חשיבה יצירתית : היבטים תחומיים, בין תחומיים וא- תחומיים

 

מאת: פרופ' עדנה אפק, פורסם ב: דפים 27 (1998)[1]

 

 

עוד:

 

הצ'קרות: מרכזי האנרגיה שלנו

השפעת ביטוי רגשות על מחלת הסרטן

ממוגרפיה - חבל על הזמן?

 

השפעת התערבות פסיכולוגית על הפחתת הסיכון

 

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

 

תשעה חודשים של טירוף חושים

הריון: אור שמחה ובריאות

עיסוי בהריון

עיסוי לאם ולילד

תזונה ומתח

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

 חלק ד' (המשך מחלק ג')

 

הפנייה לדימיון שבעיני הוא "דם"- מזון לחשיבה, מאפשרת לנו להיחלץ מכבלי הגדרות וההגדרות, החלוקות וההפרדות. לשלב בין האובייקט  והסובייקט, בין הדומם והחי.

 

בתרגום חופשי מאד, אביא קטע משיר של וולט ויטמן,

 

וילד יצא בכל בוקר

ואך פגעה עינו בחפץ,

וכבר היה לאותו חפץ.

והחפץ היה הוא למשך היום,

או לחלק מן היום,

או למשך שנים ארוכות

או למחזורי שנים.

 

ביאליק משחק בילדותו עם קרן אור:

את נישמתי, הוא אומר, הצילה קרן פז רחמניה, ועל כנפי הזוהר ימים רבים פיזזה.

איינשטיין טען שדרך החשיבה שלנו יוצרת בעיות שאינן ניתנות לפיתרון באמצעות אותה דרך חשיבה. ולכן הוא עשה שימוש רב בדימיון. הוא ראה את עצמו, כמו ביאליק רוכב על קרן אור, והאחים מונגולפייה, כך מספרים, השתמשו בגיצים שעלו  מהאח המבוערת כגראים לפיתוח המצאת הכדור הפורח.

 

על כל פנים, הדימיון המגשר מביא לפיתוחים שייתכן שנראים לנו כרגע  דימיוניים, אבל בעתיד ואפשר הקרוב, יהפכו מהמצאה למציאות.  

קוקראן, החוקר הבריטי העומד בראש המעבדה הבריטית לתקשורת מתקדמת, צופה שבשנת 2020 יהיה אפשר להתחיל לפתח שיטות חיבור שבבי צורן חזקים למוח. החיבור ייעשה, ככל הנראה באמצעות גידול תאי עצב על שבב הצורן. כתוצאה מכך יווצר "קשר פיסי בין הזיכרון האנושי, המבוסס על פחמן, לבין זיכרון הצורן של שבב המחשב".

אם יווצר הקשר הזה, יוכלו אנשים לשאת בשבב שיוחדר למוחם את כל האנציקלופדיה בריטניקה.

  

גלגול

אחת  הדרכים היותר מובהקות של החשיבה היצירתית, היא הגלגול. למה הכוונה, התיחסות לרעיון  או למוצר, לא כאל מוגמרים אלא כאל נקודת פתיחה לאילתורים וליצירת רעיונות  ומוצרים חדשים.

 

בספרו גאמינג,מדריך לטיפוח היצירתיות בארגון, כתר, 1998, מגדיר גון קאו את הגאמינג- התהליך של החשיבה היצירתית כך-

לקחת נושא, שאלה, תחושה, גחמה, רעיון, ולהפיץ אותו, לשבור אותו להרכיב אותו מחדש, להפוך בו, לנגנו מן הסוף להתחלה, להמריא אתו גבוה ככל האפשר אל מחוץ לטווח הראייה בלי להירתע...

כך החשיבה היצירתית.

 

הדוגמאות לתהליך זה רבות מאין ספור.

והן נעות משיפור בלתי פוסק של מוצר ועד התמד של שינוי בתחומי חיינו השונים.

הדוגמה הראשונה תובא מתחום הקניות.

נוכל לראות את הגלגול של הדוכן, לחנות מהחנות לסופרמרקט ומהסופר מרקט לקניון ומהקניון לגלגול העכשוי - קניון אבל חלק מהרחוב. וכל זאת למה - משום שאחד הלקחים שהופקו מבניית קניונים רבים מחוץ למרכזי הערים הוא, שהתופעה מחסלת את העסקים של הסוחרים בתוך הערים.

הפטנט, על פי כתבה בגלובס  מה22 ביוני, 1998, הוא, לדברי פלסנר מדנמרק, שזכה בפרס של המועצה הבינלאומית לשופינג סנטר, להתקשר עם מרכז עירוני קיים. כמו מדרחוב, או חוף הים.מקום שבו אנשים אהבו או אוהבים להיות. מקום שהוא סתירה למול  על כביש מהיר.

 

כמה גילגולים עבר המהדק" כמה גירסאות. קראתי שיש  היום 141 גירסאות שונות למהדקים.

מהדק משולש, מרובע, עם חריצים, דוגמת הצמיג שלא יחליק, צבעוניים, מצופים בפלסטיק ועוד. המעניינים ביניהם הם אלה המעידים על חשיבה שונה מבחינת המהות. למשל המהדק המחורץ, שאינו מאפשר  החלקת הניירות.

מה יותר מוכר מכתיבת טיוטה וגלגוליה, יש אומרים שעגנון כתב עד 16 טיוטות לסיפור אחד. והנה לנו גילגולים. קדיה מולדובסקה כתבה את השיר הנפלא גילגוליו של מעיל.

 

ועוד. הצצה לעולם המספרים.

בספר הנפלא של הוג, חוש השלג של העלמה סמילה, תל-אביב: שוקן, 1997 מדברת סמילה על עולם המספרים במונחים כמו כמיהה, שלמות, חיים, צמחיה ועוד.החלוקה המדומה בין ריאלי והומני נעלמת.

וכך אומרת הגיבורה -

סוד המתמיטה הוא המספרים. אם מישהו ישאל אותי מה באמת גורם לי אושר , אומר לו: שלג,קרח ומספרים.

שיטת המספרים היא כמו חיי אדם. בהתחלה יש לך המספרים השלמים. המספרים שהם טבעיים וחיוביים.המספרים של הילד הקטן. אבל התודעה האנושית מתרחבת. הילד מגלה את הכמיהה, ואתה יודע מהו הביטוי המתמטי לכמיהה?

אלה הם המספרים השליליים. הם ניסוח התחושה שמשהו חסר. והתודעה ממשיכה להתרחב, וצומחת, והילד מגלה את חללי הביניים. בין האבנים, בין האיזוב שעל האבנים, בין בני האדם. ובין המספרים. ואתה יודע לאן זה מוביל? זה מוביל לשברים. המספרים השלמים ביחד עם השברים נותנים את המספרים הרציונאליים. והתודעה איננה עוצרת שם. היא רוצה לפרוץ את גבולות ההיגיון. היא מוסיפה פעולה מגוחכת כמו מציאת שורש.והתוצאה היא המספרים האי-רציונאליים...

זהו סוג של טירף. כי המספרים האירציונאליים הם אין סופיים. אי אפשר לכתוב אותם. הם דוחקים את התודעה אל מחוץ לתחום. ועם המספרים האירציונאליים, שנוספו למספרים הרציונאליים, מקבלים את המספרים הממשיים. וזה לא נפסק. לעולם לא נפסק. כי עכשיו , במקום הזה אנחנו מרחיבים את המספרים הממשיים על ידי המספרים המורכבים, שורשים מרובעים של מספרים שליליים. אלה מספרים שאנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו, מספרים שהתודעה הרגילה איננה מסוגלת להכיל. וכשאנחנו מוסיפים את המספרים המורכבים למספרים הממשיים, אנחנו מקבלים את שיטת המספרים המורכבת. שיטת המספרים הראשונה שבאמצעותה ניתן להסביר בצורה מספקת את היווצרות גבישי הקרח. זה כמו נוף רחב ופתוח. האופקים. האדם נמשך לעברם, והם מוסיפים להתרחק.

 

החשיבה היצירתית נותנת בידינו את הכלי להגמיש את גבולות התודעה שלנו ולהרחיב אותה.

 

ולקראת כמעט סיום, ברצוני לעמוד ברצוני לעמוד על מספר "אמיתות שגויות" הרווחות בקשר לתחום:

 1.                    החשיבה היצירתית היא כיף:

לא.

החשיבה היצירתית היא תהליך של עבודה קשה ומתמדת.

כמו בדברים רבים אחרים יש בה גם רגעי כיף רבים ובעיקר כאשר "שוברים" את המוכר.

דבר דומה מתרחש בתחום ההומור, שאחד מגראיו הוא השבירה של המוכר והמצופה.

 

2.כל מה שילדותי הוא טוב.

 

מאחר שהחשיבה היצירתית היא מורכבת ולא פשטנית או חד מימדית היא מניחה מראש שדברים הם גמגמיסטיים ולא אואיסטיים, ולפיכך לעולם לא תשתמש החשיבה היצירתית באמירות גורפות. וכך גם במקרה זה.

 

ואביא כאן מדבריו של קונראד לורנץ שאמר כך:

"תכונות ילדותיות הן כמובן בסיס לדרך התהוותו של האדם... "{אבל} יש לכרוך אותן "בעבודה סבלנית ומתמדת לשם הגשמת מטרות רחוקות, ואחריות למעשים."

 

מעצם היות החשיבה היצירתית גמגמיסטית היא ילדית ובוגרת כאחת. א- תחומית, על חושית , מלאת דימיון משחק ושובבות, ובו בזמן בוגרת ואחראית,חלק אינטגרלי מתהליך החשיבה היצירתית הוא הבדיקה של הדברים לאור הצרכים, האילוצים והמטרות. אלא שבדיקה זו מתרחשת תוך כדי התהליך ובסופו ולא מיד בתחילתו.

 

3.החשיבה היצירתית  מנוגדת לחשיבה הלוגית.

שוב היגד שהורתו בראייה או- איסטית  של דברים.

החשיבה היצירתית עושה שימוש בכל דרכי החשיבה הקיימות. היא מקבץ של דרכים ושיטות.

היא מאד הגיונית במבט לאחור, אבל מאחר שהיא איננה מתסתגרת  במה שהיה אלא מניחה שהעתיד הוא עצמאי ואיננו רק רפליקה של העבר, היא עשוייה להיתפס במבט ראשון כלא הולמת את המוכר, קרי מה שמכונה הגיוני, בנקודת ההתחלה.

 

4.מרבית ההישגים הגדולים הם עניין של מקריות.

 

החשיבה היצירתית היא בעת ובעונה אחת כלי ואורח חשיבה מתמיד.

כשהיא משמשמת כאורח חשיבה היא מביאה אותנו לקשב  המתבונן או להתבוננות הקשובה שאינה מאפשרת למקרה המתאים לחלוף מבלי שנשגיח בו ונעשה בו שימוש.

 

החשיבה היצירתית פועלת בדברים הקטנים ובגדולים כאחד. אנחנו נוכל למצוא אותה בכרטיס אשראי מתכלה משום שהוא עשוי מחומרים אורגניים, גרעיני תירס.

אגב, מסתבר שהתירס והסוייה הולכים היום כמעט עם כל דבר.

גרגירי התירס משמשים לשיפור מזגני אויר, על פי המצאתו של המהנדס לאדיש, ומהם  גם יוצרים מיכלי מים מתכלים מעצמם השומרים על הסביבה.

 

ומסוייה , טוענים מדענים אמריקניים כי מצאו דרך, לייצר טנקים, טרקטורים, מכוניות ואפילו גשרים.

דוגמות לכך  אפילו הוצגו לפני כשנה באילינוי. שם הוצג אב טיפוס של חלק מקומביין המיוצר מסוייה מחוזקת בסיבי זכוכית, ומשקל החלק רבע ממשקל מקבילו המתכתי.

אז את החשיבה היצירתית אנחנו יכולים למצוא  בכל תחום ותחום מחיינו, בתעשיה, בטכנולוגיה, באומנות, בחינוך ובחברה.

בחינוך  נוכל לראות את ביטוייה בתפיסות חדשניות כמו תפיסת גרדנר הקוראת תיגר על החשיבה המסורתית של הIQ המשותף לכל והסטאטי, הנכון תמיד ובכל מקום  ומציעה במקום תפיסה זו את תיאוריית ריבוי האינטיליגנציות הדינאמית, תלויית התרבות הספציפית.

 

ולקראת הסוף - תמרור אזהרה.

במהלך דברי הבאתי דוגמאות רבות, מתחומי חיים שונים.

לא הדוגמאות הן העיקר. ואעיז לומר שהן לא חשובות. העיקר הוא תהליכי החשיבה היצירתית שהדוגמות השונות מלמדות עליהם,

וברוח החשיבה היצירתית, הסיום אינו סיום, אלא הסוף הוא רק הסף, ואני חוזרת לקרוא בקטע מתוך עגנון.

בסיפורו "עד הנה" בקובץ עד הנה, תל-אביב: שוקן, 1968 אנו קוראים את הדברים הבאים:

 

הרעב הציק לי מבפנים והמיטה הרעועה העיקה לי תחתי והרהורי עתידות קשים היו מן הרעב ומן המטה.ביקשתי להעביר ממני אימת ההרהורים ונטלתי שרש עברי להפך באותיותיו, כמה תיבות מסתעפות מהן. ומחמת שהיה הלילה קשה נטלתי תיבת בקר

בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר. וכשאתה מקמץ את התיבה בשני קמצים הרי בקר מלשון נבוכו עדרי בקר. וכשהיא ננקדת פתח וצרי הרי בקר , לא יבקר בין טוב לרע, ובלשון חכמים שהה כדי ביקור וכן כל שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים.

וכשאתה הופך את התיבה הרי רקב, כמו שאתה אומר הרקב לבית יהודה.ואם אתה מסרסה הרי קרב, לעת צר ליום קרב ומלחמה. או קרב ונפש כי יקריב קרבן מנחה לה.'

או קרב מלשון את החלב המכסה את הקרב. או קרב מלשון כי קרוב הוא.

או קרב מלשון קרובה. ואם אתה חוזר ומסרסה הרי ברק, ברוק ברק ותפיצם.

לשון אחר ברק, חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה למען ברק.

לשון אחר ברק, את קוצי המדבר ואת הברקנים.

לשון אחר ברק, קום ברק ושבה שביך. ואם אתה מוסיף עליה תיו הרי ספיר נפך וברקת.

ואם אתה חוזר ומסרסה, הרי רבק, מלשון עגלי מרבק, ולבסוף קבר.

 

הקטע הזה מתוך עגנון מתאר את תהליך ה"משחק" המחשבתי הבלתי פוסק,של היחיד, ואני מדגישה כאן רק של היחיד, תהליך המשלב, מוסיף, מהפך, מתבונן בדברים מנקודות ראות שונות, מתחילת החיים ועד סופם. ועם תום חיי היחיד שוב יחל התהליך, ממש כמו החיים בגלגוליהם.

    

בחזרה להתחלה                                                              


[1] כל הזכויות שמורות לעדנה אפק, אין להפיץ ללא אישור המחברת

 

ומה דעתך?    תגובות: כיתבי לנו                         מעניין? שילחי לחברה

 
 
 

______________________________________________________