עוס'ים רווחה

מאת: ד"ר אסתר הרצוג

 

עוד ב"הדרך למעלה:

האם השיח על זכויות אדם מקדם את מאבקן של הנשים לשוויון?

מדען ומדענית שולחים קורות חיים...

דימוי הגוף ואורח חיים

הפולמוס על מילת נשים במצריים

קריאה לביטול הפליית נשים במדינות האיסלאם

נשים בקוראן

נשים באיסלאם

הקרב על הרעלה

 

 ארכיון מאמרים

לאחרונה סיפרה לי חברתי כי כאשר בתה ביקשה ללמוד פסיכולוגיה יעצה לבת חברה של האם, פסיכולוגית במקצועה, שעדיף לה בהרבה ללמוד עבודה סוציאלית. הפסיכולוגית-החברה הסבירה לאם ולבת שבשנים האחרונות חלה נסיגה בהיצע התעסוקתי לפסיכולוגים, בעוד שהעובדים הסוציאליים נכנסים לתחומים הולכים ומתרבים וגם היצע העבודה הפתוח בפניהם הולך ומתרחב. סקירת ההתפתחויות בתחום זה, בין השנים 1990-2002, שהתפרסמה לאחרונה, מחזק מאד את עצתה של הפסיכולוגית.

 

רוני בר-צורי שפרסמה את הסקירה במסגרת פרסומי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והרשות תכנון כח אדם מבססת את הדברים בעיקר על נתוני הלמ'ס לשנת 2002 ועל סקירת הרשות לתכנון כח אדם במשרד התמ"ת (על ההתפתחויות שחלו במשלחי-יד אקדמאים בישראל בשנים 1990-2002) מ- 2003. 

 

הנתונים העיקריים מצביעים על כך שבין השנים 1990/1 ל- 2002 גדל מספר המועסקים בעבודה סוציאלית ב- 75% והוא עמד ב- 2002 על למעלה מ- 12,000 עובדים סוציאליים. כ- 90% מהם נשים. 34% מהן הועסקו במשרות חלקיות. יתר על כן, נקבע בפרסום: "הביקוש לעובדים סוציאליים במדינות מערביות בכלל ובישראל בפרט, צפוי לגדול בשנים הבאות".

 

אך גם "תכניתו הכלכלית" של בנימין נתניהו, כמו זו של קודמיו באוצר, לפחות מאמצע שנות ה- 90, נותנת בסיס איתן לציפיות התעסוקה הורודות של העוס"ים ברווחה. בעובדי רווחה לא נוגעים, אדרבא, הולכים ומוסיפים. את הקיצוצים המסיביים בשירות הציבורי, כך למדו כל חכמי האוצר לדורותיהם, ניתן להשיג דרך צמצומים בקצבאות הרווחה, בשעות ובעובדות הוראה. עלות העסקת כוח האדם בעבודה סוציאלית היא יחסית קטנה, בגלל המספר המוחלט של המועסקים. בהשוואה להוראה, מקצוע "נשי" מובהק נוסף, המאפשר עבודה "חלקית" במהותה, שם מספר המועסקים: 110,000 (לעומת 12,000), עלות העסקת עובדים היא, חלק הרבה פחות משמעותי בתקציבי הרווחה.

 

כך תופסים גאוני האוצר הרבה ציפורים ביד אחת: גם מקצצים בתקציבים הגדולים של הביטוח הלאומי (דרך הפגיעה בתשלומי קצבאות) גם מפצים נשים יהודיות משכילות מהמעמד הבינוני על ההדרה שלהן ממוקדי השליטה וגם משתמשים בהן ככרית ספיגה למדיניות האנטי-סוציאלית. יתר על כן, התקציבים של הרווחה גדלים לא רק בחלק של העסקת עובדים. הם גדלים גם בתקציבי "הטיפול", ובעיקר בהשקעה העצומה, יחסית, במוסדות ל"ילדים ונוער בסיכון". כך, למשל, מקצצים את קצבאות הילדים והמשפחות החד-הוריות ו"פותרים" את הבעיות שלהם באמצעות הרחקת הילדים מהאמהות למוסדות הרווחה. וכמה נפלא, גם מספקים עוד תעסוקה לעובדי הרווחה ותקציבים נדיבים למנהלי המוסדות המופרטים, שהם, מצדם, תומכים בפוליטיקאים מיטיביהם.

 

לכן, כאשר נתניהו מציג בפני הציבור והממשלה את ה"תוכנית הכלכלית מודל 2005" (מעריב 29.7.04) הוא לא מתכוון לפטר עו"סים, כמו שהוא ימשיך לעשות בגדול במערכת החינוך. הוא יקצץ למעלה ממיליארד שקל בגמלאות הסיעוד בקצבאות הנכות ובמענקי הלידה לנשים, אך לא יגע בקצה הציפורן של "עובדי הרווחה". 

 

ביתה של חברתי אמנם הלכה ללמוד עבודה סוציאלית. ומבחינה אישית טוב שעשתה כך. אפילו הסקירה מלמדת על כך: אישה צעירה, המתכוונת להקים משפחה, ואשר תצטרך לטפל בילדיה, תוכל לשלב בהצלחה עבודה מעין חלקית, עם יוקרה חברתית, עם תחושה של תרומה לחברה. באשר ל"מטופליה", ספק רב אם היא תתרום להם הרבה. יותר משהם זקוקים ל"טיפול המקצועי" שלה הם זקוקים לאמצעי קיום. 

 

 

שילחי לחברה                                                      הגיבי על הכתבה 

 

______________________________________________