חשיבה יצירתית : היבטים תחומיים, בין תחומיים וא- תחומיים

 

מאת: פרופ' עדנה אפק, פורסם ב: דפים 27 (1998)[1]

 

 

עוד:

 

הצ'קרות: מרכזי האנרגיה שלנו

השפעת ביטוי רגשות על מחלת הסרטן

ממוגרפיה - חבל על הזמן?

 

השפעת התערבות פסיכולוגית על הפחתת הסיכון

 

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

 

תשעה חודשים של טירוף חושים

הריון: אור שמחה ובריאות

עיסוי בהריון

עיסוי לאם ולילד

תזונה ומתח

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

היצירתיות והחשיבה היצירתית קשורות זו בזו אבל אינן זהות.

יצירתיות היא תכונה המאפשרת לנו לחרוג אל מעבר לגבולות המוכרים.

היצירתיות היא התעוזה , האומץ לא להכיר במגבלות ובגדרות ולפעול בהתאם.

החשיבה היצירתית היא הכלי שמאפשר לנו להפעיל את התכונה הזאת, באופן שיטתי ועל פי רצון.

במילים אחרות, החשיבה היצירתית היא מערכת מודעת ומכוונת להתיחסות למידע מכול הסוגים, ומכל המקורות, כולל מידע חושי, ולמניפולציה שלו.

מערכת זאת היא א- תחומית ולפיכך היא משתמשת במקבץ של דרכים שיטות וגישות.

היא איננה שיפוטית א-פריורית, איננה דעתנית ונחרצת, איננה נעולה על המטרה, על הספקים, על "להגיע" אלא התהליך, עצם החשיבה, החיפוש, התהייה, ההתבוננות, חשובים לא פחות ואולי אף יותר, מן התוצרים.

החשיבה היצירתית אינה מחפשת תשובה נכונה אחת, היא בחיפוש מתמיד אחר אלטרנטיבות, היא איננה הופכת את העתיד לעבר, בבחינת עתידנו הוא עברנו, אלא מאפשרת לו לחיות באופן עצמאי אך בזיקות לעבר, על פי הצורך והעניין.

הכלי הזה ששמו "חשיבה יצירתית" מאפשר לנו לנוע בין המציאות וההמצאה.

בין שני הקטבים של השורש הזה, מצא, שנגזרתו האחת המציאות על המגבלות והאילוצים שלה ואילו נגזרתו השנייה ההמצאה ומה שעדיין איננו קיים ואינו כבול למציאות, בין שני הקטבים האלה נעה החשיבה היצירתית.

 

ולפני שאמשיך מספר הערות:

א. לצורך ההרצאה אעשה שימוש לעיתים במונחים מקובלים, הנוגעים לקטיגוריות רווחות, ואילו כפי שכבר ציינתי החשיבה היצירתית היא מעל לאלה.

ב. לפני שאמשיך ברצוני לציין שבדברי לא אתייחס באופן ספציפי לתחום זה או אחר, לאומנות מסוג זה או מסוג שונה.את ההשלכות והשתמעויות, לתחומים ספיציפיים אשאיר לכם המאזינים.

אתייחס לחשיבה היצירתית וכיצד היא באה לידי ביטוי באומנות החיים.

 

והערה אחרונה -

לצערי, רבים מבלבלים בין החשיבה היצירתית לבין טכניקות שונות שיכולות לשמש בתהליך החשיבה היצירתית.

החשיבה היצירתית איננה טכניקה זו או אחרת. הטכניקות או הגישות הן רק מספר קווים, בתמונה הכוללת של החשיבה היצירתית.

 

ומה בכל זאת הטכניקות שהחשיבה היצירתית עושה בהן שימוש?

הטכניקות רבות ומגוונות ולקוחות מכל התחומים.

וכולן לגיטימיות כל עוד הן עומדות במספק קריטריונים שכבר הזכרתי - ריבוי אלטרנטיבות, התנתקות משיפוט מידי ודיכוטומי, והשלכת הוכחות עבר על אפשרויות עתידיות.

 

בין הדרכים המרובות מאד שהחשיבה היצירתית עושה בהן שימוש ניתן למנות ואמנה רק חלק מהן, את ההתבוננות הנאיבית, ושאילת שאלות"שורש" על דברים מקובלים, אותן שאלות ילדיות של למה, ומי אמר ומה יקרה אם? וכו. ו"גלגול" ומניפולציה של רעיונות, חיבורים ושילובים של מין שאינו במינו, ינוסיאניות, זאת אומרת צירוף בין קטבים או דברים שהם לכאורה איפכיים, שימוש רב באסוציאציות, בדמיון, ובדימויים, שימוש בכל החושים, התנסות ולמידה תוך כדי התנסות, ובחינת דברים בסופו של תהליך ולא בתחילתו. 

 

ומכל אלה אוכל להוסיף ולומר על החשיבה היצירתית שאין בה ווכחנות והתנצחות, והיא מתרחקת מן "המי צודק" ומעדיפה את החכם, שהיא איננה סטאטית, או דטרמיניסטית, שאין בה קודם ואחר-כך ושהיא אופטימית ולא פסימית.

 

להלן אעמוד על מספר דוגמאות לשימוש בחשיבה יצירתית, במכלול חיינו ותוך שימת דגש מיוחד על התחום הלשוני, באנלוגיה לתחומים אחרים ומתוך ההשקפה הכורכת חשיבה בשפה.

הדוגמאות שאביא יתארו את הביטוי, את גילוייה של החשיבה היצירתית ואת דרך ההגעה אליהם.

 

אפתח בהתבוננות:

מהרבה בחינות החשיבה היצירתית היא חשיבה ילדית, ילדית ולא ילדותית.

 

אתייחס תחילה לילדיות מבחינת ההתבוננות הילדית, הבראשיתית, ההתבונננות שיש לה זמן להתבונן, על דברים בעיניים לא משוחדות.

מי שמכיר אותי יודע שיש בי אהבה גדולה לשפות בכלל ולשפה העברית בפרט, ולא בכדי כרכה השפה העברית את מעשה ההתבוננות בשורש בין, שממנו נגזרות התבונה ,ההבנה, וההבחנה "בין" ל"בין".

 

אם מתבוננים היטב בדברים אזי שום דבר אינו מובן מאליו.

שום דבר אינו בבחינת כי ככה עושים, או כי ככה זה.

שואלים שאלות מן השורש.

ידועה הבדיחה המפורסמת על הבן ההולך עם אביו במדבר, ושואל:

אבא, למה יש כל כך הרבה חול במדבר?

עונה האב:אינני יודע

אחרי מספר דקות שוב שואל הבן: אבא, למה  כל כך חם במדבר?

עונה האב: לא יודע

ושוב אחרי מספר דקות שואל הבן:

אבא, למה אין עצים במדבר?

עונה האב : אינני יודע?

שואל הבן: תגיד אבא, זה לא מפריע לך, שאני שואל כל כך הרבה שאלות?

עונה האב: אם לא תשאל איך תדע?

 

ואכן, סיפור ידוע זה, בא ללמדנו שהשאלה היא העיקר, שעצם השאלה יש בה כבר מן הידיעה.

 

החשיבה היצירתית שואלת שאלות מסוג "למה", ומה יקרה אם, ולמה בכלל צריך את זה?

היא שואלת שאלות מחדש על דברים מקובלים, ומובנים מאליהם.

אין בחשיבה היצירתית דבר המובן מאליו.

אין כי ככה זה.

יש בדיקה מחודשת של דברים.

בבחינת "לנקות את הראש" ממה שכבר מוכר וידוע.

חברת טויוטה למשל, נוהגת להשתמש בטכניקה של חמשת הלמה או מדוע. בטכניקה הזאת שואלים שאלה מקבלים תשובה ואז חוזרים ושואלים שוב מדוע.

היפאנים טוענים שאם תעשו כך חמש פעמים, תבינו את מהות העניין.

(להמשך - חלק ב...)
 


[1] כל הזכויות שמורות לעדנה אפק, אין להפיץ ללא אישור המחברת

 

ומה דעתך?    תגובות: כיתבי לנו                            מעניין? שילחי לחברה

 

תגובה:

מאמר יפיפה, שובה לב

תודה. ע.

 

תגובה:

מרתק. נהנתי מכל משפט.

אורית

 

_________________________________________