לוסי, מרגרט, אליס, ג'ין וקאט - תודה

מאת: שירית בן- ישראל, מנכ"לית STS, יועצת ומאמנת עסקית וניהולית

עוד פמיניזם:

כל אירגוני הנשים

בעלי או אישי?

מדוע נשים פוחדות מפמיניזם

האחות הכי טובה

לאט מדי ומאוחר מדי?

"כאן הלימודים הם סוג של שקט"

אז מי באמת חכם יותר?

מדען ומדענית שולחים קורות חיים...

האם השיח על זכויות אדם מקדם את מאבקן של הנשים לשוויון?

עוס"ים רווחה

 ארכיון מאמרים

  בריאות

 כל הטיפים

  סגנון חיים

  יעוץ

  כיתבי לנו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערה: מערכת האתר מודיעה כי הדעות המתפרסמות כאן מייצגות את כותביהן ואינן בהכרח מייצגות את דעות המערכת.

בזכותכן, אנחנו יכולות לרכוש השכלה גבוהה, בזכותכן אנחנו יכולות לעבוד, בזכותכן אנחנו יכולות לבחור בני זוג ומסגרת לחיים, בזכותכן אנחנו יכולות להחליט מתי ואם בכלל ללדת,  בזכותכן אנחנו יכולות להצביע! בזכותכן, נשים בכל העולם נשמעות, משפיעות ומשנות בכל תחומי החיים. ועדיין המלאכה רבה.

 

הסיפור הפמיניסטי הוא סיפורן של "משוגעות" לחופש. נשים, שראו בחופש הבחירה, חופש הדיבור, חופש המחשבה, חופש המימוש העצמי ערך עליון. נשים שהמציאו את פעילות הגרילה בערים הגדולות, הרבה לפני ששיווק גרילה הומצא בכלל. נשים שהיו מוכנות לשבות רעב, להינעל בבתי כלא מזוהמים, לצאת כנגד בעליהן, להיגרר ברחובות על ידי שוטרים זועמים. נשים, שבראש מעייניהם עמד השגת החופש, שלנו, נשות המילניום השלישי, במיוחד בחברה מערבית ליבראלית, נראה משהו על גבול הבנאלי- טריוויאלי.

דווקא משום כך, ובעיקר, משום שתחושת החופש היא בעיקרה מדומה, שכן בחלק גדול ממדינות העולם, כולל בחלקים של מדינת ישראל, עדיין שרויות נשים בחשכת ימי הביניים, מבחינת זכויות בסיסיות, חשוב שנזכור איך הכל התחיל.

סיפור ההצלחה של נשים במיליניום הנוכחי, בכל תחומי החיים, הינו תוצר ישיר של הדרמיניזם ופעילות הגרילה האסטרטגית של לוסי, מרגרט, אליס, ג'ין וקאט ושותפותיהן לחזון החופש לנשים.

 

מעמד הנשים בארה"ב  לפני הגל הראשון של המהפיכה הפמיניסטית היה עגום; המהות הנשית באותה תקופה הסתכמה בנישואין. נשים לא הורשו ללמוד באוניברסיטאות, לא יכלו להשתכר, או להשתמש באמצעי מניעה, וללא זכות להתפתח מעבר לנישואין ולאימהות. לתוך מציאות זו נכנסו בסערה ובקול רם ועם אג'נדה ברורה נשים, מנהיגות, נשואות לבעלים אמידים, שהחליטו לשנות את מעמד הנשים ברחבי העולם.

 

נא להכיר- לוסי סטון- אשת תקשורת, לוחמת, לוביסטית ויח"צנית, שהייתה מודעת לעוצמת התקשורת שבידיה ומיצתה אותה עד תום. בבעלותה היה "עיתון הנשים" של בוסטון. סטון יצאה נגד צנזורה, טוהר, אמהות מתוך בחירה ואלימות במשפחה. לטענתה לאישה זכות בלעדית על גופה ואמהותה.

לוסי סטון הייתה האישה הראשונה בעולם, שחתמה עם בעלה הנרי, על הסכם נישואין שיוויוני בשנת 1875.

 

נא להכיר- מרגרט סאנגר- 1920- אשת איל הנפט ג'יימס סלי שכספו, מימן חלק גדול מפעילויות התנועה למניעת הילודה. סאנגר הוכרה כגורם חשוב במהפיכה הפמיניסטית. פעילותה השתרעה על חמישה עשורים וחצתה יבשות. חווייתה האישית של סאנגר, בת לאם שהרתה 18 פעמים וילדה 11 ילדים ומתה בגיל 40 עיצבו את תודעתה החזקה לגבי "זכותה הבלעדית של  האישה על גופה". סאנגר מיצתה את עוצמתה המקצועית כאחות ופעלה לקדיום מעמד האישה בתחום הבריאות; מיסדה טור בענייני חינוך מיני בעיתון, שהביא לרדיפת הצנזורה אותה, עד כדי בריחתה לאירופה, בעודה משאירה את בעלה ושלושת ילדיה בארה"ב.

בשנת 1915 הודות לסאנגר זכו נשות ארה"ב בפעם הראשונה להשתמש בדיאפרגמות. בעת ביקורה בחברה לייצור ברנדי בצרפת, חתמה על הסכם לשיתוף פעולה, עוקף חוק איסור ייבוא אמצעי מניעה לארה"ב.  סאנגר ייבאה מטען בקבוקי ברנדי , שהכיל רבבות דיאפרגמות שאוחסנו בארגזים והוטלו למים בעת הגיע הספינה למימי ארה"ב , מקום שם חיכו להם עשרות נשים.

הודות לסאנגר בשנת 1916 קמה בברוקלין המרפאה הראשונה למניעת הריון, בה אחיות מעבירות הרצאות לנשים אודות השימוש באמצעי מניעה. ביום האחד עשר לפעילות המרפאה סגרה המשטרה את שעריה והכניסה את סאנגר, אתל בירן ופניה מינדל למאסר.

סאנגר המשיכה וייסדה מגזין רשמי "הפסקת ילודה", מגזין שגם אילו יצא היום בשמו זה היה מעורר התנגדויות עזות מצד קהלים שונים בחברה. 100,000 עותקים של חוברת בת 16 עמודים בשם "מגבלות משפחתיות". סאנגר השכילה להשמש  בעוצמת התקשורת לטובתה, מבחינתה, כל מאסר שלה נחשב ליח"צ.

 

נא להכיר- אליס פול- עו"ד וד"ר למשפטים, שהשכילה למצות את עוצמתה המקצועית. בשנת 1917 הצליחה לגרום לנשיא וילסון, לאחר שהושלכה לכלא ל- 37 ימים, שבתה רעב, כמעט ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי כדי להשתיקה, להעביר את התיקון לחוק זכות הבחירה לנשים.

 

נא להכיר- קאט צ'פמן, שלימים תהיה זו שתביא לעולם את חוק זכות הבחירה לנשים, מתמנית  לנשיאת "התנועה הארצית האמריקאית למתן זכות הצבעה לנשים" ומתחילה בפעילות עיקשת ורציפה צ'פמן הייתה הראשונה שזיהתה את עוצמת הלובינג ועבודת השטח, ואת חשיבות מיון נשים בעלות כישוירם מתאימים ומודעות פמיניסטית אקטיבית, לצורך תהליכים יעילים. בשנת 1915 שבה לארה"ב, לאחר 8 שנות היעדרות ובנתה תוכנית להשגת זכות הבחירה לנשים.

 

נא להכיר- - ג'ין אדמס (1915), זוכת פרס נובל לשלום מחד, ומנגד, כוכבת  רשימת "האדומות המסוכנות" שהוציא אחד ממשרדי הממשלה האמריקאית,  על רקע הפחד מהמהפיכה הבושביקית. ברשימה היו 15 ארגוני נשים ו- 29 מנהיגות שהואשמו בגניבת מקומות עבודה של גברים.  לא להאמין, זה קרה רק לפני 94 שנים.

 

בסיום הגל הראשון של המהפיכה הפמיניסטית לוסי, מרגרט, אליס, ג'ין, קאט וחברותיהן רשמו השגים לא מבוטלים. במקרו, ההישג המשמעותי היה התיקון ה- 19 לחוקה, שהבטיח את זכות הבחירה לנשים, לאחר 52 שנות מאבק.  בזכותו, נשים בחלק ממדינות העולם יכולות כיום, להצביע, להשפיע ולהיבחר לתפקידים בכירים בראשות ממשלות, חברות וארגונים.

פעילותן לפני פחות מ- 100 שנים הטמיעה את זכות האישה להשכלה, לאמצעי מניעה, לאימהות, להפלה, למימוש עצמי, לכסף משלה ולחיים עצמאיים מתוך בחירה והשפעה.

 

 

לכן, בפעם הבאה, שתרצו לומר, או שיאמרו לכן, שפמיניסטית היא אישה מכוערת, ממורמרת, מתוסכלת, שונאת גברים, ואולי גם לסבית, בעיקרון לא מוצלחת, שאיש לא מעוניין בה, תזכירו לעצמכן ותזכירו לסביבה, את  לוסי, מרגרט, אליס, ג'ין, קאט וחברותיהן, שהיו יפות, חכמות, מוצלחות ומאד מבוקשות ורצו רק את הזכות הבסיסית המגיעה לכל יצור אנוש, הזכות לממש את עצמן.

 

ועל כך לוסי, מרגרט, קלרה,  ג'ין, קאט, אליס וחברותיהן – אנחנו הנשים מודות לכן

Text Box: תאריכים היסטוריים שבזכותן אנחנו משפיעות
 1875- הסכם הנישואין השיויוני הראשון בעולם בין לוסי סטון והנרי בלאקוול 
1880- שערי האוניברסיטאות נפתחו בפני נשים בארה"ב
1882- חוקק התיקון לרכושן של נשים נשואות, שאפשר גט ואפוטרופסות 
1885- הלשכה ה- 1 בעולם להגנת נשים וילדים מפני אלימות במשפחה.
1889- הוקם המרכז הקהילתי ה- 1 לקורסים וסיוע מקצועי לנשים 
1907- מצעד מחאה של פועלות ענף ההלבשה בניו- יורק, בדרישה לשיוויון
1914-  עיתון 1 בעולם בנושא מיניות האישה 
1915-  נשות ארה"ב יכולות להשתמש בדיאפרגמות
1920-  נשים בארה"ב יכולות להצביע בבחירות
1997 - האו"ם מכיר ב- 8 במרץ כיום האישה כיום בינלאומי 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שילחי לחברה                                                 הגיבי על הכתבה 

___________________________________________