מה ששלו - שלו, מה ששלך - שלך

 10 דברים שכל אישה צריכה לזכור

  

מאת: שירית בן- ישראל, מנכ"לית STS, מומחית לקידום נשים בעסקים ובקריירה

 


עוד:

מסרים מהילדות הקמים להורגינו

חיבור לילד הפנימי

נס אמיתי

לאן את חותרת

להתחבר למשאבים הפנימיים

ביקורת קטלנית

לחופש נולדה

מדריך מעשי למתגרשת

10 החוויות שכל אישה צריכה...

תרגול משפר את הזיכרון

שיטת המ.ת.ת - דרך חיים

אם תרזו, אין זו אגדה

דמיון מודרך לטיפול בבעיות גוף ונפש

דמיון מודרך לאהבה עצמית ולריפוי

קרוב לנפש

מודעות עצמית

לחלום ולהגשים - ללא פרפקציוניזם

דרך האמן

דאגה, חרדה ושאר מזיקין

תיבת הנגינה

תנועת הגוף האנושי

פחד מהצלחה

לתכנת את המוח

חסימות ריגשיות

חטאי האם

אנה אנו באות? - מחשבות על יום האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

אובדן כושר עבודה

להוריד את הפיוזים

דרכים להרפייה

נשים מצליחות מתמודדות

  1. הכסף שלו - אינו הכסף שלך

היום אתם מאושרים, הוא מרוויח מצויין, יש לך יד חופשית בהוצאות, אבל, האם את יודעת מה הוא חוסך? היכן? כמה? מי המוטבים?, האם החסכונות משותפים, על שם שניכם?, רצוי שכן. מה שאינך יודעת שקיים לא תוכלי לשים עליו יד כשתצטרכי. כשתרצי. וגם אם כן תצליחי יהיה זה אחרי מסכת עקובה מדם ומשופעת בהוצאת כספים. רגע לפני, חשוב שתביני שחסכונות הבית, חיוני שייעשו יחד איתך וגם על שמך. כי בעלת המאה היא תמיד בעלת הדיעה.

  

  1. העסק שלו - אינו העסק שלך

מירה הקימה יחד עם בעלה עסק בתחום המזון. בשנים שגידלו ילדים היא הייתה בבית והוא בעסק. רק משגדלו הילדים חזרה מירה לעסק ובשלוש שנים הצליחה להפכו למטחנת כסף, כל מה שהוא לא הצליח לעשות שנים. שנתיים לאחר מכן מצאה עצמה במסיכת גירושים, שהיא יזמה, ולמרות שהקימה את העסק יחד איתו ולמרות ששניהם מודים שהיא הפכה אותו למטחנת כסף, מירה שלנו מצאה עצמה מנודה, מרצון חלקי מהעסק, שכן שניהם לא יכלו להישאר ולתפקד זה במחיצת זו. העסק שלו- שלך כל עוד הכל ורוד. לכן, חשוב שתפתחי עסק משלך, קטן ככל שיהיה- הוא יהיה שלך לעד, או לפחות עד שלא תרצי בו יותר. כל מי שעוזרת לבן זוגה/ בעלה, כמזכירה פקידה או כל תפקיד אחר בעסק שלו ובדרך כלל ללא תמורה, משכורת או חלוקה ברווחים עושה טעות, טעות מרה. פתחי לך עסק משלך, בקשי אותו שיעזור ונראה מה יאמר. כי רק העסק שלך - באמת שלך.

  

  1. הקריירה שלו - איננה הקריירה שלך

מיכל הייתה מפיקת האירועים של אילן, מהרגע בו נכנס למרכז הרפואי כרופא זוטר ועד שהפכה אותו למומחה בעל שם ארצי, המהווה מוקד לעליית רגל. בשני העשורים בהם ניהלה ביד רמה את הקריירה שלו פתחה 4 קליניקות ברחבי הארץ, ניהלה את צוותי העובדים, את מסעות הפרסום ויחסי הציבור. המוניטין שלו- היה שלה. אלפי נשים פקדו את חדרי הניתוחים ויצאו יפות ומאושרות. מיכל לא הרגישה זקוקה לניתוח. היא נהנתה מהעושר, מהמוניטין ומההצלחה שלו. בנקודה כלשהי, כשחזר מאחד ממסעות הצדקה הרפואיים שלו במחוזות מלחמה וקושי חזר עם בקשה, בקשה לפרק את החבילה. מיכל קיבלה כסף וגם אחוזים מרווחים עתידיים, אבל התוכן נלקח ממנה. הוא לא רצה אותה שם. כן, הוא היה "נדיב" בכסף, בשונה מרב הגברים. מיכל טסה 7 פעמים בחודש לחו"ל, קנתה 4 ג'יפים, הפיקה מסיבות לחברים ובתוך כל הרעש וההמולה מצאה עצמה בדיכאון. למה? כי הקריירה שלו שהעסיקה אותה כל השנים נעלמה מחייה. וכי בגיל 45 לא ידעה איזו קריירה היא יכולה לפתח לעצמה וגם כח וחשק לא היו לה. בין דיכאון לדיכאון הייתה מהרהרת בקריירה שיכלה לבנות לעצמה. לבנותיה ולנשים אחרות היא אומרת היום "הקריירה שלו - היא לא הקריירה שלך! לכי ותבני לך קריירה משל עצמך!".

  

  1. החברים שלו - אינם החברים שלך

ועל כך תעיד כל אחת מהנשים המאושרות שטיפחו את החברים שלו, שהשקיעה בהם, שדאגה להקשיב לצרותיהם, לפשר במריבות בינם לבין בנות זוגם, לארח את ילדיהם גם במחיר מריבות עם ילדיה, עד הרגע בו הוחלט להיפרד. באותו רגע עמדה למבחן ההשקעה רבת השנים שלה בחברים. עמדה וקרסה. כאילו לא השקיעה דבר. החברים בחרו ... בו. וכל ההשקעה שהשקעת במקומו בהם לא עמדה לך בעת המבחן.

החברות שלך, אלו שמלוות אותך ברגעים הנשיים- האישיים, אלו שמחוייבות רק לך, לא הנשים של החברים, החברות המיוחדות שהיכרת בעצמך, בצבא, בגינה, בגן, בבית הספר, בלימודים. עליהן תשמרי, בהן תשקיעי. והן תהיינה לצידך בכל מצב. במיוחד ברגע שתצטרכנה לבחור. כי רק החברות שלך - באמת שלך.

  

  1. הלימודים שלו - אינם שלך

כל מי שמרגישה צדקת יפת-נפש, בזכות ההחלטה להשקיע בלימודים שלו, בתארים שלו, מתוך אינספור סיבות ותירוצים, על חשבון הלימודים שלה, שנדחקו כל פעם מחדש לפינה, בגלל כסף, בגלל הילדים הקטנים, בגלל ההשכלה של הילדים שגדלו בינתיים, שתחשוב פעמיים על הרגע בו ההשכלה והוא ילכו יחד והיא תישאר עם החור בהשכלה של עצמה. ואז, בגיל 40, 50, מה תאמרי לעצמך?, עכשיו, כבר מאוחר מידי, אין לי כוח, מי יקבל אותי, אין לי כסף... לכי ללמוד עכשיו. הלימודים שלו- שלו, ואינם במקום הלימודים שלך. כי רק מה שתלמדי בעצמך יהיה שלך.

  

  1. הילדים שלו - אינם הילדים שלך

לנישואיו עם עדנה הביא דני 2 ילדים: בן ובת. בעיני עדנה דני היה גבר ואבא למופת, "נדירים הגברים שבוחרים מרצון לגדל את ילדיהם" נהגה לומר לחברותיה. במשך כ- 4 שנים השקיעה את מיטב מרצה, אנרגיה, כסף ואהבה בגידולם. בשנה החמישית רצתה ילדים משלה. ודני הטיל ווטו. יש לנו 2 ילדים הוא אמר, אנחנו לא צריכים יותר ילדים. ועדנה נכנעה. 5 שנים מאוחר יותר מצאה עצמה בבית ריק, דני וילדיו יחד עם נעמי, עובדת סוציאלית שהכיר דני באחת מישיבות ועד ההורים בבית הספר של ילדיו ועברו למושב. עדנה, למרות המשפטים הצליחה להשיג רק ביקור שבועי של הילדים בביתה. בגיל 43 עייפה, תשושה וכעוסה, ללא בנזוג, ללא ילדים משלה מנסה לגייס את כוחותיה לממש את אימהותה דרך בנק זרע, סטוץ בפאב או ידיד נאמן שמוכן להקריב את זרעו למענה, היא ואמרת "הילדים שלו - אינם הילדים שלך, לעולם אל תשכחי זאת".

  

  1. ההתפתחות שלו - איננה ההתפתחות שלך

מידי שלוש שנים הייתה משפחתו של רונן זזה ממדינה למדינה. בחברה בה עבד נחשב רונן מוצלח ומצליח. ההתפתחות שלו הייתה מטאורית. יחד עם רונן זזה משפחתו ממדינה למדינה כל 3 שנים. לינדה אשתו בקושי הצליחה לקשור קשרים, לסיים לימודים, לעבוד וכבר נאלצה לזוז למדינה הבאה. אבל היא הייתה מאושרת. בגיל 53 החליט רונן לצאת לפנסיה מוקדמת. חזר הביתה. לינדה שחוותה את הרגע כתקופה מדהימה בה תוכל סופסוף לתקוע שורשים, לייצר חברויות, עבודה משלה, לסיים את הלימודים נאלצה להתמודד עם רונן, בעל שרצה יחס, שירות ותשומת לב סביס השעון. הפעם, הייתה זו לינדה שהציעה שייפרדו. בגיל 49 עם 4 פספורטים חרושי קמטים מרב נסיעות, אינסוף ויזות, מצאה עצמה מתחילה את חייה שלה. ההתפתחות שלה החלה עכשיו. למעוניינות אומרת לינדה ההתפתחות שלו - איננה במקום שלך.

  

  1. המשפחה שלו - איננה שלך

רחל נהגה לקנות מתנות חג לאימא של דוד, זכרה את ימי ההולדת של כולם, את הבריתות, החתונות, הלוויות והבעיות הרפואיות. מאד היה לה חשוב שדוד יסתדר טוב עם משפחתו, לפחות כפי שהיא הסתדרה עם שלה. תמיד ניסתה לתווך, לפייס, לקרב ולפשר. יום אחד נמאס לה. החליטה שהיא מתחילה להתעסק רק בעניינים שלה. מה שלא הצליחה לעשות בעשרים שנה לא תעשה יותר. "את אגואיסטית, נעלמת, לא משקיעה" אמרו לה דוד ואחותו, כשהודיעה שאיננה יכולה לארגן מסיבת הפתעה לחמישים שנות נישואים  להוריו. בד בבד הבחינה שמרב השקעה במשפחה שלו - הזניחה קצת את שלה. כמו מורה ששמה לב לילדים המופרעים המפריעים, כך רחל השקיעה יותר במשפחה שלו הבעייתית מאשר במשפחה המאושרת שלה. עכשיו בימים אלו היא עושה "תיקון". מצטערת על כל השנים שהשקיעה במשפחה שלו בשבילו ובמקומו. לך אומרת רחל המשפחה שלו - שלו, המשפחה שלך - שלך.  

   

  1. המחלות שלו - אינן המחלות שלך

מאז שדודו עבר התקף לב וצינטור ירדנה איננה משה מהבית. השיתוק החלקי בו לקה מקשה עליו לאכול, לנוע, לתפקד. פיליפינית - יש, עוזרת - יש, אבל ירדנה לא משה מהבית. ככה כבר 6 שנים. דוד מטופל כמו תינוק. ירדנה התרחקה מחברותיה, מלימודים, אפילו הילדים זוכים להתיחסות מזערית. בשש השנים בהן טיפלה בדודו היא דעכה, אך לא הרגישה. מיפה הפכה מוזנחת, מחתיכה - לשמנמונת, אין לה זמן לעצמה. 6 שנים. 6 שנים יקרות. בכל פעם שמישהו זר מעלה אפשרות של צמצום הטיפול שלה בדודו נעמדת ירדנה על 2 רגליים אחוריות ואומרת שדודו היה עושה אותו דבר בשבילה. האמנם? לא נדע. כל חייו היה דודו מנהל בארגונים, בכיר, פעיל ועשיר בקריירה ועסקים. חי חיים שלמים. וגם כיום חייו שלמים. עוד שנה ועוד שנה ודודו מוחזק בזכות אהבתה וטיפולה של ירדנה וירדנה דועכת מיום ליום. מסתגרת בעצמה ובביתה מול דודו. המחלה של דודו הפכה לעסק שלה, והעסק הפך למחלה שלה. שניים חולים. אחד מכורח ואחת מרצון לא מודע. יבוא יום וירדנה תאמר הייתי צריכה לדעת שהמחלה שלו - שלו ואני בריאה.

  

  1. ההנאה שלו - איננה במקום שלך

זיווה, אישה של הדור הקודם. הדור שמרצה, שמטפח. הדור שמקדיש ומעניק. הדור שלא ממש אמור ליהנות ואם כן אז לא במאמץ ולחץ. חוויותיה המיניות עם ראובן בעלה כללו שירות פירסט קלאס במתכונת של בית הוריה. על נקודת ה- G קראה אבל לא התאמצה לדרוש שימצא את שלה, ההנאה הייתה שלו , ההנאה שלה הייתה מההנאה שלו. אם ראובן היה מרוצה גם זיווה הייתה מרוצה. יום אחד באה ביתה דנה והודיעה  לזיווה שהיא וירון בעלה מתגרשים. הסיבה הייתה אי- התאמה מינית. דנה אמרה לאימה שהיא פשוט לא נהנית במיטה עם בעלה. זיווה הייתה בהלם, בעיקר מכיוון שהדבר חידד אצלה את התחושה, שהיא מעולם לא נהנתה בעצמה. בימים הבאים כשביקשה מראובן לשים לב, להתיחס ככה ולא אחרת, לגעת פה ולא שם, מצאה עצמה במתקפה. שתי נשים שלא נהנו. אחת שחשבה שההנאה שלו- היא שלה והתפקחה והאחרת שלא הסכימה לוותר על ההנאה שלה. גם במיטה - ההנאה שלו - שלו ולך מגיע את ההנאה שלך.

  

אז, בשורה תחתונה מה רציתי?

רציתי לבדוק יחד איתך, האם את מודעת ופועלת למענך או למענו?

האם את מפרידה בין מה שמגיע לך לבין מה שמגיע לשני?

האם את עומדת על הנאותייך, לימודייך, הצלחותייך, עצמאותך, ביטחונך, בריאותך וכספך בזכות עצמך בכל נקודת זמן, או שאת תלוייה בכסף, בקריירה, בעסק, בהנאה ובאישור שלו?.

 

מעניין? שילחי לחברה                                      הגיבי על הכתבה

   

___________________________________________