדי להגביר את התמיכה, הסיוע וההעצמה של המתמודדות והנבחרות ולתת להן את התחושה שהן מגובות היטב הן על ידי הארגונים והן על ידי כלל הנשים בישראל".

 

הגיבי על הכתבה 

  בואי לדבר על זה בפורום פמיניזם ושיוויון
______________________________________________________