"להופיע ב-גוגל משמע את קיימת" - וכמה תובנות על אימהות

  

מאת: נורית

 

 

 מצבי דחק

אסנת יוצאת לדרך חדשה

חרשוף, ארכובית, מלוחיה וריג'לה

הומור נשי

יום האישה הבינלאומי - סקירת מצב

אנה אנו באות? - מחשבות על הים האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

אובדן כושר עבודה

עוד על צרכנות

תנובה והפקקים

 

מי מרגיז אותך?

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

 

 

 

המאמר הזה נולד כתוצאה משיחת אחה"צ בשבת קיצית. שני זוגות בגילאי ה-30 פלוס מבלים בטיול עם עגלות ילדים בפארק רעננה. "כן, " אומר בן זוגי "אם אתה לא ב-גוגל אתה לא קיים". שקט בקהל. חושבים. "המממ...", "יש בזה משהו" אמרתי.

 

כולנו רוצים להטביע את חותמנו בעולם הזה, או לפחות שיזכרו אותנו בזכות משהו שעשינו או סימלנו. אף אחד מאיתנו לא רוצה לעבור כך סתם מן העולם. כל אחד מאיתנו הוא הרי מיוחד.

 

אבל האם באמת על מנת להטביע חותם, או לתת משמעות לחיינו עלינו להימצא אי שם בנבכי ה-DATABASE של מנוע חיפוש בינלאומי, שנותן לך יותר תוצאות  לחיפוש של המלה חולדה מאשר צירוף המילים בן גוריון. או שאם תחפש בו את המלה קקה , יתן 11,000 תוצאות, שהראשונה מדברת על ארגון קק"ל, בכלל.

 

המאמר הזה מיועד לבני ובעיקר לבנות השלושים פלוס, כמוני, שעשו V על "הטיול שאחרי", על התואר הראשון ואולי גם השני, ואפילו חוו את לידת ילדם או ילדתם הראשונים. האם אנחנו מאושרים? האם הטבענו חותם, האם הדברים קשורים? לא בהכרח.

 

שמי יפעת אני בת שלושים וחצי, אמא של שגיא ועלמה ובת זוג  ליוסי. כלכלנית במקצועי, ועד לאחרונה מילאתי תפקיד בכיר בתחום בחברת סטארט אפ.  השאלה של אושר מהו מטרידה מאוד רבים מאיתנו, ומנקרת במוחי רבות במשך השנה האחרונה.

 

לפני כשנה אחותי הצעירה נעמי קבלה דום לב כתוצאה מקריש רצחני בריאות. מכה שכזו קשה בכלל לתאר. בבוקר בהיר אחד, ללא התרעה מוקדמת, נלקחו ממנה חייה והשתנו לנצח חיינו, משפחתה. הכרתה של נעמי עדיין לא שבה אליה והיא מאושפזת בבית לוינשטיין ברעננה. משפחתי ואני עדיין נאחזים בתקווה שיום יבוא ויקרה לנו נס ונעמי תשוב לחיינו.

 

קשה לתאר את המשמעויות הרבות שיש לארוע כזה  על המשפחה הקרובה. לשם כך בלבד דרוש לי ספר שלם. וכן, השאלה של אושר מהו מטרידה מאז המקרה אף יותר. כי לנו, אלו שזכו בחיים יש את היכולת להיות מאושרים ולהנות מהמתנה הזו שניתנה לנו. אחרי הרבה מחשבה וקריאה מסקנתי היא אחת.

 

אושר הוא אוסף של חוויות. של רגעים קטנים שבהם אנו מחייכים כלפי חוץ ויותר חשוב – כלפי פנים. אינני הראשונה שתאמר לכם כי אושר נמצא בדברים הקטנים.

 

כלומר בעצם, אם אנו רוצים להיות מאושרים אנו צריכם לצבור חוויות. סקס טוב עם בן זוג שאוהבים, המקלחת שאחרי, נצחונות קטנים בעבודה – פרזנטציה טובה, ניהול צוות מצליח, ללדת ילד, לראות אותו מחייך בפעם הראשונה (או בשלוש בבוקר – זה מקל את הקימות בלילה).  טיול בהר הכרמל או  סתם סרט טוב שראיתם.

 

אושר זה לא מצב שבו אתם מחייכים מאוזן לאוזן מבוקר עד ערב, והילדים שלכם עושים בדיוק מה שאתם רוצים שיעשו ומתי שאתם רוצים שיעשו זאת או כשאתם חפים מכל טעות אנוש בעבודתכם ואינכם נתקלים בקונפליקטים עם סביבתכם או עמיתיכם כחלק מן השגרה.

 

לא. האמור לא מתאר מצב של אושר. החיים קשים – או באנגלית LIFE IS TOUGH ולמרות שהורינו (חלקם) ניסו להגן עלינו מן האמת המרה, זהו המצב ועלינו להפנים זאת על מנת לדעת מהם כללי המשחק. אם נדע את הכללים נוכל יותר בקלות לשחק במשחק הזה שנקרא חיים, ואף לנצח – כלומר להיות מאושרים.

 

חוויות זה טוב ונחמד אבל מה עם חותם אישי? האם בכך שהבאתי ילד לעולם, או קודמתי בעבודה, האם באמת אני מרגישה מאושרת, האם הגשמתי את עצמי? האם אני מופיעה ב-גוגל?

 

ישנו קשר ישיר בין אושר להגשמה עצמית. בפסקה הקודמת הזכרתי שורה של חוויות אשר בונות את אושרנו, אך החוויות השונות נוצרות בגלל צרכים שונים שיש לנו כבני אדם. ישנה אשה שתישאב אושר מהצלחה בעבודה – שזקוקה להכרה מאנשים מסוימים או שואפת להגיע למקומות משפיעים יותר. אדם אחר ירגיש אושר אדיר מלגדל את ילדו ומלראות אותו צועד צעד ראשון. לעיתים אותו אדם,  יהיה זקוק לשני סוגי החוויות הללו בזמנים שונים של חייו על מנת להרגיש מאושר. לעיתים, הרצון לשאוב אושר משני מקומות שונים מתנגש. קשה גם לגדל את ילדך וגם להשקיע את כל מרצך ויותר בעבודה.לכן יש צורך באיזון. חיינו ארוכים ויש עת לכל דבר. ניתן לשלב חוויות מעולמות שונים אך להגדיר את הגבולות והמסגרות לכל תחום. אם ברצוני להתקדם במקום עבודה ספציפי שאני נמצאת בו – יהיה זה בניגוד לרצונותיי ולמטרתי להגשים את עצמי אם אבחר ללדת את ילדי הראשון בעת הזו.

 

כפי שאמרתי אני אמא לשניים. שגיא בן 4 חודשים ועלמה בת שלוש. גיליתי את עצמי מחדש, אני המאושרת באדם, האמהות נולדה בשבילי. כל אלה ועוד ל-א מאפיינים אותי בתור "אמא יפעת". לא ולא. אמנם להיות אמא זה דבר נפלא. שמגלה לך שיש בך עוד ועוד אהבה לתת וגם לקבל כמובן. להיות אמא זה לקבל פידבק מיידי על התנהגותך, מעשייך, צורת הדיבור שלך  (אחרי שהבת שלי אמרה לי בפעם הראשונה "את מעצבננת" הבנתי שיש לי בבית טייפ רקורדר עם קסטה אינסופית) ולכן גם כלי להתפתחותך האישית.

 

א-ב-ל להיות אמא זה גם להמשיך ולהיות הבחורה או האישה שהיית במשך 30 השנים (פלוס מינוס) שקדמו לכך. להמשיך ולטפח את תחביבייך, עבודתך והשכלתך וכל זאת גם על מנת להיות אמא טובה יותר. אמא שלא עושה הכל למען הילדים, אלא עושה למען עצמה, ולמען עצמה כולל גם את דאגתה ואהבתה לילדיה והשקעה בחינוכם של ילדיה.

 

כמובן , לא משתמע מכך שחייך ממשיכים במסלולם הרגיל רק עם תוספת תינוק/ת.

לכן לפני שקיבלת החלטה ללדת ילד ודאי כי פינית לו/ה מקום בחייך . דעי כי עם הכיף באה גם מחוייבות אינסופית ויחד עם זאת אל תשכחי את עצמך.  

 

האם את מתנדבת בעמותה כל שהיא, האם חלק משיגרת חייך כוללת פעילות לטובת גורם אחר שאיננו בהכרח קשור בעבודתך או משפחתך? במסגרת חיפושינו אחר אותו עץ ההגשמה העצמית שהאושר הוא פריו, ראוי להזכיר את הפעילות למען הקהילה. מתנדב במשמר האזרחי שעזר לנערה במצוקה. פעילה בארגון נשים שתמכה בנפגעת אונס בשעותיה הקשות. מטפלת בבחורה חסרת הכרה בבית לוינשטיין. אנשים אלו שזכו בתכונת הנתינה, יודעים אושר מהו. אם מעצם מתן העזרה, אם מקבלת תגובה למעשיהם – ולו הקטנה ביותר, ואם מעצם תעצומות הנפש אשר מנתבות אותם לפעול בנתיבים אלו. אנשים אלו נותנים למונח חברה את משמעותו האמיתית, בלעדיהם אנו אוסף של אנשים בודדים ותו לא.

 

ואם בכל זאת אני רוצה להופיע ב-גוגל? אבחר בעיסוק עם חשיפה ברורה: עיתונאית, שופטת, סופרת, משוררת, פוליטיקאית.. כך- לבטח אטביע חותם בהווה. אך ייתכן מאוד שאין די בכך להגשמתנו העצמית ומכאן לאושרנו, האם הטובה ביותר שנתנה לילדיה את הכלים הטובים ביותר לחיים לא נמצאת בגוגל, גם הנוסחה לאושר לא.

           

מה דעתך?    תגובות: כיתבי לנו                            מעניין? שילחי לחברה

   

______________________________________________