סוסים טרויאניים רצים רחוק בגירושין

מאת: עו"ד רות דיין-וולפנר

 


הכתבות בנושאי משפט ואישות:
ילד ממזר? יש צרות גרועות יותר

הסכמי ממון

בדיקת אבהות - מה גובר על מה?
הכתובה - קוים לדמותה
סוציאליזם בסוציאליות - חלוקת זכויות בין גרושים
קלטות לוהטות - כדאי או לא כדאי במשפט גירושין?
של מי אתה, ילד? על ילדי הפרייה

 מלאכותית
משמורת משותפת - חרב פיפיות?
מעמד אשת עסקים מתגרשת 

בחלוקת  רכוש
בעל אלים - מה עושים

 סיפורה של סמדר
 

 

עוד ב"הדרך למעלה:

מדען ומדענית שולחים קורות חיים...

האם השיח על זכויות אדם מקדם את מאבקן של הנשים לשוויון?

עוס"ים רווחה

מלחמות גירושין הן מלחמות מרות, קשות ולא פעם מתוחכמות לא פחות מכל יריבות עיסקית. מאחר ובגירושין נחשפים פרטים אישיים ולעיתים האינטימיים ביותר שיש לאדם, השימוש בכל האמצעים נפוץ ביותר. לא אחת נדרשים בתי המשפט לענייני משפחה לדון בבקשות לפסילת מסמכים שהושגו תוך חדירה לפרטיות, בין אם העתקת יומנים, שימוש במסמכי בנק הנמצאים בבית, פתיחת דברי דואר, מעקב והתחקויות ובים אם מדובר בחדירה לפרטיות דרך מחשב.

 

תופעת הבגידות באמצעות האינטרנט הינה תופעה מוכרת וידועה ונכתב אודותיה לא אחת. צ'טים, פורומים, אתרי הכרויות שונים, כל אלו מהווים כר נרחב למבקש לעצמו זוגיות מקבילה, ללא צורך לצאת מהבית. עקרות בית משועממות הפכו למאהבות לוהטות לאחר שהעבירו שעות בשיחות וירטואליות. אנשי עסקים מכובדים, הסתתרו תחת מעטה האנונימיות של הצ'ט ופיתחו קשרים עם נשים זרות. לא אחת הובילו קשרים אלו לפירוק התא המשפחתי.

 

כאשר אחד מבני הזוג חושד כי רומן נרקם תחת אפו, או כאשר בן או בת זוגו מבלים לילות שלמים אל מול המחשב ומתעלמים מהמערכת הזוגית, "נבדק" המחשב. "סוס טרויאני" הוא רק אחת מהשיטות הנפוצות. שיטות אחרות הן פריצה לתא דואר אלקטרוני, שימוש בתוכנות המעתיקות את תנועות המקלדת, העתק היסטוריית שיחות בתוכנות הצ'טים השונות, כל אלו אמצעים ששימשו רבים כבסיס לפירוק הזוגיות, לאחר שקלון הרומן הסודי נגלה.

 

רמי גילה כי אשתו מנהלת מערכת יחסים אינטימיים עם גבר זר, לאחר שבנו בן ה – 18 גילה את סיסמת תא הדואר האלקטרוני של אימו, ושיתף את אביו בגילוי. חגית גילתה שבעלה נרשם לאתר הכרויות וביקש למצוא לעצמו "סקס לוהט" ומפלט מ"אשתו הקרירה", לאחר שבעלה נרדם ושכח לכבות את המחשב. אורית עיינה בקובץ ההיסטוריה של תוכנת ה – ICQ ששימשה את בנותיה להתכתבות עם חברותיהן ואת בעלה לקשר עם מאהבתו בת ה – 20. יונתן, איש מחשבים מתוחכם, הבחין כי אשתו מבלה לילות שלמים אל מול המחשב והתקין תוכנה המקליטה את תנועות המקלדת שלה. עד מהרה נוכח לדעת כי לאשתו רומן לוהט, אחד מתוך סדרת רומנים שניהלה והתחילו כולם בהקשה על המקלדת..

 

חוקים רבים רואים בחדירה למחשב עבירה פלילית. ראשון היא החוק למניעת האזנת סתר התשל"ט – 1979, אשר תוקן בשנת 1995 וקבע כי תקשורת בין מחשבים הינה "שיחה" שאין להאזין לה. חוק חוק המחשבים התשנ"ה – 1995 אוסר חדירה לחומר המצוי במחשב בין על ידי התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 גם הוא רלוונטי לענין זה, בקובעו כי פגיעה בפרטיות היא בין היתר האזנה אסורה ע"פ חוק, וכן העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב. החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001. קובע כי מטרתו הינה בין היתר להגן על אדם מפני פגיעה בפרטיותו, ורואה "הטרדה מאיימת" כלפי אדם "בבילוש במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת".

 

יחד עם זאת קיימות לעיתים הגנות כנגד טענות הפגיעה בפרטיות. סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, קובע בין היתר כי אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה, הרי שהיא תהווה הגנה טובה במשפט בשל פגיעה בפרטיות. כך גם אם הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע.

 

בפסק דין של השופט פיליפ מרכוס בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שניתן במאי 2005 נקבע כי לבעל שהציג יומנים אישיים של אשתו הגנה טובה שכן הוא הציג מידע שהינו רלבנטי לעניין תביעה שהוגשה כנגדו בבית הדין הרבני. השופט קבע כי אין זה ראוי לצפות מאדם המגלה חומר שעשוי לעזור לו בהתגוננות בפני תביעה שהוגשה נגדו, לפעול כאלטרואיסט ולהימנע מלעשות שימוש בחומר כדי לא לפגוע בבת זוגו לשעבר.

 

סעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות מקנה הגנה אם הפרסום שהוא פרסום מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע. סעיף זה קובע כי לא יראו לשון הרע בפרסום שנעשה תוך כדי דיון משפטי. בתי המשפט לא פירשו סעיף זה באופן גורף והנטיה היא לפסול מסמכים שמהווים פגיעה בפרטיות מלשמש ראיה בבתי המשפט.

 

בבית הדין הרבניים המצב שונה לחלוטין. בתי הדין פסקו לאחרונה, בשורה של פסקי דין,  כי בסמכותם לקבל כראיה קלטות של שיחות, אפילו אם התבצעו בניגוד לחוק האזנות סתר.  על אחת כמה וכמה כי מתקבלים מסמכים שנלקחו ממחשבים אישיים בניגוד לחוק. הצורך להגיע לחקר האמת המונחת בין חמוקיהם האינטימיים של בעלי הדין מחייבת את בתי הדין לא אחת לקבל ראיות אסורות כראיות לגיטימיות במשפטי גירושין.

 

 

שילחי לחברה                                                      הגיבי על הכתבה 

_____________________________________________