המלצות לציבור הנשים בנושא גילוי מוקדם של סרטן השד

לקראת חודש המודעות לסרטן השד המצויין בישראל בחודש אוקטובר 2003, במקביל לחודש המודעות שיצויין ברחבי העולם, יוצאת האגודה למלחמה בסרטן בהמלצות לציבור הנשים בנושא גילוי מוקדם סרטן השד.

 

 

עוד על סרטן השד:

עצות מעשיות להתמודדות עם סרטן השד

מדברים על החיים...

אפשר לנבא הישנות או התפשטות של סרטן השד

השפעת התערבות פסיכולוגית על הפחתת הסיכון

השפעת ביטוי רגשות על מחלת הסרטן

ממוגרפיה - חבל על הזמן?

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

עוד על בריאות

 

 

מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "החשש מפני סרטן השד, חוסר הידע  או מידע מוטעה בנושא, מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן, להכיר את שדיהן, להיבדק על ידי רופא או לבצע בדיקת ממוגרפיה בגיל המומלץ. עובדה העלולה למנוע גילוי מוקדם, שבכוחו להציל חיים. אחת מתוך כ - 10 נשים ישראליות עלולה לחלות בסרטן השד בשלב כלשהו בחייה, כ-90% מהחולות תוכלנה להירפא, במידה והמחלה תתגלה בשלב מוקדם. גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר למלחמה בסרטן השד. חשוב לזכור! הנשק היעיל נגד סרטן השד הוא הגילוי המוקדם. קחי אחריות על בריאותך, לימדי להכיר את גופך ואת מצבו הרגיל, כך שאם יתגלה שינוי תוכלי לגשת לרופא לצורך בירור. ביצוע ההמלצות לאיבחון מוקדם נתונות בידייך, למענך ולמען אוהבייך".

 

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה שתכירי את גופך:

החל מגיל 20 חשוב שתכירי את שדייך ואת השינויים החלים בהם. ככל שתכירי טוב יותר את גופך, תוכלי להבחין בשינויים במידה והם קיימים ולפנות לרופא ולברר את טיבם.

בדיקה ידנית של השד חשוב שתבוצע על- ידי רופא, המנוסה בבדיקת שד ידנית.

מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50 ומעלה פעם בשנתיים לנשים בסיכון רגיל.

לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40 - 49 פעם בשנה, או בהתאם להמלצת הרופא.

כיום ישנה הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת סריקה בממוגרפיה מאפשרת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים עוד בטרם נוצר גוש בשד הניתן למישוש ומפחיתה את שיעורי התמותה בכ 30%. כלומר מדובר בבדיקה שבכוחה להציל חיים.

·חשוב לדעת כי רוב הגושים המתגלים בשד אינם ממאירים, אך רק רופא יוכל לקבוע את האבחנה המדוייקת, בעזרת בדיקות משלימות.

 

חשוב שתדעי מהו סרטן

האיברים והרקמות בגוף בנויים ממבנים זעירים הנקראים תאים. למרות שתאים בחלקי גוף שונים עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, מרביתם מתחדשים באותה דרך, על ידי התחלקות התאים. חלוקת התאים מתרחשת, בדרך-כלל, באופן מסודר ומבוקר. כאשר תהליך החלוקה הופך לבלתי מבוקר,  ימשיכו התאים להתחלק ויתפתחו לגוש הנקרא "גידול". גידולים יכולים להיות שפירים, או ממאירים  (סרטניים). התאים בגידול השפיר אינם מתפשטים לחלקי גוף אחרים ועל-כן אינם סרטניים, אך הם עלולים לגרום להפרעות כתוצאה מהלחץ שהם יוצרים על איברים סמוכים. גידול ממאיר ( סרטני) מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות מעבר למיקום המקורי שבו נוצרו. הם עלולים לחדור לאיברים סמוכים ולהרסם. לעיתים, ניתקים תאים מהגידול הראשוני ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, עם זרם הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה עוברים לאיבר חדש, הם יכולים להמשיך ולהתחלק וליצור גידול חדש'  הנקרא "גידול משני" או "גרורה".  האבחנה הסופית, אם הגוש שפיר או סרטני, נקבעת על-ידי בדיקת הדגימה של הרקמה תחת המיקרוסקופ. חשוב להבין שמחלת הסרטן אינה מחלה אחת, הנגרמת על ידי גורם אחד, שמותאם לה טיפול מסוג אחד. ידועים למעלה מ-200 סוגי סרטן, ולכל אחד השם והמאפיינים לו.

 

על מבנה השדיים

שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אשה. הגורמים לכך הם: גיל, המחזור  החודשי, הריון, הנקה, תקופת המעבר, גלולות למניעת הריון וכו'. בדרך כלל  השדיים אינם זהים בגודלם. מבנה השד כולל: רקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב המורכבות מכ-20 אונות, המתנקזות בצינוריות החלב אל הפיטמה, רקמות שומן וחיבור, דופן החזה – השרירים הנמצאים מעל הצלעות, אליהם מתחבר השד, רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי אוסף של בלוטות לימפה, מדובר בבלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות, בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית הממוקמות בכל חלקי הגוף.

 

על גידולים בשד

רוב הגושים בשד הינם שפירים. מרבית הגושים השפירים הינם כיסיות, או כפי שהן מוכרות בשם ציסטות. אלה הם שקיקי נוזל שמקורם בבלוטות המייצרות את החלב. סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הוא הפיברואדנומה, המורכבת מריקמה סיבית-בלוטית. שני סוגי גושים אלה ניתנים להוצאה בקלות, במידה והם גורמים לאי-נוחות. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה כי אם מגלים גוש בשד, לא לדחות את הביקור אצל הרופא. כל מימצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה. ברוב המקרים, כאמור, אין מדובר בגידול ממאיר, אך במידה וכן, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי. אגב, גם גברים עשויים לפתח סרטן שד, אולם השכיחות אצלם קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.

 

מה גורם לסרטן  השד, ומי הן קבוצות האוכלוסיה בעלות הסיכון הגבוה

הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים דיים, אולם נראה שנשים מסוימות הן בעלות סיכון גבוה יחסית לחלות במחלה מאשר נשים אחרות:

·   גיל – הסיכון לחלות בסרטן, עולה עם הגיל. סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה. על-פי נתוני משרד הבריאות, כ-74% מהחולות אובחנו בגילאים אלה. כ-23% מהחולות, אובחנו בגילאים 40-49,  ורק כ-3% מהחולות היו צעירות מגיל 40 בשלב האבחנה.

·   היסטורה משפחתית- נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, במיוחד אם מדובר באם או באחות.

·   נשים  שחלו בסרטן השד בעבר.

·   נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.

·   נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת המעבר  בגיל מבוגר יחסית  (אחרי גיל 55).

יחד עם זאת, יש לציין ש-70% מהנשים החולות בסרטן השד, אינן שייכות לקבוצות הסיכון הידועות כיום. בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה.

 

ממחקרים שנערכו לאחרונה, מסתמן קשר בין הגברת הסיכון למחלה לבין הרכב התזונה. מחקרים מסוימים הצביעו למשל, על סיכון מוגבר למחלה מצריכת אלכוהול מופרזת, מצריכת שומנים גבוהה וקלוריות עודפות, כתוצאה מעישון ועוד. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לך לאמץ תזונה מאוזנת מופחתת קלוריות ודלה בשומן, לכלול בה בכל יום מגוון רב של ירקות ולשלב גם פרי. הגבילי צריכת שומן מן החי והעדיפי שימוש מבוקר בשמן זית, שמן קנולה וטחינה על פני שמנים אחרים, להמנע משתיית אלכוהול, והגבילי את צריכתו לכל היותר לכוסית אחת ליום, לעסוק בפעילות גופנית סדירה, כמו הליכה נמרצת על פי היכולת האישית שלך 3 - 6 פעמים בשבוע 20- 45 דקות, להמנע מעישון שהינו גורם המוות מספר אחד הניתן למניעה, להיות חכמה בשמש ולהמנע מחשיפה ללא אמצעי הגנה.

 

על סרטן השד וגנטיקה

מרבית מקרי סרטן השד (כ-85%) אינם קשורים לגורמים גנטיים. אצל נשים צעירות מתחת לגיל 40, המפתחות סרטן שד, יש אחוז גבוה יותר של גידולים הקשורים בתורשה ושינוי גנטי. לאחרונה זוהו 2 גנים (BRCAI, BRCA2) ששינויים בהם קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלה, במיוחד אצל נשים ממוצא אשכנזי. כ-55% ומעלה מהנשים בהן אובחן פגם גנטי, עלולות לחלות בסרטן השד עד גיל 80, כלומר  גילוי שינוי גנטי בבדיקה אינו מעיד, בהכרח, שהאשה צחלה בסרטן השד. שינוי בגנים ניתן לאתר באמצעות בדיקת דם. חשוב לציין שבדיקות אלה, הן כאמור, מוגבלות עדיין מבחינת אפשרות הניבוי לגבי הסיכון לחלות במחלה ואין עדיין מידע לגבי ההשלכות המיידיות של נוכחות השינוי הגנטי, על התפתחות המחלה ועל דרכי מניעתה. האגודה למלחמה בסרטן מבהירה כי לפני ששוקלים את ביצוע בדיקות האיבחון הגנטי, חשוב לקבל יעוץ מקיף המסביר את היתרונות והחסרונות של הבדיקה והשלכותיה על מהלך המעקב והטיפול. קיימות מרפאות לייעוץ גנטי בבתי-חולים שונים בארץ. חשוב לקבל הסבר לשאלה: האם לתוצאות הבדיקה תהיינה השלכות מעשיות, על המשך המעקב והטיפול. חשוב לקרוא בעיון רב את טופס ההסכמה לביצוע הבדיקה לפני החתימה עליו. רשימת המרפאות ליעוץ גנטי מצויה באתר האינטרנט שלהאגודה למלחמה בסרטן וכן ב"טלמידע" בטל: 995-599-800-1. חשוב לזכור, כ-70% מהנשים שחלו בסרטן השד, אינן משתייכות לקבוצת סיכון. לכן את, צריכה להיות עירנית ולהיבדק על פי ההמלצות. נשים שנמצאות בקבוצת סיכון גבוה, צריכות להיות עירניות במיוחד ולהקפיד על הבדיקות התקופתיות המומלצות להן.

 

מהם הסימנים לסרטן השד

ב- 90 אחוז מן המקרים הסימן הראשון לסרטן  הוא גוש בשד, אולם ישנם סימנים אחרים אליהם יש לשים לב כאשר את בודקת את גופך. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לחפש אחר שינויים במבנה השד, ובמיוחד אחר גושים, או תופעות אחרות, שלא הורגשו קודם לכן:

·        שינוי בצורה או בגודל של השד.

·        ורידים מורחבים או בולטים בשד .

·        גוש או התעבות בשד.

·        שקע או בליטה בעור בשד.

·        גירוד עקשני שאינו חולף בשד .

·        אי נוחות או כאבים (תופעה שאינה סימן שכיח) בפיטמה.

·        הפרשה דמית או שקופה מהפיטמה.

·         פריחה על הפטמה או מסביב לה.

·        פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.

·        גוש או התעבות בזרוע.

·        נפיחות בזרוע העליונה.

·        נפיחות או התקשות תחת  בית-השחי.

 

גילוי מוקדם

 נכון להיום, גילוי מוקדם הינו האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ 90%. לכן, רוב הנשים המאובחנות בשלבים המוקדמים, תוכלנה להירפא. במטרה להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים האגודה למלחמה בסרטן ממליצה:

·        להכיר את השדיים בכדי להבחין בשינויים במידה והם מתרחשים.

·        להיבדק על ידי רופא, המתמחה בבדיקת שד ידנית, פעם בשנה.

·        לנשים בגילאים 50 ומעלה לעבור בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים. (לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40-49 פעם בשנה).

 

הכרת השדיים

הכרת השד הינה חלק מהמודעות לגוף כולו וכוללת לקיחת אחריות על בריאותך. זהו תהליך שבו האישה לומדת להכיר את שדיה, את צורתם, את תחושתם ואת מגעם. הכרת השד נעשית על ידי התבוננות ומישוש. היכרות זו מאפשרת לאישה להבחין בשינוי, במידה וקיים לפנות לרופא בהקדם.

 

בדיקת שד עצמית

בדיקה עצמית כשלעצמה, לא הוכחה כשיטה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד. מטרת הטכניקה המתוארת היא לסייע לך בתהליך הכרת שדייך, בכדי שתוכלי להבחין בשינויים במידה והם קיימים, ולפנות לרופא להמשך בדיקה. התחושה בשדיים במצבים רגילים בתקופת הפוריות - התחושה הרגילה של השדיים במהלך החודש משתנה. הרקמות המייצרות חלב מתחילות להיות פעילות בימים שלפני התחלת המחזור החודשי. ישנן נשים שאצלן, בתקופה זו השדיים הם רגישים וגושיים, במיוחד קרוב לאזור בית השחי. בדיקה עצמית נהוג לבצע פעם בחודש, כשבוע לאחר סיום מחזור הווסת. התחושה בשדיים לאחר תקופת המעבר, עם הפסקת המחזור החודשי (המנופאזה)- הפעילות ברקמות המייצרות חלב נפסקת. השדיים הופכים רכים, פחות מוצקים ולא גושיים. לאחר גיל הפוריות אפשר לבחור בכל תאריך נוח לזיכרון לצורך הבדיקה. ניתן לבדוק את השד בכל דרך המתאימה לך ולנוחיותך.

 

שלושה שלבים לבדיקה עצמית

התבוננות עצמית מול המראה יש לעמוד עירומה מול המראה כשהידיים מונחות לצדי הגוף ולהתבונן היטב בשדיים. אין להיבהל מחוסר סימטריות בגודל השדיים. כפי שכבר ציינו, ברוב המקרים הם אינם שווים בגודלם, אך יש להשגיח אם לא חלו שינויים אחרים: ציור ורידים מוגבר, או שינוי צורה כלשהו, כגון הופעת שקע.

 

בדיקה זו מבצעים ב - 3 מצבים

א.                  כשהידיים מורמות גבוה מעל הראש.

ב.                  כאשר הן מונחות על המותניים ובאותה עת מאמצים את שריר בית החזה.

ג.                    כאשר מתכופפים קדימה.

חשוב לבחון את השדיים בכל שלוש התנוחות הללו, מפני שייתכן וניתן להבחין בשינוי בתנוחה מסויימת, אותה לא ניתם לגלות בתנוחה אחרת.

 

בדיקת הפטמות

יש לבחון אם לא חל שינוי כלשהו בפטמות, או באזור שסביבן: האם חלה תזוזה של הפיטמה שלא הייתה קודם לכן? האם יש אקזמה, או שינוי צורה של הפיטמה או של הטבעת הכהה שמסביב לפיטמה (האוריאולה)?

 

הבדיקה במקלחת

הבדיקה נעשית תוך כדי הרחצה, היות והידיים מחליקות ביתר קלות על פני העור הרטוב. הבדיקה מתבצעת בעזרת הכריות של שלוש האצבעות האמצעיות של היד, כשהן מתוחות וצמודות זו לזו. יש לעבור על כל שד בתנועות סיבוביות באופן יסודי במעגלים הולכים וקטנים לכיוון הפיטמה, תוך כדי כיסוי כל אזור השד ובית השחי. נעזרים ביד הימנית לבדיקת שד שמאל, כשהיד השמאלית מורמת את מאחורי העורף, וביד השמאלית לבדיקת שד ימין, כשהיד הימנית מורמת. כפי שכבר ציינו, ברוב המקרים השדיים אינם שווים בגודלם, אך יש להשגיח אם לא חלו שינויים אחרים: ציור ורידים מוגבר, או שינוי צורה כלשהו, כגון הופעת שקע.

 

מישוש השד בשכיבה

יש לשכב על המיטה, עם כר שטוח תחת הכתף בצד השד הנבדק. לבדוק כל שד עם היד הנגדית כאשר הכרית  מונחת מתחת לכתף השמאלית,  מניחים את היד השמאלית למעלה מאחורי הראש. יש  להישאר בתנוחה זו במשך כל זמן בדיקת שד שמאל. הבדיקה נעשית בעזרת שלוש האצבעות האמצעיות של היד הימנית, הצמודות זו לזו. יש לבדוק את השד, תוך הפעלת לחץ שיאפשר להרגיש את השד עמוק ככל הניתן, תוך כדי תנועות סיבוביות באופן יסודי. מתחילים את הבדיקה בעצם החזה ומקיפים את החלק החיצוני של השד עד להקפת עיגול מלא.  יש להמשיך  ולנוע בתנועות סיבוביות  במעגלים הולכים וקטנים לכיוון הפיטמה, תוך כדי כיסוי כל איזור השד ובית השחי. לאחר שהסתיים שלב זה, מעבירים את הכרית אל מתחת לכתף הימנית למעלה מאחורי הראש, ובודקים את שד ימין  עם היד השמאלית, בדיוק באותו אופן בו נעשתה הבדיקה של שד שמאל. בתנוחות השונות יש לחפש אחר שינויים כלשהם בשד, ובמיוחד אחר גושים, או התקשויות בשד ותחת בית השחי שלא הורגשו קודם לכן. חשוב לזכור! רוב השינויים המתגלים בשד אינם מצביעים על הימצאות גידול סרטני, אך בכל מקרה של תופעה בלתי שגרתית, יש לפנות לרופא כדי לבדוק אותה ולברר את טיבה.

 

בדיקת רופא

בדיקת השד מבוצעת על ידי הרופא שבודק את השדיים ואת בלוטות הלימפה בבית השחי ובצוואר. הבדיקה נעשית במצב של ישיבה ושכיבה של הנבדקת.

בדיקה אצל הרופא רצוי לערוך אחת לשנה. הרופא יכול להמליץ על בדיקות נוספות בהתאם לצורך.

 

בדיקת ממוגרפיה

בדיקה לאבחון מוקדם באמצעות מכשיר ממוגרפיה הינה בדיקת רנטגן מהירה של השדיים. בדיקת סריקה בממוגרפיה מיועדת לנשים ללא סימפטומים מוקדמים. מטרתה, לגלות את סרטן השד בשלב המוקדם, בו יש שינויים ממאירים התחלתיים בשד כגון גושים קטנים שאינם ניתנים למישוש. זהו תהליך פשוט האורך מספר דקות. לעיתים קרובות ניתן באמצעות הבדיקה לזהות גידול עוד לפני שניתן להרגישו באמצעות בדיקת רופא ידנית.

 

האם בדיקת ממוגרפיה היא בטוחה

מכשיר הממוגרפיה פולט קרינה  ברמה נמוכה ביותר. זהו מכשיר מתוחכם מאד מבחינה טכנולוגית, המאפשר מקסימום ביטחון לבריאות האשה. רוב מכשירי הממוגרפיה בישראל, עומדים בתקנים הבינלאומיים, ונמצאים תחת מעקב סדיר של בקרת איכות. התועלת שיש בחשיפה לבדיקה זו חשובה ביותר. בדיקה זו עשויה להציל את חייך ואת שדייך.

 

מי צריכה להיבדק

המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל ממליצה על בדיקות ממוגרפיה לנשים: מגיל 50 ומעלה כל שנתיים, או בהתאם להמלצת הרופא המטפל. (הבדיקה כלולה בסל הבריאות). הצורך בבדיקה מודגש בעיקר לנשים בגילאים אלה, לגביהם יש כיום הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת הממוגרפיה מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים ובכך להפחית את שיעור התמותה בכ-30%.

·        נשים הנמצאות בקבוצת סיכון (עם היסטוריה משפחתית-אם או אחות שחלו בסרטן השד). מומלץ לעבור בדיקה פעם בשנה, בין הגילאים 40-49.

לנשים בקבוצות אלה, הבדיקה ניתנת חינם במסגרת סל הבריאות, על-ידי כל קופות החולים, שגם החלו בזימון הדרגתי בכתב לבדיקות ממוגרפיה של כל הנשים בגיל המתאים. פרטים נוספים ומידע על רשימת מכוני הממוגרפיה הנמצאים תחת פיקוח, ניתן לקבל ב'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן 995-599-800-1.

 

אופן הבדיקה

בדיקת הממוגרפיה נמשכת מספר דקות בלבד. בבדיקה לוחצים את השד בין משטחים. לעיתים גורם הלחץ אי נעימות או כאב לשניות ספורות. ביום הבדיקה רצוי לא להשתמש בדיאודורנט, באבקת טלק או בקרמים כלשהם באזור השדיים או מתחת לבית השחי. זיכרי,  רוב השינויים המתגלים בשד אינם ממאירים, אך גם אם מתגלה בבדיקה ממצא ממאיר, הגילוי המוקדם מאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר! אל תהססי, בצעי את הבדיקה בהתאם להמלצות. בדיקת הממוגרפיה הוכחה כאמצעי היעיל היחיד הקיים כיום לאבחון מוקדם. בדיקת הממוגרפיה  מהווה גם אמצעי אבחון משלים לבדיקת הרופא להערכת הממצאים שנתגלו בבדיקתו. הוא  עשוי להפנות את האישה לבדיקה, לפי שיקול דעתו, בתדירות הנדרשת. חשוב לדעת! אם בבדיקה ידנית מאובחן גוש, והאישה נשלחת לבדיקת ממוגרפיה, גם אם בבדיקת הממוגרפיה התקבלה תשובה שהכל תקין,  יש בכל זאת  לברר ביסודיות את טיבו של הגוש, באמצעות בדיקות נוספות. 

 

בדיקות משלימות

כאשר מתגלה ממצא כלשהו בשד, הרופא עשוי להיעזר גם באמצעי האבחון הבאים, בנוסף לאלו שהוזכרו לעיל:

·        אולטרה סאונד סריקה על קולית של השד האולטרה סאונד מבוצע כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, ובעיקר לאבחון בין גוש ציסטי (המכיל נוזל) לבין גוש מוצק.

·        ביופסית מחט עדינה F.N.A (דגימת תאים) בדיקה מהירה ופשוטה, אשר בדרך כלל אינה מכאיבה. הרופא משתמש במזרק עם מחט דקה בעזרתו הוא שואב דגימת תאים מן השד. הדגימה נשלחת למעבדה לאבחון סוג התאים. במידה ונמצאו סימנים לגידול ממאיר, יש להתייעץ עם הרופא לגבי המשך הטיפול הדרוש.

·        ביופסית מחט עבה בסיוע ואקום (MAMMOTOME) - ביופסיה זו מיועדת לדגימת גושים קטנים והסתיידויות אשר זוהו בבדיקת סריקה בממוגרפיה. הבדיקה נערכת בשכיבה על הבטן, תחת הרדמה מקומית, בהכוונת ממוגרפיה או אולטרה סאונד. כך קל יותר לכוון לאזור הנבדק ולקצר את משך הבדיקה לכ- 30-45 דקות בלבד.  מהלך הבדיקה כולל החדרת מחט חלולה ובתוכה מכשיר חד, המחוברים למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועה סיבובית ומוציא דגימת רקמה מהאזור המיועד לביופסיה. דיוק האבחנה רב יותר, מאחר והמכשיר דוגם את הרקמה באותו אזור באופן מתמשך ורציף. בגידולים שפירים בדיקה זו באה במקום ביופסיה פתוחה, אך אם נדגם בבדיקה זו גידול ממאיר, יש צורך לסיימה בביופסיה פתוחה.

·        ביופסיה (דגימת רקמה) -   לעתים, לא ניתן לאבחן בוודאות באמצעי האבחון שהוזכרו, אם הממצא שנתגלה הוא ממאיר או שפיר. לכן יש צורך לכרות דגימה מהגוש, תחת הרדמה כללית או מקומית, ולשלחה לבדיקה פתולוגית. בבדיקה זו נקבעת האבחנה הסופית הקובעת את הצורך בניתוח, במידה והממצאים שנתגלו ממאירים. לפי תקנות משרד הבריאות בארץ, הביופסיה מתבצעת בנפרד מניתוח הכריתה. האישה רשאית וזכאית לבקש הפרדה בין שתי פעולות אלה, והיא צריכה להסכים לכל אחת מהן בנפרד. במקר זה, בשלב הראשון נכרת הגוש ונשלח לבדיקה פתולוגית. במידה שהבדיקה מצביעה על תהליך ממאיר, מתבצע הניתוח מספר ימים לאחר מכן. הפרדה זו מאפשרת לאישה שהות נוספת להכין את עצמה, להתייעץ ולהיות שותפה בבחירת סוג הניתוח. העיכוב הקצר בין האבחנה לבין הניתוח אינו פוגע בסיכויים להחלמה. במידה שהאישה מסכימה לביצוע מיידי של הניתוח לאחר הביופסיה, נבדק הגוש שנכרת במיקרוסקופ, בעוד  האישה מצויה עדיין בהרדמה. לצורך הבדיקה מוקפא הגוש, ולכן הבדיקה נקראת חתך קפוא (FROZEN SECTION ).

אם על פי תוצאות הבדיקה הגוש ממאיר, המנתח ימשיך מיד בניתוח כריתה.

·        בדיקת תהודה מגנטית (MRI) בדיקת הדמיה באמצעות תהודה מגנטית. לצורך הבדיקה מוזרק חומר ניגודי לגוף. באמצעות המכשיר בודקים את השד לפני ואחרי הזרקת החומר. בדיקה זו טרם הוכחה בעולם כאמצעי יעיל לבדיקות סריקה לאבחון מוקדם של סרטן שד, זאת מכיוון שעדיין אינה יכולה להבדיל בוודאות בין תהליך ממאיר לתהליך שפיר, ומתקשה באבחון תהליכים ראשוניים כגון, הסתיידויות בשד, אותם ניתן לגלות באמצעות בדיקת ממוגרפיה. כלומר, מדובר בבדיקה  המשמשת כיום כבדיקה משלימה לממוגרפיה במצבים, כמו:

·        לבדוק האם ארע קרע בשתל סיליקון.

·        שדיים צפופים במיוחד, שקשים לאבחון בממוגרפיה.

·        לעזור להבחין בין צלקת מניתוח בשד לבין גידול, במיוחד בצלקות בנות שנתיים ויותר.

·        במקרים נדירים, בהם מתגלה סרטן שד רק בבלוטות הלימפה ובדיקת הממוגרפיה תקינה, יכולה בדיקה ב MRI לעזור בגילוי הגידול בשד, אם הוא קיים.

 

מכשור בפיתוח

ישנם ניסיונות לפתח מכשירים וטכניקות חדשות לאבחון מוקדם של סרטן השד, והם בתהליכי ניסוי. חשוב להדגיש, כי נכון להיום, רק בדיקת הממוגרפיה הוכחה ואושרה כאמצעי יעיל לאבחון מוקדם, וכמפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ 30%.

 

על האגודה למלחמה בסרטן

האגודה למלחמה בסרטן, העמותה ההתנדבותית הגדולה ביותר בישראל, הוקמה בשנת 1952 מאז, היא מובילה את המאבק במחלות הסרטן בישראל ופועלת בכל החזיתות במטרה להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל. המאבק במחלת הסרטן נוגע לכלל הציבור במדינת ישראל. ההתמודדות עם מחלת הסרטן ממשיכה להוות יעד לאומי מן הדרגה הראשונה, ולכן פעילויות האגודה למלחמה בסרטן חשובות ורלוונטיות לכלל הציבור - בריאים וחולים. היום חיים בישראל כ - 120,000 חולי סרטן הנמצאים בטיפול או במעקב. הנתונים מראים שמדי שנה נוספים בארץ כ - 18,000 חולי סרטן חדשים, אך הודות לקידום המחקר ושימת דגש על שיפור אמצעי האבחון, הגילוי המוקדם והטיפול, חל גידול משמעותי במספר האנשים הנרפאים מן המחלה ושיפור ניכר באיכות חייהם של המטופלים. כיום מסייעת האגודה למלחמה בסרטן לא רק לחולה ולמשפחתו, אלא גם למוסדות המטפלים בהם בתי חולים, מרפאות, מחלקות אונקולוגיות, מחלקות סיעודיות, מערכות השיקום והרווחה וכן מכוני המחקר. פעילות האגודה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור וללא מימון מתקציב משרד ממשלתי כלשהו. כמנכ"ל האגודה מכהנת מירי זיו, יו"ר האגודה הנו פרופ' אליעזר רובינזון, נשיא האגודה בני גאון וסיו"ר האגודה ליאון רקנאטי. באגודה למלחמה בסרטן מופעל "טלמידע", שירות מידע טלפוני על מחלות הסרטן, בתחום המניעה, האבחון המוקדם, הטיפול והשיקום של חולי סרטן, והזכויות והשירותים הקיימים בארץ. ניתן לקבל גם עלוני הסברה ללא תשלום השירות מאויש 24 שעות ביממה. טל. 995-599-800-1. טלמידע בשפה הערבית 55-36-36-800-1, טלמידע בשפה הרוסית, טל. 44-33-34-800-1  יד להחלמה, ארגון מתנדבות שהחלימו מסרטן השד והוכשרו במיוחד כדי לסייע לחולות המתמודדות עם המחלה. 07-07-36-800-1. לאחרונה הקימה האגודה אתר אינטרנט חדש הכולל מידע לציבור הרחב, לציבור חולי הסרטן ולאנשי המקצוע, את האתר ניתן למצוא בכתובת www.cancer.org.il

 ________________________ 

תגובות: כיתבי לנו

   
________________________________________________________