להגשים את הייעוד או לעשות קריירה?

מאת: אלה בנק ישראל, מקימת "מרכז תבונה ורגישות"- המרכז המתמחה בליווי אנשים למציאת הייעוד

 

עוד:

למצוא את הייעוד

הסוד מאחורי כוחן של מילים

אמנות היחסים

שינוי עצמי חיובי

אמון

רגשות

חוקי הנפש של היקום

האם את  אשה מאושרת

ורק הכובע הירוק

פנטזיות

הביקורת

בחרתי בחיים של אי ודאות

דפי בוקר

כוחה של חשיבה נכונה

מועדון דחויים-דחויות

התנגדויות, אושר ומה שביניהם

לחולל שינויים

עושים סדר

ספירת מלאי

ציפיות זה לכריות

מהחמצה לצמיחה

למדוט בין השורות

אחווה או מלחמת אחים

החופש לבחור

קופסאות

מה ששלו - שלו, מה ששלך - שלך

יותר ויותר אנשים כיום שואפים למצוא ולממש את  הייעוד שלהם ולא רק לעשות קריירה. אני מאמינה שתופעה זו תלך ותתרחב. אך מהו בכלל ייעוד? ממה הוא מורכב? במה הוא שונה מקריירה? על כל אלה במאמר הבא.

 

המושג ייעוד מכיל משהו נוסף מעבר ל"לעשות קריירה". הקריירה, בהגדרתה, מהווה רצף של משרות המרכיבות את חיי העבודה של אדם. הייעוד מכיל משהו נוסף, אחר, שחסר הרבה פעמים לאנשים בקריירה על אף הצלחה בה.

 

ה"משהו" החסר מביא אנשים לחיפוש, לשאלת שאלות . המשהו החסר הזה בא לידי ביטוי בכל מיני צורות: תחושה של האדם שהוא לא מחובר למה שהוא עושה, שחיקה, שעמום, היעדר אנרגיה, היעדר התלהבות, תחושה שהקריירה  "סתמית", לא משמעותית . חסרה לאנשים הנאה, ביטוי אישי, משמעות. לאנשים יש רצון עז לעשות משהו שנובע מהנשמה, משהו אמיתי, משהו שיכול למלא ולתת משמעות. כל אלה מובילים לחיפוש הייעוד.

 

אך חשוב להבין תחילה כי ייעוד אינו קריירה. אחד הערוצים שדרכם ניתן לממש את הייעוד הוא תחום הקריירה. אך הייעוד הוא מושג הרבה יותר רחב, ומכיל בתוכו היבטים הקשורים לחייו של האדם. 

תהליך הכוונה לייעוד דורש ידע וכלים שונים מאלו הנדרשים בתהליך הכוונה לקריירה. זוויות ההסתכלות, הנחות יסוד בנוגע לאדם ולמטרותיו שונות. בתהליך חשיפת הייעוד אנו שואפים לגעת בגרעין העמוק ביותר של האדם מעבר ליכולותיו המקצועיות.

 

ייעוד היא מילה גדולה, נשמעת מאוד גבוהה, לעתים אפילו מבהילה. על מנת להבין ולהשתמש בה, עלינו להבין תחילה את משמעותה.

ייעוד הוא מושג הלקוח מתוך תיאוריות ותפיסות המייחסות משמעות ומטרות לחיינו כאן. קיימות מספר הנחות יסוד העומדות בבסיס הייעוד:

הנחת הבסיס הראשונה והעיקרית היא כי לכל אדם ישנה מטרת על עיקרית שעימה הגיע לחייו.

 

מטרת על מצביעה על הייעד שלשמו הגיע האדם לחייו, ומכאן נגזרת המילה ייעוד. מטרת העל מכילה את תמצית הגדרת הייעוד, אך היא אינה מספיקה בפני עצמה על מנת להבין את הייעוד שלנו. הייעוד עצמו כולל הסתכלות על מכלול של משתנים בחיינו המרכיבים את הסיפור הייחודי שלנו ואת מקומנו בעולם.

 

ההנחה השנייה היא שמטרה זו טומנת בחובה את התרומה של אותו אדם לעולם.

 

הנחה שלישית היא שתרומה זו ייחודית רק לו.

 

הנחה רביעית, אדם מגיע עם הפוטנציאל לממש את מטרת העל ( חשוב לציין כי אנו לא מדברים על הגשמת הייעוד במונחים אבסולוטיים של הגשמה או אי הגשמה אלא בדרגות של התקרבות וחיבור).

 

מהי התרומה הייחודית של האדם ? ומה היא כוללת?

התרומה הייחודית של האדם מורכבת ממספר משתנים: כישורי הליבה, פיתוח והתנסות מקצועית מעשית ולמידות החיים( אירועים מעצבים).

 

כישורי הליבה- הינם הכישורים הטבעיים שעימם נולד האדם ( אלו לאו דווקא ה"כישורים" שאנו מכירים ממבחנים). מדובר באיכויות שעימם האדם נולד שאינן ידע נרכש מבחוץ. לאנשים יש בין 1-5 כישורי ליבה ולא יותר.

 

התנסות מקצועית מעשית כוללת את סך הידע המודע והנרכש, והמיומנויות שהתפתחו מתוך התנסות. להתנסות זו יש ערך רב בהסתכלות על הייעוד.

 

אירועים מעצבים ולמידות, הינם איכויות פנימיות, כמיהות, ומשמעויות שהתפתחו באדם בעקבות ניסיון חייו. אירועים שעיצבו את האדם והפכו אותו למי שהוא,לעתים היו אלו כאב או מצוקה שהפכו לחוזק, או נסיבות משפיעות אחרות שפיתחו אותו כמו מפגש עם דמויות משמעותיות והתנסויות שונות.

 

חשוב לדעת, שהאדם מתנסה ומבטא את התרומה הייחודית שלו פעמים רבות במהלך חייו אך בדרך הוא מודע לכך ואינו מייחס לכך משמעות רבה. חוסר מודעות, חוסר תשומת לב ואי הבנה בהירה של איכויות אלה הופכות אותן לנסתרות מעיניו של האדם רוב הזמן. המפגש של האדם עם התרומה הייחודית שלו מתגלה לו בעיקר דרך התחושות שעולות בו כאשר הוא מבטא את התרומה: סיפוק רב, תחושת משמעות, תחושה של חיבור למשהו אמיתי.

 

הבשורה המשמחת, שהיא הנחת היסוד החמישית, היא שאותה תרומה ייחודית, אשר באה לאדם באופן די טבעי, מועילה ובעלת ערך רב לאחרים. נשמע פשוט מדי או טוב מדי מכדי להיות באמת אמיתי. האם נוכל גם להינות ולבטא את עצמנו ?וגם להיות בעלי ערך לאחרים. וגם להיות מתוגמלים על כך כספית?

 

רובנו עומדים ספקניים וחסרי אמונה נוכח האפשרות הזו, היא נשמעת אוטופית מדי, למה באמת זה לא כל כך פשוט לנו?

רוב האיכויות הטבעיות אינם נראות כל כך לעין, הן מכוסות  בקליפות. על מנת לעשות זאת אנו זקוקים למשקפיים אחרים, אשר יכולות לראות מבעד לקליפות, משקפים אלה בדרך כלל מבטאים ראייה אחרת על עצמנו מזו שהורגלנו לה.

 

גם כאשר הדברים מתחילים להיראות, הקליפות שלנו מקשות עלינו, מביאות איתן פחדים, ספקות, חוסר אמונה, דפוסי מחשבה מכשילים. אנשים רבים חווים פחד לגלות מי באמת נמצא שם מתחת לכל השכבות שלנו.

 

אחד תפקידים של המלווה בתהליך הוא לכוון בשאלות ובטכניקות שלו לראייה האחרת, לעזור לחדור את הקליפות ולאפשר לגרעין הפנימי הזה להיראות החוצה.

 

למרות שהייעוד הוא למעשה הגרעין הפנימי הכי עמוק, והוא למעשה תמצית הליבה הטהורה של מי שאנחנו, קשה לנו לראות ולקבל את פשטותו ובטח לא לראות את מימושו. האם יכול להיות שנהיה מאושרים? טוב מדי להאמין. פחדים רבים עולים וצפים לאורך התהליך, לכן מציאת הייעוד הוא תהליך של התבהרות הדרגתית. לעתים יכולה לארוך כמה חודשים ולעתים שנים. אם יודעים לגשת לתהליך הזה עם הידע והכלים הנכונים יש סיכוי שנגיע לתוצאות טובות, ונדע לטפל היטב בפחדים ובשדים שעולים.

 

אז איך ניגשים למציאת הייעוד?

נחזור להנחות היסוד שלנו. הנחת יסוד נוספת, היא כי מתקיים סנכרון בין הייעוד של האדם לבין כישורי הליבה , האיכויות שלו ונסיבות חייו. ההנחה היא כי דברים אינם מקריים. הכישורים הטבעיים שעימם הגיע אינם מקריים, ואמורים להיות כלים שבאמצעותם יכול האדם להגשים את הייעוד. כך גם נסיבות החיים, התחנות המרכזיות שעיצבו את חייו של האדם (ילדות, הורים, משפחה, מערכות יחסים, רכישת מקצוע ועוד) כולם אמורים להוות מעין "תנאי צמיחה מיטביים" להתפתחות. המשמעות של הנחה זו היא כי  החיים שלנו עצמם טומנים בחובם רמזים רבים שמהן ניתן ללמוד על הייעוד. אנו מתבוננים על התנסויות ונסיבות חיים עם השאלה: כיצד הם היו יד מסייעת לעבר צמיחה, התקרבות והתגבשות הייעוד?

 

לאדם קשה בדרך כלל לענות על התשובות הללו לבד. תפקידו של איש המקצוע הוא לשאול את השאלות הנכונות, אשר מעלות את המידע הרלוונטי, ולעזור לאדם בתהליך העיבוד והפענוח.

 

כאשר הייעוד מתבהר קל לנו הרבה יותר לתרגם אותו לתחום עיסוק או מקצועי, אנו מטפלים בשורש העניין ב"חסר" . ה"חסר" שיקף את הריחוק מלממש את התרומה הייחודית שלנו. התהליך אמנם דורש דורש אומץ וסבלנות, אך בדרך כלל מתגמל מאוד.

 

מעבר ליציאה מתחושת התקיעות שליוותה אותנו בחיי הקריירה, אנו יוצאים עם כמה תופעות לוואי חיוביות מאוד: היכולת לראות את התמונה הרחבה של חיינו כאן. להבין את החוט המקשר בין החלקים השונים של פזל חיינו. הייעוד הופך למעין "מפת התמצאות" בחיינו. התהליך עצמו מצייד אותנו בכלים אשר יכולים ללוות אותנו לכל החיים.

 

רוב האנשים מדווחים על תחושות מיקוד. תחושה זו מאפשרת להפריד בין טפל ועיקר בחיינו, ולנוע בצורה ישירה וזורמת יותר לעבר המטרות שלנו.

כמו כן אנשים חווים מעין התמקמות בתוך החיים, משפטים כגון: "מצאתי את מקומי". "אני מרגישה נינוחה", "נרגעתי","אני שלמה עם עצמי" "מרגיש\ה שלווה" הן אמירות אופייניות המבטאות זאת.  

 

השלב שאחרי מציאה וחשיפה של הייעוד הוא הרצון להתקדם ולממש זאת. בשלב זה הקריירה הופכת להיות מכשיר\ערוץ שדרכו ניתן לבטא ולהגשים את הייעוד. כאשר אנו מצליחים להגשים את הייעוד באמצעות הקריירה אנו חווים תחושה מאוד עמוקה של הגשמה עצמית. אין המשתמע מכך שכל בעיותינו נעלמות...והחיים הופכים להיות מאושרים כמו באגדות, אך  הם בהחלט הופכים לאיכותיים, ממלאים ומשמעותיים יותר, חלק גדול מהתסכול שחווינו עוזב אותנו.

 

לסיום אחזור לאותה שאלה: האם את\ה מחפש\ת את להגשים את הייעוד או ל"עשות קריירה"?

 

הכתבה באדיבות: "מרכז תבונה ורגישות"

 

מעניין? שילחי לחברה                                   הגיבי על הכתבה 

   

_______________________________________