פוליטיקה וצמיחה אישית

  

מאת: אמיר דרור

 

 

עוד:

התרפיה הרוחנית

יצירה כדרך חיים

10 החוויות שכל אישה צריכה...

תרגול משפר את הזיכרון

שיטת המ.ת.ת - דרך חיים

אם תרזו, אין זו אגדה

דמיון מודרך לטיפול בבעיות גוף ונפש

דמיון מודרך לאהבה עצמית ולריפוי

קרוב לנפש

מודעות עצמית

לחלום ולהגשים - ללא פרפקציוניזם

דרך האמן

דאגה, חרדה ושאר מזיקין

תיבת הנגינה

תנועת הגוף האנושי

פחד מהצלחה

לתכנת את המוח

חסימות ריגשיות

חטאי האם

יום האישה הבינלאומי - סקירת מצב

אנה אנו באות? - מחשבות על יום האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

אובדן כושר עבודה

להוריד את הפיוזים

דרכים להרפייה

נשים מצליחות מתמודדות עם

 לחצים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם את מוצאת בסערת המפצים הפוליטיים, המתרחשים לאחרונה בחיינו, מסר בעל משמעות אישית עבורך ?

 

עולם של "פוליטיקה חדשה" עולה וצומח, מתחדש מיום ליום. וכך, מתוך עיוותים, מצוקות ואינטרסים, כמובן, נוצרת מציאות חדשה.

 

גילינו מערכת פוליטית שחוקה, ש:

א.      מואסת במפלגות כמנגנונים חברתיים המעמעמים ומקהים מסרים רק כדי להבטיח לכידות וכוח

ב.      משוועת לשקיפות

ג.       זועקת להלימה גבוהה בין מלים למעשים

 

ההבחנה הזאת עזרה לי לזהות פוטנציאל לשיעור אישי חשוב. שיעור שיכול לחזק את כל מי שמבקש להתבונן ולהכיר את עצמו, דווקא מתוך ההקשר הארגוני.

 

ארגון, בין שהוא גוף עסקי או אחר, הינו גם מערכת חברתית, מערכת שרוחשים בה חיים. ישנן בה נורמות, חוקים מפורשים ואחרים, ישנה "תרבות ארגונית".

 

האם את נמצאת במקום עבודה שבו דרכי התקשורת והתרבות הארגונית נכונים לך ?

 

מה שקרה בעולם הפוליטי, כך לפחות אני מבין זאת, הוא שנוצרה מערכת סבוכה של פשרות, שלא רק שגררה מאבקים, היא הקשתה על בהירות, ויצרה פערים בין הגדרת המצע למעשים בפועל.

 

גם בארגונים עלולות להתפתח מערכות סבוכות - ניגודי תפיסות, פשרות גרועות, אינטרסים שמובילים למאבקי כוח גלויים וסמויים ועוד. לא פעם הפרט חש בכך ובמחירים שהוא נדרש לשלם, אך מתעלם, אם מתוך תחושת חוסר יכולת להשפיע, אם מתוך חשש להפסיד את מה שיש לו ביד.

 

נניח שבארגון ישנה נורמה להישאר עד שעות מאוחרות, למרות שרבים יודעים שלא רק שניצול הזמן אינו גבוה במיוחד, המחירים האישיים והמשפחתיים קשים ולבסוף כולם נפגעים.

 

תמצאי את עצמך בועטת בסתר, מנסה לשנות את הנורמה או מקבלת אותה בתחושת אין ברירה ?

 

האם את נמצאת בתפקיד שדורש ממך לתפקד בכללי תקשורת והתנהגות שאינם לרוחך ? למשל, להפעיל או לספוג מניפולציות שאת לא מרגישה איתם נוח.

 

אם את מתקשה להבחין במי אתה ובמה נכון לך, והכל למען שייכות למערכת, יש חשיבות רבה לכך שתעצרי לברר זאת עם עצמך. בירור מתוך כנות פנימית יביא בהירות, שתאפשר לך להיות נחושה ואפקטיבית.

 

על פי רוב, תהליך מסודר של בירור ובדיקה יכול להוביל לגיבוש תפיסה עצמית חדשה, לשיקולים ולהחלטות חדשות,  וליצירת ביטחון ניכר בדרך האישית.

 

פעמים רבות אני חש ושומע התנגדויות לבדיקה מהסוג הזה, התנגדויות שנובעות מתוך חשש ופחד. האם אוכל, עם תשובות לשאלות הללו, ללכת למכולת ? שהרי תשובות לשאלות הללו עלולות ליצור עימות.

 

עלולות, אך לא בהכרח. המפה הפוליטית מראה לנו שדינמיקת השינויים מפתיעה.  גם בחיים האישיים, כשפועלים מתוך חיבור טוב לתחושות הבטן התוצאות אינן תואמות דווקא את החששות.  אך כאשר החששות מפעילים אותנו, במקום שנתמודד איתם בדרך סדורה, נעמיס על עצמנו עוד ועוד פשרות מעיקות.

ואם מסקנות הבדיקה העצמית כן יובילו לעימות או לשינוי כיוון, עדיף שזה יבוא לאחר שהבדיקה העצמית חיזקה אותנו, ולא כתוצאה ממשבר מפתיע, שתפס אותנו לא מוכנים, ושהמחיר שלו יהיה כבד מדי.

 

נניח שאת עובדת כבר כמה שנים בתחום מסוים וברור לך שהעיסוק, אולי המקום, לא עושים לך טוב. השכר והתנאים טובים, מבטיחים יציבות כלכלית אבל את מרגישה ויודעת שאת מזיקה לעצמך. התפוקה שלך איננה איכותית והימים עוברים ללא קרן אור. לילדיך יש אמנם תקציב למותגים אבל את הולכת בבוקר מבואסת וחוזרת בערב עצובה ומותשת.

 

כאשר מחשבות של שינוי יתדפקו על הדלת, יקומו ויעלו "שיקולים הגיוניים" וימנעו ממך כל המשך של חשיבה נקייה.

 

שמתי במירכאות את המושג – שיקולים הגיוניים – כי זוהי תחפושת.

 

זוהי תרמית שאנו מפעילים על עצמנו.

 

במקום להמשיך ולגלות את התשובות האמיתיות שיש בתוכך, להיות ברורה לעצמך, את מאפשרת לטיעונים, שמעלה פרקליטו הממולח של הפחד, לחסום את המשך תהליך החשיבה. בכך את עושה יד אחת איתו ומשמרת את הכלא, דוחה את המשאלה לדרך חדשה של ביטוי אישי מלא.

 

במצבים הללו "שיקולים הגיוניים" משבשים בהירות רגשית, שהיא אמת המידה הרלוונטית לשיחה.

 

נניח שאת בתפקיד ניהולי וכבר תקופה שאת מנסה להוביל מהלך שינוי ללא הצלחה. את יודעת שהארגון אמנם לא יתמוטט מחר בבוקר אם לא ינקטו הצעדים שאת מציעה אבל בליבך את יודעת שמתחולל כרסום בחוסנו של הארגון.

 

כיצד להביא באופן בהיר ושקט את תחושותיך, עמדתך והצעתך ?

 

מה ייתן לך את הכוח למצוא הלימה בין רגשות למעשים ?

 

האם עליך להכיר בכך שעליך לזוז כי מקומך בארגון שזקוק למעורבות האישית שלך ?

 

אני חושב שהמציאות הפוליטית החדשה מלמדת אותנו, ובבהירות חדשה כל יום, עד כמה חשובה הלימה בין אמונות, מלים ומעשים.

 

שיהיה לך הכוח להיות שם איתנה.

 

אמיר דרור

____________________

למאמרים נוספים : www.amirdror.com

הכותב עוסק בייעוץ ארגוני בדגש על פיתוח כלים ואסטרטגיות למימוש אישי בעבודה

 

מה דעתך?    תגובות: כיתבי לנו                          מעניין? שילחי לחברה

 

 

____________________________________________