המדע החדש של הדיסלקציה

הב"ל: נעמי שוורץ

 

עוד מקורות על דיסלקציה:

הדיסלקציה כמתנה

מענה

אתר הדיסלקטים בישראל

 

עוד על בריאות:

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

 

 

עוד ב"הדרך למעלה:

 

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

 לקורא המיומן קשה מאד להבין את ההפרעה הנקראת דיסלקציה, והיא נקשרה בעבר הלא רחוק לעצלות התלמיד או לעקשנות הוריו להכיר בעובדה כי ילדם מתקשה בקריאה.

 

דיסלקציה הינה בעייה נפוצה, אחד מתוך 5 ילדים  נורמליים ואף בעלי אינטילגנציה גבוהה מהממוצע לוקה בה. כיום יודעים הרופאים והמחנכים כי הבעייה הינה ניאורולוגית ולאחרונה מסתמנים טיפולים חדשניים אשר יפתרו את הבעייה כליל.

חוקרת המוח, ד"ר סאלי שייביץ מאוניברסיטת ייל פרסמה לאחרונה ספר חדש ומרתק בנושאOVERCOMING  DYSLEXYA  ובו היא מדווחת על המחקרים החדשניים ועל האפשרות להפוך לקורא מיומן.

 

בספרה מנתצת שייביץ את המיתוסים הרבים שנקשרו לדיסלקציה כמו: בנים לוקים בה יותר מבנות, טעות היא אומרת, הבנים מחצינים יותר את קשייהם ומפריעים בזמן השיעור , זוהי סיבת הטעות. או המיתוס בדבר ריפוי בזמן הבגרות: זהו מיתוס המקשה מאד על המטפלים משום שיש לטפל בהפרעה בטווח הגילאים 11 – 17, הורים המקווים שילדיהם יגדלו ויתגברו בכוחות עצמם על הדיסלקציה שומטים כמעט לחלוטין את יכולתם לקרוא.

 

אין זה נכון שהאותיות "מתהפכות"  דווקא ללוקים בדיסלקציה, ככלל, כל הילדים רואים בתחילת לימודיהם "אותיות מראה" טוענת שייביץ.  דיסלקטים הינם אנשים מוכשרים במיוחד, אולי בשל פעילות שונה של מוחם הם מצטיינים בפתרון בעיות, הם מקוריים וחדשניים ומסוגלים להגיע למסקנות יוצאות דופן מנקודות מבט שונות. ניתן למצוא אנשים בעלי הפרעת קריאה בקרב מדענים, אמנים, אנשי עסקים ומנהלים.

אך דווקא בשל יכולותיהם אלה והתסכול הרב שהם חווים במהלך ילדותם, ניתן למצוא דיסלקטים רבים גם בין אסירים, בקרב הנושרים מבתי הספר,  בין המתבודדים והמתאבדים, אומר פרופסור לניאורולוגיה, פרנק ווד.

 

כיום משתתפים 3 מיליון תלמידים במסגרת החינוך  המיוחד בארה"ב בשל אי יכולתם לקרוא, ובאם לא תטופל בעיתם בהקדם, ילקו בבטחונם ובתחושת הערך העצמי  שלהם ומכאן קלה הדרך להידרדרות.

 

לא כל בעיות הקריאה מקורן בהפרעה דיסלקטית אומר ד"ר מל לוין.

בניגוד לדיבור, הנרכש ע"י חיקוי, הרי שאת אמנות הקריאה יש ללמוד באופן פעיל.

בלשנים סבורים כי האדם החל לדבר אי שם בין  50000 ל 100000 שנים, ואילו עדות למילה הכתובה ניתן למצוא אך לפני 5000 שנים. זהו זמן מועט להתפתחות אבולוציונית  טוענת הפרופסור ג'נבייב עדן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. לדעתה אנו משתמשים לקריאה באזורי מוח שנועדו בכלל למטרות אחרות.

 

מזה זמן רב יודעים החוקרים כי 2 חצאי המוח, ההמיספרות, נועדו כל אחת למטרות שונות.  הצד השמאלי מעבד את כישורי השפה בעוד ההמיספרה הימנית מתמחה בסימנים ורמזים מרחביים. אך יכולת הקריאה אינה מצויה בצד אחד של המוח, אלא  יש צורך להשתמש בחלקים משני צידיו של המוח.

 

רוב הידע שנרכש הגיע לחוקרים באמצעות ניתוחים שביצעו, כאשר המנותח מצוי  בתרדמת ולא ניתן היה לבדוק כיצד מגיב מוחו בשעת פעילות קוגנטיבית. פריצת הדרך ארעה ב1990 כאשר פותחה טכנולוגיית הIRM המאפשרת לבדוק את המוח

"בזמן אמת".

 

התגלה כי בשעת הקריאה פעילים 3 אזורים סימולטנית בהמיספרה השמאלית, בדומה כלי תזמורת שונים בשעת נגינת סימפוניה. אזור אחד מזהה את המילה ומסייע לקורא להגותה, האזור השני בודק את המילה לעומקה מפרקה להברות ומעבד אותה שוב למילה. ככל שגוברת מיומנות הקריאה מתרחש תהליך מעניין: החלק השלישי הופך לפעיל יותר, מזהה קבוצות של מילים באופן אוטומטי, מזרז את התהליך והופך לחלק הדומיננטי ביותר.

 

הילדים הלוקים בדיסלקציה מתקשים להפעיל את אותו חלק שלישי, הגורם ל"אוטומטיזציה" של התהליך ומפעילים רק את שני החלקים האחרים כפיצוי יתר, הקריאה איטית וקשה יותר שכן הם מפעילים את החלקים "האיטיים" במוחם ואינם מצליחים לזהות באופן אוטומטי את המילים.

 

הפתרונות לבעייה מגוונים אומרת ד"ר שייביץ, ותלויים באופיים ואישיותם של הדיסלקטיים. אך הדרך שמתאימה לרובם היא:

- אימון וגירוי החלק הפונטי, האחראי על ההגיה המדוברת,

 -  העשרת אוצר המילים,

- העמקת התפישה והבנתה של המילה,

-  הגברת שטף הקריאה.

אסור להשאיר דבר  בידי המזל אומרת ג'ינה קולוויי מנהלת בית ספר המתמחה בלימוד ילדים דיסלקטים בשיטת אורטון- גילינגהאם.

 

שיטה המתבססת על הכרות עם צלילי  ההברות, המילים והמשפטים. מילת המפתח היא אימונים!

הקריאה חייבת להעשות בקול רם בנוכחות קורא מיומן המתקן את צלילי המילים, באופן זה בונה לעצמו המוח את ההקשר בין המילה המדוברת למילה הכתובה.

כיום ניתן להעזר באמצעות תוכנות מחשב ומשחקים כגוןפוקימון. כמובן שככל שמקדימים לאתר ולאבחן את הדיסלקציה קל יותר לסייע בידי הילד. אך בתי הספר אינם טורחים לערוך מבדקים ורק כאשר הבעייה כבר מושרשת ועמוקה מתחילים לבדוק מהי הסיבה לקשייו של הילד.

 

המומחים סבורים כי יש לאתר את הדיסלקטיים כבר בגני הילדים על מנת למזער את הנזקים הפסיכולוגיים, כהפחתת הערך העצמי שלהם.

 זאת ועוד , ד"ר שייביץ טוענת כי בדיקות במוחם של דיסלקטים  אשר למדו לקרוא בשיטות  המיוחדות בגיל הרך, מוכיחה כי חלה נסיגה בדיסלקציה וכי מוחם כמעט זהה לזה של ילדים מיומני קריאה.

 

שייביץ אינה מרפה את ידי הילדים הבוגרים יותר לאלה היא מציעה לפתח את מיומנות האזור הימני של מוחם.  היא ממליצה  להעזר גם בטכנולוגיה כמו ספרים מוקלטים ( כבר ב1995 שינתה החברה המוציאה לאור ספרים מוקלטים עבור העיוורים, את  ייעודה והוסיפה את הדיסלקטים לפלח השוק אליו היא פונה).

עם זאת אין שיטות אינסטנט מהירות. סטודנטים הלוקים בדיסלקציה נאלצים להשקיע זמן ומאמץ רבים בלימודים. אלא  ששהתמדה והעקשנות תורמת לא רק לרכישת מיומנות קריאה אלא  אך בסופו כשרונות ומצויינות בתחומי חיים אחרים.

________________

תקציר ותרגום מתוך

TIME.COM

_______________________________

תגובות: כיתבי לנו

 

 

תגובה:

 

בהקשר הכתבה של דיסלקציה אצל ילדים רציתי לספר סיפור מזוית אחרת. כשנכנסתי עם ילדי לסופר פארם ראינו את בקבוקי השמפו שעל אחד מהם כתוב שמפו נגד קשקשים.

כמובן שהילד הדיסלקטי הפרטי שלי קרא בקול היי הנה שמפו נגד קשישים. את כולם מסביב זה נורא הצחיק. הילד נפגע.

ואז הצעתי לו להפוך את טעותו להצעת ייעול: שמפו לשיער הקשישים

כפי שיש שמפו לילדים. הוא כתב מכתב (מלא שגיאות) לחברת הקוסמטיקה נענה במכתב חוזר מהם מאוד מרגש.

ומאז אני תמיד מציינת בפניו שיש יתרון בזה שהוא לא כמו כולם

הוא יחיד הוא מיוחד והוא יצירתי יותר...לא כמו כולם...אלא טוב יותר

 

יום טוב

ורדה

 

תגובה:

יש לי שני ילדים דיסלקטים, בן ובת.
היחודיות של הדיסלקטים היא האינטליגנציה הגבוהה שלהם והיכולת שלהם לעקוף את הבעיה שלהם ולא לראות בזה כקושי.

א.

 

 

________________________________________________________