מושגי יסוד בהבנת נושא הגלובליזציה ומקומן של נשים וזכויותיהן
בקונספט הנאו ליבראלי - קישורים ומובאות   

מאת: חנה בית הלחמי, בהמשך ל:

האם השיח על זכויות אדם מקדם את מאבקן של הנשים לשוויון?

עוד ב"הדרך למעלה:

האם השיח על זכויות אדם מקדם נשים?

דימוי הגוף ואורח חיים

הפולמוס על מילת נשים במצריים

קריאה לביטול הפליית נשים במדינות האיסלאם

נשים בקוראן

נשים באיסלאם

הקרב על הרעלה

בחרתי להבהיר כאן מספר מושגים שיהיו בבחינת בניית בסיסי ידע עבורנו כנשים ואזרחיות, כדי שנוכל לגבש עמדה בנוגע למידת הנגיעה של הסכמי סחר בינ"ל והמגמה הנאו ליבראלית הלכאורה "כלכלית" או "נוגעת לעולם שלישי" – על חיינו כנשים ישראליות, על זכויות האדם שלנו, על מידת השוויון שהוא מנת חלקנו בתחומי החיים השונים.

 

"מקדונלדיזציה" – קולוניאליזם אמריקאי מהסוג החדש, חברות אמריקאיות משתלטות, מוכרות מוצר אחיד, דוחפות הצידה את המוצרים המיוחדים של כל מדינה, משלמות שכר מינימום ולא מכבדות זכויות עובדים. זה הפך להיות סמל של ההתנגדות לתאגידים רב לאומיים.

 

גלובליזציה:

(מתוך אתר האינטרנט של מרכז אדוה)

"גלובליזציה" -- כינוי לתקופה, התקופה שבה נמצאת כיום האנושות. כשבודקים החוקרים את מאפייני התקופה, הם לא פעם משווים אותה לתקופות אחרות שפקדו את האנושות: התקופה האגררית, תקופת המהפכה התעשייתית, ובעיקר -- תקופת המלחמה הקרה. תקופת הגלובליזציה מיוחדת, בהשוואה לתקופות אחרות, בעיקר בכך שהעולם נהיה כפר קטן ומאוד מקושר. הגלובליזציה היא עוד חולייה בשרשרת דברי ימי האנושות. היא קיימת כאן ועכשיו, כעובדה. מאות אלפי אנשים בעולם מוחים, יוצרים ביחד את תנועת המחאה הגדולה בהיסטוריה, האנטי-גלובליזציה. הם אינם מוחים נגד הגלובליזציה; הם מוחים נגד ההשלכות של הקפיטליזם הגלובלי -- השיטה הכלכלית שהופכת מתיזה כלכלית אחת מיני רבות, למהות התקופה, למעצבת העולם".

האידיאולוגיה המובילה את מגמת הגלובליזציה היא האידיאולוגיה ה"נאו-ליברלית" (הסבר בהמשך).

להסבר המלא: http://www.adva.org/ivrit/glob/prologue.htm

 

Neoliberal  נאו-ליבראליזם -  http://en.wikipedia.org/wiki/Neoliberalism

 

הנאו-ליברליזם יצר את הקשר בין הליבה התעשייתית והעסקית העשירה לאזורים מתפתחים ומוביל להורדת חסמי מכס בין מדינות, פתיחת גבולות מוחלטת למעבר סחורות ושרותים וצמצום המגזרים הציבוריים באמצעות הפרטה והעברת מערך השרותים לידיים פרטיות.

מתוך המסמך אודות GATS באתר האינטרנט של מרכז אדוה:

"בו בזמן חותרת האידיאולוגיה הניאו-ליברלית לצמצם את גבולות הסמכות של מוסד המדינה, גבולות שהתרחבו מאוד במהלך המאה העשרים, בין השאר בעקבות לחץ מתמשך של ארגונים פוליטיים ומקצועיים של העובדים והעובדות. המדיניות הניאו-ליברלית חותרת לצמצם את כל אותן פעילויות של המדינה שנועדו לאפשר חלוקה שוויונית יותר של רווחי הפעילות הכלכלית הקולקטיבית -- למשל, החקיקה המגינה על העובדים/ות, או המיסוי הפרוגרסיבי. המדיניות הזו גם חותרת לצמצם את אחריות המדינה למערכות שנועדו להעלות את רמת החיים של כלל האוכלוסייה -- מערכת החינוך הציבורית, מערכת הבריאות הציבורית, רשת הביטחון הסוציאלי, וכיו"ב. בו בזמן, המדיניות הניאו-ליברלית אינה מהססת להשתמש בסמכויותיו של מוסד המדינה כדי להקל ככל האפשר על פעילות חופשית של ההון"

הנאו ליבראליזם היא הפילוסופיה העומדת מאחורי מגמת הגלובליזציה והכלכלה התאגידית.

ניתן לקרוא פירוט נוסף בהגדרת "הקונצנזוס של וושינגטון".

 

ליברליזציה = הורדת פיקוח

 

GATS The General Agreement on Trade and Services  - הסכם רב לאומי הדורש הורדת מכסים ומתן זכויות לחברות רב לאומיות להתחרות בכל מכרז מקומי.

לכאורה, אין לנו, לישראלים, סיבה להיות מודאגים מן ההתקדמות בשיחות על הסכם הסחר בשירותים (GATS), המתנהלות במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO). למעשה, הדיונים שמקיים ארגון הסחר העולמי בנושא סחר בשירותים (GATS) צריכים להדאיג אותנו מאוד.

הסכם גאטס מאפשר למדינות לקבוע את אלו מענפי השירותים הן מוכנות לפתוח לתחרות עסקית של תאגידים זרים. ישראל, וכמוה מדינות רבות אחרות, הודיעה כי היא פותחת לתחרות עסקית את השירותים העסקיים והפיננסיים, ואת שירותי התיירות, התקשורת והסביבה. לעומת זאת, היא לא פתחה לתחרות עסקית את שירותי החינוך, הבריאות, הרווחה והתרבות, הפנאי והספורט.

אלא שמיעוט לא קטן של קרוב לחמישים מדינות מתוך כלל חברות ארגון WTO הודיעו שהן כן מעמידות את שירותי החינוך והבריאות שלהן לתחרות עסקית בינלאומית; יש להניח כי רובן ארצות עניות. מרגע שהשער נפתח, סביר כי בעתיד ייווצר לחץ לפתוח את שירותי החינוך והבריאות גם בארצות נוספות.

שנית, הגם שישראל עדיין לא הצטרפה באופן רשמי אל קבוצת המדינות המעמידות את השירותים הציבוריים שלהן לתחרות עסקית בין-לאומית, דרכם של תאגידים עסקיים זרים אל תוך תחומים אלה בישראל הולכת ונסללת מזה זמן.

הסבר מלא ניתן למצוא באתר האינטרנט של מרכז אדוה:  http://www.adva.org/ivrit/GATS.htm

 

10 סיבות טובות להיות נגד GATS - http://www.eurosur.org/wide/Globalisation/GATS.CW.htm

תקציר חלקי (על קצה המזלג):

  1. אנו נגד ההסכמים ההופכים שרותי יסוד כמו חינוך, בריאות ורווחה למוצרי צריכה ומתנות בכך את הזכות לקבל שירותים אלו ביכולת כלכלית.

  2. אנו נגד GATS היות ודרך תהליך הליברליזציה הנגזר ממנו, יימנעו שירותים חברתיים מהשכבות החלשות בחברה

  3. אנו נגד GATS היות והזכות לתת שירותים חברתיים מוכפפת לקריטריונים מסחריים-תחרותיים גלובליים.

הרשימה המלאה נמצאת באתר: http://www.eurosur.org/wide/Globalisation/GATS.CW.htm

 

MDG:

UN Millennium Development Goals – יעדי ההתפתחות של האלף הנוכחי. היעדים הם:

  1. הפחתת העוני הקיצוני והפחתת הרעב בעולם

  2. חינוך בסיסי לכולם

  3. קידום שוויון לנשים והעצמת נשים

  4. הפחתת תמותת ילדים

  5. שיפור בריאות הילודה והפחתת תמותת ילודים

  6. מאבק באיידס, מלריה ומגפות אחרות

  7. שמירה על משאבי הסביבה

  8. פיתוח שותפות רב לאומית לפיתוח

לפירוט נוסף:

http://www.undp.org/mdg/

www.un.org/millenniumgoals/

 

WTO = World Trade Organization ארגון הסחר העולמי http://en.wikipedia.org/wiki/World_Trade_Organization

 

הקונצנזוס של וושינגטון:

כינוי לרעיונות המקודמים במשרד האוצר האמריקאי. משרד זה שולט בקרן המטבע הבין לאומית ובבנק העולמי. כדי כדי שמדינה תקבל הלוואה מהבנק עליה למלא אחר הוראות הקרן. מי שקובעים את הקריטריונים שמעמידה הקרן לקבלת הלוואה הוא משרד האוצר האמריקאי, שנותן את רוב הכסף. העקרונות המנחים לאותם קריטריונים הם:

  1. הורדת האינפלציה

  2. ניהול תקציב מאוזן על ידי הקטנת ההוצאות הממשלתיות והורדת מיסים, תוך שימוש בהפרטה כאמצעי להקטנת ההוצאות הממשלתיות.

המהלך מאפשר כניסת חברת בין לאומיות לאספקת שירותים בתשלום. בדרך כלל מקורן של חברות השרותים הרב לאומיות הללו הוא בארצות מפותחות.

הקריטריונים כוללים גם:

  1. משמעת כלכלית המחייבת את המדינה לנהוג על פי הקריטריונים של הקרן

  2. ניתוב מחדש של השקעות ציבוריות לכיוונים נושאי תשואה כלכלית ושיפור חלוקת ההכנסות

  3. רפורמות מס

  4. פתיחת ריביות ועמלות לתחרות בין המוסדות הכלכליים

  5. סחר חופשי

  6. ליברליזציה של השקעות זרות במדינה (פתיחת המדינה לספקיות שרותים מחו"ל)

  7. הפרטה

  8. הסרת פיקוח לסוגיו

  9. הגנה על זכויות בעלות

פרטים נוספים:

http://www.cid.harvard.edu/cidtrade/issues/washington.html
 

BPfA

קריאה לממשלות לקדם אג'נדה של שוויון, פיתוח ושלום לכל נשות העולם, ע"י אימוץ אמנת בייג'ין שנחתמה בכינוס העולמי הרביעי על נשים, 1995. הקריאה היא לנקיטת פעולות על מנת לצמצם את עול העוני על נשים, לשפר את מעמדן בחברה ובכלכלה תוך סגירת פערים, יצירת נגישות להשכלה ולהכשרה מקצועית ולשרותים שונים.

ההתחייבות מתייחסת ל- 12 תחומים קריטיים:

  1. נשים ועוני – הפחתת עול העוני על נשים בעולם

  2. נשים, חינוך והשכלה – פיתוח נגישות להשכלה בסיסית וגבוהה

  3. בעיית נגישות לא שווה של נשים לשרותי בריאות ורווחה

  4. הפחתת האלימות נגד נשים

  5. השפעת קונפליקטים צבאיים ועימותים אחרים על נשים, כולל אלו החיות תחת שלטון כובש
    (בהקשר זה ראו גם החלטה 1325 של האו"ם -
    http://www.peacewomen.org/un/sc/1325.html )

  6. נשים וכלכלה – צמצום פערים ונגישות למקורות פרנסה ומוקדי השפעה כלכליים

  7. צמצום אי השוויון בין נשים וגברים במוקדי קבלת החלטות וקרוב נשים לעמדות כח פוליטיות ולמוקדי קבלת ההחלטות

  8. פיתוח מנגנונים ממסדיים לקידום נשים

  9. בעיית אי כיבוד של זכויות אדם של נשים וקידום השמירה עליהם.

  10. סטראוטיפיזציה של נשים וגישה לא שווה של נשים לתקשורת ולמדיה

  11. ניהול מגדרי לא שוויוני של משאבים טבעיים ושל שמירת איכות הסביבה

  12. מאבק מתמיד בהפרת זכויותיהן של ילדות בעולם.

 

http://www.aworc.org/bpfa/res/bpfa-tool.htm

 

מילון מונחי הגלובליזציה בפורום אנטי גלובליזציה בתפוז:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ForumTerms.asp?id=515

מהי גלובליזציה?

http://www.adva.org/ivrit/glob/prologue.htm

 

חזרה למאמר

 

שילחי לחברה                                                      הגיבי על הכתבה 

 

______________________________________________