אני והמחלה ההיא...

חלק ט': שיר

מאת: שיר

 

הפרק הראשון: השמים נפלו

הפרק השני: מה שלא רציתי לדעת

הפרק השלישי: בחזרה הביתה

פרק רביעי: מחליטים לעשות ניתוח

פרק חמישי: אני בדרך להחלמה

פרק שישי: אני מחלימה

פרק שביעי: התאוששות

פרק שמיני: מיסטיקה

 

עוד ב"הדרך למעלה:

דווקא כשהגוף שלי התחיל למצוא חן בעיני

עצות מעשיות להתמודדות

עם סרטן השד

מדברים על החיים...(מאת שורדת)

המלצות האגודה למלחמה בסרטן אודות גילוי מוקדם

של סרטן השד

בדיקת דם פשוטה מאתרת קבוצות סיכון לסרטן השד

השפעת התערבות פסיכולוגית על הפחתת הסיכון

השפעת ביטוי רגשות על מחלת הסרטן

כלי הקיבול שלנו

זמן תעלת הלידה

 להתפייס עם אמא

מחזוריות

כאן ועכשיו

חיי אישה - סידרה

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

וסאגת המיסטיקה נמשכת, דוד שלי אשר גר דרום ולקח מאוד מאוד קשה את העובדה שחליתי, ניסה גם הוא לעזור מהצד שלו, ערב אחד הוא מתקשר ואומר לי קבעתי לנו פגישה עם הרב רנטגן ודעי לך זה לא עניין של מה בכך, שועי המדינה מחכים זמן רב כאשר הם רוצים להיפגש איתו וחבר שלי קבלן מאזור הדרום, קבע לנו פגישה איתו מהרגע להרגע.

 

ומאחר ובאמת שמעתי ניסים ונפלאות על הרב ויכולותיו המדהימות, וחוץ מזה אני אדם סקרן, אמרתי לדוד שלי קדימה אני איתך.

 

לאחר מספר ימים בשעת בוקר מאוד מוקדמת נסעתי לאשקלון, נפגשתי עם הדוד שלי ומשם נסענו יחד לנתיבות, (עיר שמעולם לא הייתי בה קודם לכן), מיותר לציין שהתלבשתי כמו דתייה ממאה שערים מכוסה מכף רגל עד ראש, כולל מטפחת על השיער. הגענו לחצר הרב, נכנסנו לחדר ההמתנה הקטן והצנוע, ניגש אלינו עוזר הרב , שאל את הדוד שלי אתה עם האחיינית עם המחלה הקשה...(לא ידעתי שככה קוראים לי..) הדוד עונה כן, והעוזר עונה אתם נכנסים ראשונים (wow איזה פריבילגיות יש לי עקב המחלה משהו משהו). לפני כן אנחנו מקבלים דף נייר עם פרטים להשארת מידע על האופן בו אנו מעוניינים לתרום מדי חודש לחצר הרב, האם בצ'קים/כרטיס אשראי או מזומן, וזה כבר לא כ"כ נראה לי פתאום לשם שמיים... הדוד ענה שנשלם במזומן ואמר לי אל תדאגי אני משלם, לא שממש דאגתי...

 

נכנסנו לרב, שנראה איש צעיר ונמרץ, דתי אבל עם גינונים חילוניים, ומייד דוד שלי התחיל לספר לו את הסיפור תוך בכי תמרורים... הרב החל לשאול אותי מה עשו עד עתה? היכן טופלתי וכו' ? וכאן אני בדילמה מולכן הקוראות, כיוון שאם אחשוף כאן את שמי המלא, האנונימיות שלי תיעלם והיא חשובה לי מאוד.

 

בכל מקרה אמשיך ואומר שהרב המליץ שמאחר וחליתי אשמיט שתי אותיות משמי ואוסיף חיה למען אריכות הימים... אני התחלתי לצחוק ואמרתי לו נראה לך? אז הוא שאל האם את אוהבת את השם שיר, עניתי שכן וכך יצאתי משם עם שלושה שמות...

 

ברחבי הארץ הרב נודע כרב רנטגן אשר יודע לאבחן רק מלראות את האדם בלבד, אולם במקרה שלי , הדוד סיפר לו הכול כך שהמידע היה פרוס בפניו במלואו, בכל מקרה יצאתי משם בהרגשה טובה, מהורהרת ושלווה.

 

התקשרתי לבעלי ואמרתי לו מהיום קוראים לי כך.... עם השלושה שמות, הוא צחק ואמר או.קיי.

 

הגעתי לעבודה והודעתי לכולם שהחל מהיום קוראים לי כך, ואפילו ביקשתי שישנו את שמי בכתובת האימייל, ומאז שמי .......שיר, ואני מאוד משתדלת שחיי אכן יהיו שמחים ומלאי שיר, בלי זה אי אפשר. הוספתי את החוויה הזו לאוסף החוויות המופלאות והמוזרות שאני חווה מאז המחלה. מה שנחמד ואף מצחיק הוא שאפילו בתי הודיעה לחברות שלה שמהיום קוראים לי כך...וכולם אכן מצייתים.

 

אז בריאות, אור ואהבה לכולן, בפרק הבא: חברות...

_______________________________

 

 יש לך מה לומר? כיתבי אלינו                                שילחי את המאמר לחברה

 

 

_____________________________________________