אמונות ובחירות

  

מאת: חני שקד


 

עוד:

ספירת מלאי

ציפיות זה לכריות

מהחמצה לצמיחה

למדוט בין השורות

אחווה או מלחמת אחים

החופש לבחור

קופסאות

מה ששלו - שלו, מה ששלך - שלך

מיפגש עם הילד בתוכנו

מסרים מהילדות הקמים להורגינו

לאן את חותרת

להתחבר למשאבים הפנימיים

ביקורת קטלנית

לחופש נולדה

מדריך מעשי למתגרשת

10 החוויות שכל אישה צריכה...

תרגול משפר את הזיכרון

שיטת המ.ת.ת - דרך חיים

אם תרזו, אין זו אגדה

דמיון מודרך לטיפול בבעיות גוף ונפש

דמיון מודרך לאהבה עצמית ולריפוי

קרוב לנפש

מודעות עצמית

לחלום ולהגשים - ללא פרפקציוניזם

דרך האמן

דאגה, חרדה ושאר מזיקין

תיבת הנגינה

תנועת הגוף האנושי

פחד מהצלחה

לתכנת את המוח

חסימות ריגשיות

האם את יודעת מה שאת רוצה?

ברור שכל אחת מאיתנו יודעת מה היא רוצה.

 

בואי נעשה ניסיון.  תבקשי מחברה  הכי טובה שלך, לעזור לך לערוך רשימת " מה אני רוצה".

במשך 10 דקות. רצופות חברתך שואלת כל הזמן: "מה את רוצה"? ורושמת  את תשובותייך.

 יתגלו לך דברים מפתיעים.

 

רינה, אשת עסקים נמרצת הייתה בטוחה שברשימתה יעלו כל הדברים החשובים לה. רשימה אנוכית לחלוטין. היא הופתעה מאד לראות שהרצון שלה לירידה במשקל עלה רק בסוף הרשימה, לאחר שמנתה את כל מה שהיא רוצה עבור הוריה, בן זוגה, ילדיה סביבת העבודה שלה ..

 

דנה ספקטור במוסף 7 ימים 19/10/07 מספרת על חברותיה ש"מוותרות על יותר מדי מעצמן כדי להתאים למטריקס של האימא הנורמטיבית",  זו שמקריבה את עצמה למען ילדיה.

"תראו את דור המתרסקות הטוטאליות שלנו. היא כותבת במאמר (פאפרציץ), מפסיקות לעבוד, מפסיקות לבלות, מפסיקות לסוע לחופשת תלמה ולואיז עם החברות הג'ינג'יות שלהן כי הבעל, אנליסט במקצועו, לא יודע מה זו טמפרטורת מים של 20 מעלות"..

 

לא להיות ברורה לגבי מה שאת רוצה, ולהעמיד את רצונות האחר כחשובים יותר משלך, הינו הרגל. פרדיגמה.

 

פרדיגמה

 מקור המילה ביוונית. פרדיגמה - מודל, תיאוריה, תפיסה, הנחה או מסגרת התייחסות. במדעי החברה, משתמשים במושג לתיאור סידרה של התנסויות, אמונות וערכים, המשפיעים על הדרך בה היחיד תופס את המציאות ומגיב לתפיסה זו.
 

בתשובה לשאלה: ממתי, באיזה גיל,  את זוכרת את עצמך, יודעת  בדיוק מה שאת רוצה ומביעה זאת? רינה מהרהרת ועונה: "נראה לי שכשהייתי תינוקת. אני זוכרת את עצמי צווחת מרעב נוראי ואז המטפלת דחפה לי אוכל לפה שהטעם שלו היה מבחיל ברמות שקשה לתאר. מיד ירקתי ושפכתי את כל הצלחת. אני זוכרת את זה בברור כאילו זה קרה היום, כי היא התרגזה עלי בטרוף ואני ברחתי ממנה בזחילת אמוק…"

 

"אז את זוכרת שכשהיית תינוקת הבעת את רצונך בדיוק רב. כאן ועכשיו.

כן, בהחלט..

אך כשאנו התינוקות,  גדלים מה אנו שומעים לאורך הדרך שאנו עושים?"

 

רינה נזכרת במשפטים ששמעה:

תתחשבי  באחרים

את לא  באמת רוצה את זה..

את לא יכולה שיהיה לך כל מה שאת רוצה רק בגלל שאת רוצה את זה..

תפסיקי לעשות את מה שאת עושה ותעשי את מה שאני רוצה שאת תעשי..

 

ואז מה אנו עושות אחרי שטיפת המוח של המשפטים האלו?

אנו הולכות ללמוד ראיית חשבון בגלל שזה מה שאבא רצה עבורנו.

 עובדות בג'וב "אמיתי" במקום להגשים את הרצון שלנו  לנהל סטודיו ליוגה.

ממשיכות ישר לאוניברסיטה במקום לטייל בעולם לתקופה ממושכת.

 

ועוד ועוד ועוד..

ואז מה קורה?

 

נרדמנו.

ה- אני רוצה מתנמנם ונעלם. יש רק מה הוא היא העולם רוצה. אנו עסוקות בהרגל של  לרָצות  במקום לִרצות.

והקטע הכי מגניב... אנו חושבות שאנו יודעות מה אנו רוצות, כשמה שאנו רוצות ומגנות עליו בתוקף הוא לא בדיוק הרצון האמיתי שלנו.

טריקי, לא?

 

החדשות הטובות

ברוב המקרים, במקור, ההרגלים האלו,  שאינם אפילו שלך, אך הם מנהלים כל צעד שלך. פרדיגמות משפיעות על הדרך בה את אוכלת, נעה, אפילו על הצורה בה את מדברת. הן שולטות בתקשורת שלך ,בהרגלי העבודה שלך, בהצלחותיך ואפילו בכישלונותיך בחיים.
 

סטיבן קובי בספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" מאפיין את הפרדיגמות כמפות. לכל אחת מאיתנו מפות רבות בראשה. באמצעותן, אנו מפרשות  כל מה שאנו חווים.  לעיתים רחוקות בלבד אנו מטילות ספק במידת הדיוק של מפות אלו. בדרך כלל איננו מודעות כלל לקיומן. אנו פשוט מניחות, שהדרך בה אנו רואות את הדברים משקפת אותם כמות שהם או כפי שהם צריכים להיות.

 

ככל שנהיה מודעות לפרדיגמות, למודלים המנטאליים שלנו, למפות או להנחות הבסיסיות שלנו, וכן למידת ההשפעה של ניסיון חיינו, כן נוכל לקבל אחריות על אותן פרדיגמות, לבדוק אותן, להעמידן במבחן המציאות, להאזין לאחרים ולהיות פתוחים לפרשנות שלהם, וכך לקבל תמונה רחבה יותר וראייה אובייקטיבית יותר.

ההנחה הבסיסית היא שאפשר להשוות פרדיגמות לתכנית שהותקנה במוח שלך. את יכולה להחליף את התוכנה !

אז אם את מבינה זאת, שאת יצרת את זה בעבר,  את יכולה לקחת אחריות וליצור את כל מה שיקרה לך בעתיד.

 כל מה שחשוב שמעתה תבחרי לפעול כמי שאחראית לכל מה שקורה.

להפסיק להיות קורבן ולרָצות כמו אמא או אבא, ולהיות המנהלת של חייך.

 

לקחת 100% אחריות על חייך או האם את יכולה לקבל את כל מה שאת רוצה?

נועה, שעשתה את רשימת " מה אני רוצה " בעזרת  חברתה אילת, מאמנת ומנהלת הסניף הישראלי של המכון לתקשורת והקשבה עולמית, אמרה: "אני רוצה להיות מאושרת".

ובאותה נשימה הוסיפה," אבל, עד היום לא היה משהו שגרם לי להרגיש מאושרת.. אלה העובדות. אם רק הייתה לי אהבה עם בן זוג תומך ומתחשב הייתי מאושרת"

אילת שאלה:

האם את מאמינה שאת  יכולה להיות מאושרת?

רוצה, לא בטוחה.. שמגיע לי, לא זכיתי בזה..

 

את לא בטוחה שמגיע לך להיות מאושרת?

לא בטוחה שזה יקרה לי בכלל...

מה המחשבה שמביאה אותך להרגיש ש.. "לא מגיע לי"

כי אני מרגישה שאני לא מוערכת, שלא עשיתי מספיק כדי להיות מאושרת... כדי להיות מאושרת, אני צריכה "לקחת" את האושר. כאילו לחטוף מנה לעצמי.

נועה יקרה, אם מישהו היה מעריך אותך ובאמת מקשיב לך , בא כל בוקר, צהריים וערב ואומר לך אני אוהב אותך, אני מעריך אותך, תודה שאת קיימת בחיי..איך היית מרגישה?

נהדר. שמחה , עליזה, בשפע..

מאושרת?

כ..ן

למי את מחכה שיוקיר אותך?

לבן זוג

ועד שהנסיך יגיע האם יש מצב שאת תתחילי להוקיר את עצמך?

????.....

בואי נדמיין. מה את משערת שאנשים יאמרו עלייך נניח, בהספד עלייך?

שאני יצירתית, חמה, נדיבה, מצחיקה..חברה טובה..

מה את מרגישה מהם?

הרבה אהבה..

וכשאת מרגישה כך, האם את מרגישה מאושרת או עצובה?

....מאושרת....

אז מה  את ממציאה בקשר לזה שאת לא מאושרת?

שהעולם אכזר, ולא ידידותי..לא מתייחסים אלי יפה..

ומה האמת?  האם תמיד העולם הוא אכזר ולא ידידותי? תמיד מתייחסים אליך לא יפה?

לא בדיוק....

 מה את עוד  צריכה כדי להרגיש שמגיע לך? האם את יכולה לקבל את העובדה שמעצם היוולדך "מגיע לך"??

כן.. זה דווקא מוצא חן בעיני לשנות את ההרגשה.... להרגיש שמגיע לי..

האם את מוכנה להוקיר את עצמך ולומר לעצמך בכל יום שאת יצירתית, חמה, נדיבה, מצחיקה..חברה טובה..כפי שאמרו חברייך הטובים?

כן.

ועכשיו , מה קורה לך כשאת מתחילה להוקיר  את עצמך? איך את מרגישה עכשיו?

מאושרת..מלאת אהבה..

האם את מוכנה לבחור להרגיש מאושרת ומלאת אהבה החל מרגע זה?

כן.

  

לבחור מחדש

אין לנו שליטה על כל אירוע שקורה בחיינו. מה שקובע בסופו של דבר זה לא מה שקורה, אלא התגובה שלנו למה שקורה. וזה כבר בשליטתנו.

את התגובה שלנו למה שמתרחש נוכל לשנות ע"י בחירה מודעת של שנוי ההרגשה שלנו לגבי מה שקורה. לגבי מה שאנו חוות.

 

שבירת הפרדיגמות

לדוגמה:

נעצום את העיניים ונדמיין איך אנו הולכות בתחושה של פסימיות.

 אנו הולכות לאט לאט, כתפיים שמוטות ... איפה נמצאות העיניים ? מה קצב הנשימות?האם חלל הפה יבש? כמה אור יש בסביבה? האם מואר, חשוך.. צללים..

יתכן וזה נראה לכן לא נעים להיות במצב הזה,אבל תלמדו מספר דברים מעניינים בשבילכן ע"י התנסות זו    אם לא נח לכן אתן יכולות להעמיד פנים שאתן במקום של התחושה הזו.

 

ועכשיו כשאנו  הולכות כך ומבט העיניים מופנה למטה או לצדדים, נחשוב על צבע העתיד שמחכה לנו בעוד שנה, שנתיים....

 

ועכשיו פקחו העיניים וטלטלו הגוף כדי לצאת מהמצב הזה של פסימיזם.

 

וכעת, לעצום שוב העיניים והפעם, להרגיש שאתן במצב רוח מעולה, מ    ע  ו  לה. איך זה מרגיש לכן.

איך העמידה שלכן עכשיו?

מה קורה בגוף.

לאן מופנות העיניים?

כמה אור סביבכן...

איך העתיד שלכן נראה עכשיו?

 

נוכל לעצום עיניים לדקה ולעשות זאת.

המעבר בדמיון מהרגשה של פסימיות לאופטימיות מאפשרת לראות עד כמה המצב הרגשי משפיע על המחשבות שלנו ועל הגוף.

 

ג'יימס ריי בספר ה"סוד" אומר:

"אנשים רבים הקריבו את עצמם למען אחרים, במחשבה שאם הם מקריבים את עצמם הם אנשים טובים. זאת טעות! הקרבה עצמית יכולה לנבוע רק ממחשבות של חסר מוחלט, מפני שהיא אומרת: " אין די לכולם, אז אני אסתדר בלי זה." אין אלו רגשות טובים ובסופו של דבר הם יובילו לטינה.יש שפע לכולם, וזוהי אחריותו של כל אחד ואחד להזמין את מה שהוא רוצה. אתם אינכם יכולים להזמין בשביל אדם אחר, מפני שאינכם יכולים לחשוב ולהרגיש במקומו של האחר. התפקיד שלכם הוא אתם. כשאתם מעמידים בעדיפות ראשונה את הרגשתכם הטובה, התדר הנפלא הזה יקרין על כל מי שקרוב אליכם."

וליסה ניקולס באותו ספר מוסיפה:"הרגישו אהבה, ואז תחוו אהבה ואושר חוזרים אליכם-כפולים ומכופלים! חוק המשיכה בהכרח ישגר אליכם בתגובה עוד דברים לאהוב. כשתקרינו אהבה, ייראה לכם כאילו היקום כולו עושה הכול למענכם, מניע אליכם כל דבר מהנה, ומניע אליכם כל אדם טוב. למען האמת, זה כך."

 

כשאנו  רוצות  להיות מאושרות, ובוחרות  לחוות שלום פנימי ותחושה של אושר, כשאנו בוחרות להפסיק להרגיש קורבן ולרָצות, כשאנו בוחרות  להרגיש את מה שאנו באמת  רוצות, ניתנת לנו  האפשרות לשנות. לחיות  את כל מה שאנו  חוות ,מבחירה,  כממשי.

 

נכתב ע"י:

חני שקד, יוצרת ומנחת הסדנה " מה נשים רוצות? משאיפה להגשמה"

נייד: 0506800502 טל':0777-880502   Shakedh13@bezeqint.net

 

מעניין? שילחי לחברה                                      הגיבי על הכתבה 

   

___________________________________________