חשיבה יצירתית : היבטים תחומיים, בין תחומיים וא- תחומיים

 

מאת: פרופ' עדנה אפק, פורסם ב: דפים 27 (1998)[1]

 

 

עוד:

 

הצ'קרות: מרכזי האנרגיה שלנו

השפעת ביטוי רגשות על מחלת הסרטן

ממוגרפיה - חבל על הזמן?

 

השפעת התערבות פסיכולוגית על הפחתת הסיכון

 

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

 

תשעה חודשים של טירוף חושים

הריון: אור שמחה ובריאות

עיסוי בהריון

עיסוי לאם ולילד

תזונה ומתח

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

 חלק ב' (המשך מחלק א')

להלן אביא דוגמה לשימוש ב"חמשת המדוע". אגב, כמובן שהמספר חמש הוא בגדר המלצה בלבד.

האם אי פעם שאלתם את עצמכם למה בעצם רוחב מסילות הברזל בארה"ב הוא רגל ו- 8.5 אינץ?

 

אגב, תשובה לכך מצאתי בכתב העת של QUALITY SOCEITY IN AUSTRALIA,

ובכן, מדוע המרחק הזה דווקא?

משום שכך בנו את המסילות באנגליה. המערכת האמריקאית נבנתה על ידי האנגלים.

מדוע האנגלים בנו את המערכת שלהם באנגליה תוך שימוש במרווח מוזר זה?

כי הקווים הראשונים באנגליה נבנו על ידי אותם האנשים, שבנו את המסילות החשמליות שקדמו לרכבות, והם השתמשו במרווח הקבוע הנ"ל.

מדוע , אם כן, השתמשו הם במידה זו?

משום שבוני המסילות החשמליות השתמשו באותם כלים ומתקנים שבעזרתם בנו עגלות וכרכרות. בעגלות אלה היה המרווח הנ"ל בין הגלגלים. בסדר! אבל מדוע היה לעגלות מרווח מוזר זה?

כי זה היה המרווח שהיה בין החריצים והמסילות בכבישים שחרצו גלגלי העגלות. אילו היה להן מרווח שונה, הן היו נשברות בנסיעה על הכבישים הישנים הללו.

אם כך, מי בנה את הכבישים הישנים והמחורצים הללו?

הכבישים הראשונים באירופה נבנו על ידי האימפריה הרומית לטובת  הליגיונות של צבאה. מאז השתמשו בכבישים האלה ללא הפסקה.

והחריצים?

החריצים הראשונים נחרצו על ידי מרכבות המלחמה הרומיות. כל מרכבות המלחמה נבנו על ידי הרומאים עבור צבאם, ולכן היתה אחידות במרווח הגלגלים שלהן. במשך הזמן נאלצו כולם להתאים את עצמם למרווח זה, אחרת היו העגלות ו\או המרכבות שלהם נשברות.

מכאן, שיש לנו תשובה לשאלה שבה פתחנו: המידה הנ"ל בארה"ב נובעת מהמיפרט הצבאי של מרכבת מלחמה רומית.

כמו שנאמר מפרטים וביורוקרטיות חיים לנצח.

ולכן בפעם הבאה שתקבל מיפרט ולא תבין למה תיכננו אותו כפי שתכננו, אז אל תתפלא, כי מרכבות המלחמה הרומיות תוככנו כך שתהיינה בדיוק רחבות מספיק להכיל את העכוזים של שני סוסי מלחמה.

 

ובכן, כאשר אנחנו שואלים שאלות ולא מרפים אנחנו עשויים גם לגלות את אי נחיצותם של דברים.

 

ההתבוננות הילדית הזאת, הספק רצינית ספק משועשעת, יכולה להביא לאפשרות לוותר.

כך עשוייה החשיבה היצירתית לסייע לנו בויתור על עודפות, לוותר על  הטפל ולהתמקד במה שבאמת חשוב.

 

וכך אומר קונרד לורנץ, בספרו על שמונה פשעי האנושות המתורבתת, שוקן 1981-ע 79)

"קיים תרגיל גופני מכאיב אומנם, אך שומר על צעירות ובריאות, מעין התעמלות בוקר- להשליך בכל יום אחת מן ההשערות האהובות עלינו החוצה."

 

ועוד, בנושא ההתבוננות.

החשיבה היצירתית היא תמיד קשובה, תמיד מתבוננת ולפיכך היא  משגיחה בדברים שהאחרים הממהרים, הנעולים על מטרה ופחות על תהליכים עשויים להחמיץ.

 כך למשל קרה לריצרד גיימס, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ב-1943.

שעה שעבד במעבדה הביתית שלו בניסיון לפתח מערכת קפיצים שתוכל להחזיק ולתמוך במכשירים רגישים, באונייה, בזמן הפלגה. נפל אחד הקפיצים  מאחד המדפים,  גיימס שם  לב שהקפיץ במקום ליפול ולנוח על הרצפה, התקמר וירד מן המדף למדף שמתחתיו וכן הלאה עד שנחת לריצפה ונשאר עומד עליה.

 

במקום לעבור על העניין לסדר היום, החל גיימס בסדרה של ניסויים בקפיץ הזה.

יחד עם אישתו, בטי רשמו הגיימסים פטנט על הסלינקי המפוסמם, הצעצוע האהוב על ילדים רבים;

אותה הקשבה מתבוננת גם מאפיינת המצאות רבות אחרות.

כאשר אלכסנדר פלמינג חזר מהחופשה שלו הוא מצא שהבקטריה באחת מצלחות הפטרי, נעלמה.

הוא לא עבר לסדר היום, אלא החל להתבונן באירוע המקרי הזה.

מההתבוננות הזאת נולד כידוע לנו הפנצילין.

הגילוי הזה של פלמינג מדגים את מה שרוברט סטרנברג מכנה בשם

  SELECTIVE CODING - קידוד סלקטיבי, והמתאר את היכולת לדלות מידע חשוב מאינפורמציה או מאירוע שוליים, לכאורה.

 

ובכן, החשיבה היצירתית קשובה, מתבוננת ובנוסף לכך גם משלבת. ההתבוננות המחודשת מצד אחד והדימיון המאפשר גישור על פני תהומות המוכר, מצד שני, מאפשרים לחשיבה היצירתית לשלב בין דברים, שעל פי החלוקות הקיימות, הם הפכים.

 

סקוט פיצג'רלד אמר ש"המבחן של המוח האנושי מן המעלה הראשונה הוא היכולת לאחוז בו זמנית ברעיונות מקוטבים, ועדיין להיות מסוגל לפעול."

 

אחד ממאפייניה המובהקים של החשיבה היצירתית היא היכולת הזאת.

וכבר נכתב במקורותינו - עץ הדעת טוב ורע !

טוב ורע ולא טוב או רע.

מהמקום של ההתנגשות, מן הקטבים, צומחת היצירתיות.

ואכן, אם נתבונן בשפה העברית הרי שמן המיצר ומן הצרה, צומחת גם היצירתיות.

 

להלן אביא מספר דוגמאות:

אפתח בסיפורו של גג שידגים את החיבור של אלמנטים שאינם שייכים ואפילו אולי מנוגדים זה לזה.

 

הסיפור עוסק בניסיון לתכנון גג שיהיה שחור ומחמם בחורף ולבן ואוורירי בקיץ.

התפיסה האו-איסטית ( או או) זו הממדרת, הרואה דברים  בקטיגוריות נבדלות של שחור לבן, רע טוב, תציע לנו  את האפשרות של גג שחור ועליו גג לבן וקילופו של גג ב, מגג א והלבשתו שנית  על גג א וחוזר חלילה.

 המשך....

 


[1] כל הזכויות שמורות לעדנה אפק, אין להפיץ ללא אישור המחברת

 

ומה דעתך?    תגובות: כיתבי לנו                      מעניין? שילחי לחברה

 
 
 

______________________________________________________